דמעות של אלים (מו"ד 4) [5/5] - עץ משחק

[המגדל הבודד]

השחקנים:
ThePFSM - נארו פרח-הזהב, גמד מוח-קרב.
Nextorl - נואל, נול לוחם זירה.
העוג הברברי - האח סיאון 'נעים ההליכות', בן אנוש נוקם.
אביעד - סומניוס, חצי אלף היבריד (אביר-קודש|מכשף).
liorgonen3 - קארים 'באלדר' חליפה, זד סקאלד.
yds - האזרח טאיין, בן אנוש היבריד (סייר|seeker)

כמובן, לזכור את כל הקטע עם הIN, OUT וMETA, בסדר?
מתחילים!

------------------------------------------------------------------------------------------

הזריחה הנשקפת מחלונות המצודה שופכת קצת אור על החדר החשוך. אמנם הוא מואר קצת באורות הלפידים הקבועים בקירות, אך הם לא מספיקים בשביל לסלק את האפלוליות מהחדר.
קור נכנס דרך החלונות הפתוחים, קור שלא ייעלם גם כשהשמש תעלה לגמרי. כזו היא מאלטרה - ארץ קרה. בפינות החדר וליד הדלתות הכבדות עומדים שומרים, לבושים במדים האפרפרים של יחידת העילית של מאלטרה - "משרתי המועצה". אמנם החיילים לא חמושים ביותר מחנית ומגן, אך המוניטין שלהם יצא למרחוק כחיילים אכזריים, חסרי כל פחד ופנאטים קיצוניים לאידיאולוגיית המועצה.
על הקיר המנוגד לחלונות תלויות שתי מפות - מפת צפון סיטרה, בדגש על מאלטרה והמושבות האלפיות, ומפת אורקיל. יש כמה סימונים על נקודות שונות במפות, אך אין כיתוב החושף את מטרתן.
על השולחן הגדול שבמרכז החדר פרוס כיבוד - כמה בקבוקי יין, מעט שיכר, לחם ופירות, במטרה להעסיק את הנוכחים עד תחילת הפגישה.

מסביב לשולחן עצמו נמצאים שישה אנשים, כל אחד טיפוס שונה מקודמו. את חבר המועצה שרצ'ין לא ניתן לראות באף אחת מפינות החדר, והוא ככל הנראה עוד לא הגיע לפגישה. קריאתו הסתומה של שרצ'ין, הדורשת מקצועיות ורצון לפעול נגד האימפריה האלפית, משכה את כולכם לכאן, כל אחד מסיבותיו שלו, אבל אף אחד מהנוכחים לא קיבל אפילו פיסת מידע נוספת על מהות המשימה.

OUT
מוזמנים להציג את עצמכם, לבחון קצת את החדר וכו'.

 

[Nextorl]

אתם עוקבים אחרי מבטי השומרים אל אחד הקירות. שם, ישוב בכיסא קטן מדי בשבילו, נמצא דבר שאף אחד מכם לא ציפה לראות כאן- נול, אחד מאנשי הצבועים האכזריים שחיים באיי הברברים. חזהו חשוף, מכוסה בפרווה בצבעי חום ושחור. בנדנה אדומה מכסה את צווארו, מכנסי שריון על רגליו. שעון על הקיר לצידו, פטיש עצום נמצא. נראה כעשוי מהלחמה בין סלע למתכת, אך זהו לא הפטיש שתופס את עיניכם- אלא הכפפה שהנול לובש על ידו השמאלית. שלושה להבים קמורים יוצאים ממנה, חדים אך קשיחים.

עיניו של הנול קולטות כל אחד מכם כשאתם נכנסים, הן לא אדומות או ירוקות כפי שהייתם מצפים מברברי שסוגד לרוחות הטבע או הכאוס. הן סגולות, כשל מאמין באל הצעיר, של ובסופו של דבר- לא שונות במיוחד מעיניכם שלכם. יש בהן פראות, בהחלט, אך למרבה ההפתעה- לא אכזריות או תאוות דם. למעשה, יש רוגע מסוים שמשודר מהן. נחמדות מסוימת שלא מרגישה מתאימה לנול פראי ולא מתורבת.

