לעיתים, אנחנו רוצים את הדברים שהכי קשה להשיג.
בן תמותה לא רוצה עוד ילדים אם יש לו כבר הרבה כאלה, אתה לא בונה בית חמישי לגור בו עם כל ה4 האחרים עומדים יציבים. גם הדברים הגדולים והנפלאים ביותר בעולם הופכים למשעממים וחסרי משמעות ברגע שהם הופכים לשכיחים. מוות של אחד זה טרגידה, מוות של רבים זו סטטיסטקה.
כשברון החטאים דקר את סול-אינוקיטוס הוא עשה משהו גדול יותר מאשר לגרום למלחמה, הוא עשה משהו נוראי יותר מלהרוג את האל העליון של העולם הזה, הוא עשה מעשה כפירה נוראי יותר מאשר לגרום למלאכים להתנהל ללא יד מכוונת.
הוא יצר דברים חדשים בעולם, בעולם שלא היה מוכן לזה.
ועכשיו נותר לצפות ולראות, מתי אני אקבל דברים חדשים.
זהו סופו של ה"יום" הרביעי במסע הזה, אם אפשר לקרוא לדברים האלה ימים יותר, השמש מאירה באור אדום וחסר חיים, הצמחים והחיות ששרדו את אקט הכפירה- המעשה הנתעב והמרתק שעשה ברון החטאים בהורגו את האל ואת השמש שלו - הם החזקים ביותר ואלו אשר למדו להסתגל, ונראה שסרגנדיה היא המקום בו הטבע החזק הוא השורד.
חציתם את הגבול לסרגנדיה אתמול עם רדת החשיכה, מדרום לכם צבא אל מתים מעסיק את כוחות האור בתגרות גבולות שנבריה, אף אחד לא אמור לדעת שאתם פה, ויותר חשוב- מה אתם מובילים.
האמת היא כבדה יותר, אתם יודעים מה אתם מובלים, כמעט כל שאר השיירה לא. מבחינת הפלוגה שנמצאת כאן אתם מובילים רכיבי כישוף למכשפה בסרגנדיה. אף אחד לא חושד שהעגלה שאתם מובילים מכילה את הניצוץ של המלאך אוריאל - הנבחר של האור והצדק - בדרכו לחתימה שתשים סוף למשחק החתול והעכבר שהוא מנהל עם הברונים.
זהו שטח של ביצות וצמחייה סבוכה, והמסע האיטי בצורה נוראית הזו עומד להיגמר עוד מעט, אם תמשיכו בקצב שבו אתם נעים -כאשר האספקה גם ככה אמורה להספיק עד ליעד, אתם תוכלו להיפטר מהמטען שלכם בתוך יומיים, ואז תצטרכו להתחיל במסע לעבר קרטאן, העיר החופשית האחרונה והיחידה בסרגנדיה, שעם קצת מזל וחוכמה תוכלו להמיר לצד שלכם מבלי לשרוף אותה עד היסוד.
אבל על זה ועל כל הפרטים שאתם צריכים לדעת על קרטאן תקבלו כבר בשגרירות שנבירה בעיר, ברון החטאים לקח על עצמו את הניהול הפוליטי של המערכה לצד המערכה הקרבית עצמה, שאר הברונים פחות מאמינים שאפשר לתפוס זבובים גם עם דבש ולא רק עם אש.
השיירה עוצרת ומחנה מוקם, זוהי עבודה של חיל ההנדסה שנמצא איתכם ואומן לטפל במשימות כאלה, עד כמה שסרגנדיה קשה, אפשר ללמוד להסתדר איתה, ותוך זמן קצר מוקמים לכם אוהלים ומס' מדורות קטנות נדלקות במטרה לספק אור בחישכה ולבשל את המזון, לפחות לאלה מכם שצריכים מזון כדי להתקיים.
