• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כוחם של אלפים - עץ משחק (PF2) [4/4]

נושא
יומן
סיקיניק מתעלמת מהשאלה על האפרוחים מאחר והיא בטוחה שהאחרים יוכלו לטפל בהם יותר טוב ממנה, אך כשהוא שומעת שאיילן חיפשה אותה היא מחייכת, מה שחושף ואפילו מדגיש את הניבים החדים שהיא מנסה להסתיר. כשהיא מבינה מה היא עשתה, סיקיניק מרימה יד אל פיה כדי להסתיר את שיניה וממלמלת מבעד לידה משהו שנשמע כמו "אם איילן חיפשה ... מוטב שאראה..." לפני שהיא ממהרת לברוח מהמקום לכיוון חדרה של איילן.
 
את ממהרת להכנס לחדרה של איילן, ומוצאת את הנערה יושבת על המיטה שלה, כוססת ציפורניים בלחץ מסויים. שיערה החום האסוף בצמות מפוזר על ראשה, והיא לבושה בשמלת קיץ אופנתית למרות מזג האוויר הקריר. עיניה הכחולות הנוצצות מביטות בך בשמחה כשאת נכנסת. "סיקיניק! כמה טוב לראות אותך!" היא נעמדת ומתקרבת אליך, מניחה את מצחה על מצחך שלך - מעין הבעת חיבה שפיתחתן בחודשים בהן חיית בנאנטאמבו, שכן איילן לא יכולה לחבק אותך בקלות. "איך את מסתגלת לחיים החדשים בקמפוס?"

מיד לאחר שאתה מחביא את האפרוחים בחדר שלך ומוודא שהן חמות ובטוחות (וגם את הצמח החדש, שנראה שנרדם בדרך, אתה משאיר בחדר בינתיים) אתה ניגש לצ'יזירה ומספר לו על התוכנית הזדונית שלך. "הו, אתה גאון מרושע, בחור. אתה יודע כבר שאני בפנים." הוא מביט בך בעיניים נוצצות, ומיד מסתלק אל חדר האוכל וחוזר לאחר כמה דקות עם צלחת מלאה בכנפיים מטוגנות שנראות כמו חלקים מהתרנגולות שהבאתם. "הייתי צריך לסחוב את זה מאחורי הגב של לאמאסי, אבל זה יהיה שווה את זה כשנראה את הפנים של החברים שלך... ושל אסי." האיש-חתול מחייך באכזריות.

את עושה את דרכך חזרה אל החדר שלך, אולי לעשות מקלחת אחרי כל ההתעסקות עם התרנגולות המסריחות האלה זה לא רעיון רע. את רק יכולה לקוות שהפעם פקעות-לחש יניחו לך להתקלח בשקט.
אך רגע לפני שאת נכנסת לחדר, את מרגישה יד מונחת על כתפך. כמעט אינסטנקטיבית את שולחת אגרוף אחורה, אך היד השנייה תופסת אותו באוויר. את מסתובבת ורואה להפתעתך את זאת שאולי קיווית להיתקל בה, ואולי דווקא קיווית לדחות זאת כמה שאפשר.
צבע העור הבהיר והעיניים המלוכסנות הכל כך נדירים באזור זה של העולם, עיני הענבר החודרות, השיער החום האסוף למופת, הבגדים הטיאניים הדומים לאלו שאת לובשת - אי אפשר שלא לזהות את אקאמאי בבית הספר הזה. "הגבירה מנדלה." היא אומרת בטון עוקצני, למרות שמי שלא מכיר אותה היה יכול להשבע שהיא מדברת ברצינות של משרתת נאמנה. "טוב לראות גם אותך." היא משחררת את האגרוף שלך לאיטה.

אתה עושה את דרכך חזרה אל החדר שלך, אולי שנ"צ קצר יעזור לך אחרי שהלילה לא זכית להרבה שינה. אך רגע לפני שאתה נכנס לחדר, אתה מרגיש צ'פחה רצינית על הצוואר שלך.
אתה מסתובב ומוצא לא אחר מאשר איקנו מביט עליך ממעל, עם חיוך מלגלג. שיערו אסוף תחת כיסוי ראש ירוק, ואתה כמעט בטוח שאתה רואה משהו אדום זוהר לרגע בעיניו החומות. "מה קורה, 'בוקו? נהנה מהמוקדמות שלך? אין כמו לעזור לאנשים עם צרות היום שלהם, אה?" העכברוש יציר-הסוד שלו מגיח על הכתף שלו, מצקצק בקול מטריד.

