• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
(ד')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
(ו')
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
הקטור -

"אתה יוצא מנקודת הנחה מעליבה שאני משקרת לך" היא מרימה גבה, כתוקפת אותו. "קראולי הוא לא אחי הקטן ולא הבן האובד שלי. אין לי שמץ של מושג איפה הוא - בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא טייל במזח באחד הערבים. זה היה לפני יומיים".
 
"סנואופיק, הא? אני מבין למה עזבת. ואין דאגה, אני לא האדם שצריך להיעלב" אומר שירו, לא נכנס עמוק יותר לנושא.
נהדר, עוד אדם שסובל ישירות תחת מעשי ידיי.
"אם כי הלוואי שלעזוב את האימפריה מאחור היה הופך את החיים לטובים יותר. תיזהר ברפובליקה - שמעתי שחובות יכולים לגרור את האדם לעבדות" הוא אומר בזמן שהוא עוזר לסוחר לסדר את דוכנו.
"לכל מקום שתלך, אני מקווה שכל האלים ישמרו עליך בדרכך ויסייעו לך להצליח במסחרך" מברך אותו שירו וטופח על כתפו בעידוד.
"לא יצא לך במקרה לשמוע על 'ידי הצדק' שהכהן דיבר עליו, נכון?" הוא שואל את הסוחר לפני שהם נפרדים.
 
הקטור-
״אין בכוונתי לפגוע, הגבירה נסי״ אומר הקטור, חוזר לכונן הנעים יותר. ״כוונתי היחידה היא להסיר את ערפילי הערפל ולחשוף את מיקומו הנוכחי של קראולי. את הבחנת בו לפני יומיים בעוד אנחנו לא הצלחנו להבחין בו בכלל. מה שאומר שאת יכולה לסייע לנו, מה דעתך לבוא עימי אל וירניק? אני בטוח שלכל הפחות תוכלי לסייע לנו בצורה כזו או אחרת״.
 
שירו -

"אלים, לא, אבל מהדיבור שלו הצדק הזה נשמע אכזרי. לא הייתי רוצה לפגוש את הכוהן הזה בסמטה חשוכה... או בכלל, כשאני חושב על זה. שמור על עצמך, ידידי. ישנם דמי ד- אנשים מעטים כמוך בעולם" הוא מתקן את עצמו בחיוך מאולץ וחצי-מתנצל, עת שהוא משיב את סחורתו באופן שלם.

שירו ממשיך משם הלאה, ולאחר מספר רחובות מזהה את קראנג מתקרב אליו, מביט אחורה כשוקל לחזור על עקבותיו. הוא ממלמל לעצמו משהו לא מובן באורקית, וכשהשניים נפגשים, כמעט מתנגש בדם הדרקון.
"אני מתנצל" הוא עוצר את עצמו רגע לפני שהשניים פוגעים זה בזה, מסתובב במהירות. "שקעתי במחשבות. הייתי בטוח שראיתי חצי-אורק בקהל לרגע וחשבתי שמדובר בבני" נימת קולו המאוכזבת לא מותירה ספק רב באשר לתוצאה.

הקטור -

"זה החלק שבו אני נגררת לחדר של אמא לעונש?" היא מרימה גבה. "באתי להתפלל וללמוד - אני בספק שאתה רוצה לקחת בחורה כל כך חסודה ואדוקה הרחק מבית המקדש. אמרתי לך כל מה שאני יודעת, ואין לי כוח לעוד חקירה, רק הפעם מהצלופח. יש לו נטייה לדבר מהר ולהפוך למעיק אם לא נותנים לו מה שהוא רוצה. ממש כמו קראולי" היא מהנהנת בבדיחות הדעת כדי להקל מעט את האווירה. "אז ברשותך, אני מאחלת לך הצלחה רבה בחיפושיך. מי ייתן והעלמה הלבנה תהיה איתך" היא טופחת על שכמו ומתחילה לנוע ממנו מספר צעדים עמוק יותר למקדש.
 
