"רק למי שמגיע לו" אומר הגמד בבדיחות הדעת, פוטר את העניין בהנפת יד קלה. "המראה שלך אכן נראה... שונה" הוא מנסה שלא להתעכב על המילה, "מכדי להיות אחד מבניו של הר הגעש. טוסון החדשה - ובכן, זאת דרך ארוכה לעבור, לא? אתה שואל על ממלכתנו כי אתה מקווה להתיישב בה יום אחד?" השאלה הישירה יוצאת מפיו באותה קלות בה הוא נושם.
השגריר מבחין בשירו-סנשאי צועד אליו ומפסיק לאכול, מזדקף מעט בכיסאו. כשהוא מגיע, עיניו של דם הדרקון הירוק כבר נעוצות בו.
"שלום וברכה, סנשאי" השגריר עונה בצורה רשמית - שירו מתפתה לומר אפילו מעט חמימה יחסית לגודל המעמד - בטרם הוא משחרר אותו לעמוד בצורה נוחה, משתמש בתנועה צבאית נכונה. ידע יחסית נדיר לשגרירים, אשר חיים הרחק מאנשי הצבא.
הדבר היחיד שלא ברור לשירו-סנשאי הוא הקיצור דווקא לשמו השני. דמי דרקון לא נוטים לעשות זאת: אומרים את השם באופן מלא, כך היה מאז ומעולם.
"אכן, הידע הצבאי הארוות'י ידוע ברחבי העולם. זוהי הסיבה שיש להציבו בגאון למול ממלכות אחרות - ולקדם עמן שיתופי פעולה בנושא" היא מתחמקת באלגנטיות. "עבודה שכידוע לך, יקרה מאוד לליבי".