 

[ThePFDM]

גמדים הם לא מראה נפוץ במאלטרה. הם לרוב נותרים במדינתם הרחוקה שבאורקיל, הרחק מהמאבקים עקובי הדמים של האימפריות השונות של סיטרה ואורקיל. והנה, גמד אחד, בשריון לוחות מלא שניצב בניגוד מוחלט לבגדיהם האפורים של משרתי המועצה, עומד לצד המושב שיועד לו בשולחן. הסיבה שהוא לא התיישב היא ברורה - הכיסא והשולחן גדולים מדי למידותיו, ואילו היה מנסה לשבת, סביר להניח שראשו בקושי היה מציץ מעבר לשולחן.

זרועותיו של הגמד חשופות, והן בצבע שזוף, חסונות, ומכוסות בצלקות של לוחם. כך גם פניו, אשר זיפים זהובים מעטרים אותם - ללא הזקן המסורתי של הגמדים. מעניין, אך זה לא הפרט החריג היחיד בפניו. עיניו שחורות, אך נדמה שהם זורחות במעין אור משלהן, ולעיתים ניתן להישבע שבוהק לבן זורח מביניהם. קעקוע של ספירלה חרוט על מצחו של הגמד.

נארו עסוק כרגע בביתור מנת הבשר שלו לגזרים, וזאת הוא עושה באמצעות גרזן אכזרי למדי, בעל להב משונן כפול. אולי שימוש משונה לכלי נשק, אך נראה שזוהי פעילות שגרתית עבורו. לאחר גמר החיתוך, הוא מכניס את חתיכות הבשר לפיו, באמצעות הסכו"ם שעל השולחן, שומר על חזות נימוסית להפליא.

 

[liorgonen3]

קארים נראה כמו הכל חוץ מזד טיפוסי, אומנם יש לו זוג קרניים טיפוסיות אשר נראות מעט ככמו קרני שור המכוונת קדימה. באופן טיפוסי יש לו גם זנב וזוג רגלים המסתיימות בפרסות, אבל נראה שכאן חדל לחלוטין כל דימיון בינו לבין שאר בני מינו. יש לו זקן לבן ואורך שנראה שייך לאדם שיודע להתפאר בזקן איכותי, והוא לובש בגדים שנראים ששיכיים לאקלים מעט חמים יותר. הוא לובש עליו שריון שמכסה רק חלק מגופו, והחלקים החשופים של גופו מקוקעים בסמלים שבטיים שבירור לא שייכם לאף עם אלפי או זדי, את השריון הוא לובש על חולצה כחולה ארוכה מבד איכותי, ומעליה ווסט פתוח וחסר שרוולים, אשר כמעט מסוגלים לתת לו מראה "אופנתי" בחלק מהקומות בעולם. הוא לובש מכסניים קצרים שכמעט משתלבים עם הגלימה הצהובה הקצרה שלו, מכינות את השטח לזוג פרסות אדומות ויציבות.

לצידו הוא חוגר להב שנראה כמו החלאה לא מוסדרת בין גרזן לחרב, נשק שאולי מקורו בטילינג, אבל הוא עבר התאמות על ידי נפחים שכנראה לא יצא לכם להיתקל בהם, הוא חוגר מגן על גבו שעליו חרוט סמל של ליוותן אורקה, אותו ליוותן גם טופס חלק מהקעקועים של גופו. ולבסוף, קרן שתייה חתומה תלויה גם היא על החגורה שלו, לא ברור ממה היא נבנתה, ולא ברור כלל במה היא מלאה כרגע.

יכול שהדבר היותר חריג בו הוא העיניים שלו, שכן הם לא חולקות את הצבע, הראשנה היא ירוקה כזית, השנייה סגולה כים. שתיהן בוחנות את שתי המפות לעומק, כמעט כאילו אומן המנסה לעמד את איכות הציור, אבל חדי העין ובעלי הניסיון יבינו שהוא סוקר את המפות כמו שמפקד סוקר את השטח לפני הקרב. סביר שהוא מנסה להסיק מה הנקודות אומרת.

