orks: the real deal

[אלדריון]

האם תוכל לפרט באשר למקורה היווני של הקווניה?

 

[Anonymous]

בחלק על הקווניה ב-'ארדאלאמביון' כתוב שטולקין שאב השראה מפינית ויוונית. הסיומת 'דר' היא סיומת גברית בשמות יוונים כמו אלכסנדר ואיסכנדר[וכך גם המצב בקווניה]. את פריט המידע הזה שאבתי מהערך "אלכסנדר"[הכללי] באנציקלופדיה העברית. פשר השם הוא 'המגן מפני או על גברים' והיה אחד משמותיו של פריס בנעוריו.
אני חושב ש-'דיס' היא סיומת נקבית ביוונית אבל אני לא יודע מספיק יוונית לצורך זה. אתה יכול גם ללכת ל-'אראדלאמביון' ולקרוא את הפתיחה[או לשאול על זה בפורום 'לשונות'].
קראתי במילון למונחים זרים ש-'קויני' הייתה שמו של הניב הנפוץ ביוון הקלאסית. כמובן שאין
לראות בזה אנלוגיה מוחלטת. טולקין לקח מילים מהשפות האלה ושינה את משמעותן לעיתים.
'גוואית' בולשית משמעו עבודה. הסינדרין שאבה מילים מולשית ושם זה בא בפשר 'עם'. הדבר נודע לי משיטוטיי בפורום 'לשונות' ב-'נומנור'.

 

[אלדריון]

טוב ויפה.

רק אציין כי נומינור אינו שם הפורום, אלא עוד אתר השייך לקהילה הטולקינאית, אף על פי ששניהם עובדים במשותף.

 

[doctor arbitration]

היסחפות קלה אך מעניינת מעולם האורקים לחקר השפות. נמשיכה.

אורקים אצלי:

אורקים אינם יונקים.

אני חוזר שנית: אורקים אינם יונקים. אורקגים גדלים מן האדמה, במעין פודים אשר נפתחים לאחר כמות לא ידועה של זמן. לרוב העניין לוקח מספר שנים ובסופן יוצא אורק "מתבגר". הפודים גדלים במקומות שמתו בהם אורקים, או שנשפך עליהם דם אורקי (כמובן תנאי אדמה שונים צריכים להילקח בחשבון ). שדות קרב גדולים שנפלו בהם אורקים הם אתרי לידה גדולים מאוד ולכן אורקים יחנו ליד שדה הקרב. בדרך כלל שופכים מלח על שדה קרב שהיו בו אורקים כדי למנוע גדילתם של פריטים נוספים. (יש עוד להרחיב אבל אין לי כוח)

מסת השרירים של האורקים היא דבר בפני עצמו, אשר גדל במידה ניכרת מזו של גזעים אחרים, גם אם הם התאמנו אותה כמות של זמן.

האורקים הם הגזע הלוחם הכי חזק שיש, עוקפים בקלות את בני האדם ומנצחים לרוב את האלפים.

האורקים חיים בחברה לא מאורגנת לגמרי. אין להם שבטים או ערים ואדם (או אורק) לאדם זאב. אמנם, לעיתים נמצא אינדיבידואל מסוים אשר מצליח לקומם קהילות שלמות לתנועה מתמדת של ביזה וחורבן בשם waaagh! (עם סימן הקריאה). לאורק כזה קוראים בוס. הבוס הוא אורק גדול נורא ומפחיד נורא, אשר מקבל הטבות רבות מאורקים אחרים הודות לגודלו (פי אחד וחצי מאורק לוחם רגיל, שגובהו 2 מטר)

אורקים נלחמים בשיטה הבאה: כולם רצים קדימה עם הגרזנים שלהם באוויר וצועקים waaagh. השיטה קשה לביצוע עקב העובדה שהאורקים בשורות הראשונות מודעים לכך שרובם ימותו, ולכן הבוס צריך לדאוג שלא יברחו. כאשר השיטה עובדת יש שתי אפשרויות לתוצאת הקרב: כל הצבא היריב מת או כל האורקים מתים. כאשר הם חדורי מוטיבציה, האורקים ילחמו עד המוות.

ואורקים מגניבים


אה כן בקשר לשאלה עם גורק ומורק: זו לא המצאה שלי אלא אלו אלי המלחמה של האורקים לפי וורהאמר 40000

 

[Crozius Arcanum!]

