זה משהו נוסף, נוכחות במה. אבל זה לא משהו שאני מרגיש שאפשר באמת להתלונן עליו, אז לא כללתי אותו. זה למה אני מדבר רק על ערכי ההפקה ועל הפרסום שלוקים בחסר.זה כי האנשים שעושים actual plays אנגליים הם לא פעם מדובבים מקצועיים ואנשי מדיה ובארץ זה סתם שחקני תפקידים עם מצלמה דיגיטלית.
מבחינת היוצרים בחו"ל שהם אנשי מדיה (בדגש דיבוב) מקצועיים, זה גם מקור הכנסה וגם תיק עבודות. הגישה היא מקצועית-עסקית, הם לא עושים את זה סתם לכיף או כי משעמם להם או כי מישהו שמאוהב בלשמוע את עצמו מדבר החליט לעשות סרטונים של עצמו ואסף כל מיני מתנדבים.ה משהו נוסף, נוכחות במה. אבל זה לא משהו שאני מרגיש שאפשר באמת להתלונן עליו
יש פוטקאסטיםזה משהו נוסף, נוכחות במה. אבל זה לא משהו שאני מרגיש שאפשר באמת להתלונן עליו, אז לא כללתי אותו. זה למה אני מדבר רק על ערכי ההפקה ועל הפרסום שלוקים בחסר.
אני לא חושב שזה הוגן להשוות לאמריקאיים, כי להם יש מאות מיליוני צופים פוטנציאליים שדוברים אנגלית, לעומת כמה מיליונים בודדים שמדברים עברית. אני גם חושב שערכי ההפקה של גלגול גורלי מתחרים בכבוד מול הרבה מאוד מהתוכניות באנגלית בדרג הביניים. כמובן לא מול קריטקל רול וכיו"ב.דבר נוסף הוא אקשואל פלייז ישראליים איכותיים. יש כמה מעטים, אבל אין להם פרסום כמעט. בין כה וכה הקצאה של כסף לנושא הזה יכולה מאוד לעזור, גלגול גורלי היה אחלה- אבל הוא היה רחוק שמיים וארץ מערכי ההפקה של actual plays אמריקאיים, וזה פגע בו לדעתי.
התחושה שלי שאנשים בישראל שמשחקים לא ממש מדברים על זה, לא הולכים למקומות ציבוריים ומשחקים וכך הלאה. זה לא תחביב שאוהבים לשתף בו, לדעתי. זה יותר משהו בבית בשביל הכיף. יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים שלא מגיעים לכנסים, והם מרגישים נבוכים / מוזר ללכת לאירוע של המשחק הזה.אני לא בטוח שהבנתי נכון, כשאתה מדבר על גאווה בתחביב ועל לקוחות אתה היית רוצה שיהיו יותר דרכים שבהם יכירו משחקי תפקידים ואחר כך ירגישו בנוח לדבר על המשחקים שהם משחקים במהלך היום יום שלהם, או שהתכוונת למשהו אחר ?
נתקלתי היום בהקשר אחר לגמרי במושג המשעשע "שועלי שלשום" - כל מיני לשעברים שפעם היו משהו ועכשיו מטרחנים בתור פרשנים או מומחים לכל מיני דברים שהם כבר לא מעודכנים בהם מזה שנים.מגיעים כל מיני אנשים וותיקים מהעבר ומפגיזים אותם בהצקות וטרוניות.
קהילה תומכת, מקבלת ולא רעילה בגודל סביר.מה הדברים שהכי הייתם רוצים לראות בתחום משחקי התפקידים בישראל שכרגע אין?
שיטות חדשות ? כנס עם קוסנפט חדש או ישן ? חנויות תחביב גדולות יותר ?
הנגשת משחקי תפקידים לבעלי מוגבלויות (כמו לקויי ראייה או לקויי שמיעה) ?
לא משנה מה ההיתכנות שזה אכן יקרה או כמה יקר, אני אשמח לשמוע כל דבר שאתם הייתם מעוניינים לראות.
לאו דווקא מוצר, גם קהילה היא תשובה מעולה. אבל אני כן אשמח לדעת מה בדיוק הכוונה בקהילה, קבוצת אנשים שיש לה מקום מפגש קבוע ? קבוצת אנשים שהתאגדה למטרה מסוימת ?קהילה תומכת, מקבלת ולא רעילה בגודל סביר.