 

[העוג הברברי]

האיש הלבוש בבגדים פשוטים ודקים עומד במרכז החדר. יש על מותניו אלת קרב שנראית מוכנה, אך היא מוסתרת בין שקים שונים על מנת מאוד לא להדגיש את היותה בו. תווי הפנים הצרים של בן האנוש ועיניו החומות מסתכלות סביב, מופתעות בהחלט מן הנול והגמד אבל מחייכות באהדה לראות צבע העיניים שלהם- מי ידע שישנם צדיקים גם במקומות כה רחוקים? כמה מחמם את הלב העניין.

העיניים שלו טיפה נפערות אבל כאשר הוא מסתכל על הזד. לא רק מקורם של הזדים, אלא צבע העיניים- אחת סגולה ואחת ירוקה- שגורם לו להלם. צבע עיניים שהוא לא ראה בחייו. אבל הוא שותק, אינו אומר דבר בנושא. במקום זאת, הוא מחליט לפנות בחברותיות תחילה, וצועד קדימה אל עבר השולחן, מרים את הלחם.

"ברוכה היא לאידקה הנערה, שהכישורים אותם היא העניקה לתרבות העניקו לנו את המזון הזה ואת הזכות לאכול אותו" הוא מברך בקול רם על הלחם, ואז בוצע אותו בעדינות ואוכל חתיכה ממנו, מצפה לראות מי יגיב לברכתו. אין ספק, דת היא הדבר החשוב ביותר בשביל האח סיאון.

 

[yds]

ויז'ינר שרצ'ין מניד בראשו לאות זיהוי כשהוא רואה את האח סיאון מברך, מניע את צווארו בזהירות מתחת לצווארון הפרווה העבה של מעילו, כאשר הוא מרים עיניים אפורות ובוהות לעברו של סיאון. נראה שהנוסח גורר אותו לרגע לזמן אחר, לתקופת חיים אחרת.
הקמטים והצלקות על מצחו וגב כפות ידיו, יחד עם אדרת שיער וזקן לבנים כשלג, משתלבים עם המבט החלול בכדי להשלים את המראה של אחד מוותיקי המלחמה - מה שמתאים לשני הכידונים החגורים על גבו בגלוי, מעל למעיל ולמה שנראה כמו חליפת מדים נטולת סימון.

הוא פולט שיעול לרגע, ואז פונה לסיאון ''עבר זמן רב מאז ששמעתי את הברכה הזו נאמרת בכנות כזו-'' שיעול נוסף קוטע את דיבורו, והוא נעצר כדי להיאנח, מעביר יד בשיערו המזדקר לכל עבר.
במקום זאת, הוא מגשש בחיפוש אחרי הפרי הרך ביותר שהוא יכול למצא, בוחן אותו בחשדנות, ואז מכניס אותו בזהירות לפיו.

הוא לא ממלמל אף ברכה. אולי האלים חשובים, אבל לא הם אילו ששילמו בדם, יזע, ודמעות, כדי להביא את המזון לפיו.
כשהם יבחרו לעשות זאת, אז הוא יודה להם. עד אז, הוא יודה למי שכן עשה זאת.
''יה בלאגו לודארי''

שבועת הנאמנות המלטריאנית של המלחמה הגדולה נפלטת מגרונו בלחישה צרודה, ועיניו ממשיכות לשוטט בעצלתיים על פני בעלי הברית שלו בשרות העם המלטאריאני.

 

[אביעד]

סומניוס מביט סביבו בחדר, סוקר את הנוכחים במבטו. "רק שישה הגיעו מכל הארץ הזאת? איפה הפטריוטיות של כולם?" הוא ממלמל לעצמו, עיניו החומות בוהקות באכזבה. הוא בהחלט שיער שיגיעו לכאן יותר אנשים. הוא לבוש בשריון לוחות בוהק, על מתנו חגורה חרב ארוכה ועל גבו מגן פלדה מוכן לקרב. הוא עוטה בגאווה גלימה של מסדר האבירים שלו, לא מסדר מפורסם בחלק זה של היבשת אמנם.

