• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
(ד')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
(ו')
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
"אני אודה מאוד לסיוע שלך. אני בטוח שכל ראש חנית או חרב שתייצר יהיו שווים לשלוש חניתות וחרבות של נפחים אחרים" אומר שירו, מטה את ראשו לאות תודה.
"אני מראה נדיר? ובכן, באמת לא ראיתי יותר מדי דמי דרקון אחרים באזור. אני לא יודע אם אני עצוב או שמח על כך" הוא אומר בחצי פה.
"כולם פה חושבים שכל מה שמעניין אותנו דמי הדרקון זה כיבוש, הא? חבל שלא מכירים פה שירה וספרות דרקונית, זה היה עוזר לשנות קצת את התדמית שלנו ככובשים צמאי דם. כמו שכתב המשורר העלום - 'רק לאחר שתלמד כל נוצה ונוצה בציפור תוכל לעמוד על טבעה האמיתי ולהתפעל מיופייה'" אומר שירו, חצי בצחוק.
לאחר שתיקה קלה הוא פונה שוב לרונאג:
"אם כבר דיברת על משפחה, לך בעצמך יש כזו? סלח לי אם אני חורג ממקומי או מדבר שלא כיאות".
 
שירו-סנשאי -

"הרווחתם את המוניטין הזה ביושר" רונאג עונה ללא שמץ של בושה, אף כי ניכר שהוא לא מחזיק בטינה אישית כלפי שירו-סנשאי עצמו. "אתם מתעקשים לכבוש כל דבר שעומד בדרככם ולהשמיד כל דבר שאינם מסוגלים לשלוט בו. חצי מהיבשת הארורה שלכם ואתם עדיין צמאים לעוד. איך אתה מצפה שיסמכו עליכם?" הפטיש נוחת בשנית על הברזל, מתיז גיצים.

"אני ואחי עברנו לכאן לפני שנה וקצת, אחרי שהסתבכנו עם האנשים הלא נכונים בבולאק רוב. אנשים שעלולים לזרוק אותך ללבה בעבור חוב" הגיצים עפים לכל עבר בשנית, עיניו נוצצות מהאש שמלבה את הלהב שהוא מחשל. הגמד מתכופף, מכווץ את עיניו ובוחן את הלהב. "ישר כסרגל..." הוא ממלמל, מוסיף משהו בגמדית לאחר מכן, ועוצר לתת לברזל להתקרר לרגע.
"קשה למצוא אישה כשאתה עסוק בלעבוד עבור החובות שלך, אבל זה יקרה ברגע שאשכנע את אחי הארור שהאזור בטוח ואין למה לחזור לבולאק רוב. אחרי שנשתקע כמו שצריך, אמצא לעצמי כלה טובה. אני רוצה כבר זאטוטים שיתרוצצו לי בין הרגליים".
 
"אני לא חלק מהאימפריה כבר זמן מה. אבל בהחלט יש משהו במה שאתה אומר" אומר שירו בהרהור. דמי הדרקון בהחלט לא מפיצים הרבה דברים לעולם מלבד כיבוש והרס.
"זאת נשמעת שאיפה ראויה ביותר. איפה אחיך עכשיו? הוא לא עובד איתך בנפחייה?" הוא שואל את הנפח.
 
שירו-סנשאי -

"שתי ידיים שמאליות, יש לו. יושב ומעשן כל היום, בטלן חסר מעש" הוא מוסיף קללות בגמדית לאחר מכן, והשפה נשמעת קרה ונוקשה.
"אני מעדיף לעבוד לבד ולדאוג להזמנות כמו שצריך. קל יותר ככה, גם אם קשה".
 
הקטור-
"אנחנו כנראה לא נהיה בדרכנו למשמר-הצפון, אך אנו נלך בדרך לארודר, משם יהיה יותר קל להשיג דרך נוחה לחזור לבולאק רוב. כמובן, זו בחירה שלך. אך לדעתי עדיף ללכת בדרך הבטוחה כאשר אתה מנסה לעזוב מקום בשביל להיות בטוח יותר".
 
"מה הוא עשה בבולאק רוב?" שואל שירו בעניין. הוא מפוקק את מפרקי אצבעותיו - לעמוד בחוסר מעש בזמן שאדם אחר עובד זה לא מעשה מכובד.
"אם מדברים על קושי - יש עוד דבר שאתה זקוק לעזרתי בו? אמנם אני לא נפח, אבל יש לי כוח פיזי".
 
