"למה לא להשאיר כאן אחד או שניים שידברו איתם ולתת לאחרים יותר זמן?" וירניק שואל, אם כי ניכר שגם הוא לא בטוח ברעיון הזה. "סיכון גבוה, רווח גבוה..." הוא מוסיף לאחר מכן, מבלי שנוטה לאחת מהאפשרויות.
כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
(ד')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
(ו')
עץ ההרשמה
מידע על ת'נדיאן
"איני מן המסיירים והאורבים. דרך הכבוד מונעת ממני את האפשרויות הללו. אך אוכל ללכת על אפשרות הסחת הדעת אשר אתם מציעים. מילותיי אינן חדות כלהבי, אך מקומן עדיין בנשקייה" אומר הקטור במשפט מעט מבלבל, אך מבהיר שהוא מוכן להיות הסחת דעת.
"אז אתה לא מוכן להניף את החרב כדי לכרות את ראשה של הנערה, אלא רק לחשל את הלהב ולשים אותו בידו של הרוצח. הבנתי" וירניק לא מוותר על האפשרות לעקוץ את הקטור. הוא מחייך חיוך קל, אך הקטור שם לב שמאחוריו עומד כעס לא מבוטל בעקבות מה שאמר על קראולי.
"אני יכול להישאר כאן או לצאת לסייר, אעשה כל מה שהמשימה דורשת. אבל אני מניח שהמראה החיצוני שלי יהיה יעיל יותר במשא ומתן מאשר במשימה חשאית".
"טוב, אז נראה ששוב העבודה השחורה תיפול על המג התורן" איגנציוס אומר חצי בחוסר רצון, חצי בהשווצה, תוך שהוא מתמתח.
איגנציוס כורך סביבו שוב את מעטה הצללים ששירת אותו כה טוב עד כה, ויוצא לדרך.
META
מאגיה כהתגנבות (בזכות מסכת הזיקית) - 5 + 9 = 14.
טבע - 1 + 8 = 9.
תפיסה - 19 + 3 = 22.
איגנציוס כורך סביבו שוב את מעטה הצללים ששירת אותו כה טוב עד כה, ויוצא לדרך.
META
מאגיה כהתגנבות (בזכות מסכת הזיקית) - 5 + 9 = 14.
טבע - 1 + 8 = 9.
תפיסה - 19 + 3 = 22.
הקטור מפנה את הלחי השנייה לוירניק, יודע מדוע הוא חשף את המידע, אסור שאנשי הלורד יבטחו בקראולי וייתנו לו להיכנס פנימה.
הוא פשוט פונה לאיגנציוס, ״דרך צלחה, שליט האש. לו תזדקק לעזרה, אגיע בחיפזון האפשרי״.
הוא פשוט פונה לאיגנציוס, ״דרך צלחה, שליט האש. לו תזדקק לעזרה, אגיע בחיפזון האפשרי״.
"אני בספק שאני אועיל בדיבור, אני אבוא לסיור" אומרת אילידיה, מזנקת אחר איגנציוס. אם הוא יפנה לאזור שדורש התגנבות, היא כנראה תישאר מאחור, אבל היא כן מרגישה שגם ממרחק יש לה עזר במשימת סיור. ניתן לראות שהיא נמנעת מלהתקרב למג יותר מידי בדרכה.
בעודה בדרך, אילידיה סורקת לסימנים מהקבוצות השונות.
META
טבע: 17+10=27.
בעודה בדרך, אילידיה סורקת לסימנים מהקבוצות השונות.
META
טבע: 17+10=27.
עריכה אחרונה:
אילידיה סורקת את האזור למשך כמה דקות ולבסוף מצליחה להבחין בסימני רגליים המתאימים למשפחת הכלבים שמובילים מערבה. ממזרח, היא מזהה לפחות שני צמידים שנראה שאמורים להיענד בזרוע העליונה, ככל הנראה סמל סטטוס כלשהו.