הוא ניגש לשולחן, מנסה ליצור קשר עם האדם אליו כנראה יש לו את המכנה המשותף הקרוב ביותר. סומניוס פונה אל האח סיאון "האח, מהיכן אתה ביבשת, ומה מוביל כהן מכובד שכמותך להגיע לציד האלפים בגופו ממש?" הוא שואל.

 

[העוג הברברי]

"אתה מחמיא לי, אביר מקודש. אני הוא רק אח טרי למנזר הנשימה השלישית, איש דת חדש מקלסינדה שנשלח להראות את התמיכה הקלסינדית בכלל המאמינים ובכלל אחינו בארצות הסמוכות. עוד לא זכיתי בכבוד, ובתקווה אזכה בו בקרוב" אומר האח סיאון בחיוך נעים. ואז הוא שומע את השתעלותו של ותיק המלחמה בעל המעיל ארוך הצווארון, והוא פונה אליו בבהלה כולשהי.

"אישי הטוב, האם אתה בסדר? אם בריאותך בסיכון, אל לך לאמץ עצמך ללא טיפול ראוי" הוא אומר לו. העיניים שלו אבל, האיש יכול לראות אותם, משהו באח בבירור אינו תמים כפי שהמילים והחיוכים שלו מראים. הוא סורק אותך מכף רגל ועד ראש. יותר מלחפש אחר בעיית בריאות, זה כמעט נראה שהוא מחפש אחר נקודות תורפה.

META
מגלגל מרפא על השיעול: 8+12=20.

 

[yds]

זקנו של ויז'ינר מתקמט בצורה שמרמזת על חיוך מתחת לשערות הלבנות.
''אל...אל תדאג לי, בחור צעיר.'' הוא משתעל פעם נוספת, וממשיך לדבר בקול צרוד ''המלחמה מותירה פצעים שאי אפשר לתקן, אבל לפעמים...'' הוא בולע רוק באיטיות ''לפעמים אתה רוצה שהם ישארו. ככה אתה זוכר למי הלהב שלך צריך להיות מכוון.'' הוא פונה לעבר סומניוס, רוטן בהסכמה ''אנשים נהנים לחיות תחת כיבוש, הם מקבלים את העושר המשחית, שוכחים...'' המילים נתקעות בגרונו לרגע ''שוכחים שזהב נקנה בדם.''

 

[ThePFDM]

"אני מסכים". אומר נארו, מביט במבט נבוב בצלחתו. "המלחמה מותירה את הפצעים הגרועים ביותר. יש בארצי אמרה, אני לא בטוח מה המקום שלה באיזורים הללו של העולם - לכל דבר יש מחיר". הוא סוקר במבטו את הזקן, מבטו עובר על בגדיו ועל נשקיו. "אבל למרות שלחמתי יותר מעשר שנים במלחמה הארורה, אני לא מזהה את המדים שלך. באיזו חזית היית?"

 

[המגדל הבודד]

ספוילר: האח סיאון

נראה שלאיש הזקן יש לא מעט צלקות מלחמה ופצעים ישנים, ונראה שגם הלסת שלו נפגעה, מה שיכול להסביר למה הוא אוכל פירות רכים.
בנוסף, השיעול דומה למה שהאח סיאון ראה אצל קורבנות תליה שניצלו לבסוף מהחבל - הצרידות, השיעולים, כולם סימנים של מי שכמעט מת בחנק.

