• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

דמעות של אלים (מו"ד 4) [5/5] - עץ משחק

נושא
דמויות
קארים נכנס בחזרה פנימה להיכל ונוכח לראות שהיארל כבר לא נמצא באולם המרכזי. הוא עולה למעלה במדרגות, שם פעמיו אל החדרים שליד מגורי היארל, אותם הוא זוכר משהותו באיים. קארים מתכוון להיכנס אל המגורים כשהוא שומע מלמול חלש מאחד החדרים האחרים, ופותח את הדלת של אותו חדר בעדינות.

בתוך החדר, שמרוהט בדלות וכולל שולחן גדול, מיטה ומספר תיבות אחסון, צועד היארל הלוך ושוב. הוא מביט מבעד לחלון בעודו נע לאורכו, ממלמל לעצמו משפטים שקארים מתקשה לקלוט.

קולו, נודרה ונואל מסתובבים ברחבי העיר הקטנה, מאזינים לשמועות וקטעי שיחות של אנשי העיר. דובריינית אחת שהם פוגשים בפאב, שעוטה סימני צלופח, המצב באיי דובריין מתוח למדי - ישנם מספר שבטים שהידקו את יחסיהם עם האלפים וזוכים בעקבות כך לתנועה ערה של סחר ומבקרים, בעוד שבטים אחרים נאלצים להצטמצם לקראת החורף הקרב. מספר הצהרות לוחמניות כבר נשמעו, אך הן לא חריגות באיים שסועי הקרבות. לבינתיים.

גמד מאסטרנג, שמתגלה כסוחר מתכות, מגלה להם לאחר כמה משקאות שתנועת הספינות לאיי פרקומה פחתה משמעותית. גם לפני כן לא היו סוחרים רבים שחירפו נפשם בסערות של הים הצפוני בכדי להגיע לאיים, אבל עכשיו מגיעים אפילו פחות, לא ברור למה.
קולו, שלא ידוע כדברן גדול, מצליח לחלץ מכמה טיפוסים מפוקפקים למדי באזור בתי הבושת מידע על כך שישנם מספר נציגים אלפים בעיר - אמנם הם ככל הנראה סוחרים, אבל אי אפשר לדעת מה מסתתר מתחת לחזותם התמימה.

ויז'ינר עוקב אחרי טורסטן לאורך כמה רחובות, ולבסוף רואה אותו מתיישב ליד אחד מדוכני הרחוב. הכהן משלם מספר מטבעות ומקבל בתמורה ערמה של בשר נא טחון ומתובל. הוא מתחיל לנגב את הבשר בפיסות של לחם מסעות דחוס כשויז'ינר מתיישב לידו, ומתעלם מהמאלטריאני הזקן. לאחר כמה נגיסות הוא מלכסן אליו מבט, מחכה למוצא פיו של האיש.

סיאון מגלה שהמצב באיים מתוח למדי - ישנה תמיכה של מספר שבטים באלפים, שהביאה להם שגשוג ופריחה כלכלית קריטית בתקופה זו של השנה. עקב כך המצב עלול להחמיר לקראת עונת הפשיטות, שככל הנראה תתחיל בזמן הקרוב, כשהזרמים בין האיים נחלשים.
----------
"איך נפלתי בשבי של החוטאים? כי מישהו בגד בי, זה איך" עונה הנזיר בכעס עצור. הוא נשען על מעקה הספינה כשפניו פונים לסיאון, נותן לרוח לבדר את שערו.
"הייתי במשימה. כבר הייתי מספר חודשים בעיר, והשקעתי מאמץ רב ביצירת כיסוי אמין - תפקדתי כאחד מהכהנים של הגלגל הקדוש בעיר. לא היה נראה שמישהו חושד בי, והכל הלך חלק. עד לפני כשלושה שבועות.
כופרים פרצו אל מגוריי במקדש באמצע הלילה, תפסו אותי ולקחו אותי ישירות לכלא. לא ניתן לי הסבר בשום שלב למה כלאו אותי, אבל תחקרו אותי. כמובן לא עניתי להם, רק המשכתי לדקלם פסוקים קדושים. מישהו גילה להם משהו עליי ולכן הם לכדו אותי, אבל לא ברור לי מי - לא דיברתי עם אף אחד על המשימה שלי" אומר הנזיר, וסיאון מבחין בסימני העינויים שהאלפים הותירו בו.