בשעות הערב אתם מתאספים בחדר המשותף של המעונות, בעוד אסי וחייברם מגיעים יחד עם החקלאית ביסולה. "מה נ'יינים, חברים?" אומרת האישה ומחייכת חיוך גדול החושף פה עם כמה שיניים חסרות. "אסי וחייברם סיפרו לי שיש 'כם כמה פרגיות צעירות עבורי?"
 
"בהחלט. אומר ראהאזיק. "עכשיו רק צריך לשמור על העופות חמים עד שהגברת תגיע." הוא אומר לו, צובע כמה נוצות בכחול ומדביק לתרנגולות המבושלות. כשהזמן מגיע, הוא קורא לצזיריה - "בוא לחדר האוכל ,עכשיו הזמן"
כשביסולה מגיעה ראהאזיק מגיע עם מגש מכוסה, מדיף ניחוחות חמימים של בשר טרי. "אכן, הבאנו עבורך את הפרגיות הכי טובות, כמו שביקשת. רק מעדכנים אותך שהן עלו טיפה יותר מהצפוי. בכל מקרה, קשקושים אחר כך, עכשיו אוכלים, בתיאבון!" הוא עונה, מסיר את כיסוי המגש וחושף את תרנגולות האוג'יפרי, במיטב התבלינים של המגאמביה.
 
עריכה אחרונה:
סיקיניק מחייכת כשהיא רואה את איילן ומאחר והן חברות טובות היא לא חשה בצורך להסתיר את ניביה כשהיא מביעה את חיבתה בהצמת מצחה לשל איילן בתורה. "טוב לראות גם אותך" היא משיבה לברכה וכמענה לשאלה היא מוסיפה: "הקמפוס הזה מוזר. מאז שראיתי את המסכה במסדרון אתמול אני מרגישה את עינו של נת'יס או משהו אחר השוכן במסכה עוקב אחריי, אפילו בחלומות שלי אתמול בלילה. אני לא יודעת איך אתם סובלים את ההרגשה ואסי עוד אומרת שהמסכה היא סתם צעצוע טיפשי וזה אחרי שהצעתי להכין לה מתכון ההקטרמות של סבתא שלי. איזה מן בן אדם הוא איגנאסי שמכין מסכה עם סמלו של נת'יס?"
אחרי שסיקיניק מסיימת לפרוק את מה שמטריד אותה לחברתה נראה שהיא חשה מעט הקלה ולכן היא מוסיפה "מצטערת שהיית צריכה לספוג את זה.. זה באמת הטריד אותי. ומה איתך? מה שלומך?"
סיקיניק מעקמת את אפה כשריח הבשר הטרי מגיע לאפה ומסתכלת על המגש בסקרנות, היא לא מאמינה שבני האדם המוזרים באמת אוכלים את זה. "האפרוחים האלו לא אמורים להיות בחיים?" היא שואלת בהססנות, מרגישה נבוכה שהיא לא מבינה מה קורה.
 
"המסיכה של נת'יס? היא אכן רק צעצוע, היא כאן מאז שהגעתי למאגאמביה. אבל סיקיניק, את אומרת שהיא מטרידה אותך בחלומות?..." איילן אומרת בחשש. "ובכן... חלומות הם גם הסיבה שאני לחוצה. שמעתי סיפורים על גיבורים המקבלים נבואות בחלומותיהם, על אלים המנסים לתקשר עם בני התמותה דרך התת-מודע... אבל החלומות שהיו לי בימים האחרונים מוזרים למדי. אני מוקפת בחשיכה, וקול קורא אלי... שואל אותי מי אני. אני לא מצליחה להבין את פשר החלום הזה... אבל אולי זה בסך הכל סתם חלום?" היא מסתכלת עליך בעיניים נוצצות, לא יודעת בעצמה אם היא מחפשת תשובה קונקרטית או סתם ניחום.

החיוך של ביסולה נמחק לאט לאט מפניה כשהיא רואה את המגש עם התרנגולות המטוגנות. אסי נראית על סף התעלפות, וחייברם מניח את פניו בין ידיו וממלמל "בשם כל הדרקונים..."
 
"אם גם לי וגם לך היו חלומות כמעט זהים אני חושבת שאנחנו יכולות לומר בביטחון שאלו לא רק חלומות." סיקיניק עונה כשהיא בבירור מוטרדת, "עד כמה את בטוחה שהמסכה היא רק צעצוע והאם את סומכת על איגנאסי?"
 
