Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
״אנו צריכים לצאת להגנתם של האנשים. לו נצא להתקיף, במקרה הגרוע ביותר אנחנו מאבדים את לנגו. אבל לו אנחנו נצא ללנגו, המקרה הגרוע ביותר הוא שהם יתקפו את הכפר וזה מחיר שאני לא מוכן שהכפר הזה ישלם כתוצאה מהבחירות שלנו״. אומר הקטור בטון רציני תוך כדי שהוא תופס פרוסת עוגה במזלג ואוכל אותה.
IN
"אם כך, נצטרך פשוט להמר על קצות חוט מארודר. לנגו אולי הימור בטוח הרבה יותר, אבל האנשים פה חשובים יותר" אומרת אילידיה עם ייאוש מסוים "אני רק מקווה שנצליח לעשות פה שינוי. בני הענקים רבים בהרבה מאיתנו, ואני לא ציפיתי שאי פעם אגיד זאת לדם דרקון אבל אני חושבת שהדעה שלך אופטימית במידה מסוכנת בנוגע להבנה" היא אומרת לשירו-סנשאי.
"אני אף פעם לא אופטימי. בני הענקים רבים, אבל הם לא מכירים את הכפר. מלכודות וחסימת דרכים מסוימות בכפר יוכלו להסיט אותם לאיפה שאנחנו רוצים. אבנים לא דורשות הרבה מיומנות וידע בהטלתן, אבל אבן בראש תהרוג או תפצע גם את הקשוח שבלוחמים. נוכל להתמודד עם הכוחות שלנם בצורה מרוכזת יחד עם עזרת אנשי הכפר, ולהדוף אותם" עונה שירו-סנשאי.
"אני מסכים איתך שהאנשים כאן חשובים יותר, אבל גם לנגו חשוב, ואולי נוכל לתפוס אותו על גבי סוסים. לא נוכל להקצות לו זמן רב, ולכן אני מציע שנקדיש לחיפוש אחריו יום או יומיים. רוכב אחד או שניים יוכלו להתחמק מבני הענקים, והשאר יוכלו לחזק את הגנות הכפר או לצאת להתקפה על הסיירים" הוא מציע לנוכחים.
"מריטה, יש בכפר כמה אנשים ששירתו בעבר במשמר? אולי וטרנים מהצבא? אני אשמח לדעת על כל אדם שיודע להרים קשת או נשק כלשהו, מציידי חזירי בר עד ללוחמים לשעבר. כל יד נוספת היא יד שתעזור לנו להילחם בפושטים" הוא שואל את מנהיגת הכפר. "עלינו לדעת מהם המשאבים העומדים לרשותנו לקראת הגל המתקרב".
IN
"ועם כמה שאני אוהבת פסטיבלים, כול יד נוספת היא גם יד שתעזור ביצירת מלכודות והכנות להתקפה- כך שאולי זהו לא הזמן המושלם להתכונן לפסטיבל. הבעיה העיקרית אבל עם מלכודות היא קושאן. קראנג- אמרת שקושאן מומחה באזור הזה ובהגנות שלו. עם כמה שזה האזור הביתי של הכפר והאנשים פה מכירים אותו טוב מכולם, קושאן הוא מישהו שיוכל להתגבר על היתרון הביתי הזה. אם תהיה לנו בחירה, ייתכן ששיתוק של הכוח של קושאן זה החלק החשוב יותר- הוא מנטרל את היתרונות שלנו, והוא הכה כבר בברסוולה פעם אחת כך שכנראה הכוחות שלו גם חזקים יותר. הוא כרגע האיום המפחיד יותר בהתקפה" משתפת אילידיה את מחשבותיה בנושא.
״אני מסכים שצריך להכות קודם באיום על הכפר. המרדף אחרי לנגו יכול להמתין״ משיב חצי האורק.
״לא בהכרח, לא״ נאנח וירניק, ״אבל אם אני היחיד שחושב כך - אנחנו מבזבזים זמן. הבה ונצא״.
שירו-סנשאי מנצל את הזמן להסביר בדרך לאילידיה על הצעתו של הנפח הגמד, רונאג, לסייע לבני החבורה בשדרוג הציוד שלהם בשל העובדה שסייעו לאנשי הכפר בצורה כה אדיבה. הגמד אכן נגלה בסוף, מנהל את נפחייתו ומשוחח עם גמד אחר - שירו שם לב לדמיון ביניהם וחושד שמדובר באח עליו הוא דיבר.