IN

צעדים נשמעים מכיוון המסדרון, ולאחר כמה רגעים הדלתות הכבדות נפתחות, חושפות שלושה אנשים שפוסעים אל תוך החדר.
שניים מהאנשים הם חיילים נוספים כדוגמת אלו שכבר היו בחדר, אך האיש שהם מלווים שונה. האדם השלישי הוא בן אדם רזה וגבוה, לבוש במדים אפורים בעלי שוליים אדומים, לבוש חברי מועצת העם, בעל עיניים אפורות ושיער בהיר וקצר. פניו לא מביעות שום רגש, מלבד חיוך קל שמבצבץ מתחת לפני השטח.
"בוקר טוב," הוא אומר ומהנהן אל היושבים בחדר, עיניו מתעכבות על קארים וסומניוס "אני מניח ששאלתם את עצמכם - למה קראתי לכם לכאן. כמובן, חוץ מללכת להילחם באלפים. אז אני לא אבזבז זמן ואגש מיד לפרטים, כי כל רגע שעובר זה רגע מבוזבז".
הוא ניגש אל המפה של צפון סיטרה התלויה על הקיר, מצביע על קו הגבול בין המושבות למאלטרה ואומר: "האלפים חיכו מספיק זמן. תוקפו של הסכם השלום פג, והם יכלו להחזיר לעצמם את החיילים והציוד שהם איבדו במהלך מלחמת מחודדי האוזניים. המידע שבידי אומר כי הם מתכננים משהו, לא ברור מה. המרגלים שלנו לא הצליחו להסתנן לשורות האויב עמוק מספיק בשביל לגלות את המידע הזה, אז נצטרך להשיג אותו בכוח".
אצבעו נעצרת על אחת הנקודות האדומות שעל המפה, נקודה שנמצאת על הגבול "המרגלים שלנו אומרים שהאלפים מעבירים לשם כוחות, ובונים הגנות, ככל הנראה הכנה למצודה. המשימה שלכם היא להשיג כל מידע שהם מחזיקים שם - פקודות, מסרים בין מפקדים, תוכניות בנייה ורישום מצב הכוחות בחזית. אני צריך כל מסמך שנמצא שם. כמובן שאם תפגעו בכמה אלפים זה לא יזיק. למען האמת, זה אפילו יועיל לנו, אבל זו לא המשימה שלכם.
לאחר שתשלימו את המשימה, תגיעו לנקודה הזאת," הוא מחווה על נקודה אחרת במפה, שנמצאת עמוק יותר בשטח המושבות "ותמסרו את כל מה שמצאתם לאנשי הקשר שלנו. הסיסמה תהיה 'יה בלאגו לודארי'.
ועוד דבר - לא אכפת לי מאיפה אתם, למה אתם פה ומי אתם, כל עוד תעשו את העבודה. מועצת העם לא מבדילה בין האנשים ומוצאם, כל עוד הם עושים כרצונה".
הוא מסתובב אל השישה, מביט בכולם פעם נוספת.
"יש שאלות? זו אחת ההזדמנויות הבודדות שבהן יהיה לכם זמן לשאול אותן, אז תנצלו אותה".

 

[Nextorl]

"אמן." קולו של נואל נשמע כשהאח סיאון מסיים את הברכה, גם אם הוא לא אוכל בעצמו. הוא מתקדם אל עבר השולחן כששלושת האנשים הנוספים נכנסים, מתעלם ממבטיהם של השומרים- אבל עדיין שומר מרחק מסוים מחבר המועצה. הוא לא רוצה לבדוק את הסבלנות של השומרים שלו, או כמה הדעה שלהם עליו שגויה ומוכתמת בידי דעות קדומות וגזענות. במוחו, הוא נאנח, אבל זה לא משנה. לא באמת.

"ואתה לא חושב שפשיטה על הצד האלפי, בפקודות חבר מועצת העם, תהיה התירוץ המושלם בשביל האימפריה להתחיל עוד מלחמה?" הנול שואל ומתמתח, קולו מלווה במבטא סמיך, "אל תבין אותי לא נכון, אני בפנים. אבל זה לא נראה לי חכם מה שאתה עושה."

 

[liorgonen3]

"הוא צודק." עונה הזד. "הם יחפשו רק תירוץ בשביל להגיד שאתם התחלתם ולפתוח בעוד מלחמה שלמה נגדכם. לעזזאל הם מתכננים את זה כבר הרבה זמן."