לפני שהם יוצאים, שירו מהרהר מעט, מנסה להיזכר, ואז מאותת לאילידיה ואיגנציוס להתקרב.
"הגוליית'ים הם אנשים של כבוד, תהילה וניצחון. הם תמיד מחפשים להתבלט מבין כולם, ולכן הם מסתכנים יותר בשביל התהילה והכבוד העצמי. נתקלתי ביותר מדי ממזרים שניסו לקחת קבוצת שודדים שלמה לבדם בשביל הכבוד והמזכרות. אל תעודדו אותם לקחת סיכונים כאלו, ואם תגיעו למצב שבו אתם נתקלים בהם פנים אל פנים, נסו לשסות אותם האחד בשני - הם לא החבורה הכי קבוצתית בעולם.
האורקים, לעומתם, פראיים בהרבה. גם הם רודפים אחרי תהילה, אבל בפראות רבה יותר מאשר הגוליית'ים. הם משפחתיים בהרבה, ולכן לא סביר שיהיה להם מנהיג אבסולוטי אחד, אבל גם לא סביר שהם יבגדו בקבוצה שלהם. משום מה הם מחבבים כלבים גדולים, בעיקר וארגים. כמעט כל האורקים שפגשתי היו מלווים בכלב כלשהו, לא שאני מבין מה אפשר לחבב ביצור קולני שמשאיר גללים בכל מקום... אבל לענייננו - קחו בחשבון שיכולים להיות להם כלבי סיור שיריחו אתכם לפני שתראו אותם" הוא מייעץ להם.
"בהצלחה".
"הגוליית'ים הם אנשים של כבוד, תהילה וניצחון. הם תמיד מחפשים להתבלט מבין כולם, ולכן הם מסתכנים יותר בשביל התהילה והכבוד העצמי. נתקלתי ביותר מדי ממזרים שניסו לקחת קבוצת שודדים שלמה לבדם בשביל הכבוד והמזכרות. אל תעודדו אותם לקחת סיכונים כאלו, ואם תגיעו למצב שבו אתם נתקלים בהם פנים אל פנים, נסו לשסות אותם האחד בשני - הם לא החבורה הכי קבוצתית בעולם.
האורקים, לעומתם, פראיים בהרבה. גם הם רודפים אחרי תהילה, אבל בפראות רבה יותר מאשר הגוליית'ים. הם משפחתיים בהרבה, ולכן לא סביר שיהיה להם מנהיג אבסולוטי אחד, אבל גם לא סביר שהם יבגדו בקבוצה שלהם. משום מה הם מחבבים כלבים גדולים, בעיקר וארגים. כמעט כל האורקים שפגשתי היו מלווים בכלב כלשהו, לא שאני מבין מה אפשר לחבב ביצור קולני שמשאיר גללים בכל מקום... אבל לענייננו - קחו בחשבון שיכולים להיות להם כלבי סיור שיריחו אתכם לפני שתראו אותם" הוא מייעץ להם.
"בהצלחה".
אילידיה מרימה את הצמידים, מנסה לראות ממה הם עשויים ולאיזה גודל יד הם מתאימות- זה יגיד להם אם הם מתאימים לבני ענקים או לאורקים.
שני היצורים גדולים, אבל גוליאת'ים באמת מיתמרים לגבהים גדולים בהרבה, כשאותו הדבר נוגע גם לרוחב הגוף הממוצע שלהם. מדובר בניחוש לכל היותר, אבל היא מניחה שמדובר בתכשיטים של גוליאת'ים.
"בוא נלך אל הענקים קודם. הם אלו שבפועל כמעט והגיעו לקנות את הלורד, הם המטרה שיותר מעניינת אותי" אומרת אילידיה בפרגמטיות, לוקחת את הצמידים איתה ומצביעה לכיוון שלובשי הצמידים כנראה התקדמו בו.