"בסדר גמור, אין סיבה להתנצל. אני מבין, אם כי יש בי חלק ששמח על כך שבנך לא נמצא בארודר - הדבר יכול היה להצביע על כך שבני הענקים כבר חדרו לתוך העיר" אומר שירו לקראנג.
"ובכן, מה עכשיו? אני חושב שכדאי לנו להתקדם לעבר ביתו של הלורד, שם נוכל לפגוש את האחרים ולהיעזר בהם לגיוס מתנדבים, אם נמצא כאלו, ונוכל גם להציע ללורד לפרוס את חסותו על ממטירי התופת, כך שהם יוכלו להגן על ואת'" הוא אומר כשהוא סורק את הרחוב, מנסה לאמוד את כמות החיילים שנמצאת בעיר. ככל שיש יותר, כך יהיו יותר שיוכלו ללכת לקרב על ואת'.
"או שאולי יש לך רעיון שבעזרתו נוכל לאסוף מתנדבים שיועילו בשדה הקרב גם ללא הצורך לחפש אחר וירניק ולבזבז זמן יקר?" שואל שירו את חצי האורק.
 
הקטור-
״מי ייתן והעלמה הלבנה תהיה עם כולנו״ משיב הקטור לנסי. הוא אינו מתכוון להשתמש בכוח או בקסם ונראה שמילים לא ישכנעו אותה. ״לו ותתחרטי על הדרך בה את בוחרת, דעי שבאפשרותך לפנות אליי״ הוא אומר והולך משם בעצמו. אך כעת שראשו כבר אינו טרוד בבעיות האומה ובענייני הקווסט נשאלת השאלה מי היה אותו בחור שנראה שאיים על אב המקדש? הוא מתקרב אל אחד מהכוהנים, שואל אותו על מי הוא האיש.
 
איגנציוס עוצר לרגע, מודאג מהתנהגותה התמוהה של הדלת. לאחר הרגע, מדקלם איגנציוס את הלחש שכורך סביבו את הצללים כגלימה, מסייע לו להשתלב בהם, ופוסע בזהירות אל תוך הבית, דרוך לכך שדבר מה יזנק עליו.

META
התגנבות (עם מאגיה, בגלל הלחש) - 3 + 8 = 11
תפיסה - 7 + 4 = 11
 
שירו -

ישנם שומרים בארודר, ובמידה מספקת. שירו מעריך שאם הלורד נורברט באמת יחפוץ בכך, יוכל לשלוח כמה עשרות לכל היותר, אף כי הפשע בעיר ככל הנראה יחגוג בזמן הזה.
חצי האורק שוקל את דבריו של שירו, חוכך בסנטרו. "לא מבלי לעורר פאניקה מיותרת, אני חושש. למרות ש... ובכן, אני מניח שאתה סוקר את כמות השומרים בעיניך" הוא תופס את דם הדרקון בדיוק לאחר שספר זוג שומרים נוסף מפטרלים ברחובות. "נוכל ללכת לשאול את ראש המשמר מה המצב שם, ואם הוא יכול לשקול להעביר כמה מאנשיו, במידה ולורד נורברט פוקד על כך".

הקטור -

"אף אחד לא יודע מה הקטע שלו, אבל אני אומרת לך, זאת לא הפעם הראשונה ששמעתי על כך" אחת מהכוהנות שמשוחחת עם הקטור מציינת לאחר התחקור הקטן של האביר. היא נראית צעירה במעט, ככל הנראה בשנות העשרים המוקדמות לחייה. "כשנכנסתי לשירותה של העלמה הלבנה, עוד התגוררתי בכפר קטן ליד קריאת-כתר. זה היה לפני... שנתיים בערך, כן" היא משחקת מעט בשיערה השחור כשהיא חושבת על כך. "כשהוא היה מגיע, החוקים הפכו לנוקשים יותר, חזקים יותר. אני זוכרת את הביקורים שלו - הם היו מלחיצים את ראשת המקדש. שמעתי אותה קוראת לו פעם אחת מאחורי גבו 'הקברן מטיראנובה'. אין לי מושג מה זה אומר" היא רועדת לרגע בעודה נזכרת בכך, ממהרת להכין לעצמה תה חם ומציעה גם לאביר.

