"ואתם באמת חושבים שהאימרפיה לא מסוגלת להתמודד עם אמצעי ההתרעה שלכם?" שואל קארים ." אני פה, ולא צריך להיות סוכן של האימפריה כדי לדעת שלא ציפתם שאגיע לפה, קל וחומר הייתם משאירים הגנה או לפחות לא משארים את כל הדברים שלכם חסרי הגנה." הוא מניד בראשו. "אני תמיד הייתי סוכן של האימפריה באיים האלה, נראה לכם שאבא שלי לא היה מסכן את הבן שלו במטרה להערים עליכם? לגלות את הסוד שלכם? לעצור אתכם קודם?" הוא שואל בתחקור, "כל דבר שעשיתי עד כה, עשיתי בפקודת אבי, גם המעצר שלי וגם הפציעה שלו, הכל כדי לגרום לכם להתעלם מהבן הנאמן של הגנרל, אני חוקר אתכם מהיום שבו הוכרזתי כעריק, ובכל פעם ש"התנגשתי" באימפריה, הייתי שם כדי לדווח על מה שגילתי." קארים משקר במצח נחושה, אבל הוא מנסה לנצל את העובדות לטובתו. "כל האימפריה כל כך עסוקה בלחשוב שאני בוגד שמשתף פעולה עם המורדים ועם האיים, שאף אחד מכם לא היה בכלל חושד שצריך להסתיר ממני את דברי הבגדיה שלכם." הוא מחייך. "זה השלב שדברים מתחילים להסתדר לכם בראש, אתם מבינים שהרגתי את מרקיד העצמות כדי שהאימרפיה תוכל לבדוק את התגובה שלכם, אבל הייתי צריך שיח עם אבא שלי מבלי שאף אחד יוכל לדעת מה היה שם, אז ביימתי את ההתקפה על המצודה. אתם באמת חושבים שהייתי מסוגל לברוח לבד ממשמר הכבוד של גנרל חליפה כשני לא חמוש ובתא מעצר? איך נראה לכם נגרם הפיצוץ שאפשר לי לסגת אם לא בערת עבודה מבפנים? אלוהים אדירים אתם באמת חושבים שחבורת לא יצולחים יכולה הייתה לגנוב ספינת קרב של האימפריה ולהביא אותה לאיים בלי עזרה מבפנים???" קארים אומר ומתחיל לצחוק, "חמש דקות?" הוא שואל, "בעוד חמש דקות אתם תהיו חסרי ידיים ובאזיקים אם אני לא אדאג לשלוח את האות. אספקת הקסם הנוזלי שלכם ממוקשת, ואם יהיה צורך לפוצץ את המקום הזה על כל יושביו כדי לקבור אתכם זה מה שיקרה."
קארים מניד בראשו. "ניצחו אתכם, שיחקתם את המשחק טוב אבל מעולם לא היה לכם סיכוי אמיתי, תסיימו את זה בכבוד בבקשה, אתם מעל לחבורת טיפשים שלא יודעת להבין מתי הם הפסידו."