קאי עוצרת את עצמה מלנשק את אקאמאי, לא כי היא לא רוצה, אלא כי היא מפחדת מהדחייה. דמעות מתחילות להתבסס בעיניים שלה. "את פה." היא אומרת לבסוף, בקול מעט שבור. "מצאת אותי."

קאי מסתכלת על הסיטואציה. "איך לעזזאל זה קרה."
 
"אז אכן היו לנו אותם החלומות..." איילן אומרת כמעט באימה.
"המסיכה הזאת הייתה כאן פחות או יותר מהשבועות הראשונים שהגעתי למאגאמביה, איגנאסי יצר אותה בתור בדיחה. הנה, אני אראה לך." היא אוספת כמה מטבעות כסף בודדים מאחת המגירות ויוצאת איתך למסדרון, אל מול המסיכה. רק להביט בפניה הקרות גורם למשהו בתורך לרעוד, אך לא נראה שהיא מפריעה לאיילן. היא משלשלת את אחד המטבעות אל חור הפה של המסיכה, ולאחר רגע את שומעת רעש של פוף! ומתוך הפה יוצאת פיסת נייר. איילן שולפת אותה ומראה לך את הכיתוב: "תמיד תזכור את החברים שלך. במיוחד אם הם חייבים לך כסף." היא מכניסה מטבע נוסף ופיסת נייר אחרת יוצאת מהמסיכה: "הדרך לעושר רצופה בשיעורי בית." איילן מחווה בידה כדי להעביר את הנקודה שמדובר בבדיחה. "מדי פעם הקסם במסיכה מצליח להוציא מידע שימושי או רמז לעבודה שאת צריכה להגיש, אך לרוב היא פשוט פולטת 'דברי חוכמה' שכאלו. איגנאסי סומך על כך שתלמידים צעירים ישמעו את האגדה על המסיכה הקסומה של נת'יס במעונות שלנו ויבואו לבזבז את דמי הכיס שלהם בניסיון להשיג הודעה מעניינת."

"בוודאי שמצאתי אותך. אנחנו גרות באותם המעונות." אקאמי אומרת בשקט.
היא מבחינה בדמעות שמופיעות בעיניים שלך. נראה שהיא רוצה לומר משהו, אך עוצרת בעצמה. "אבא שלך ביקש שאוודא שהצלחת להתמקם ושאת מסתדרת בחייך החדשים." היא אומרת במקום זאת לאחר כמה רגעים.

"האם אתה... האם אתה ברצינות..." ביסולה ממלמלת.
לפתע, צחוק מתגלגל נשמע מהמשך המסדרון. צ'יזרה, האיש-חתול הצעיר מופיע בסלון עם כלוב האפרוחים, בריאים ושלמים.
"הו, הייתם צריכים לראות את המבט על הפנים שלכם! החבר שלכם כאן, ראהאזיק, הוא גאון מרושע." הוא מניח את ידו על כתפו של ראהאזיק ומנסה להפסיק לצחוק. "הנה לך, ביסולה. תגני על החמודות האלה." הוא מעביר לחקלאית את הכלוב, והיא חוזרת לחייך חיוך גדול. "אה, אתם בחורים, ממש תפסתם אותי עם המכנסיים למטה! הי הי הי..." היא מצחקקת. "נו, טוב. בכל מקרה, תודה חברים! עשיתם עבודה מצויינת! אני אדאג שהפרגיות האלה תהיינה בטוחות בחווה שלי. הן לא תעלמנה מהעולם הזה תחת המשמרת שלי!" היא מנופפת לשלום לכולכם ועוזבת את המעונות עם התרנגולות. חייברם מצליח להביא את עצמו לחייך על הבדיחה הלא-מוצלחת הזאת, אבל אסי פשוט עומדת שם, מביטה בראהאזיק וצ'יזירה עם מבט של מוות בעיניים.

OUT
Esi will remember that
 
דיבוקו בהה בשוק לאורך כל התהליך, והוא מכריח את עצמו לצחוק צחוק מזויף ''הא, כן, ממש...'' הקול גווע כשהוא רואה את המבט של אסי. הוא רואה את הרצח בעיניים שלה, ומנסה לגשר 'טוב, תשמעי, לםחות האפרוחים כן בסדר...נכון? אני בטוח שזה היה חד פעמי''. הוא ממלמל, אבל הוא בשוק שמישהו יחשוב בכלל לעשות משהו כזה. ועוד במשימה הראשונה...הוא לא יודע איפה הוא?
Meta
דיפלומטיה
13+7=20

דיבוקו מהנהן 'כן, זה נחמד, זה...טוב, זה מרגיש טו להשתמש בקסם ככה. מה אתה עשית במוקדמות הראשונות שלך?"
 