מישהו כאן קרא את החוקים של אורקים ב 40K לפני שהוא כתב את זה כאן.....
לא נורא.
ד"א - בקשר לילודה שלהם - כרגע הודת בפומבי שלאורקים אין *פין*. חיחיחי בוא נצביע על אורק ונצעק "נקבה!" (סתם בצחוק. ד"א - איך הגעת לזה שהם נוצרו מבוץ ודם?...)

 

[doctor arbitration]

אמממ נראה לי שזה מה שרשום בחלק האחורי של קודקס אורקים. אני רציני. רואים שמה אורק בתוך פוד כזה וכזה סליל DNA, אבל ממש לא היה לי כוח לקרוא את זה.

 

[איתי גרייף]

אני שיחקתי אורק בשיטת GURPS בקמפיין של 8 חודשים שנקטע באיבו. בעולם בו שיחקנו האורקים (אורא) היו עם משועבד על-ידי האלא, גזע הדומה לאלפים (הבנתם?). התרבות שלהם הייתה דתית מאוד, ולמעשה נוהלה על-ידי מעמד הכוהנים. מתחת למעמד הכוהנים היה מעמד הלוחמים, ומתחתיהם הסוחרים והאיכרים. בעולם הזה, האורא הם גזע נייח, שבונה חוות גדולות מאוד במקומות שבהם גדלים צמחים, ועם הזמן התקבץ בערים שם התפתח המסחר והצייד. זהו גזע שמחשיב מאוד את הרשומות והקריאה והכתיבה ורואה אותן כמטלות קדושות, והן בתחום אחריותם של הכוהנים. כמו כן, הכבוד חשוב אצלם מאוד, ומיוצג בכתובות קעקע על שתי הידיים. לכוהן גדול או ללוחם גדול יהיו כתובות קעקע מעוטרות ומורכבות על האמות שלו שייצגו את מעשיו ואת מעמדו, בעוד שאורא שבייש את עצמו בשדה הקרב יהיה חייב להציג את בושתו לעיניי כל.

מעניין למה כל כך הרבה אנשים מקשרים אורקים עם גזע מלחמתי מלא כבוד?

אורקים יפניים?

 

[Anonymous]

מה עם האבירים הימיביניימים הקלאסיים? או הגאזי המוסלמיים? או, כדוגמה אקזוטית, הראג'פוטים ההודיים? האורקים מוצגים כגזע אבירי בעוד שבפנטזיה הקלאסית הם פשוט מוצגים כבשר תותחים בלי נימוק מעשי להתנהגות שלהם[לא נימוק שמשהו יכול לקבל על
כל פנים כנימוק ולתת לאורק ללכת].

 

[אלדריון]

הלדין, התוכל להסביר כוונתך?

אצל טולקין, כזכור, האורקים הם לא בדיוק הדוגמא הקלאסית של גזע לוחמים קשוח הבנוי על כבוד(אם כבר, הרוהירים יותר בכיוון), והם מתוארים כיצורים בוגדניים, שפלים, ופחותים.
בוודאי לא גזע של לוחמים רבי עוצמה המסתערים לקרב בגלל "חדוות לחימה" או "קוד כבוד" או כל דבר אחר.

מתואר בשרה"ט היטב איך מיעוט מקרב האורקים דוחק את רוב רובם, בשוטים ובעקרבים, אל שדה הקרב.
כמו כן, ברגע שמוצג לפניהם חפץ שהם חומדים בו, כמו שריון המית'ריל של פרודו, הם מתקוטטים והורגים אלא באלה כדי להשיג את החפץ.

שנאתם אחד כלפי השני גדולה, אולם שנאתם כלפי בני הגזעים האחרים גדולה אף יותר.


חשוב לעשות הבדל חשוב בין האורקים החדשים יותר (כמו בוורקרפט) שניתן לומר שהם דמויי קלינגונים (אם לשאול מיקום שונה לחלוטין) לבין אלא של טולקין, אשר אינם אלא משרתיו העלובים של מלקור, ויורשו, סאורון.

 

[Anonymous]

אני מסכים איתך שהאורקים בוורקראפט שונים לגמרי מהאורקים הטולקינאיים. מה שטענתי הוא שה-"נובו אורקוס" מוצג כגזע אבירי במידותיו. האורקים אצל טולקין הם מפלצות אך אני התייחסתי לאורקים החדשים, לא לישנים.