"אתה ידית דלת, זה מה שאתה" אומר לו רונאג בשילוב של גמדית ומדוברת, פונה להביט בשניים המתקרבים.
"עם השריון שלך סיימתי, לעת עתה. עבודה טובה מהאימפריה, אם כי תמיד אפשר להוסיף מגע של בן הרים" הוא מציג את השריון לדם הדרקון, והלוחם רואה שנעשו בו מספר שיפורים איכותיים - עבודת המתכת עוצבה מעט מחדש בצורה שתקל עליו לנוע וחוזקה במקומות חלשים.
"ואיך אני יכול לעזור לך, אם בכלל?" הוא פונה לאילידיה, שם לב לסמל היד האוחזת בלפיד. "גברתי האבירה".
איגנציוס והקטור -
"אנחנו כפר של חקלאים. יש פה מזון ועוד קצת מזון. כשתסיים, יש גם שתייה טובה" מריטה עונה בפשטות. "אז בקצרה - קחו כל מה שתרצו. אנחנו נשמח לעזור לכם".
"כזה רוחב לב לא היה מאז..." וירניק עושה את עצמו חושב, ומריטה מנצלת את ההזדמנות כדי להשתיק אותו במבט אחד.
"בסדר, בסדר, בשם סטנמאר. תביא את הרום, טוב?" הוא פונה לאיגנציוס לאחר מכן.
"אם יש לכם רק ציוד ואספקה, הכפר לא באמת מסוגל להחזיק כנגד התקפה, חד וחלק. לא נוכל להגן מפני איום מרוכז, אלא רק לנטרל אותו לפני כן" פוסק קראנג.
IN
"אין צורך ברשמיות, אדוני הנפח" מחזירה לו אילידיה באותו המטבע, לא לוקח את תפקידה ברצינות לחלוטין "הגעתי היום במשימה האבירית של למצוא לעצמי נשק חדש. הגעתי להבנה שאם אני הולכת להילחם הרבה, אני אולי לא יכולה לוותר על הזריזות עם נשק כבד- אבל הפגיונות שלי בבירור לא חותכים עמוק מספיק. אז, בתור הנפח המוכשר של ואת', יש לך להב קל להמליץ לי עליו?" שואלת אילידיה, ומתחילה לבחון אם הוא משאיר לתצוגה נשקים בחיפוש אחר להב קל מתאים.
שירו מביט בשריון בהתפעלות, מכה עליו קלות בידו כמה פעמים ואז לובש אותו. השריון מתאים לו בנוחות מפתיעה, והוא פונה לרונאג: "זו אכן עבודה של נפח מוכשר. תודה רבה לך, אני בטוח שהשריון הזה יציל את חיי פעמים רבות בעתיד" הוא אומר בהכרת תודה.
OUT
התוסף כולל גם את החרב הקסומה שלי, או רק את הכידונים?
"אני מסכים עם דעתך קראנג. בעוד נראה שאילידיה ושירו-סנשאי חושבים אחרת, איני רואה דרך בה הכפר מצליח להתגונן. דעתי היא שצריך לרכז את מאמצנו בלעצור את ההתקפות לפני שננצל מאמצים בכדי לאמן את אנשי הכפר".
IN
"בדרך כלל, בואת' אין כמעט נשקים - זהו כפר חקלאי, הדבר הטוב ביותר שתוכלי למצוא כאן הוא מגל" הגמד מרים את אצבעו לרגע כמשהה את שאלתה של אילידיה, "אבל... אין דבר כזה גמד שלא יכין כמה להבים קלים וכבדים, ולו רק כדי להישאר בכושר. תכנסי אחורה ותראי מה את רוצה" הוא מחווה לעבר המחסן הפשוט שמאחוריו. חצי האלפית פוסעת בצעד קל, פותחת את הדלת ומגלה לפניה עולם שלם של להבים מחודדים וראויים; כל נשק סטנדרטי נמצא כאן, חושל לפחות פעם אחת בשעות הפנאי של רונאג הנפח. עבודות טובות שישרתו אותה היטב בשדה הקרב.