או שהכוונה במוצר צריכה שאפשר לקחת עליו כסף ?
מתוך סקרנות האם השאיפה לראות מ"ת בשיעורי תנ"ך זהה גם עבור שיעורי ספרות או היסטוריה או שבעיניך שיעורי תנ"ך יוכלו להרוויח משימוש במשחקי תפקידים יותר מהשיעורים שציינתי?מורים, ספציפית לתנ''ך, שמשתמשים במ''ת ככלי לימודי. כשיהיה שכר נורמלי למורים כמובן.
תנ''ך זה המקצוע היחיד בבית הספר שיכול להיות מעניין, אבל איך שמלמדים אותו - הוא מקסימום השראה אומנותית, בשום פנים ואופן לא ערך. אין ערך לשינון סיפורים. יש ערך להבין איך כל עם מעוות את ההיסטוריה כך שתתאים לטענותיו.
אם משקיעים בהבנת סיפורי התנ''ך - וכאן אפשר להיעזר במ''ת כדי להבין את התרבות עצמה בכל תקופה שמוצגת - אפשר להשקיע גם בלהבין למה לעזאזל זה משנה משהו.
כן, גם היסטוריה יעבוד.מתוך סקרנות האם השאיפה לראות מ"ת בשיעורי תנ"ך זהה גם עבור שיעורי ספרות או היסטוריה או שבעיניך שיעורי תנ"ך יוכלו להרוויח משימוש במשחקי תפקידים יותר מהשיעורים שציינתי?
משחקי תפקידים בעיני מאפשרים חקירה של נושאים מנקודות מבט נוספות, בין היתר גם חקירה של היבטים נוספים של יצירות ספרותיות. תחשוב איך היה נראה שיעור ספרות אם היו מתחלקים לקבוצות ומשחקים דמויות בסיפורים קצרים ומחזות ורואים לאן העלילה יכלה להמשיך ומה ההיגיון שיכל להוביל כל דמות בניגוד להיגיון שהוביל אותה ביצירה. זה שיעור ספרות שגם היה עוזר לך להבין יותר טוב איך לנתח היגיון של דמויות ביצירות שונות, גם הייתה זוכר יותר טוב את היצירה וגם היינו כולנו נהנים הרבה יותר משיעור כזה.כן, גם היסטוריה יעבוד.
אבל איך זה יעבוד בספרות?
אני אנסה לנסח את השאלה שלי באופן אחר, הרבה מאוד אנשים אומרים שהם רוצים קהילה גדולה יותר ופעילה יותר, אני מנסה להבין מה הדבר שהם מחפשים מקהילה כזו. האם זה בעיקר להרגיש חלק מקבוצה גדולה יותר ? או מקור לתוכן נוסף למשחקי תפקידים ? או שהתשובה שונה לגמרי ?קהילת תחביב היא קודם כל קהילת ידע. מקום שבו אנשים משתפים רעיונות, יצירות ותכנים.
ברגע שהקהילה היא קודם כל מועדון חברתי, זו התחלת הסוף שלה - ראה "קהילת ותיקי העמותה" שבעיקר שקועה בהערצה עצמית של אנשים שלהיות "אושיית קהילה" מתישהו ב-2004 היה רגע השיא האישי והמקצועי של החיים שלהם.
זו נקודה חשובה מאד ששכחתי ממנה -קהילה תומכת, מקבלת ולא רעילה בגודל סביר.
אני פשוט יצאתי משם.זו נקודה חשובה מאד ששכחתי ממנה -
בשנים האחרונות ברשת ובמיוחד בקבוצות הפייסבוק, חלק מתופעות הלוואי של קהילות הולכות וגדלות, זה גרעין קטן רעיל וקולני , אני רואה את זה יום יום בקבוצות המדוברות וזה גורם (ואני יודע מהכרות) להמון אנשים בתחביב פשוט לא להגיב שם עקב החשש מצליבה ופליימינג.
אני לא יודע מה אפשר לעשות לגבי זה, אני רק יודע שפעמים רבות מדובר באותם אנשים...