 

[אלדריון]

הבנתי.
אם כך, למי אתה מתייחס כשאתה אומר "פנטזיה קלאסית"?

 

[איתי גרייף]

אז למה פתאום השינוי הזה? למה להסתכל על אורקים אחרת עכשיו?

בטרילוגית האלף האפל, דריזט מדבר על "הגזעים המרושעים" ואומר "אף אחד מהגזעים המרושעים לא יודע לשיר" - ההסתכלות על הגזע הזה היא כוללנית בתור משהו שאין לו שום אפשרות להיות מעבר לגזע של פרטים אנוכיים ומרושעים ללא נשמה והערכה לדברים היפים בחיים.

ועכשיו, אנחנו רואים הרבה אנשים שמסתכלים על אורקים בתור גזע מלחמתי, עם כבוד וגאווה. מה גרר את השינוי הזה?

 

[Anonymous]

פנטזיה קלאסית היא פנטזיה בה קיימים גוונים ברורים של טוב ורע והגזעים מוגדרים לפי השתייכותם לגוונים אלה. פנטזיה כזו יכולה להיות מעניינת אם המאזין הוא ילד או אדם שמבקש הפסקה מהבלי העולם הזה ומשעממת להחריד לשאר האנשים. גם בפנטסיה כזאת
דרוש כמובן כישרון ספרותי; אני מניח שממציא הז'אנר חי לפני עשרים אלף שנה למרות
שסיפוריו היו מן הסתם נשמעים לנו מוזרים ומשונים. טולקין חידש את הז'אנר הזה[אתה
יכול לקרוא את ספרי הלורד דסטיני שחוברו עוד במאה ה-19 ועוסקים בנושאים דומים
לאלה שעסק בהם טולקין. לצערי, הספרים האלה עודנם באנגלית למרות ששמעתי שיש תוכניות לתרגם אותם]. צאצאיה של פנטזיה זו נקראים פנטזיה הירואית או בשפת העם
"חרבות ומכשפים" והם נפלו קשות למכת ההתמסחרות שפשתה בענף. ניתן לומר שאתה
יכול למממש בתוך הפנטזיה הקלאסית את האבחנות שלך לגבי טוב ורע למרות שגמובן
הן יכולות לסתור את דעתו של אדם אחר[כמובן, סופר טוב יודע לדאוג לכך שהכתיבה
שלו לא תשמע צדקנית אלא מהנה והמסרים יגיעו בדרך צדדית]. זהו הגרעין; סופרים
יכולים לעטוף את זה בעטיפות שונות ומשונות אבל זהו, לדעתי, גרעינה של הפנטזיה.

 

[doctor arbitration]

איתי: אורקים לוחמים כי זה מה שהשתמשו בהם בסיפורים. אמא הייתה באתה לילד ואומרת לו "אם לא תוכל את כל דייסת התרד האורק יבוא ויכנס בך רצח". מכאן טולקין או קודמיו אספו את זה למעין גזע לוחמים כי כל מה שהם עשו זה להפחיד אנשים. בגלל זה כולם אומרים שהקוסמים של האורקים שמאנים: זה סטריאוטיפ שגזע לוחמני הוא פאגאני במידה מסוימת.

 

[אלדריון]

אני מצטער לבשר לך את האמת המרה, דוקטור, אבל טולקין הוא זה שהמציא את האורקים.

באגדות לפני כן היו "גובלינים" ו"קובלדים", אבל טולקין הוא הראשון שהשתמש באורקים.

אגב, לפי טולקין, "גובלינים" הם פשוט אורקים תחת שם אחר.

 

[Anonymous]

טולקין לא המציא את המילה אורק ולא את הקונספט. הוא פשוט חשף אותה לציבור הרחב שאינו מתמצא במיוחד במיתולוגיה הנוצרית. פשר המילה "אורקוס" היא "שד גדול" בלט'.
לפחות כך טען רייבן מאופוס במהלך אחד הדיונים בפורום הפנטזיה של נענע והביא כמובן דוגמאות גם למקורות השראה אחרים של טולקין. לדעתו של זה, מקור ההשראה להוביטים
היה דווקא הקובולדים שכמה מהם ניחנו ברגליים שעירות בדומה להוביטים.

