טטה - עולם מסגרת ישן

[הלדין]

היסטוריה (חלקית) של ממלכת זמזם
~ 1950 לפנה"ס – הקיסר ד'ונימוס הראשון הופך את מחוז ווילומין למושבת העונשין הקיסרית. החלטתו זאת מתבססת על העושר המינראלי של המכרות הסמוכים ועל האקלים הנורא של המישור הוואלאסצי. הכפר ד'ונית'ר (Dhonither) ,לצורך זה, זוכה להכרה קיסרית כעיר הבירה של מחוז ווילומין ואוכלוסייתו גדלה פי שתיים עד סוף תקופת שלטונו של הקיסר ד'ונימוס הראשון.
~ 1710 לפנה"ס – השלטון בפועל במחוז ווילומין עובר מנציבי הקיסר המושחתים והחלשים לראש אחוות הסקוויה , הגדולה והחזקה באחוות המכשפים שקמו אז במחוז ווילומין, "ירוק הגלימה". הזרימה הקבועה והאיטית של עפרות מהמישור הוואלסצי למחוז הכתר נפסקת לגמרי. "ירוק הגלימה" מתחיל בבניית הפירמידה הגדולה של ד'ונית'ר.
~ 1608 לפנה"ס – צבאות הקיסרות המאוחדת בשנית בהנהגת הנסיך הקיסרי אלמינה משחררים את מחוז ווילומין לצמיתות משלטונו האפל והאכזרי של "ירוק הגלימה". הוא ושרידי אחוות הסקווייה מתחבאים בעמקי היערות בצפון , חורשים מזימות אפלות כנגד השלטון הקיסרי החזק. הקיסר כאלרנוס השלישי משנה את מעמדו של מחוז ווילומין ממושבת העונשין הקיסרית לאפר המרעה הקיסרי ואת זינמו (Zinemu) איש ווילומין לנציב הקיסר.
~1270 לפנה"ס – הנציב כזמו (Khezemu) "הזהוב" כורע ברך בפני את'ינה את'אניס הראשון לשמו לאחר שהלה מכריז על את'אנד'ול – Athandhul – כממלכה עצמאית.
~1174 לפנה"ס – שושלת הזינמיכים כלה מהעולם לאחר תבוסתו של הרוזן כזמו זינמיכאן "המקרקר" בפני צבאות פאנטוס השלישי. הקיסר ממנה נציב גונקי בשם צ'שאיו. ~1075 לפנה"ס – הנציב הקיסרי האחרון של מחוז ווילומין כורע ברך בפני הקיסר איגות'ו השני לבית הוךְ איגוסקו. מחוז ווילומין הופך לרוזנות ווילאריון – Velarion – ונמסר לשלטונו של בית הוךְ אהרונסקו (Huch Ahrunsku), צאצאי בית את'אניס, בעלי בריתם של בית הוךְ איגוסקו.
~1070 לפנה"ס – איגות'ו השני חונך את אבן הפינה של אייגנסטייר – Aegenstaer – מצפון מערב לרוזנות ווילאריון, לימים אינגיצה. הענף המקומי של בני הוך אהרונסקו משנה את שמו לבני הוךְ דמסקו (Hoch Demsku) ונפרד בכך מבית האב רב העוצמה הוך אהרונסקו לדרך עצמאית.
~995 לפנה"ס – איגות'ה הוךְ דמסקו נעשית לרוזנת ווילאריון והופכת את אחוות הסקוויה שוב לשליטיה של רוזנות ווילאריון כשבע-מאות שנה לאחר תבוסתו של "ירוק הגלימה". העיר אייגנסטייר שומרת על עצמאותה ומשמשת כבסיס מבצעים חשוב של רייכסקה כנגד אחוות הסקוויה העולה כמטאור נוסק בדרום.
~956 לפנה"ס – הרוזנת איגות'ה הוךְ דמסקו מכריעה את גמדי הברזל יושבי הביצות בקרב תל הברזל לאחר סדרת פשיטות מצדם על אנשיה. אחוות הסקוויה ממנה אחד מחבריה – המכשף הגמד קריסטול (Kristūl) – למלך גמדי הברזל של הביצות.
~931 לפנה"ס – הקיסרית אנת'אקו הוך בארנסקו השנייה כובשת את מחוז ווילאריון מחדש ומוסרת אותו לאחיינה פולת'ו הוך בארנסקו. הלה שוקע במלחמה עם גמדאי הברזל בהנהגת המלך המכשף קריסטול מהביצות.