אילידיה -

״היית בדרום לאחרונה?״ הוא מחזיר לה באחת. ״אני מניח שלא, אחרת היית יודעת שהריבון והיירוזאוג עסוקים מעל הראש״ טאלרוט מתקדם בצעד מהיר לוודא שהדלת סגורה, מסתובב אל אילידיה.
״יש שמועות שאנחנו עומדים בפני נחשול חדש״.

אילידיה יודעת היטב מהו נחשול - שעיטה עצומה של טרוגולדיטים העולים אל פני הקרקע ומנסים לפלוש אל ארוות׳. כבר עשרות שנים שלא היה דבר כזה, מאז נמחצו בפעם האחרונה על ידי לורד דנקן הסאר כשהיה צעיר בהרבה, וגם אז הדבר גבה מחירים עצומים בנפש. אם נחשול מתקרב לארוות׳, הממלכה בסכנה אדירה.

״זה כמובן לא ודאי״ האביר מנסה להרגיע את חצי האלפית. ״אבל זה רציני מספיק כדי שהריבון יבחן את השטח בעצמו, עם עוזרו האישי כמובן״. אילידיה מקבלת תחושה לא נוחה שהוא מדבר בצורה כזאת על היירוזאוג.

״עכשיו את מבינה מה דחוף ומה לא?״

הקטור -

״אשקול את הדבר ואתייעץ עם אחי, רונאג. הוא נפח הכפר, לא מסוגל להיפרד לשלום ממקום שמצאנו אך לפני שנה. מקום חביב ומלא באנשים ישרים, אך בכל זאת - לא ביתנו שלנו. אנחנו אנשי ההר״ הוא מפריח טבעת באוויר.

״אבל אני מעריך את הצעתך. לא בכל יום מגיע אביר אקראי לכפר ומסייע לאוכלוסיה האזרחית... מה שרק מעלה את החשש שלי בנוגע למה שעלול לקרות כאן. בתקווה שבול העץ הזה שיש לו במקום ראש יתחיל לעבוד ויבין שצריך לצאת מכאן כל עוד ניתן״.

שירו-סנשאי -

״הוא הסיבה שהסתבכנו מלכתחילה!״ הגמד רוטן בכעס, הפטיש מצלצל בעוצמה כשהוא פוגע בחרב. נראה כאילו הוא מאיים לשבור אותה, אך היא נותרת יציבה. מלאכת מחשבת.

״הסתבך עם האנשים הלא נכונים בגלל העצלנות שלו והוביל לכך שנאלצנו לבעוט את עצמנו החוצה! ועכשיו הוא דורש לחזור לשם במקום לתת לנו לבנות חיים במקום אחר. ביזיון לדורות, אני אומר לך!״ דם הדרקון יודע שהקללה המסויימת הזאת נחשבת לקשה יחסית בעיני הגמדים, גם אם התרגום שלא לא משקף את הזעם השמור לה בשפתם של בני האבן.

״תעמיס את הברזל בשלוש ערימות שוות ותדחף אחת מהן כקבוצה לתוך התנור שהחבר שלך דאג ללבות. על הברזל להתחמם לפני שאוכל לעשות בו שימוש ראוי. תרים עם הגב ועם ברכיים ישרות״.
 
"הסתבך עם האנשים הלא נכונים? תחושה מוכרת" אומר שירו בזמן שהוא מסדר את הברזל כפי שהנפח הורה לו.
"אבל למה הוא רוצה לחזור? דיברתם על זה? זה נשמע מאוד חריג שמישהו ירצה לחזור למקום בו הוא הסתבך. אולי יש לו סיבות משלו?" הוא שואל כשהוא מכניס באנקה את אחת הערימות לתוך התנור.
 
שירו-סנשאי -

״הוא חושב שהמקום הזה לא בטוח, ידית דלת שכמוהו״ רונאג עוצר לרגע לשתות, מנגב את שפתיו בעזרת גב זרועו. ״אומר שהוא מסוגל לתקן זאת, מתעקש שהעולם כאוטי מדי. כן, בבולאק רוב יש סדר, אבל הסדר לא פועל לטובתנו! אולי אתה תזדהה, אפשר לומר דבר דומה גם בנוגע לאימפריה שלכם״ הוא נאנח.
״האיש משוכנע שכל אדמות החוף בסכנה בגלל חבורת הבוזזים המסכנה הזאת. יש לי אח טיפש, אבל מה אעשה? משפחה זו משפחה״.
 
