Can I Play With Madness?

[Ogmios]

ואם היו קוראים לי ברוס דיקנסון, אדריאן סמית' או סטיב האריס הייתי יכול לעשות מליונים על הכותרת הזו...

טירוף. הקצוות התפוררים של השפיות. מראות שאינם שם או דיבוק להתנהגת מסויימת. כמעט לכל GM שאני מכיר ישנה דמות אחת לפחות מטורפת לחלוטין, החיה בעולם מטורף משלה.

אבל מה לגביכם השחקנים? שיחקתם פעם דמות מטורפת? האם לדעתכם טירוף הוא הצורה הקיצונית ביותר של משחק דמות, או רק פתרון קל להגדרה חד-מימדית מידי של הדמות?

 

[shadowfax]

אני אישית רואה במשחק של דמות מטורפת כמשהו מסוכן ומיותר ואני יסביר:
לעיתים דמויות מטורפות הם תירוץ למשחק נמוך של שחקן.
לעיתים דמויות מטורפות מאפשרות לשחקן מסויים להתבלט על חשבון זמן מנחה של שאר השחקנים.
לעיתים דמויות מטורפות הם תירוץ לדמות חד מימדית במסווה של דמות עמוקה.
לעיתים דמויות מטורפות הופכות לעניין קומי ומיצרות זילזול בעצם המחלה שבה הדמות לוקה.
לעיתים עצם הישגיה של הדמות המטורפת שובר SOD, למה לא ריפו אותם? למה לא הכניסו אותם לבית משוגעים? למה בחלל תרחו ללמד אותם לדבר?

טירוף שאותו אני כמנחה מנחית על שחקן חייב לבוא לאחר שיקול דעת רב לצורכי עלילה לעומת משחק דמות ומשחק קבוצה, טירוף שמגיע מטעם השחקנים מחייב שיקול דעת רב הרבה יותר כדי למנוע את כל הדברים שמניתי למעלה.

אה, עזבו את הרעיון המטופש שדמויות חייבות להיות מטורפות כדי להיות מעניינות, זה חוסר הבנה בסיסי (לדעתי) של רעיון גילום הדמות.

 

[SilverStars]

מרבית הדומויות ששיחקתי בימי חיי היו בלתי-שפויות בעליל, או לפחות חסר להן בורג אחד.

החל מפיצול אישיות אמיתי, דרך טירוף משפחתי, וכלה בסטיות מיניות.

כולן היו קצת קוקו. עבורי - זה כיף. נכון, זה כבר הרג לי 2 דמויות. אבל זה כיף. זה החופש לעשות דברים, שלא הייתי יכול בעולם האמיתי.

צריך שה"מ טוב, שידע להתמודד. וצריך קבוצה טובה, שתדע לקבל את סגנון המשחק הזה.

"טירוף הוא העונש של אלוהים
לאלו הרואים מבעד לאשליה,
שהיא המציאות"


בברכה,
כוכבי כסף

 

[doctor arbitration]

הנה משהו מגניב שאתה יכול לעשות בתור מטורף: לפתוח חור שחור ולקפוץ לתוכו כשאתה מחזיק שק מכיל כל פתוח

(אני רוצה לעשות את זה מתישהו ואני רק מחכה להזדמנות)

 

[z & d]

מטורף? בכל מעט ניסיוני לא שיחקתי מטורפים... שיחקתי פראנואידים בחופשיטה (-:
היה נחמד... וזה לא היהי קומי, במפגש עם אלה ששיחקתי איתם (זה היה משחק בפורום) אז הם אמרו לי שאני כזה פראנואיד... זה אומר ששיחקתי טוב...
אבל זה לא ממש סוג של שיגעון.

 

[doctor arbitration]

למי שמכיר, יש דבר שנקרא MANCATCHER שזה מעין צבת גדולה שנועדה להפיל סוסים. הנזיר שלי (לו וואנג. יש קשר) השתמש בזה בתור הנשק הראשי, והוא נהר לעקור אשכים.

 

[Ogmios]

למי שמכיר, יש דבר שנקרא MANCATCHER שזה מעין צבת גדולה שנועדה להפיל סוסים. הנזיר שלי (לו וואנג. יש קשר) השתמש בזה בתור הנשק הראשי, והוא נהר לעקור אשכים.

זה לא מעיד על טירוף, רק על משחק לא בוגר. שלך ושל הGM.
חסוך זאת מאיתנו להבא.

 

[Ogmios]

אני אישית רואה במשחק של דמות מטורפת כמשהו מסוכן ומיותר ואני יסביר:
לעיתים דמויות מטורפות הם תירוץ למשחק נמוך של שחקן.
לעיתים דמויות מטורפות מאפשרות לשחקן מסויים להתבלט על חשבון זמן מנחה של שאר השחקנים.
לעיתים דמויות מטורפות הם תירוץ לדמות חד מימדית במסווה של דמות עמוקה.
לעיתים דמויות מטורפות הופכות לעניין קומי ומיצרות זילזול בעצם המחלה שבה הדמות לוקה.
לעיתים עצם הישגיה של הדמות המטורפת שובר SOD, למה לא ריפו אותם? למה לא הכניסו אותם לבית משוגעים? למה בחלל תרחו ללמד אותם לדבר?

טירוף שאותו אני כמנחה מנחית על שחקן חייב לבוא לאחר שיקול דעת רב לצורכי עלילה לעומת משחק דמות ומשחק קבוצה, טירוף שמגיע מטעם השחקנים מחייב שיקול דעת רב הרבה יותר כדי למנוע את כל הדברים שמניתי למעלה.