איגנציוס -

המג צועד בזהירות פנימה, עיניו חדות, ידיו דרוכות ומוכנות. הוא נע בעדינות בבית, אשר מכיל רק סלון ומרתף. הוא מבחין מיד שהכלים בסלון שומשו לאחרונה - הוא כמעט מרגיש את הלהבה שפעם אחזה בהם, עת הכילו אוכל או משקה חם. כשהוא מתקרב מעט, ריח מאפין חשוד מוציא אותו לרגע מריכוז, והוא שם לב שאחד הופיע יש מאין על הצלחת, ושהכוס לצידו - אשר הוא היה יכול להישבע שהייתה ריקה לגמרי לפני כן - התמלאה ביין אדמדם.

המרתף עצמו דומם, אך הוא שם לב לאור ורוד מרקד שנע שם, כאילו מדובר בלהבה לא טבעית המשחקת לאורם של הצללים.
 
"זה רעיון טוב. ככה נוכל לנסות ולוודא מה מצב המשמר, חוץ מכמות כוח האדם שלו - נוכל לנסות למצוא כמה אספקה, ציוד ומדריכי לחימה יש למשמר, ואולי גם נגלה מה גודל מחזורי הגיוס שלו. אני חושד שבזמן הקרוב הלורד נורברט יצטרך להגדיל את המשמר, ולבדוק עד כמה המשמר יכול לעמוד במאמץ כזה ישפיע משמעותית על היכולת שלנו לשכנע את הלורד לשלוח חיילים לואת'" אומר שירו. הוא מתחיל לצעוד ברחובות יחד עם קראנג כשהם מחפשים את בית המשמר.
 
IN
"זה מידע, אבל זה לא מספיק מידע. אתה אדם חכם בעיר מלאת רמאות, ואני בטוחה שניסו לרמות אותך בעבר. אני לא מאמינה שאתה לא דואג לדעת קצת יותר על המהמרים הגבוהים שלך, ולעקוב אחריהם" אומרת אילידיה, לא טורחת להסביר מי היא. הסמל של אבירי המעמקים מדבר בעד עצמו.
 
שירו -

בית המשמר הראשי אינו בולט במיוחד, יחסית לבניינים האחרים בארודר. הוא גבוה יותר, אפור יותר ומוקף בגדר שמזכירה מעט את האחת מסביב לאחוזה של לורד נורברט, אבל לא היה ניתן לדעת שמדובר במוסד שכזה לולא זוג שומרים בחוץ שרומזים על השימוש של המבנה.

לאחר שהציגו את עצמם - ועל אף מבט חשדני מצד השומרים קשה היה להם להכחיש שהם זוכרים את העובדה שחצי אורק ודם דרקון משרתים את הלורד אישית - הם מוכנסים פנימה בליווי אחד השומרים, שניגש לקרוא למפקד המשמר.

אל מולם מגיע איש מעט צעיר יותר משציפו, בשנות השלושים המוקדמות לחייו. הוא בעל שיער ג׳ינג׳י ומספר נמשים בהירים, רובם נבלעים בעור, וחרב ארוכה חגורה לנדנו. פניו חלקות למעט זרזיף שפם, כאילו החל אך לאחרונה לגדל אותו.

״אייסן מויר, לשירותכם״ הוא לוחץ את ידיהם של השניים, כפפת המתכת שהוא חובש מרגישה קרירה למגע.
״איך אני יכול לעזור לכם?״
״תהינו אם נוכל לשמוע יותר על המצב הנוכחי של משמר העיר. מספרים, כוחות, אפשרות לסייע למקומות אחרים, בדגש על ואת׳״ קראנג משיב. התשובה זוכה למספר מבטים עקומים מהשומרים מסביב, אך לא נראה שאייסן שם לב לכך.
״זה מוזר״ הוא מציין בפשטות. ״מדוע? האם הלורד שלח אתכם לבחון אותנו?״