"הסדר באימפריה אכן יכול להיות... נוקשה למדי. אבל אם פה לא בטוח, למה לא לעבור למדינות אחרות? לרפובליקה, למשל? למה דווקא לבולאק רוב?" תוהה שירו בקול.
כשהוא שומע את חששותיו של האח הוא מכווץ מעט את פיו, שוקל את המילים הבאות בזהירות.
"אני לא יודע אם הוא טיפש, אבל ככל הנראה הוא מגזים. אין דבר כזה להיות מוכן מדי, תאמין לי".
 
שירו-סנשאי -

״בבולאק רוב כשיש לך חוב זורקים אותך ללבה. ברפובליקה זורקים אותך לקולוסיאום להילחם מול עבדים אחרים. אני מעדיף למות אדם חופשי מאשר לחיות כמקק תחת מגפו של מישהו אחר״ הפטיש נוקש בשנית בברזל בעוצמה, כאילו מחזק את דבריו.

״בולאק רוב היא דבר מוכר בשבילו, גם אם מסובך. אתה יודע כמה קשה להתחיל מחדש במקומות אחרים? מנהגים שונים, אנשים מוזרים, דעות קדומות. לא קל להיות גמד בת׳נדיאן, לא משנה היכן תהיה. תראה לי מקום אחד בעולם שהצליח למצוא שלווה. לא כולל הארץ המוזרה הזאת של האלפים״ הוא פוסל את ניס פרדי כמעט מיד.

״לוקח זמן לחשוב על אחד, הא? זאת חלקת האלוהים הקטנה שלי, עכשיו. הדבר המסוכן ביותר פה הוא שאמחץ לעצמי את האצבע, ויש לי עוד תשע ככה שאני מסודר״ הוא כמעט נשמע מתבדח. ״לא מזמן הגיע הנה אביר מעמקים שחיזק את דברינו וציין שהם נכונים. אין כל איום לכפר, גם בצל הפולשים״.
 
הקטור-
"בדיוק במצבים מעוררי ביטחון שכאלו אנשים צריכים אדם ישר עם שכל בקודקודו. ונראה שאתה עונה לכך. אני מאחל לך בהצלחה עם אחייך. אם אתה זקוק לעזרה, אל תהסס לקרוא לי" אומר הקטור וקד קידה קלה לגמד.
 
IN
"ובכול זאת, הפשיטות של הענקים אינן דבר שבשגרה, הן יוצאות דופן. אנשים בורחים מארודר שמתקשה במסים, הכפרים נותרים חסרי כוח כנגד בני הענקים, ועכשיו העניין עם חטיפת הלורד? ארודר מבקשים כבר חודשים עזרה מהמועצה, ואנחנו עכשיו האנשים שהדאגה לכפר וואת' נמצאת באחריותם- במיוחד שאני והמשלחת שאיתה באתי יודעים שהכפר ואת' הולך להיות תחת התקפה" אומרת אילידיה בכעס.

"אני פגשתי בטרוגלודיטים ואני יודעת כמה מסוכנים הם יכולים להיות, אבל אם לא נטפל בזה עכשיו- ביום בו יגיע הנחשול אנחנו נמצא את עצמנו נאבקים בשתי חזיתות."
 
"אם אני יודע? אני מומחה בעניין. שכחת שאני במקור מהאימפריה?" מגחך שירו.
"אביר מעמקים? יש כאן אחד נוסף? אתה יודע למה הוא הגיע לכאן?" הוא שואל בעניין את הגמד.
 
איגנציוס מסתכל לרגע על עלי החמנייה, לא בטוח כיצד להגיב, ולבסוף אומר "מעולה. שמור אותם, אתה תצטרך את זה."

"עכשיו, בואו נתחיל." איגנציוס פורס את המרכיבים לפניהם ומתחיל להסביר לקהל הילדים על האיזונים המורכבים של הרכיבים והקשר הסמלי ביניהם, ואת הדיקלומים הדרושים לתיעול הקשר הזה באופן הרצוי, תוך שהוא מדגים את שלבי הטקס השונים. לאחר כמה דקות של הכנות, הקדרה מכילה משחה בוצית חומה ומבעבעת. איגנציוס לוקח מן המשחה ומורח מעט ממנה על מצחם של הילדים.