"אני מסכים שהגיוני ללכת אל הגוליאת'ים קודם" אומר איגנציוס מביע הסכמה בנוגע למשמעות התכשיטים, תוך שהוא מתחיל לצעוד לכיוון אליו מצביעה אילידיה "אחרי הכל, דבריו של דם הדרקון תואמים את העדויות הכתובות אשר מהן עולה שהם אנשי כבוד, בדרכם המעוותת, מה שנראה לי הופך אותם למטרה הבטוחה יותר. אבל, מדוע את מתעניינת בהם דווקא?"
"הרבה אנשים חושבים על פשע, בעיקר כאלו שנמצאים בנקודות בעייתיות בחיים שלהם- אבל אלו שמוכנים ללכת עם המחשבות האלו עד הסוף הם היחידים להם מגיע להיענש. העולם הוא מקום קשוח, ואם בפועל האורקים לא היו לוקחים את הלורד, אין לנו סיבה לראות אותם לרעה" אומרת אילידיה.
״חוץ מהעובדה שהם משתינים בכל החצר האחורית שלנו? חבר׳ה מקסימים, באמת. מתוקים אחד אחד״ וירניק שולח עקיצה לעבר חצי האלפית, אף כי נראה הפעם שהדבר נעשה מחיבה מסויימת, ולא מכעס כמו במקרה של הקטור. ״שיהיה בהצלחה, אנחנו נעקב אותם במילים ולא במעשים. לקשקש להם במוח בתור עבודה רשמית... אני עוד עלול לזכות במדליה על תרומה לחברה״ וירניק מתקדם לגבעה בשעה שהחבורה נפרדת.
גבעה -
סיור -
גבעה -
״אנחנו נראים נעימים מכדי להיות לורד והשובים שלו. במילא נהיה בנחיתות מספרית, לפחות צריך להלביש אתכם בהתאם, לא? תקרעו משהו, תעקמו קצת מהשריון, תזרקו בוץ על הפנים כי לא התקלחתם קבוע, לא יודע״ ניכר שוירניק מביט בעצמו, כאילו תוהה אם גם ההופעה הבריאה שלו דורשת כוונון כזה או אחר. נראה שרעיון עולה במוחו והוא מנענע בראשו כדי לדחות אותו ממנו.
״ואתם צריכים להיות אגרסיביים בזמן המפגש. האנשים האלה מכבדים כוח, לא כבוד״ לא ניכר שהדברים מכוונים כהעלבה להקטור, אף על פי שוירניק מביט בו לרגע כשהוא אומר זאת. ״זאת החברה שלהם, אחרי הכל״.
״ואתם צריכים להיות אגרסיביים בזמן המפגש. האנשים האלה מכבדים כוח, לא כבוד״ לא ניכר שהדברים מכוונים כהעלבה להקטור, אף על פי שוירניק מביט בו לרגע כשהוא אומר זאת. ״זאת החברה שלהם, אחרי הכל״.
סיור -
השניים יוצאים יחדיו, תרים את המרחבים הירוקים בשקט ככל הניתן. עקבות הגוליאת׳ים הופכים לתדירים יותר, וניכר שככל שהם מתקרבים למחנה שלהם, בני הענקים לא טרחו - או לא יכלו - לשמור על חשאיות מוחלטת. הדממה שהם הולכים בה כמעט ומזמינה שיחה מן השניים, ולו רק כדי להפוך את ההליכה למעט פחות מביכה בשל מתח קל אך ברור ששורה באוויר, מלווה לעיתים במבט עקום של אילידיה כלפי איגנציוס.
שירו מביט בגלימה שלו, ובאנחה קטנה של צער מתחיל לקרוע אותה באופן לא אחיד. את הקרעים הוא כורך סביב ידיו, לא לפני שהוא מפזר עליהם אבק ולכלוך בנדיבות. הוא מורח קצת בוץ על פניו ועל השריון שלו, וכשכל התהליך מסתיים עומד לפניהם דם דרקון מלוכלך מאוד.