הלילה מתחיל ואתם יכולים להבחין באחראי על השיירה הזו, או ליתר דיוק האחד שמונה לוודא שאף אחד לא הורג מישהו בטעות, קיאר הוא בן תמותה שהוסכם על ידי ארבעת הברונים שעדיף שהוא ינהל את הסיפור ולא אחד מכם, בהינתן שכל אחד מכם נאמן לברון אחר, אזי יהיה קושי להגיע להחלטות שעלולות לשרת ברון אחד ולא את האחרים, קיאר כבול בלחשים שמונעים ממנו לפעול שלא לטובת כל הברונים, השמועה אומרת שהוחדר בו שד ששולט בו ומוודא שהוא מתנהג יפה, וקיאר בתורו מתפקד בתור אחראי לוגיסטקיה ומשמעת, ורק מחכה לסיים את הסיפור הזה ולחזור למקום ממנו הוא בא, לא שאחד מכם בטוח בכלל מהיכן הוא.
כך או כך, זהו סוף היום, אתם נמצאים באיוזר שהוקצה לכם וכל אחד מכם במגורים שמתאימים לו בצורה כזו או אחרת ובשטח נפרד משאר האנשים, אתם לא צריכים להיות קרובים למרחאות של אנשי החי"ר שמלווים אתכם, אתם עברתם את השלב הזה בקיום שלכם, או שפשוט דילגתם עליו.
הרעש של הביצות מקיף אתכם, האדמה פה בוצית ומלכוכלת, ומשהו בחשיכה מרגיש לכם... אחרת?, אתם פשוט לא בטוחים מה.
ובזמן הזה אתם נפשגים, אולי לכמה רגעים, אולי לאיזו שיחה קצרה לפני שתלכו לנוח ולחדש כוחות, באיזה שלב חפשי"ם ידאגו לספק לכם את כל הציוד שלכם, ויש את האפשרות להעביר את הזמן בכל דרך שתבחרו.
אם מתעלמים מזה שאתם באמצע ביצה שחוכת אל בעולם שנמצא במלחמה הנוראית ביותר בהיסטוריה שלו, התחשוה כמעט פסטרולית.
כמעט.
OUT
מוזמנים לתאר את עצמכם ואיך אתם מעבירים את הזמן לפני שהלילה יתחיל.
בן תמותה לא רוצה עוד ילדים אם יש לו כבר הרבה כאלה, אתה לא בונה בית חמישי לגור בו עם כל ה4 האחרים עומדים יציבים. גם הדברים הגדולים והנפלאים ביותר בעולם הופכים למשעממים וחסרי משמעות ברגע שהם הופכים לשכיחים. מוות של אחד זה טרגידה, מוות של רבים זו סטטיסטקה.
כשברון החטאים דקר את סול-אינוקיטוס הוא עשה משהו גדול יותר מאשר לגרום למלחמה, הוא עשה משהו נוראי יותר מלהרוג את האל העליון של העולם הזה, הוא עשה מעשה כפירה נוראי יותר מאשר לגרום למלאכים להתנהל ללא יד מכוונת.
הוא יצר דברים חדשים בעולם, בעולם שלא היה מוכן לזה.
ועכשיו נותר לצפות ולראות, מתי אני אקבל דברים חדשים.
חציתם את הגבול לסרגנדיה אתמול עם רדת החשיכה, מדרום לכם צבא אל מתים מעסיק את כוחות האור בתגרות גבולות שנבריה, אף אחד לא אמור לדעת שאתם פה, ויותר חשוב- מה אתם מובילים.
האמת היא כבדה יותר, אתם יודעים מה אתם מובלים, כמעט כל שאר השיירה לא. מבחינת הפלוגה שנמצאת כאן אתם מובילים רכיבי כישוף למכשפה בסרגנדיה. אף אחד לא חושד שהעגלה שאתם מובילים מכילה את הניצוץ של המלאך אוריאל - הנבחר של האור והצדק - בדרכו לחתימה שתשים סוף למשחק החתול והעכבר שהוא מנהל עם הברונים.
