אני חייב רק להעיר משהו שעלה בתחילת העץ:
כשיוצרים שיטה כותבים גם מה הדמויות אמורות לעשות בעולם המשחק, ומה השחקנים והמנחה אמורים לעשות. זה ״קל״ כשמדובר במו״ד או שיטה דמויית מו״ד, אבל זה יכול להשתנות מאוד כשאתה מצמיד לשיטה עולם ספציפי - ועוד עולם שמתבסס על ספרים קיימים.
קח את השיטה של שיר של אש ושל קרח (שו״ש, בקיצור), כדוגמה:
איך אצלך נסיך ומשרת הולכים יחד להרפתקאות? מאיפה החיבור נוצר? יכול להיות שהם מאוזנים מכאנית, אבל איך בפועל המשרת עושה מה שבא לו כשהבוס שלו נמצא לידו? איך משחקים בצורה כזו?
ועכשיו תסתכל על שו״ש - על פי הגדרת השיטה השחקנים משחקים דמויות מאותו בית אצולה, וההבדלים, גם אם קיימים, אינם כה גדולים.
עכשיו נמשיך: יצרנו אצלך דמויות - מה עושים עכשיו? מה הדמויות עושות אצלך בעולם? בספרים יש עלילה, אבל פה אין - מה עליהן לעשות?
אם התשובה היא: ״צא לציד שגרתי ותראה מה יקרה..״ אז זה סגנון משחק שצריך להיות מתואר בשיטה, חלק יתחברו אליו וחלק לא. אם ההגדרה היא שהשחקנים אומרים דברים שגרתיים והמניה צריך ליצוק עלילה - אז זה חלק מהותי מהשיטה!
תזכור: התבססת פה על מו״ד, אבל למו״ד יש הנחות מאוד ברורות כשיטה: יש מפלצות, יש רוע, יש אוצרות = לכן צריך אתכם ההרפתקנים האמיצים!
זה ה- drive לצאת להרפתקה, זה המניע, זה ״מה הדמויות עושות בעולם״.
בשו״ש, שמבוססת ספרים, יש הגדרה שונה: ניהול בתי אצולה, תככים, מניפולציות, צבירת עושר ותהילה או לחילופין הישרדות מפני השתלטות עוינת.
תחשוב על זה, כל זה חייב להיות מוגדר בשיטה. אל תניח שהכל אפשרי - תגיד פוזיטיבית מה הדמויות צריכות לעשות.
ואחרון חביב: אי אפשר להגיד כשיטה ״שחק מה שבא לך״, כאשר בפועל היא 90% מו״ד. בהקשר הזה צריך הלימה בין הספרים לשיטה.
מה יש לנו בשו״ש? גמד שמסוגל לנהל ממלכה שלמה - אז השיטה תומכת בקרב חברתי, שיכול להיות חשוב יותר מפיסי;
קרבות פיסיים הם ברוטאליים וקטלניים - אז השיטה מתארת קרב מהיר, עם החלמות איטיות ואיתות ברור לשחקנים להיזהר מלהיכנס לקרבות;
ילדה שמניעה את העלילה קדימה - אז המשחק נותן לך אופציה מכאנית לעשות כן במכוון. ולא, הילדה לא תצטרף להרפתקאות כדי לחסל מפלצות - היא חלק מבית האצולה, ותיקשר כך לעלילה.
לסיכום: החלטת כבר שאתה שחלק מהדברים בעולם נמצאים וחלק לא; אז לך עוד צעד קדימה ותגיד מה עושים מכאן. מה דמות צריכה לעשות? לחפש הרפתקאות? צרות? לשרוד את איתנו הטבע? לחקור אזורים עתיקים שלא נחקרו? למרוד בשלטון בשל עריצותו?
אל תוותר על הדברים הללו - תרשום במפורש מה כן לעשות. זה לא תמיד כזה פשוט כמו שזה נשמע, בטח כשאתה מחפש לעניין את השחקנים.