אילידיה -

״מאיפה א-אתה מביא א-אותם?״ זמוס מביט בוירניק. ״א-אבירי מעמקים עכשיו? לעזאזל, למה תמיד א-אני נתפס באמצע של ה-הדברים האל-״
״אני נותן לך עוד הזדמנות אחת״ קוטע אותו וירניק.
״א-אתה חייב להבין ש-״
״לא, אני לא מצליח להבין!״ הצלופח מאבד את סבלנותו סופית. ״אני מנסה להבין - ומי יתן והעלמה הלבנה תגמול לי על המוכנות שלי לא לתקוע סכין בביצי התיש שלך כבר שלוש דקות ברצף - אבל אני לא מצליח. מאז שהיא והחברים שלה הגיעו״ הוא מחווה בראשו לאילידיה, ״אני רודף אחרי הזנב של עצמי. שואל שאלות, מקבל אפס תשובות, חצאי אמיתות בכל מקום. מגשש בחושך בלי לפיד ומקווה לא למעוד ולשבור את המפרקת. עכשיו כשאני מוצא סוף סוף קצה חוט, אתה אומר לי לקפוץ לנהר?״ הוא לוקח את סכינו ומצמיד אותה לצווארו של הסאטיר, מצמיד אותו לקיר בידו השנייה.

״איפה קראולי?״ הוא נובח, טיפות רוק ניתזות על מצחו של זמוס המבוהל, שעוצם את עיניו בכוח, כאילו יוכל להיעלם אם רק יבקש זאת. ״איפה הוא ומה הוא רוצה לעשות?! דבר כבר! הוא בוגד בי? הוא הורס את החיים שבניתי לי פה? הוא מזיין נימפה בעצים? דבר כבר!״ ידו של וירניק רועדת, הסכין עוד רגע חותכת את גרונו של זמוס. הסאטיר מייבב בבהלה, לא מצליח להגות דבר, ונראה שוירניק עומד לאבד את חלקיק השליטה העצמית שעוד נותר לו.
 
"הלורד שלח אותנו להגן על הכפר ואת', שכפי שאתה ודאי יודע, הוא כפר חקלאי חסר הגנה. הכפר הזה, לפי כל המידע המודיעיני שבידינו, יותקף בקרוב על ידי בני הענקים" אומר שירו בפשטות.
"הכפר לא יוכל לעמוד בהתקפה כזו לבד, ולצד כל המאמצים שלנו להשיג לוחמים בדרכים אחרות, כוח המשמר של ארודר הוא הגוף המרכזי שאנחנו יכולים להפקיד בידו את המשימה הזו. אם למשמר אין מספיק חיילים בשביל לפעול גם בארודר - לשמור על הסדר ולהגן על העיר, וגם בשביל להגן על ואת', אנחנו רוצים לסייע ללורד לחזק את המשמר כנגד איומים עתידיים" הוא אומר כשהוא משלב את ידיו ברוגע, לא נרתע ממבטי השומרים.
"אין לנו עניין לשלוח קומץ חיילים שימותו לשווא בואת'. כל אחד מהשומרים שלך הוא בעל ערך, ואין לאף אחד רצון לשלוח שומרים למותם. גם אם לא תוכלו לפעול להגנת ואת', תצטרכו להתכונן למתקפה שתבוא על ארודר בעקבות נפילת ואת', ולשם כך אנחנו כאן - לעזור לכם להתכונן, להכשיר חיילים ולאגור אספקה בכדי לשמור על כל המחוז. כמובן שאם המשמר יוכל להגן על ואת' לא נצטרך להגיע לצעדים דרמטיים כל כך, אבל תמיד טוב להתכונן לגרוע מכל".
 
הקטור-
הקטור נענה להצעתה לתה, מתיישב עימה. לאחר שהוא לוקח לגימה הוא אומר ״לו לא הייתי יודע שאת כוהנת, הייתי טוען שאת חולטת התה הטובה ביותר בממלכות הצפון״ הוא אומר עם חיוך מקסים שמופנה לעברה. ״מה היא התדירות בה הוא מבקר כאן?״ הוא שואל ומיד חוזר לשתות מן התה, מחכה לתשובה.
 