סומניוס מוצא פינה שקטה מחוץ לעיר, ליד עץ גדול וזקן. הוא מתחיל במדיטציה, ולאחר מאמץ מצליח לשקוע בטראנס.
חצי האלף פוקח את עיניו ונוכח לראות שהוא באמצע קרחת יער שקטה למדי. אמנם העצים שמקיפים אותו הם בעלי צבעים מוזרים למדי - סגולים, שחורים, צהובים, כחולים ואדומים, אבל הוא נהנה מהשקט לכמה רגעים. עד ששקט מופרע בצלילי גרזן שמכה בעץ.
כשסומניוס מביט הצידה הוא רואה אדם מגודל, לבוש פרוות ועוטה סמל פשוט בהרבה של שבט הלוויתן, שמכה בגרזן גדול באחד העצים הכחולים, גורם לו ליפול ברעש. האיש מנגב זעה מפניו ופונה אל סומניוס, חושף פנים מזוקנות ורחבות. אה, ועשויות מחול.
"סומניוס! בחור טוב, בחור טוב. אתה משתפר בזה" אומר האיש, שפתיו נעות אך קולו מהדהד בראשו של סומניוס.
"לשם מה קראת לי? לא שאני מתנגד, כמובן. כל פעם כזו רק מחזקת את הקשר בינינו".
 
IN
"מיהם השבטים העוקבים אחר האלפים?" שואל האח סיאון ב'תמימות', הולך לרשום בראשו את אויביו החדשים.

====
"כוהני הגלגל הקדוש האחרים, שעבדו איתך, האם מישהו מהם הראה סימנים לבגידה? מה היה גורלם?" שואל האח סיאון, חושד ראשון באנשים הקרובים ביותר. גם אם בני הדת, הם אינם סוכני קלסינדרה.
 
"שבט נחש הים, שבט הניבתן, שבט כלב הים ושבט הקראקן" מספר לו אחד מהסוחרים בני איי דובריין, שעוטה סמלי סרטן על בגדיו.

----------
"אף לא אחד מהם. ראש המקדש בזמנו היה קצת חשדן, אז דאגתי לארגן לו מינוי בעיר אחרת עם מקדש גדול יותר, ותמכתי באחד מיריביו לתפקיד ראש המקדש" עונה הנזיר, מניד בראשו.
"חלק מהכהנים נלקחו גם הם לכלא, וראיתי אותם מוצאים להורג בתוך המבנה בתליה. יכול להיות שמי שלא נלקח איתי הוא הבוגד, אבל יכול להיות שהם נמלטו - מתחת למקדש קיימת מנהרת מיחוץ אל מחוץ לחומות העיר מימיה המוקדמים של המחתרת המאלטריאנית"
 
IN
"האם אתם עושים עסקים עם שבטים אלו?" שואל האח סיאון, ומסתכל בסחורותיהם, להבין מהן הסחורות המובלות בידיהם.

====
"המחומש לא יסתפקו בניחושים, עשה את המיטב על מנת לנתח תשובות מזיכרונותיך. הכאב שחווית מרפא, ויעניק לך את רחמיה של בודה אדמי, אבל ללא חיפוש האמת של באצ'ה, תוצאות מעשיך לא יספיקו" אומר לו האח סיאון באיום, בעודו מסיים כך את השיחה. האיש הזה יוחזר אל המנזר ושם המידע שבראשו ישומש בהתאם.
 
"בין היתר, כן. אני והאחים שלי מובילים אליהם דגים ועצים, וגם קנבס וכותנה שייבאנו מהדרום" עונה לו הסוחר. אחד מהאחים המדוברים מתקרב אליהם ומתערב בשיחה "יש כאלה שגם שולחים אליהם ברזל ושנהבי חדשן או חיטה ומספוא. חבר שלי בדיוק חזר ממסע סחר שבו הוא מכר שם מטען יפה של חביות בירה משלייז" הוא אומר.
 
IN
האח סיאון מהנהן, מחייך חיוך רחב. "אתם נראים משפחת סוחרים נהדרת, אני שמח לשמוע כי כלל השבטים סוחרים עימכם. על אף זאת, האם אין לכם חשש מלתמוך בשבטים המצדדים באימפריית האלפים?" הוא שואל אותם.
 
סומניוס מתיישב בקרחת היער. "כדי לשאול אותך מה אתה רוצה ממני," הוא עונה. "אני לא מצליח להבין את החלומות האחרונים שלך, ולא מצליח לעשות את מה שאתה רוצה. לכן חשבתי ללכת בגישה קצת יותר ישירה, ולהבין למה ילדי הלהבה בצד שלנו, איך הם עוזרים לתכנית הגדולה, ומה התכנית הגדולה. אגב, אתה לוקח את הדמות שלך לפי האזור שבו אנחנו נמצאים? כי בפעם הקודמת נראית קצת שונה."
 