הערה: מדובר בגירסה לא מלאה של ההיסטוריה הזמאצית. ההווה הוא שנת אלף לספירה. אם למישהו יש הערות, הארות והצעות, הוא מוזמן.

 

[הוביטון]

א.מעניין מאוד. נראה שהעולם שיצרת מפורט מאוד ועשיר ביותר. אולם אולי כדאי שלפני התיאורים המפורטים הבאים, תציג לפנינו את המסגרת הכללית של העולם: מהם הגזעים השונים, אלו יבשות יש בעולמך ואלו ארצות יש בכל יבשת, ואולי גם תציין את היחס המספרי בין בני האנוש למספר בני שאר הגזעים התבוניים. (לדוגמה-בעולם שלי יש כ-200 מיליון בני אדם ומספר דומה של בני כל שאר הגזעים התבוניים גם יחד- משמע, קיימת בו עדיפות מכרעת לכוחם של בני האנוש. אני מנחש שמצב דומה קיים אף בעולמך אתה- מרבית יוצרי הפנטזיה נוהגים לתת את הבכורה, או למצער, מעניקים מעמד מרכזי לגזע האנושי החי בעולמותיהם.) ללא מסגרת כללית מעין זו, די קשה לקוראים ''למצוא את ידיהם ורגליהם'' בעולם דמיוני בלתי-מוכר.
ופרט לכך, אולי תוכל אף לציין מה הם מימדי הארצות השונות ומה גודל האוכלוסיה שלהן. (מובן שאין כל צורך במספרים מדויקים, אלא רק באומדנים כלליים ביותר, כפי שאורבך עושה בקלדאריה. למשל: אורכו של האי ההידרוסטי מצפון לדרום הוא כ-4,000 ק''מ, וכדומה.)

ב.הרעיון של כוהנים-סוחרים, הניחנים בחושים אמפטיים חדים, הוא מקורי ונחמד למדי.

ג.מיהם בדיוק ''השווים'' השולטים בזמזם? האם מדובר במעמד של סוחרים עשירים בלבד, או גם באצילים-פיאודליים, בראשי גילדות שונות וכדומה?

ד.האם מחוז ווילומין העתיק, ממנו צמחה זמזם, כלל את כל שטחה של ממלכת זמזם של היום, או שהממלכה התפשטה על שטח גדול יותר, וווילומין הייתה רק הגרעין שלה?

 

[הלדין]

א. "השווים" הם תרגום לעברית של המונח PEERS המשמש באנגליה לתיאור לורדים. המונח במקור מתכוון לבעלי אדמה גרידא החיים על החקלאות - בעלי חוות גדולות ואיכרים זעירים כאחד- לצד מעמד נחות יותר של חסרי אדמות. הסוחרים החלו מתחזקים לקראת סוף תקופת הדקארכיה וכיום הסוחרים החזקים ביותר הם גם בעלי אדמות שעודנן תנאי חשוב להשפעה פוליטית. כרגע, ידוע לי רק על שניים כאלה - זמהאמה , ראש העיר של אינגיצה ומלמה, יושב הראש בפועל של גילדת הסוחרים המלכותית (אם המלך היה אדם בוגר, הוא היה יושב הראש).

ב. ממלכת זמזם משתרעת דהיום על האדמות שהיו בזמנו מחוז ווילומין פלוס כף אינגיצה שהייתה
שייכת אז למחוז אחר. שכנתה מצפון נפרדה ממנה לפני שלושים ושבע שנה ושטחה של מדינה זאת מגיע בערך לממדיה של ארצות-הברית. הפירוד נבע מחילוקי דעות חריפים בין מנהיגי זמזם.