איגנציוס, שיודע יותר טוב מלגעת במאכלים שמתגשמים מן האוויר באורח פלא (הרי ככה שלושה שוליות של הגבירה אודסיה מצאו את סופם!), ממשיך לפסוע בשקט ככל יכולתו אל עבר המרתף, על מנת לבחון את הלהבה הורודה יותר מקרוב.

META
בהיעדר התרחשויות מיידיות מהכניסה למרתף, אני אשתמש במאגיה כדי לנסות להבין את התופעה - 12 + 8 = 20
 
IN
אילידיה תופסת את וירניק ומושכת אותו אחורה. "אני לא כאן בשביל האלימות, אני כאן בשביל תשובות. וירניק ואני כועסים, אבל כול עוד אני פה יש לך הזדמנות לדבר ולצאת מפה מדלג בקלילות על שתי פרסות הזהב שלך. עכשיו, תתאפס על עצמך ותתחיל לענות את מה שאתה באמת יודע" היא אומרת, קצת מופתעת מכמה ההצגה- היא מקווה שזו הצגה- של וירניק משכנעת ומאיימת. נראה שהוא באמת יודע להפחיד אנשים כשיש בכך צורך.
 
שירו -

אייסן משתתק כשדם הדרקון מספר את הדברים, מהנהן בנוקשות מסוימת. "בואו איתי" הוא מסמן להם בידו, ממשיך איתם רחוק במורד המסדרון לעבר המשרד האחרון, נכנס ומשאיר את הדלת פתוחה. השניים נכנסים למשרד מפואר יחסית, בעל שולחן עבודה מרשים עשוי מעץ אלון המוגן על ידי משטח זכוכית בעל פיתוחים עדינים. שתי כורסאות נוחות למראה נמצאות בצד האורחים של השולחן, וכורסה נוחה ומרשימה אפילו יותר נמצאת בצד של מפקד המשמר. אייסן מתיישב, מחווה להם בשנית בידו בעודו פותח את הארונות הקטנים והשונים המפוזרים במשרד, מחפש אחרי דבר מה עד שלבסוף מתייאש. "אין מים במשרד הזה... רק יינות יקרים" הוא ממלמל באכזבה, מיישיר להם מבט לאחר מכן.

"למשמר יש צרות משלו. אנחנו המשמר של ארודר, לא של ואת'. האחריות שלנו היא כלפי האנשים" המילים שלו מהדהדות באופן חלול במשרד המפואר והיוקרתי.

הקטור -

"למען האמת, זאת הפעם הראשונה שראיתי אותו מאז אותו יום. הוא מעולם לא דרך במקדש הזה... אנחנו רחוקים מקריאת-כתר, והלורד נורברט אוהב לשמור עלינו עצמאיים. 'נאמנים לדת, לא לשולט בה' הוא אמר לנו פעם אחת. אני מתחברת לזה... יש לו דרך לבודד אותנו מהאינטרסים השונים של האב תאודוריאן. זה לא דבר של מה בכך בימים הטרופים שלנו".

איגנציוס -

איגנציוס יורד למטה, מציץ בזהירות מבעד למדרגות, והמום לראות דמות נשית עשויה מלהבה ורודה מהלכת בחדר בחן לא מבוטל. שיערה ארוך ועיניה מרצדות בלהבה לבנה, אך לא ניתן לראות את בגדיה, רק את קימורי גופה הנאים. החדר עצמו לא נראה בכלל כמו מרתף, כי אם כמו סלון יוקרתי, שופע מזון ומשקאות שנוצרים ממש בעת שהוא מביט בהם, בדיוק כמו בקומה למעלה. המג חושב שהוא מזהה דמות מסוימת יושבת על אחת הספות, אם כי הוא לא מצליח לראות מי היא הדמות, אלא אם יחליט להתקרב יותר.