IN
"אך אין סחר עם האויב. הברזל של היום יהיה לכלי הנשק של מחר, הדגים של היום יאכילו את החיילים שיצעדו מחר לכפרים, והאם חסו האלפים על המאלטריאנים ויתר בני האיים?" מאתגר האח סיאון את אמות המוסר שלהם.
 
"אויב? המלחמה נגמרה לפני שלושים שנה. מאז האלפים לא עשו שום דבר נגדנו. אתה מדבר כמו סבא שלי" עונה אחד מהאחים בתמיהה.
"אז עם מי נסחור? עם מי שמשלם חצי מהמחיר כי יש לו חורף קשה? לכולנו יש חורף קשה. אלו האיים, ואנחנו עושים מה שאפשר בשביל לשרוד" אומר האח השני, מביט בסיאון בגבה מורמת.
"אתה לא דוברייני, זה ברור, ואין לך מבטא מאלטריאני. מה אכפת לך מהמאלטריאנים? לי אכפת מהמשפחה שלי ומהשבט שלי, וזה שהאלפים הגיעו לכאן לא הפריע לעסקים, אלא להפך. בזכות השגשוג אנחנו מאכילים את המשפחות שלנו" עונה האח השלישי, שסיים את צלחת האוכל שלו והצטרף לשיחה.
"האיים מעולם לא היו בני ברית של היבשת, חוץ מברית הפלדה הישנה. תמיד פשטנו על היבשת ואחד על השני, ורק האיום הגדול של האימפריה איחד אותנו. מאז נראה שהאימפריה עשתה בשכל ונטשה את דרך המלחמה - כנראה בגלל הטראומה של קרב מאה התעלות".

"לפני יותר מדי זמן, ידידי" עונה לו ת'ורקילד, נאנח בכבדות בפעם המי יודע כמה.
"הכל נהיה קשה בהרבה מאז שאבא נפל למשכב. גם נטל ההנהגה הפתאומי וגם ההידרדרות של השבט, שלא היה לי זמן לשתות ספל שיכר הגון. פאק, לא הייתי שיכור כבר עידנים" הוא אומר, מתיישב ליד השולחן הגדול.

האיש מחייך בצורה קצת מוזרה, גרגרים של חול נופלים ממנו כשהוא עושה זאת. "מה אני רוצה ממך? אני רוצה לעזור לך, ואתה תעזור לי בתמורה. אני לא ממש מצליח לאחוז באדמה הזו, ואני צריך את עזרתך" הוא אומר, מתיישב על האדמה ליד סומניוס ומשעין את הגרזן שלו על העץ.
"ילדי הלהבה לא בדיוק בצד שלנו, אבל הם מסייעים למטרה. אם תעבוד איתם אז נתקרב למטרה שלנו, מובן? ואם לא נוח לך לעבוד איתם, אז אולי תספר לי קצת על החבורה שלכם וננסה למצוא דרך אחרת להגיע למטרה שלנו?" הוא מציע, טופח על כתפו של סומניוס ומלכלך אותה בחול. לא, הוא בעצם... ניקה אותה עם חול? חוליית השריון שעל כתפו שלסומניוס נראית פתאום מבריקה, כאילו הרגע חישלו אותה.
"אופס, אני עדיין עושה את זה לפעמים" מתנצל האיש. כשסומניוס שואל אותו על התלבושת שלו הוא צוחק: "אני לובש מה שהאדמה זוכרת. זה קצת ישן, אבל זה בסדר, לא?"
 
עריכה אחרונה:
"בעלי ברית? כמו מי?" פולט ת'ורקילד, צוחק ללא שמחה.
"בעלי בריתנו ברחבי האיים נחלשו ותולים את האשמה לכך בנו, וגם אנחנו נמצאים במצב קשה. רואים בנו מצורעים שיש להתרחק מהם. גם בתוך השבט אנחנו מפולגים, ויש כאלו, כמו טורסטן, שחושבים שהדרך שבחרנו היא זו שתוביל את השבט לאבדון. אני מעריך את מילותיך, קארים, אבל המצב גרוע" הוא מסכם במרירות.
 
