שיסו-
שיסו נבהל מן המראה, כמעט ומשמיע קול יבבה. הוא חייב לרוץ אל השאר, לעדכן אותם במה שקורה פה. הם מטמאים את הנהר, פוגעים בלאהו.
הוא רץ חזרה, נכנס שוב אל מראתו וחוזר להיות כבן אנוש ומאיץ את צעדיו כאשר הוא מנסה למצוא את קוטרו וסקיג'ו איפה שהם היו. תוך כדי ריצתו הוא יכול לרגע להישבע שהוא רואה את הלבנה בשמי הרקיע, אך מיד אחריי זה אינו מבחין בו. זה לא הגיוני הרי, הירח מוסתר הליל ואמור לחזור רק מחר. אבל שיסו רואה מדי פעם לעולם שמרגיש אחר, לעולם שאחרים יכולים לראות רק בהשתקפויות האגם או במבטים מהירים במראות. הוא רק מקווה שזה סימן טוב לבאות ולא אחד שייסמן את הסוף של הכפר.
הוא רץ חזרה, נכנס שוב אל מראתו וחוזר להיות כבן אנוש ומאיץ את צעדיו כאשר הוא מנסה למצוא את קוטרו וסקיג'ו איפה שהם היו. תוך כדי ריצתו הוא יכול לרגע להישבע שהוא רואה את הלבנה בשמי הרקיע, אך מיד אחריי זה אינו מבחין בו. זה לא הגיוני הרי, הירח מוסתר הליל ואמור לחזור רק מחר. אבל שיסו רואה מדי פעם לעולם שמרגיש אחר, לעולם שאחרים יכולים לראות רק בהשתקפויות האגם או במבטים מהירים במראות. הוא רק מקווה שזה סימן טוב לבאות ולא אחד שייסמן את הסוף של הכפר.