"עכשיו אתם לא מרגישים כלום, אבל צאו החוצה ותראו שאנשים יתקשו להבחין בכם" מבטיח איגנציוס.
"שננו את מה שלמדתם כאן, ובמקרה חירום היעזרו בקסם הזה על מנת לעזור למשפחות ולשכנים שלכם להגיע למקום מבטחים - מספר 3 אני סומך עליך שתנהל את זה. עכשיו, לכו, לכו, יש לכם כמה שעות ליהנות מההשפעה של הקסם."

(בהנחה והילדים עזבו)
לאחר שהילדים עוזבים חוזר איגנציוס אל הנפח, מודאג. הכפר הזה ממש לא מוכן למה שהולך לבוא לכאן.
"הנה הפטיש שלך - אני חושב שקניתי לך כמה שעות של שקט."

META
הטקס לוקח 10 דקות, תקף ל-10 שעות ומעניק להם +2 להתגנבות בזמן "מסע" (כלומר, לא קרב) ומחסר 2 למי שמנסה לזהות את העקבות שלהם.

בעיקרון, מחיר הרכיבים הוא 10 מטבעות זהב. האם אתה רוצה שאני אשלם את זה או שהם הביאו את כל מה שצריך?
 
הקטור -

״תרגיש חופשי לומר את זה לאח שלי. לחייך, סר״ הוא מחזיק לרגע את המקטרת שלו בשתי אצבעות, משל הייתה כוס יין, ושולח עוד טבעת עשן לאוויר.

בעודו מהלך בחזרה אל ביתה של מריטה, עובר האביר על יד מה שנראה כבאר גדולה המשמשת את הכפר. זאת אינה הבאר היחידה - הכפר לא עד כדי כך קטן - אך מספר מטבעות לצידה רומזים על כך שמדובר בבאר משאלות.

אילידיה -

״אני משוכנע שהריבון ואנשיו שקלו זאת. גלי מעט אמונה במפקדייך״ הוא מרים את אצבעו בנזיפה לאילידיה.
״ובכל מקרה - מה את היית מציעה?״

שירו-סנשאי -

״כן, נכון, אני מניח שגם לך קשה...״ הוא מחייך קלות, ״אבל אתה לא בעל מלאכה. אתה חי על חרבך - וחרב היא שפה נפוצה בכל מקום. אני? אני צריך להקים עסק יש מאין. אני לא מזלזל בעבודתך, חלילה, אבל הדברים שונים בתכלית. בכל זאת, אני סמוך ובטוח שגראוביין מחייך אל שנינו״ הוא מניח את הפטיש בצד סוף כל סוף, שם כפפה עבה על יד ימינו ותופס את ניצב החרב, שולח אותה לדלי גדול המלא במים קרים. אדים רבים עולים, חונקים לרגע את דם הדרקון והגמד, והנפח מתיישב לבסוף, מנגב את הזיעה ממצחו.

״עשית די והותר. ראה, המג שלנו חוזר אלינו״.

איגנציוס -

הילדים משתעממים בקלות בחלק המדעי-תאורטי של הקסם, קופצים במקום או משחקים עם הידיים, אבל נשארים עד לסוף דבריו של המג. חלקם רועדים בהתרגשות כשאיגנציוס מעביר את ידו מלאת המשחה על מצחם, אחרים צוחקים או נדרכים בהקשב צבאי מאולתר.

הילד הקטן נעמד מולם לבסוף, שורק בחדות.
״מגיסטרים, אשפים רבי עוצמה, מכשפי בלהות - אחרי!״ הוא קורא בקול.
״ששש! אנחנו צריכים להתגנב!״ מזכיר לו ילד אחר.
״אחריי, אם כך״ הילד מוסיף בלחישה זהירה.
״אני יודע את מי אתה רוצה לפגוש...״ ילד שלישי מרמז על השותפה הרומנטית הנשגבת, והאחרים מצחקקים בדממה.

כשהזאטוטים הקטנים הולכים משם, אין אחד שלא שולח חיוך או קידה מכובדת לאיגנציוס. גם הפטיש מוצא את דרכו לידו במהירות.
אולי המג הצליח לשנות את דעתם של כמה מאזרחי ארוות׳ העתידיים על הקוסמים שחיים לצידם.

META
כל המחירים מכוסים, אל דאגה.