"אה, באותה תקופה הייתה הצפה של הנהר במרכז העיר ועזרנו לאנשים שם. לא שאני זוכר הרבה, כל מה שעניין אותי היה לשלוט בקסם החדש שלי." הוא מחייך אליך חיוך גדול.
"בכל מקרה, 'בוקו, באתי אליך כי אני צריך טובה ממך." איקנו אומר. "אתה מכיר את המורה סאנדילה ראטיף? אה, על מה אני מדבר, בוודאי שאתה מכיר אותה, אתם מאותו השבט, לא? לקחתי אצלה קורס על ההיסטוריה של האימפריה השהאורית - קורס משמים במיוחד, אם יורשה לי לומר - ויצא שהיא הכשילה את העבודה הסופית שלי. הבעיה היא, שאם אני לא אעבור, אני לא בטוח שייתנו לי להתחיל את שנת הלימודים." הוא מגרד בראשו. "אני צריך שתדבר עם הדודה שלך הזאת, תשכנע אותה לתת לי לעבור. אתה תעשה את הטובה הזאת בשביל חבר, לא ככה, 'בוקו? חוץ מזה..." הוא מביט בך בעיניים נוצצות, "לא היית רוצה שהמורה ראטיף תגלה על הסוד המשותף שלנו, אה?"

אסי מביטה בדיבוקו ולא יודעת מה לחשוב. לבסוף היא מנענעת את ראשה. "פשוט... לכו לישון. מחר אחרי ארוחת הבוקר תפגשו אותי כאן למשימה השנייה שלכם." היא מסתובבת ועוזבת לחדרה. צ'יזירה שורק וטופח על שכמו של ראהאזיק. "בהצלחה לך להתמודד עם זה, חבר."
--
למחרת בבוקר אתם מגלים שהגשמים חזרו, והם ממטירים עליכם בדרך לחדר האוכל. לאחר ארוחת בוקר זריזה אתם חוזרים למעונות ופוגשים את אסי.
"בוקר, הו." היא מחווה אליכם עם המטרייה שלה. נראה שהיא משתדלת לשמור על ארחת רוח חייכנית ונעימה, אך היא לא מביטה לעברו של ראהאזיק לאורך כל השיחה. "רק אני כאן היום, אני היחידה מאיתנו ששייכת למגי-שמש-הסערה. זהו הענף האקדמי שאחראי להגן על נאנטאמבו והאנשים סביב העיר מאיומים מבחוץ, גדולים וקטנים. היום, אתם הולכים לעזור לנו עם איום קטן מאוד. כמה גרמלינים נכנסו לאחד מהמחסנים של בית הספר. אני רוצה שתוציאו אותם משם מבלי לפגוע בהם."
"אני מתכוונת לכך." אסי אומרת עם דגש, "הם מזיקים קטנים ורגזניים, אבל הם לא עשו שום דבר מלבד לזרוק כמה צנצנות על אנשים ולהיות מעצבנים באופן כללי. המאגאמביה לא תומכת בלהרוג אף אחד רק בגלל מה שהוא. תלמיד אחד אפילו סולק מכאן בגלל זה, שנים לפני שאני הגעתי."
"ביני לביניכם, אני לא מאמינה שמישהו יכעס אם תתנו לאחד או שניים מהם מכה על הראש, אבל תוודאו שאתם מוציאים אותם מהמחסן ומשחררים אותם מחוץ לכותלי בית הספר - הכי טוב שתשחררו אותם מחוץ לנאנטאמבו בכלל, אם לומר את האמת."
 
כשקאי מבינה שהיא לא הולכת לקבל את מה שהיא רוצה, היא משנה מעט את הגישה שלה, היא נשענת על הקיר באגביות, "התכוונתי שמצאת אותי רק עכשיו." היא אומרת ומנסה להישמע לא מתרשמת, "איפה היית כשהותקפתי קודם?"

אם הלבוש של קאי אמור להעיד על המצב רוח שלה, הוא כנראה לא טוב, היא לובשת מעיל שחור מעל הבגדים הרגילים שלה, שנראים קצת יקרים מכדי להיחשף למזג אוויר מהסוג הזה. נשמע שהיא פחות מקשיבה לאסי בהתחלה, כמעט היא קצת לא באמת שם.
 