"אין על מה" משיב לבסוף רונאג לשירו-סנשאי, מהנהן אליו. "ומי ייתן ולא תזדקק לו - אף כי, בשם גראוביין, אני מניח שכן".
OUT
הכל.
הקטור ואיגנציוס -
"אי אפשר להפוך חבורת איכרים ללוחמים תוך שבוע. זה פשוט לא ניתן לביצוע, לא בצורה איכותית לכל הפחות" מהנהן קראנג אל האביר.
"לא אומר שלא צריך לנסות" משיב וירניק.
"אם אין לנו ברירה אחרת, ייתכן... אך עלינו למקד את המאמצים שלנו בסיכול ובאפשרות לפינוי הכפר" חצי האורק פונה להביט במריטה, שמשלבת את ידיה בחוסר ריצוי.
"זה לא יקרה".
"אני מודע לדעתך, אני פשוט חולק את שלי" קראנג מרים יד לאות שלום ומריטה נרגעת מעט, נושמת עמוקות.
"אני יודעת, ואני מעריכה את זה. אני פשוט אומרת לך את המציאות כתושבת ואת' קרוב לארבעים שנה".
״צר לי להגיד זאת, אך פינוי יעלה על הפרק לו וסיכולינו לא יצלחו דיים. גם לו וניקח את הזמן לנסות לאמן את הכפר, הלוחמים האורקים והגוליית׳ים יודעים קרבות רבים ורחמים אינה דרכם.
אני הולך להציע הצעה שאינה אבירית, אך אפשרי שתשמור על חיי אדם. לו ונעורר שוב את הסכסוך בין האורקים לגוליית׳ים, נוכל לקנות עוד זמן ואולי אף להחליש אותם כל כך שלא יוכלו לפלוש״.
"אז נוכל להשתמש בהם, גם אם הם לא רבים, להגנה על הכפר, אם לא נצליח לסכל את התקפות הפושטים לפני כן. טוב שיש פה נפח בעל תושייה" לוחש שירו לאילידיה כשהוא שומע את דבריו של רונאג.
אחרי שאילידיה אוספת את הנשק אותו היא צריכה, שירו מהנהן אל הגמד ומברך אותו: "שתחיה עוד שנים טובות וארוכות, רונאג. ושלא תפסיק להניף את הפטיש עוד זמן רב" ויוצא לאחר מכן, פונה חזרה אל הבית של מריטה.
"לצערנו להם יש אשליין ולנו לא, אז האורקים יזהו תחבולה כאשר יבחינו באחת, מה שאומר שאנו צריכים לדאוג שהם לא יבחינו בה. הרעיון שלי הוא כזה, גם ברסוולה וגם קושאן עבדו בצורה כלשהיא עם בני אנוש ונוכל לשכנע אותם שנשלחנו על ידי הצד השני בכדי להזיק להם. ראו דוגמה. אנוכי, וירניק ושירו-סנשאי כבר הובחנו על ידי האורקים, לו ונתקיף את המחנה שלהם כעת ובעת הנסיגה נפיל דבר מה שיקשור אותנו לברסוולה. קושאן יחשוד שברסוולה שלחה אותנו כבר פעמים לפגוע בו והוא יהיה חייב להחזיר לה בכדי לשקם את כבודו, דבר שיעור לחימה נוספת בין השניים".
IN
אילידיה לוקחת סיף ארוכה, ומניפה אותה ימינה ושמאלה, דוקרת קדימה. "זה יכול לחורר לבבות" היא אומרת בחיוך "אני מבטיחה לך שזה ישרת את ואת', רונאג" היא אומרת, ולוקחת את הנשק בקלילות, מרגישה כמה הוא נוח בידיה.
״ייתכן״ מודה וירניק, ״אבל זה לא זה מכבר... אם כי הדבר תלוי במידת עורמתו של האורק המגודל, אני מניח. מבלי לפגוע״ הוא שולח יד מתנצלת אל קראנג, שמרים גבה.
״למה שאני...? עזוב״.
״אתה יכול חצי להיפגע, לא? סוג של?״ וירניק תוהה לרגע בשעה שמריטה מניחה את ידה על פניה בשילוב של עייפות ותסכול.