"נשמע לי שאתה צריך לגרש אותי." אומר קארים. "השבטים צריכים אויב משותף, ואחד שגם יש להם השפעה." הוא מוסיף במהירות, "ואני אשם בהרבה מהדברים שאתם מאשימים אותי בהם." הוא מרים את ידו, "אני השתמשתי בכם בתור כלי למלחמה שלי, בההתחלה בגלל הפוקודת של אבא שלי, בהמשך כדי להילחם בפקודות של אבא שלי, אבל המצב בפועל שאתם כאן ועכשיו בסכנה בגלל החלטות שלי, והדרך היחידה שלכם לצאת ממנה, היא להתאחד." הוא מתיישב. "העמד אותי למשפט ידידי, קרא לכל השבטים לשלוח נציגים, ואני אהיה מוכן לעמוד למשפט בפני כל היארלים, אם הסכנה לא תאחד אתכם למטרה משותפת, שהשנאה אלי תאחד אתכם, או לפחות תאחד את השבט מחדש תחתיך." קארים מביט בו ברצינות רבה, "המצב גרוע, ואם אחד מאתינו צריך ליפול כדי שהשבט יקום, עדיף שזה יהיה אני מאשר אתה."
 
ת'ורקילד מחייך בעצב ומניד בראשו. "אולי בעלי בריתנו ישמחו להעניש אותך, אבל הם כבר עכשיו לא רואים בך כמישהו שמעוגן לאיים האלו. גירוש מבחינתם לא יועיל בדבר, והם ידרשו עונש חמור יותר כנקמה, ובזאת אני לא יכול להסתכן".
"אני לא אעניש אותך על משהו שעשית כי חשבת שהוא נכון, או שהיה נכון בזמנו. טורסטן תולה את הכל בך, אבל הוא מתעלם מהעובדה שהשנים הקודמות היו שנים קשות גם ככה. אם אתה רוצה לעמוד למשפט מול בני שבט האורקה זו החלטה שלך, אבל אני חושד שאויבי עשויים לנצל את הבמה בשביל להפוך את משפטך למשפטי ולהטיל בשנינו אשמה שווה. אם ניתן להם את הבמה הזו בצורה של משפט פתוח בפני אלים ואנשים, אז לא נוכל לעצור אותם".
 
"אז בצד של מי הם? ילדי הלהבה, אני מתכוון," שואל סומניוס, "ומה הטבע המדויק של אותה העזרה שאתה רוצה? אם לא אדע מה אתה רוצה ממני - יהיה לי קצת קשה לעזור לך." הוא אומר.
 
"ילדי הלהבה משרתים חלק מהישויות שאתם מכנים 'הרוחות היסודניות'. שלוש רוחות אש, ליתר דיוק" אומר האיש, יוצר שלושה סימנים מחול באוויר. סומניוס מזהה אחד מהם כסמל המוזהב שהיה על הבנדנות של המהפכנים האדומים שהם פגשו.
"ילדי הלהבה רוצים לפגוע באימפריה וחתמו על חוזה עם הרוחות - הם יקבלו כוחות בתמורה לטובה עתידית ואחיזה מסוימת במציאות. אני לא יודע מהי הטובה העתידית שפטרוניהם מעוניינים בה, אבל אני יכול להגיד לך מה אני רוצה מהם" הוא ממשיך, אוסף בחזרה את החול לתוך גופו.
"אני רוצה כמה שיותר התנגשויות בין ילדי הלהבה לאימפריה, בדגש על השאמאנים ומי שמשתמש בכוחות שמקורם ברוחות הטב-ככה אתם קוראים להן, נכון? רוחות הטבע? זה הכל".

"קארים, ביום שבו האלים יחזרו ללכת בינינו אני אסכים איתך, אבל כרגע אנחנו רק מתפללים לחסותם ולמשפט צודק מהם. הגורל שלנו בנושא נתון בידיהם, אבל במידה רבה גם בידי האנשים".
 
קארים נושם עמוק, "העולל התגלה בפני." הוא אומר, "ואני נושא את הבשורה שלו." הוא מרים את ידיו ונותן לאור הקודש לזהור מהם. "האלים איתנו, ברוחנו, בנפשנו, ובמטרה שלנו להגן על אלה שלא יכולים להגן על עצמם."
 
ת'ורקילד, שמתחיל לדבר, קופא לרגע. הוא מביט בתדהמה בקארים ולאחר כמה רגעים מתחיל לצחוק.
"לא חשבתי שאראה אדם שקיבל חיזיון מאחד מהחמישה בימי חיי" הוא אומר, מחייך חיוך רחב.
"אני מאמין לך, קארים. אבל אחרים לא יאמינו, יטענו שאתה סתם עוד כהן עם שיגעון גדלות. אתה מדבר על מטרה, אבל היא לא מובנת לי - לשם מה הגעת בחזרה לאיים? לגייס את בני דובריין לקמפיין נוסף? להתנצל? או שאולי משהו אחר?".
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top