"איגנציוס..." הלהבה לוחשת את שמו, דמות האישה מביטה בו, פניה נעים בצורה לא טבעית ללא פה. "כבר חשבתי שלא תצטרף, אחרי שדחית בנימוס את ניסיוני לארח במזון ובמשקה. האם אוכל להנעים את זמנך בדרך אחרת? אולי מעט מוזיקה נאה?" הוא חושב שהוא מתחיל לשמוע צלילים שמזכירים לו את התווים הפופולאריים בצפון. יותר מוזר מכך, הוא כמעט משוכנע שהוא שומע נעימות שהוא ושוליות אחרות המציאו וזמזמו לעצמם - שירים שנורה הנוראית זימרה בקול, או שוולדו המהם בעת שרקח איזה שיקוי. דברים שאיש אחר לא אמור לדעת.

אילידיה -

וירניק מניח את ידו על ידה של אילידיה, כמעט מושך אותה בכוח ממקומה, עד שהוא בולם את עצמו ברגע האחרון, משתתק ומחזיר מבט אל הסאטיר.
"ה-הוא פגש בחורה!" קורא זמוס, ידיו מגוננות על ראשו, קרניו מבצבצות. "הוא אמר שה-היא היפה והטובה ביותר שפגש בכל תבל! אמרה לו שהוא יכול להתעשר ו-ומהר, נתנה לו את המיקום ש-של לורד נורברט. ה-הוא לא היחיד שדיבר עליה, על הבחורה הזאת. גם נסי אוהבת אותה, ג'ף הקטן והרבה אנשים אחרים!"
"מי זאת הבחורה הזאת?" דורש וירניק. "איפה אני מוצא אותה?"
"בעצים ובעיר! אני לא יודע, לא פגשתי אותה בעצמי. א-אני נשבע בזקן שלי!"
"אתה משקר!"
"ל-לא, לא! אני אומר לך את האמת. הבחורה הזאת מבטיחה לכולם דרך מהירה להתעשר, ה-היא אומרת שאתה איטי מדי, לא בטוח בעצמך. שיש לך מחויבויות אחרות שעוצרות אותך".
"אז הבחורה הקסומה הזאת מגיעה לקראולי, מציעה לו ולאנשים אחרים אצלי לחבור אליה ולחטוף את נורברט כדי למכור אותו עבור רווח קל. הבנתי אותך. מה השלב הבא? אסטריה שוברת שתיקה ומתחילה לזמר?"
"א-אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל זאת האמת! זה כל מה שהוא אמר לי, אני נשבע. הוא אמר שהיא האדם הטוב ביותר בעולם, שהיא דאגה לו כמו שאף אחד אחר לא דאג לו" אילידיה רואה שהמשפט פוגע בוירניק, עיניו של הצלופח מקשיחות.
"סיימת?"
"כ-כן, כן".

אילידיה רואה את וירניק משחק בלהבו, בבירור שוקל אם לשחוט את הסאטיר בחיתוך גרון מהיר אחד.
 
"מילים קשות מפי אדם שניזון על המזון של ואת'" אומר שירו, מביט באייסן מבלי להשפיל את עיניו.
"אני בטוח שאתה, כראש המשמר, יכול להבין את הבעיה שתיווצר לאנשיה של ארודר ללא ואת', וזה עוד לפני שאני מזכיר את מאות האנשים החפים מפשע שייטבחו אם לא תישלחו אליהם עזרה, כי נראה שאנשיה של ארודר יותר חשובים לך. מה עדיף לארודר? כמה שבועות של פשע גובר, או מוות איטי ברעב, כשמשלוחי החיטה מואת' יפסיקו להגיע? או שאולי תעדיף הסתערות של מאות ואלפי בני ענקים על החומות, במקום חבורות הפושטים הקטנות שכרגע נמצאות במחוז? אם לא תעזרו לואת', גורלכם יהיה כגורלם, ואפילו יותר גרוע - הם עוד יוכלו לברוח לבירה, אתם כבר תאבדו את האפשרות הזו" הוא אומר בפשטות כשהוא ממשיך לתת במפקד המשמר מבט חודר.
 