כשיוצרים שיטה כותבים גם מה הדמויות אמורות לעשות בעולם המשחק, ומה השחקנים והמנחה אמורים לעשות. זה ״קל״ כשמדובר במו״ד או שיטה דמויית מו״ד, אבל זה יכול להשתנות מאוד כשאתה מצמיד לשיטה עולם ספציפי - ועוד עולם שמתבסס על ספרים קיימים.
קח את השיטה של שיר של אש ושל קרח (שו״ש, בקיצור), כדוגמה:
איך אצלך נסיך ומשרת הולכים יחד להרפתקאות? מאיפה החיבור נוצר? יכול להיות שהם מאוזנים מכאנית, אבל איך בפועל המשרת עושה מה שבא לו כשהבוס שלו נמצא לידו? איך משחקים בצורה כזו?
ועכשיו תסתכל על שו״ש - על פי הגדרת השיטה השחקנים משחקים דמויות מאותו בית אצולה, וההבדלים, גם אם קיימים, אינם כה גדולים.
עכשיו נמשיך: יצרנו אצלך דמויות - מה עושים עכשיו? מה הדמויות עושות אצלך בעולם? בספרים יש עלילה, אבל פה אין - מה עליהן לעשות?
אם התשובה היא: ״צא לציד שגרתי ותראה מה יקרה..״ אז זה סגנון משחק שצריך להיות מתואר בשיטה, חלק יתחברו אליו וחלק לא. אם ההגדרה היא שהשחקנים אומרים דברים שגרתיים והמניה צריך ליצוק עלילה - אז זה חלק מהותי מהשיטה!
תזכור: התבססת פה על מו״ד, אבל למו״ד יש הנחות מאוד ברורות כשיטה: יש מפלצות, יש רוע, יש אוצרות = לכן צריך אתכם ההרפתקנים האמיצים!
זה ה- drive לצאת להרפתקה, זה המניע, זה ״מה הדמויות עושות בעולם״.
בשו״ש, שמבוססת ספרים, יש הגדרה שונה: ניהול בתי אצולה, תככים, מניפולציות, צבירת עושר ותהילה או לחילופין הישרדות מפני השתלטות עוינת.
תחשוב על זה, כל זה חייב להיות מוגדר בשיטה. אל תניח שהכל אפשרי - תגיד פוזיטיבית מה הדמויות צריכות לעשות.
ואחרון חביב: אי אפשר להגיד כשיטה ״שחק מה שבא לך״, כאשר בפועל היא 90% מו״ד. בהקשר הזה צריך הלימה בין הספרים לשיטה.
מה יש לנו בשו״ש? גמד שמסוגל לנהל ממלכה שלמה - אז השיטה תומכת בקרב חברתי, שיכול להיות חשוב יותר מפיסי;
קרבות פיסיים הם ברוטאליים וקטלניים - אז השיטה מתארת קרב מהיר, עם החלמות איטיות ואיתות ברור לשחקנים להיזהר מלהיכנס לקרבות;
ילדה שמניעה את העלילה קדימה - אז המשחק נותן לך אופציה מכאנית לעשות כן במכוון. ולא, הילדה לא תצטרף להרפתקאות כדי לחסל מפלצות - היא חלק מבית האצולה, ותיקשר כך לעלילה.
לסיכום: החלטת כבר שאתה שחלק מהדברים בעולם נמצאים וחלק לא; אז לך עוד צעד קדימה ותגיד מה עושים מכאן. מה דמות צריכה לעשות? לחפש הרפתקאות? צרות? לשרוד את איתנו הטבע? לחקור אזורים עתיקים שלא נחקרו? למרוד בשלטון בשל עריצותו?
אל תוותר על הדברים הללו - תרשום במפורש מה כן לעשות. זה לא תמיד כזה פשוט כמו שזה נשמע, בטח כשאתה מחפש לעניין את השחקנים.