הערה: אני בן 18 ואני עדיין לומד בתיכון.

 

[איתי גרייף]

כן, אבל דוקטור, האורקים המופיעים בסיפוריו של טולקין ואלו שהושפעו ממנו היו באמת רק גזע אלים ורצחני שנועד להוות איוב שאפשר להתאגד נגדו בלי בעיות מוסריות ופוליטיות. השאלה היא מה גרם (או הגורמים) לתהליך השינוי הזה, להסתכלות החדשה על הגזע הזה.

לדוגמא: ב-warcraft האורקים מהווים בהתחלה סוג של גזע "רע": הסמלים שלהם הם גולגלות, הם עוסקים בכישופי מוות, הרס ושדים, והם לא מפותחים. במשחק השני, הם כבר מקבלים שבטים שונים, וצורה הרבה יותר קרובה לכך של גזע לוחמני, אבל בעל אישיות ומסורת משלו. במשחק השלישי, האורקים שונים במעט מאוד מבני האדם: יש להם מנהיגים, כישוף, מסורת ופוליטיקה. המשחק מסביר שבהתחלה הם היו מרושעים משום שהם הסכימו לוותר על חלק מ"האנושיות" שלהם, בשביל הכוח שנתן להם דם השדים. אבל במשחק הם מתמרדים כנגד השדים, ולמעשה בסופו של דבר נלחמים נגד השדים לצד בני האדם.

אני חושב שהייתה מעין הבנה שלקיחת גזע אחד והפיכתו למשהו "רע" באופן אבסולוטי, זו באמת גישה גזענית. כשהעולם נהיה יותר סבלני ויותר רגיש לדברים הללו, נעשו שינויים בהתאם. עכשיו זה לא הגזע שרע, אלא פרטים מסוימים בו שרעים, או שבחירות מסוימות הן רעות. יש לציין למשל את טרי פראצ'ט, שאין לו אף גזע "רע" בעולם שלו. יש לו גזעים טיפשים יותר מאחרים (למשל טרולים, אבל גם זה רק בגלל שהם צריכים טמפרטורות נמוכות מאוד כדי שהמוח שלהם יפעל); אפילו האל-מתים אצלו - ערפדים, מומיות, רוחות, זומבים - הם לא רעים בהכרח. ישנם ערפדים רעים, שרואים בני אדם כאוכל, אבל ישנם גם ערפדים שמנסים "להיגמל" מהתאווה לדם של בני אדם. אני חושב שזו הגישה הנכונה לעולם פנטזיה, ואני שמח שיותר ויותר אנשים שכותבים פנטזיה (כמו שנראה אנשים שתיארו את העולמות שלהם בעץ הזה) מאמצים את הגישה הזו.

 

[Anonymous]

אני מסכים איתך לגבי האורקים. אם תשים לב, אלדריון שאל אותי לגבי מהי הגדרתה של פנטזיה קלאסית ופתאום אנחנו דנים בשאלה 'האם טולקין המציא את האורקים?'.טולקין
אכן המציא את האורקים בהקשר המודרני; מה שאמרתי הוא שהם היו קיימים באותו השם
קודם לכן אבל היו שונים במקצת. זה הכל.

הערה: מישהו יכול להבהיר מה בדיוק הכינוי 'דוקטור' נועד להבהיר?

 

[אלדריון]

באשר ל"דוקטור"-כך פניתי לדוקטור וונג...

ובאשר לאורקים...

ובכן, טולקין אכן ביסס את גזע האורקים על יצורים בסיפורי העמים, אך אני חושב שהשם "אורק" לא היה בשימוש לפני הלגאנדריום.

מצד שני, אם אכן "אורקוס" נגזר מאורק, ייתכן ואני טועה.

 

[doctor arbitration]

אני לא יודע מה גרם לשינוי של הפיכת האורקים מגזע של שדונים נאחסים לשבט, אבל זה קרה באופן מוחלט. כל מי שתשאל ושמבין יאמר לך שאורקים גרים בשבט ויש להם שמאן וצ'יף.

כמו כן אף גזע לא רע באמת. פשוט גזעים מסוימים טובים יותר מהאחרים

והדוקטור זה אני (מישהו בכלל יודע מה החלק השני של השם שלי מביע?)