"אני עדיין לא בטוחה בקשר למסכה. את חושב שאיגנאסי יכעס אם אני אפרק אותה?" סיקיניק שואלת, סקרנית לדעת איך המסכה עובדת גם אם באמת אין בה משהו נבזי. אולם, למרות ההדגמה של איילן, סיקיניק מקבלת הרגשה מוזרה שאם היא תנסה התשובה לא תהיה שטותית כמו אלו שאיילן קיבלה. לכן, לפני שהיא מקבלת תשובה לשאלה ששאלה היא לוקחת מאיילין את אחד המטבעות באמרה "תני לי לנסות." ומשלשלת אותו למסכה, מחכה לתוצאה בסקרנות.

"את תוכלי לספר לנו יותר על התלמיד שסולק ומה בדיוק הוא עשה?" סיקיניק שואלת בסקרנות על הנושא הראשון שמעניין אותה במטרה לדעת אם היו סיבות נוספות לסילוקו ומה בדיוק עושים תלמידים שנכשלים באקדמיה.
בלי להמתין לתשובה סיקיניק ממשיכה מיד אל הנושא השני "ומה את יכולה לספר לנו על הגרמלינים?"

META:
במקביל לשאלה שלה סיקיניק מנסה להיזכר במה שהיא למדה על גרמלינים: ידע פיות (טבע): 14+4=18
 
"אה. שמעתי שהייתה לך התקלות עם פקעות-לחש על היום הראשון שלך כאן. אני בטוחה שהצלחת להסתדר גם בלי שאצטרך להיות הבייביסטר שלך - שתינו יודעות שכבר הבסת דברים גרועים יותר בקרב מאשר פיסות בד." היא מרשה לעצמה לחייך מעט.
"ובכן, אם אני כבר כאן, יש משהו שאת צריכה? או משהו שאת רוצה שאעביר לאביך?"

את משלשלת את המטבע למסכה, ומחכה בקוצר רוח, לאחר רגע הפתק יוצא מפיה - "הסוד לנעורים נצחיים: לאכול בריא, לאמן את המוח, ולשקר לגבי הגיל שלך". איילן מסמיקה - "אני בטוחה שאיגנאסי יכעס אם תפרקי אותה. אני יכולה ללכת לדבר איתו על הנושא, אבל, סיקיניק... אני לא מצליחה להבין איך המסיכה קשורה לחלומות האלה..."

"הו, סיקיניק, את שואלת המון שאלות!" אסי מצחקקת, מקפידה להמשיך שלא להביט על ראהאזיק כשהיא מדברת.
"לגבי התלמיד, קראו לו אודואק באנסי. אני לא מכירה את כל הפרטים על הסיפור - ממה ששמעתי, הוא צד גרמלינים באכזריות בשטחי בית הספר, והמורים החליטו לסלק אותו בעקבות כך. הוא מחה על הסילוק שלו וניסה להטיל לחש כנגד בית הספר, אך כמובן שהוא לא שלט עוד בקסם שלו והלחש הרג אותו במקום... סיפור טראגי מאוד. אם הוא מעניין אותך, אולי אחד המורים יוכל לספר לך יותר, או שתנסי לקרוא ברשומות האקדמיה אחרי שתסיימו עם המשימות שלכם."
"ובאשר לגרמלינים, אני מודה, אני לא בקיאה בנושא - אני רק יודעת שהם יצורי פיה קטנים, שובבים ואכזריים שנהנים מיצירת כאוס ובלגן. אני לא מומחית בסוגי הגרמלינים השונים, אך ממה שהבנתי במקרה שלנו מדובר בפאגוואמפים, גרמלינים בעלי ראש כלבי."
סיקיניק נזכרת לעצמה בספרים שקראה אודות יצורי פיה, היא יודעת שפאגוואמפים כל כך מלאים במזל ביש שהקסם הטבעי שלהם גורם לחוסר מזל לכל מי שמתקרב אליהם. בנוסף, היא נזכרת שפאגוואמפים שנצפו במרחבי המאוונגי פיתחו אובססיה ואהבה לא מוסברת לנולים, חלק מהנולים הפראיים יותר מנצלים את העובדה הזאת בכדי לזלול את הגרמלינים המסכנים.
 