זהו שטח של ביצות וצמחייה סבוכה, והמסע האיטי בצורה נוראית הזו עומד להיגמר עוד מעט, אם תמשיכו בקצב שבו אתם נעים -כאשר האספקה גם ככה אמורה להספיק עד ליעד, אתם תוכלו להיפטר מהמטען שלכם בתוך יומיים, ואז תצטרכו להתחיל במסע לעבר קרטאן, העיר החופשית האחרונה והיחידה בסרגנדיה, שעם קצת מזל וחוכמה תוכלו להמיר לצד שלכם מבלי לשרוף אותה עד היסוד.
אבל על זה ועל כל הפרטים שאתם צריכים לדעת על קרטאן תקבלו כבר בשגרירות שנבירה בעיר, ברון החטאים לקח על עצמו את הניהול הפוליטי של המערכה לצד המערכה הקרבית עצמה, שאר הברונים פחות מאמינים שאפשר לתפוס זבובים גם עם דבש ולא רק עם אש.
השיירה עוצרת ומחנה מוקם, זוהי עבודה של חיל ההנדסה שנמצא איתכם ואומן לטפל במשימות כאלה, עד כמה שסרגנדיה קשה, אפשר ללמוד להסתדר איתה, ותוך זמן קצר מוקמים לכם אוהלים ומס' מדורות קטנות נדלקות במטרה לספק אור בחישכה ולבשל את המזון, לפחות לאלה מכם שצריכים מזון כדי להתקיים.
הלילה מתחיל ואתם יכולים להבחין באחראי על השיירה הזו, או ליתר דיוק האחד שמונה לוודא שאף אחד לא הורג מישהו בטעות, קיאר הוא בן תמותה שהוסכם על ידי ארבעת הברונים שעדיף שהוא ינהל את הסיפור ולא אחד מכם, בהינתן שכל אחד מכם נאמן לברון אחר, אזי יהיה קושי להגיע להחלטות שעלולות לשרת ברון אחד ולא את האחרים, קיאר כבול בלחשים שמונעים ממנו לפעול שלא לטובת כל הברונים, השמועה אומרת שהוחדר בו שד ששולט בו ומוודא שהוא מתנהג יפה, וקיאר בתורו מתפקד בתור אחראי לוגיסטקיה ומשמעת, ורק מחכה לסיים את הסיפור הזה ולחזור למקום ממנו הוא בא, לא שאחד מכם בטוח בכלל מהיכן הוא.
כך או כך, זהו סוף היום, אתם נמצאים באיוזר שהוקצה לכם וכל אחד מכם במגורים שמתאימים לו בצורה כזו או אחרת ובשטח נפרד משאר האנשים, אתם לא צריכים להיות קרובים למרחאות של אנשי החי"ר שמלווים אתכם, אתם עברתם את השלב הזה בקיום שלכם, או שפשוט דילגתם עליו.
הרעש של הביצות מקיף אתכם, האדמה פה בוצית ומלכוכלת, ומשהו בחשיכה מרגיש לכם... אחרת?, אתם פשוט לא בטוחים מה.
ובזמן הזה אתם נפשגים, אולי לכמה רגעים, אולי לאיזו שיחה קצרה לפני שתלכו לנוח ולחדש כוחות, באיזה שלב חפשי"ם ידאגו לספק לכם את כל הציוד שלכם, ויש את האפשרות להעביר את הזמן בכל דרך שתבחרו.
אם מתעלמים מזה שאתם באמצע ביצה שחוכת אל בעולם שנמצא במלחמה הנוראית ביותר בהיסטוריה שלו, התחשוה כמעט פסטרולית.
כמעט.
OUT
מוזמנים לתאר את עצמכם ואיך אתם מעבירים את הזמן לפני שהלילה יתחיל.