אינגציוס ושירו-סנשאי -

"הנה הפטיש שלך - אני חושב שקניתי לך כמה שעות של שקט״ אומר איגנציוס בעודו מושיט לרונאג פטיש מרשים בהרבה מהאחד בו השתמש עד כה, בעל רונות גמדיות וידית אחיזה יציבה.
״תודותיי, אדון מג. עכשיו אני סוף סוף יכול להפסיק להשתמש בגרוטאה המאולתרת ששם״ הוא מחווה בראשו לעבר הפטיש הקודם עמו עבד, אשר קרוב להתפרק.

״אני מודה לשניכם. סייעתם לי רבות, ואני חושד שאתם לא היחידים. כשדאגתם לעבוד ולהפנות את גבכם זיהיתי גם זרים אחרים שפעלו באופן דומה... נדיב מצידכם לעזור לכפר ואת׳ יש מאין. אנשים טובים אתם, ואשמח לעזור לכם בתמורה. העלית את נושא הנשקים והשריונות שלכם, כן?״ הוא פונה לשירו-סנשאי.

״תן לי יום לסיים את העבודות לקראת הנשף שמתקרב אלינו ואחרי שהכל יהיה מוכן לתחילתו בעוד מספר ימים, אשמח לעבוד על הציוד שלך ושל חבריך. אוכל להפוך אותו למרשים יותר - פלדה לפלדה, אריגה חזקה יותר לבגדים כמו שלך״ הוא מביט לרגע באיגנציוס.

״על חשבון הבית, כמובן. זה אך הוגן״.
 
הקטור-
"יש שמספרים שבאר המשאלות הראשונה הייתה מקדש לסואולה, שנוצרה על ידי עניים שלא היה להם כסף לבנות מקדש, אך הביאו את מה שיכלו דרך הבארות. מנהג עתיק יומין ומקסים ברוחו" אומר הקטור לאף אחד באופן כללי. הוא מוציא מטבע, כורע ברך אל מול הבאר "אנא הגני על הכפר הזה" אומר הקטור ומשליך את המטבע אל הבאר, מקווה שסואולה שומעת את תפילתו.
 
IN
"כרגע עוד אין לי הצעה, לצערי. הכפר צריך להתכונן למתקפה מהר ככול האפשר- בני הענקיים מתקדמים לכאן כעת, עם ברסוולה וקושאן מתחרים ביניהם על התהילה בהפלת הכפר. אנשים שכול כך לא מצפים למתקפה יפסידו וייפלו, ומניין הגופות יהיה אדיר- אפילו אין לנו את הזמן לקרוא לתגבורת."

"ובכול זאת, אולי כדאי לנו להחליף מידע בינינו- על מנת לבדוק אם נוכל לזהות משהו נוסף. האם זיהית באחד מהסיורים שלך מישהו הנושא את אחד מהסמלים הבאים?" היא אומרת ועוברת לתאר את הסמל של ברסוולה- המגן הלבן, העץ הכחול, חמשת מטבעות הזהב- ואת סמלו של קושאן אם היא מצליחה להיזכר באחד.

"ובנוסף, האם קיבלתם איזשהם מכתבים הנושאים את חותם המועצה שאתה מודע להם לאחרונה? נשמע לקושאן יש גישה לחותם מזויף של המועצה, ייתכן שהוא השתמש בו בצורה כולשהי כנגד הכפר".

"זה למען האמת, יוצא דופן כמה האנשים פה בכפר נינוחים, אם עליי לשתף. בארודר, הם מתארים את הכפרים כשרויים בכאוס, מתקשים לשלם את המסים בזמן, ואנשים בורחים מן העיר. כאן, האנשים אפילו לא מאמינים שבני הענקים רוצים להתקיף, כאילו הם שוחרי שלום. האם זה מהלך מכוון של מישהו? אבירת מעמקים חייבת לתהות..." היא כבר מעלה את השאלה במחשבה משלה.
 
"אני מודה לך מאוד. אשמח לקבל את הצעתך הנדיבה, רונאג" אומר שירו.
הוא מסיר את שריון הקשקשים שהוא עוטה, מניח אותו בערימה מסודרת לצידו של הגמד.
"אין צורך לעבוד על המגן שלי, כבר זמן רב שאני צריך להיפטר מהגרוטאה הזו" הוא אומר, אך לא נראה שהוא מתכוון להוריד את המגן מגבו.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top