״כל מה שאני אומר זה שאני לא רואה אותם מפסיקים את מסע הבזיזה וההרג שלהם פה בשביל להחליף מהלומות. היה להם את כל הזמן שבעולם לעשות זאת לפני, ואני לא חושב שהם יפסיקו עכשיו. אדמות החוף, אחרי הכל, מלאות במשאבים״ לדבריו מתווספת עגמומיות מסוימת.
שירו ואילידיה -
הגמד מנופף להם לשלום, מאחל הצלחה וחוזר לוויכוח עם אחיו, הקללות הגמדיות הרועמות לא מאחרות לבוא.
חצי האלפית ודם הדרקון חוזרים, וניכר כי החבורה מוכנה למסעה.
״לסיכול הממוקד, אם כך?״ שואל וירניק, שולף את אחד מסכיניו ומשחק עמו באוויר. ״אם כן, אז בואו ונצא״.
״הגיעה השעה״ משיב קראנג, ״לפחות בהתבסס על דיוננו הקודם - אל המחנה, ומשם בתקווה ללנגו״.
״אם יישאר משהו ממנו עד השלב הזה״ מוסיף וירניק, אם כי מקבל את הקביעה הקבוצתית, מתיישר לבסוף. ״נחזור בקרוב״ הוא פונה למריטה.
״לא בקרוב מדי״ היא משיבה בשילוב ידיים, ולאחר מכן מביטה באחרים. ״זה היה מופנה בעיקר אליו. אתם? אתם חברים של ואת׳. תחזרו מתי שתרצו״.
״בחיי, תרמתי לכפר הזה כל כך הרבה, וככה גומלים לי לבסוף?״ קובל וירניק בשעה שהוא קם, שולח את סכינו לדקור חתיכת שזיף עסיסית ומביא אותה לפיו.
החבורה יוצאת לאחר מכן, קראנג מוביל אותם בצעד מהיר הלאה אל המחנה האורקי. כעבור שעה קלה, נגלים מספר אוהלים חבויים בין העצים. האורקים נבונים - על אף הקרירות המסויימת של סוף החורף אין כל אש בכדי שלא תעלה עשן. בנוסף, הם שמים לב שהמלכודות המפוזרות מסביב נטמעות היטב בצמחייה. הם מתמקמים על עמדה גבוהה ממנה ניתן להשקיף יחסית בקלות על המחנה - שישה אוהלים, ובמרכז במקום מעגל מדורה, מספר חתיכות בשר קרועות לחלוטין.
״וורגים״ אומרים וירניק וקראנג יחדיו, עוצרים לרגע להביט איש ברעהו בהערכה מסויימת על החשיבה המהירה.
״יתרון ההפתעה לצידנו. עלינו להכות מכה מונעת במהירות״ אומר קראנג.
״מסכים - אבל צריך למנוע אפשרות של נסיגה של אחד מהם. קושאן ערמומי, ואני בספק שהוא יאפשר ללוחמיו להילחם עד המוות. הוא יעדיף מידע על פני אומץ״.
״אם אנחנו רוצים לנסות ולהיראות כגוליאת׳ים - זה הזמן״ קראנג אומר במבוכה קלה, סוקר את תוואי פניו. ״אבל אני בספק שנצליח להתחזות לכאלו״.
״אנחנו לא חייבים להילחם בהם - אם נבריח אותם במקום, לדוגמה באמצעות שריפה או תעלול אחר, ייתכן ויחשבו שהיה מדובר בגוליאת׳ים״ מציע וירניק בחצי חיוך.
״אתה מוכן לתת לקושאן מידע אמיתי בשביל האפשרות שחלקו יהיה מהול בשקר?״
״כמובן. אם יש לי אפשרות לסכסך ביניהם, ממש כמו שהקטור אמר, אני רוצה לנסות לגרום לזה לקרות. תאר לך שנצליח להיכנס לראש שלו״.
״אתה מבסס את התוכנית הזאת על משאלת לב. אם קושאן ידע שניתן להתקיף את ואת׳-״
״אתה לא חושב שהוא כבר יודע זאת?״ מוחה וירניק. ״זה כפר חקלאים, כמו שהם טוענים בתוקף כל משפט שני. לא צריך את ריבון הברק כדי לכבוש אותו״.
״ובכל זאת, הוא בחר לשלוח גששים״.
״כי הוא נזהר! זה לא אומר שהוא ימתין לעד״.