IN
אילידיה מושכת את וירניק אחורה, הפעם עם טיפה יותר כוח. "נסי וג'ף הקטן אתה אומר. קדימה, יש לנו קצה חוט, בוא נלך למצוא את אשת הקסמים וירניק, ונבדוק אם היא באמת נעימת מזג כמוך" אומרת אילידיה, היא מסתכלת על הסאטיר במבט שאומר 'אתה חייב לי', למרות שהיא לא באמת מתכוונת לזה, הגיע הזמן שלהם ללכת מפה. היא בטוחה שוירניק יודע כיצד למצוא את ג'ף הקטן ואת נסי הללו.
 
איגנציוס מזדקף בנוקשות, נועץ את מטהו ברצפת המרתף, משתדל להתעלם מהמראה המושך להטריד [disturbingly enticing] ומהפלישה הברורה לזיכרונות שלו. במחשבותיו הוא חוזר שוב ושוב על מנטרה באלפית עוצמה דרך משמעת, עוצמה דרך משמעת, עוצמה דרך משמעת...

לאחר רגע קצר, מחשבותיו של איגנציוס מרגישות בהירות מספיק על מנת לפנות אל אשת הלהבות במקביל לתרגילי המשמעת העצמית שלו.
"ההזמנה שנמסרה לי הייתה מהוססת למדי" הוא אומר בזמן שהוא מציג את שרידי המסמך שהובילו אותו למקום "אז הרגשתי שלא ממקומי לנצל את הכנסת האורחים האדיבה. מי..." הוא מחפש אחר מילים, מחשבותיו מתערפלות "...המארחת המקסימה? אם יורשה לי לשאול."
 
שירו -

המילים בולמות מעט את אייסן, בשעה שהוא מטופף על שולחנו הגדול באצבעותיו.
״אלו לא החלטות שראש משמר צריך לקבל״ הוא הודף את הביקורת לבסוף, ״אלא גנרל האומה. ואת׳ הוא כפר חשוב, אבל שני-יערות במערב יכול לסייע לממלכה להמשיך להתקיים. ארודר, לעומת זאת, היא יהלום חסר תחליף. תסתכל לדוגמה על הצרות הנוכחיות שלנו - לאן הריבון בוחר להפנות את כוחותיו? הרי מדרום תיפתח הרעה, ולא מצפון. אנשי העיר זקוקים לנו כאן, בפרט עם כל מה שקורה לאחרונה״.
״ומה קורה לאחרונה?״ שואל קראנג, משלב את ידיו.
״צרות ובעיות אחרות. אתם בכלל מודעים לכך שקודמי בתפקיד פשוט נעלם? לא נרצח, לא שוחד, פשוט נעלם מעל פני האדמה. לקח את הרגליים ועזב, האוהבים יודעים לאיפה. לארודר יש צרות משלה״ הוא מניף ביד בביטול.

אילידיה -

השניים מתרחקים, משאירים את זמוס שרוע בחרדה קיומית, עד אשר מגיעים לאחת הסמטאות. וירניק עוצר לרגע, מביט בידו הרועדת וצונח חסר כוחות לרצפה, גבו נגרר על קיר אחד הבניינים, בולם את קריסתו והופך אותה לאיטית.
״זה היה נורא, לחזור לשם״ הוא ממלמל, קולו ניחר. ״אני כמעט שחטתי את הבחור״.

איגנציוס -

״שמי ניפימה, אך יכול לקרוא לי כיצד שתרצה״ הלהבה נעה מעט קרוב יותר. ״אם הייתי יודעת שהמקום מסקרן אותך, כבר הייתי שולחת לקרוא לך קודם״ הלהבה מתקרבת קדימה. ״אמור לי, אם כך… כיצד אוכל לסייע למג מחוכם בתחילת דרכו? אולי בכוחות חדשים?״ היא מאפשרת לזוג ציפורים בוערות להמריא מגופה, והן נשרפות כמעט מיד בשמי החדר. ״או אולי ידע אסור?״ איגנציוס מריח את ריחו של קלף עתיק נשרף, וחושב שהוא רואה בתוך הלהבה המתקרבת ספר ארוך שעולה באש. ״ואולי תעדיף דבר מה מוחשי יותר? שליטה, לכאן או לכאן. אמור מה תבקש, כי הרי לא הגעת למחוזי סתם כך. ליבך בוודאי צמא למשהו״.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top