תודה רבה על הביקורת. בעדכון הבא, אתן רשימה של מדינות היבשת.

 

[הלדין]

-"שמרו עלינו השומרים מכל צרינו"
תפילה זאנז'אשית, מיוחסת לתקופת מלחמת הדרקונים השנייה

זאנז'אשיו - Zanzhashiu - המודרנית הינה אחת האומות העתיקות ביותר ביבשת כולה הרואה בעצמה כיורשתה של ממלכת גונקין שכלתה במלחמת הדרקונים הראשונה לפני אלפיים ומאתיים שנה. זאנז'אשיו מקדשת את האסתטיקה האישית והציבורית ומדד לייחוסו של אדם הוא המראה המטופח שלו לא פחות ממדדים אחרים פחות נראים לעין. סמלי הבתים מצוירים לרוב על פניהם של האצילים ,וככל שהם מפורטים יותר, כך נחשב מעמדו של האציל בקרב עמיתיו. פשוטי העם מעדיפים תבניות פשוטות ואינם מקדישים לעניין את הזמן שאותו מקדישים האצילים - התופעה האופיינית יותר לפשוטי העם היא צביעת השיער בשלל צבעים לפי קוד מעמדי מסובך שהושאל מהאשקושה* שהחלו מתערבים יותר באוכלוסיה בדורות האחרונים.
זאנז'אשיו היא מדינת עבדות. הזאנז'אשים מתירים לעבדיהם להקים משפחות ולהחזיק ברכוש
,ולעיתים רחוקות ביותר, להחזיק עבדים משלהם. מאידך, הזאנז'אשים הם אדונים נוקשים - אפילו עבדים שהגיעו לדרגות הבכירות ביותר בארמון הקיסרי חייבים להקפיד ולא להרגיז אף
אחד מבני החורין שמא יהפכו לקורבנותיהם של נוגשי העבדים המקומיים. עבדים ציבוריים
כמו אלה העובדים במכרות ובמפעלים ציבוריים אינם זוכים לאף אחת מההטבות הללו משום
שהם נבלעים בתוך ההמונים. רוב הזאנז'אשים - שלא החזיקו מעודם ולו עבד אחד - רואים בעבדות את דרך הטבע ואינם חלוקים ביניהם לגביה.
זאנז'אשיו שוכנת ממזרח לנגולונגון , אומתם של מאמיני האל השד נגולונג, והיו להם מספר מלחמות גדולות איתם בעבר ואינספור מלחמות קטנות. חלק מהעבדים הושגו במלחמות אלו.
הפוליטיקה הזאנז'אשית דהיום מתוחה ביותר - השנה הארבע-מאות לשלטונה של שושלת מהאנשה מתקרבת ולדעת אצילי המזרח הגיעה העת לבחור שושלת חדשה לשלטון. אצילי המערב, הסובלים ממתקפותיהם החוזרות ונשנות של הנגולנגורים, טוענים כי האיום מצד
נגולונגון גדול וזה אינו הסיבה לוויכוחים פוליטים קטנוניים.
*אשקושה - מין של דמויי ציפור מכונפים החיים במרומי ההרים. עד לאחרונה, היה המצב בינם לבין בני האדם מתוח על גבול הקסנופוביה עד שהמלחמה השיגה את האשקושה בקניהם. מספר שבטים כרתו ברית עם הקיסר כדי לקדם את פני הרעה מנגולונגון - ברית שברירית ומתוחה מאד.
שאלות?