 

[המגדל הבודד]

"חבורה של אנרכיסטים, אולי שודדים, שמופיעים ונעלמים לאחר שהם פרצו למצודה? מה הקשר של מאלטרה לעניין?
זה למה היינו צריכים אנשים חיצוניים, כאלו שלא קשורים למאלטרה ולא יוכלו לשייך אותם אליה. אין נולים וזדים בשירות מאלטרה, ולעומת זאת יש לא מעט גזעים במושבות, ולא חסרה שנאה כלפי האלפים ברחבי האימפריה.
הם יצטרכו להוכיח את המעורבות שלנו בצורה חותכת יותר לפני שיוכלו לפתוח במלחמה נגדנו".

 

[liorgonen3]

"אתה לא חושב באותה צורה כמוהם." עונה הזד, "הם יגידו שזה אשמתכם שלא שמרתם על הגבול ושמדובר בפושעים מהצד שלכם שהייתם צריכים להשגיח עליהם. או שהם יחליטו להמציא ראיות שלא תוכלו לסתור." הזד לוקח צעד אחורה. "כשחיפשתם דרך לפגוע באלפים, הנחתי שלפחות יש לכם תוכנית שלא תגרור מלחמה נוספת."

 

[yds]

כחכוח גרוני קוטע את דבריהם של הנוכחים, כחכוח שהופך למשפט ''אם הם ממילא רוצים להילחם בנו, אין לנו מה להפסיד. אם המלחמה בלתי נמנעת, המתים כבר ימותו בין כה ובין כה...אלא אם נסיים אותה לפני שהתחילה.''

 

[liorgonen3]

"אבל אנחנו לא מסיימים אותה לפני שהיא התחילה, אנחנו גורמים למלחמה באופן אקטיבי." עונה הזד. "אתה מדבר על לשלם את מחיר המלחמה מתוך הנחה שמישהו אחר שלא בחר או רצה לשלם אותו יהיה זה שישלם."

 

[Nextorl]

"לא, לא, אני מבין מה הוא אומר." נואל מביט מטה אל הזד- הנול אולי נמוך יחסית לבני גזעו, אבל 2 מטר וכמעט 20 סנטימטרים מאפשרים לו להתנשא מעל כל האנשים שבחדר. "הבעיה שלי היא אחרת. אנחנו באנו לפה כי שמענו שאתה מחפש אנשים, שיש לך משימה לתת שתפגע בטילינג, כן? כמה ימים אחרי זה, חבורת אנשים תפגע במבצר שלהם, אתה חושב שהם יראו בזה צירוף מקרים?"

 

[המגדל הבודד]

"אתה חושב שפרסמנו את הקריאה במושבות? אני יודע מאיפה אתם. אתם לא באתם לפה מהמושבות ומאורקיל, כולכם קיבלתם את הקריאה בסיטרה" הוא אומר בעצבנות קלה.
הוא מביט על קארים במבט מלגלג ואומר: "חשבתי שאנשים אמיצים יענו לקריאה, לא כאלו שמפחדים לתת מכה לטילינג לפני שהיא מנחיתה את שלה. טילינג, לפי המידע שלנו, לא מוכנה להתחיל מלחמה בהיקף מלא נגדנו.
האלפים יאשימו אותנו, זה נכון, אבל הם יצטרכו הוכחות חזקות בשביל להצדיק את ההקרבה שאנשיהם יצטרכו להקריב.
אם אתה לא מוכן לקחת סיכון אתה מוזמן לעזוב".

 

[liorgonen3]

"אני שמעתי את הקריאה שלכם מהאיים" עונה הזד. "אני שמעתי אותה מאמצע שומקום, אתה באמת חושב שטילינג לא מקשיבה לכל צעד ושעל שלכם?" הזד נראה מתסוכל. "אתה כנראה לא מבין כלום על האויב שלך." הוא מוסיף במהירות. "לטילינג לפחות היה את השכל לשלוח כוח צד ג' אחר לגמרי לעשות לכם בעיות. אתה עושה כרגע את המקבילה של ללכת לבית של גנרל חליפה ולעדכן אותו שאתה מכריז עליו מלחמה."