לאחרונה יצא לי לצפות בכמה סרטוני יו-טיוב שהסבירו למה הגל החדש של מסע בין כוכבים נופל באיכותו מהגל הישן של מסע בין כוכבים. כחובב מסע בין כוכבים, אני מודה שאף פעם לא שמתי לב לכך שהפרקים בנויים במבנה של ויכוח על הנושא של הפרק אלא רק שהסיפורים היו יותר מבוססי נושא מאשר מבוססי דמויות. צורת סיפור סיפורים זו נתנה לסדרה סגנון יותר שלו ומהורהר שמשך אותי אליה. התחלתי לצפות בענף החדש ביותר של עץ מסע בין כוכבים, אקדמיית צי הכוכבים, שלדעתי, מעניינת אך היא כתובה גרוע. הפרק האחרון שעלה ליס עסק בפוסט-טראומה. הבעיה אתו היא בשלב זה אני לא מכיר את הדמויות. בעוד שהגיוני לשים את הפרק בחלק השני של עונה בת עשרה פרקים, הוא מתאים יותר לעונה יותר ארוכה בה הצופים כבר מכירים את הדמויות ברמה הרגשית ולא רק ברמה השכלית (אני חולק על אחת הטענות של הסרטון. העלילה של אקדמיית צי הכוכבים היא הרבה יותר מאד מונעת דמויות להבדיל מהעלילה של מסע בין כוכבים הקלאסי). אני גם לא אהבתי את האלמנטים הקומיים בסדרה שגרמו לסדרה להיראות הרבה יותר טיפשית ממה שהיא. להבדיל, ניתן להיקשר לדמויות בעונה קצרה אם לתת את הדוגמה של "ספרטקוס: בית אשור" בו מותו של אחד הגלדיאטורים עבד מבחינתי כך שניתן לסכם שזו בעיה של כתיבה ולא של דחיסה לעשרה פרקים של קשתות עלילה שדורשות עונה ארוכה יותר.