"ההרגה שאני קיבלתי בחלום זהה להרגשה שאני מקבלת כשאני נמצאת ליד המסיכה," סיקיניק מסבירה "זה צריך להיות צירוף מקרים מאוד מוזר אם הם לא באמת קשורים אחד לשני."
לאחר רגע של מחשבה היא מוסיפה "כאת מדברת עם איגנאסי תשאלי אותו אם גם לו יש חלומות כאלה ותשימי לב אם יש לו תגובה מוזרה לשאלה. אולי כדאי שאני אצטרף אלייך, אבל אני לא טובה בלקרוא רגשות של אנשים.."
סיקיניק לוקחת רגע או שניים כדי לחשוב על כל מה שהיא זוכרת ומה שאסי סיפרה לה ולאחר שהיא מבינה שאסי לא באמת סיפרה להם את כל מה שהם צריכים לדעת היא שואלת: "יש מקום בו נוכל ללמוד יותר על פאגוואמפים וגרמילינים? ואת חושבת ששורש-בר תסכים לבוא אתנו למשימה?"
 
"ובכן. הוא כן ביקש שאזכיר לך שאת לא כאן לחופשה. יהיה לו עבודה בשבילך בקרוב. תשתדלי לשמור על העיניים פקוחות ועל הפרופיל נמוך - אף אחד במאגאמביה לא יכול לחשוד בעניין של שבט המנדלה כאן." היא מביטה ימינה ושמאלה, לוודא שאף אחד לא מאזין לכן במקרה.
"זה הכל, לבנתיים. אם את צריכה משהו, אני ממש כאן בסוף המסדרון." אקאמי מסתובבת לעזוב, ואז עוצרת. "קאי..." נראה שהיא רוצה לומר משהו, אך מהססת. "רק... תוודאי שאת עושה מה שצריך, ואל תעשי שטויות. אם את רוצה להחליף את אבא שלך יום אחד בתור ראשת המשפחה, את צריכה לדעת לשלוט בקסם שלך. אני יודעת שאת יכולה לדאוג לעצמך ושאת לא צריכה אותי בתור בייביסיטר. אבל אני גם יודעת שחיכית להזדמנות לעזוב את אבא שלך ולחיות חיים אחרים לשם שינוי. אל תשכחי שהמחויבויות שלך מגיעות לפני הכל. אל תשכחי שהמשפחה שלך מגיעה לפני הכל." היא מהנהנת ועוזבת אותך.

"הא, אני יודעת, סיקיניק..." איילן מחייכת קלות. "תמצאי אותי מחר בערב ונלך לדבר איתו, בסדר? אנחנו נרד לשורש העניין, אני בטוחה בכך."

"בספרייה, כמובן!" אסי עונה על השאלה הראשונה של סיקיניק. "ו, לגבי שורש בר..." היא מרימה את כתפיה ומסמיקה מעט, "אני מאוד בספק שהיא תסכים... אולי תשכנעו אותה אם תסבירו לה בעדינות את העניין..."
 
"לא כיף איתך." עונה קאי. ומסתובבת ללכת גם היא. אבל כשהיא שומעת את המשפט האחרון מאקאמי היא עוצרת לרגע. נראה שהיא עוצרת משהו בתוכה. היא רוצה להגיד משהו, אבל מפחדת מידי מכדי להוציא את זה מהפה שלה.

"לשם שיוני מישהו פה אומר משהו חכם." אומרת קאי בחוסר רצון, נראה שהיא רוצה לסיים את הסיפור הזה כמה שיותר מהר.
 
דיבוקו מהנהן 'כן, אני מסכים עם סיקניק. ללמוד זה רעיון טוב. אין סיבה שנלך בעיוורון לקרב. לספריה?'

כתפיו של דיבוקו נשמטות לרגע 'האמת, תשמע, אני...אני קצת עסוק עכשיו, אתה יודע, יש לנו המון משימות. אני אעשה את זה, אבל אולי זה יכול לחכות יום או יומיים?'
לא הייתי רוצה לעוף מכאן לפני שהתחלתי
 
"כמובן." סיקיניק מאשרת ואחרי שהם סיימו את הנושאים הכבדים סיקיניק עוברת לנושאים שמעניינים את חברתה בתקווה שזה ישפר לשניהן את מצב הרוח "אז הכרת מישהו מעניין לאחרונה?"
"למה שאנחנו לא נלך לספרייה והם ינסו לשכנע את שורש בר להצטרף אלינו למשימה?" סיקיניק מציעה בהיסוס שלא היה בקולה כשהיא ניסתה להשיג מידע ומסבירה, "האהבה של הפאגוואמפים לנולים יכולה לשכנע אותם לעזוב אם היא תבקש מהם."

META:
ידע טבע ספרייה: 20+4+2=26
 
עריכה אחרונה:
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
חזרה
Top