"טוהר הלבב הוא שקובע, לא טוהר הקשקש" הוא ממלמל לעצמו, מצטט עוד אחד ממשוררי הדרקונים.
"נראה משכנע? אני מספיק מלוכלך כדי שיחשבו שאני אחד מהבריונים האלו, או שאני צריך גם לשמוט את הלסת ולדבר בנהמות?".
"טוהר הלבב הוא שקובע, לא טוהר הקשקש" הוא ממלמל לעצמו, מצטט עוד אחד ממשוררי הדרקונים.
"נראה משכנע? אני מספיק מלוכלך כדי שיחשבו שאני אחד מהבריונים האלו, או שאני צריך גם לשמוט את הלסת ולדבר בנהמות?".
גבעה -
"אף פעם לא מזיק לזייף טמטום. במקרה שלך, פשוט הייתי מרגיע עם השירה הדרקונית" וירניק כורע על האדמה ודואג שבמכנס ברכיו יתפוס לכלוך, משווה לעצמו הופעה מכובדת פחות.
"אני הייתי ליד מספיק מטומטמים כדי לזייף טמטום. אתה תדאג שלא תפלוט הערה צינית, בני הענקים לא אוהבים שצוחקים עליהם" עונה שירו. הוא מכווץ מעט את גבותיו ופותח מעט את לסתו, משווה לעצמו מראה מטומטם מעט.
הקטור מוריד את גלימתו ומכניס אותה לתיקו, אין סיבה לקרוע אותה בהתחשב בנסיבות. השיריון שלו כבר חרוך מקסמיו של דיקאר ועדיין לא יצא לאביר לטפל בשיריונו מאז הקרב האחרון, המראה שלו נראה כאילו לפני מספר שעות היה בקרב וזאת מכיוון שהדבר נכון.
"אני יודע את שפתם של הענקים ואני יודע את מנהיגי הכבוד הבסיסיים שלהם. אך פה עולה השאלה. מה בדיוק אנחנו מנסים להוציא מהם? האם אנחנו רק מסיחים את דעתם עד שאלו שרצו למכור את הלורד מגיעים, או שאנחנו מנסים להשיג משהו?" בבירור ניתן לראות שהקטור משתדל לדבר בדיבור כמה שפחותרהוט, יודע שלבני הענק זה לא משנה ויהיה מיותר לנסות לדבר איתם כך.
"אני יודע את שפתם של הענקים ואני יודע את מנהיגי הכבוד הבסיסיים שלהם. אך פה עולה השאלה. מה בדיוק אנחנו מנסים להוציא מהם? האם אנחנו רק מסיחים את דעתם עד שאלו שרצו למכור את הלורד מגיעים, או שאנחנו מנסים להשיג משהו?" בבירור ניתן לראות שהקטור משתדל לדבר בדיבור כמה שפחותרהוט, יודע שלבני הענק זה לא משנה ויהיה מיותר לנסות לדבר איתם כך.
גבעה -
"אני? ציני? בחייך" הוא מושך בכתפיו, שפתיו מתעקלות בחיוך ממזרי. לאחר מכן הוא שומע את דבריו של האביר, והקטור רואה כי הוא מכריח את עצמו לענות ברצינות, דוחק את רגשותיו האישיים הצידה. "תלוי באיך השיח יתקדם. אני מאמין שברסוולה וקושאן יגיעו הנה בעצמם - זאת תהיה הזדמנות טובה ללמוד על האופי שלהם. אל תגידו לדרוול שאני יודע זאת" הוא שולח מבט להקטור בטרם הוא ממשיך, "אבל אני יודע שהכתר והלורד שוחחו יותר מפעם אחת על רצון להכות בחזרה בבני הענקים. אם יהיה עלינו לבחור במי לשלח את שכירי החרב שלנו, לדוגמה, מידע שכזה יכול לעזור".