 

[הלדין]

מוסד העבדות בזאנז'אשיו מוזכר בכתובים רק לאחר מלחמת הדרקונים השנייה. שושלת הקיסרים
הראשונה מאפאושה - Mafausha - כבשה זה עתה את מחוז ז'ארז'אשצ'ה - Zharzhashce -
בשנית מהדרקונים ונאלצה להתמודד עם העבדות שהייתה מקובלת שם, שריד מימי הדרקונים.
החוות הגדולות ,שהיו מקובלות במחוז הזה, שהיו תלויות בעמלם של אלפי עבדים נתנו לשושלת מאפאושה תשתית כלכלית איתנה. הקיסרים החליטו כי שחרור העבדים , לאור הנסיבות, הינו צעד לא נבון בתכלית והתועלת שלהם הייתה כה רבה עד שהדגם הועתק למחוזות אחרים. עניין
זה היה מה שהביא להשחתתה ונפילתה של השושלת ולפריצת המלחמות שחתמו את שלטונה.
בעלי העבדים היו המסד שעליהם הקימו השושלות המאוחרות את הקיסרויות שלהם ולכן נוצר מעגל קסמים ששימר את העבדות ובה במידה הפך את הזאנז'אשים המקוריים לזרים בארצם.

 

[הלדין]

הר רודיר מהווה את צפון מערב אוברונד. החלטתי לסכם את החומר שלי על המקום הזה ולקבל משוב עליו.
ההר המגודל ורחב הידיים הנישא לגובה קילומטרים רבים לתוך השמיים האפורים היה מאז ותמיד חידה בעיני תושביו ואחרים. הוא מתנשא אף מעל ההר הגבוה ביותר ברכס שירין (Shirin) וניתן לראותו במעורפל אף משיאבאסה בפאתי צפון. שתיים מפסגותיו הכבירות – שיריגרייב בצפון ושארייב בדרום – משמשות כמשכנן של המצודות התאומות. למרגלות המצודות משתרעים ,בהתאמה, עמקי הארדיר (Hardir) ובוליבורי (Buliburi) שניתן להגיע מהם אל המצודות בעת מצוקה דרך המערות שבבסיס הפסגות. הרחק מתחת למצודת שארייב משתרע עמק הארפיר (Harpir) שלפנים נפתח אל הבקעה האדומה אך כיום חוסמת את הכניסה מצודת אבן גדולה המשמשת כמקום מגוריהם של בני הארפיין. השנים הרבות גבו את מחירן מההר יגע השנים ולבסוף הבקיעו המים בראשו דרך אל מצולותיו של אגם קוטין מדרום מערב לרודיר בעודם זורמים בעמק הארוך של שטניר. פה ושם נוצרו עמקים ובקעות זעירים בהם מגדלים שבטים נודדים את מקנם ואת יבוליהם. כל המרחבים האלה נמצאו מזה אלפי שנים בשלטונם של בני הרקון ברציפות ואלה הכתירו את עצמם בטרם אוחדה אוברונד בתואר מלכי ההר ונוטרי הכדור שהיה סמל שלטונם. כל בתי האב השליטים המקומיים הם יוצאי חלציהם של בני הרקון ולעיתים רחוקות מאד משל באנשי ההר אדם שלא מדמם. הגידולים המקומיים כוללים חיטה על סוגיה השונים ופירות שונים המשמשים בערבוביה לצד פטריות ושורשים הנאספים ממקומות גידולם הפראיים. חיית המקנה הראשית היא האנדאר, יצור מקרין בעל שתי קרניים ופרווה אפורה כאבן ואופי נוקשה כמו ההר עצמו. יש המשתמשים בהם גם כבהמות רכב כמו שמשתמשים בהם בערבות. בהמת הרכב המועדפת היא לטאת הרכיבה החסונה והצייתנית שביציה משמשות כחלק מהתזונה המקומית בעתות דחק. בני הרקון מחזיקים ברשותם גירסה מכונפת של הלטאות האלה ופרשיהם נראים בכל עת ברקיע. יחס מיוחד נוהגים הרודארים בזאבים – השחורים בניגוד לאחיהם שוכני הערבות האפורים – הנחשבים בעיניהם למשרתי האלים ומורשים בכל עת להסתובב בין עדריהם ושדותיהם. הזאבים גומלים להם בהגנה על אדמותיהם ועל בטחונם למרות שלא פעם הם פוגעים בעדריהם אף כי מעולם לא פגעו באדם הגון.

כל הערה, הארה והצעה יתקבלו בשמחה.