אה, עזבו את הרעיון המטופש שדמויות חייבות להיות מטורפות כדי להיות מעניינות, זה חוסר הבנה בסיסי (לדעתי) של רעיון גילום הדמות.

מסכים, לחלוטין.
כפי שרמזתי בהודעה המקורית שלי, טירוף מחפה לעיתים קרובות מידי על משחק רדוד.

אישית, מעולם לא שיחקתי דמות מטורפת לחלוטין. אבל שיחקתי כמה וכמה דמויות שסבלו מהפרעות אלה ואחרות.
אחת מאלה שזכורות לי במיוחד הייתה דמותו של קרל דאגלס, צייד ראשים. במשך שנים, קרל רדף אחרי קולין דונובן, טרוריסט ידוע לשימצה שהיה אחראי בין השאר לפיגוע ברכבת התחתית שהרג את אשיתו ובנו של קרל. עד כאן דמות סטנדרטית למדי. אלא שקרל סבל מהפרעה נפשית הנקראית פיצול אישיות. כשקרל נתקל במצבים איתם לא היה יכל להתמודד, היה תת המודע שלו ממציא דמות אחרת שתיקח פיקוד. דמות חסרת מעצורים וחסרת מורא שיכלה לבצע את כל מה שקרל פחד לעשות. דמות שנקראה קולין דונובן.

 

[doctor arbitration]

למי שמכיר, יש דבר שנקרא MANCATCHER שזה מעין צבת גדולה שנועדה להפיל סוסים. הנזיר שלי (לו וואנג. יש קשר) השתמש בזה בתור הנשק הראשי, והוא נהר לעקור אשכים.

זה לא מעיד על טירוף, רק על משחק לא בוגר. שלך ושל הGM.
חסוך זאת מאיתנו להבא.

מה?? לא נכון! לו וואנג היה מדהים! נזיר רמה 8 שיש לו סכיזופרניה ונטיה סדיסטית לפצוע אנשים באופן קשה ולהשאיר אותם בחיים.

 

[Ogmios]

למי שמכיר, יש דבר שנקרא MANCATCHER שזה מעין צבת גדולה שנועדה להפיל סוסים. הנזיר שלי (לו וואנג. יש קשר) השתמש בזה בתור הנשק הראשי, והוא נהר לעקור אשכים.

זה לא מעיד על טירוף, רק על משחק לא בוגר. שלך ושל הGM.
חסוך זאת מאיתנו להבא.

מה?? לא נכון! לו וואנג היה מדהים! נזיר רמה 8 שיש לו סכיזופרניה ונטיה סדיסטית לפצוע אנשים באופן קשה ולהשאיר אותם בחיים.

מה שאמרתי מקודם עדיין תקף.
וכשאמרתי חסוך זאת מאיתנו, התכוונתי לכך.
או שאני אחסוך זאת מפורום.

 

[z & d]

כשקרל נתקל במצבים איתם לא היה יכל להתמודד, היה תת המודע שלו ממציא דמות אחרת שתיקח פיקוד. דמות חסרת מעצורים וחסרת מורא שיכלה לבצע את כל מה שקרל פחד לעשות. דמות שנקראה קולין דונובן.

זה לא הרעיון של האלק? ושל מיסטר ג'ייקל ומיסטר הייד?

 

[אלדריון]

כשקרל נתקל במצבים איתם לא היה יכל להתמודד, היה תת המודע שלו ממציא דמות אחרת שתיקח פיקוד. דמות חסרת מעצורים וחסרת מורא שיכלה לבצע את כל מה שקרל פחד לעשות. דמות שנקראה קולין דונובן.

זה לא הרעיון של האלק? ושל מיסטר ג'ייקל ומיסטר הייד?

הפואנטה היא שהוא הופך לאדם אותו הוא צד, הטרוריסט השנוא שהרג את משפחתו.

 

[Ogmios]

כשקרל נתקל במצבים איתם לא היה יכל להתמודד, היה תת המודע שלו ממציא דמות אחרת שתיקח פיקוד. דמות חסרת מעצורים וחסרת מורא שיכלה לבצע את כל מה שקרל פחד לעשות. דמות שנקראה קולין דונובן.

זה לא הרעיון של האלק? ושל מיסטר ג'ייקל ומיסטר הייד?

הפואנטה היא שהוא הופך לאדם אותו הוא צד, הטרוריסט השנוא שהרג את משפחתו.

בדיוק.

גם ד"ר באנר וגם ד"ר ג'קל מודעים לחלוטין לצד השני שלהם, ואף מנסים לתקן את חטאים במקרים קבים.

קרל, מצד שני, הוא כמעט גיבור של טרגדיה יוונית - הוא משקיע את חייו במצוד אחר אדם שגזל ממונ את כל מה שאהב. מצוד זה הוא כמובן חסר תוחלת, כיוון שהוא רודף אחר עצמו.

 

[Infernal Mercy]

מעולם לא שיחקתי מישהו שהיה בלתי שפוי בעליל, מצד שני - איך תגדיר בלתי שפוי בעליל?
אדם שרואה דברים? אדם שרועד בפינה כי הוא מפחד ליפול מקצה העולם? אדם שאישיותו מרוסקת לחמישה חלקים שונים?
כל אחת מאלו היא הפרעה שונה, וכולן חובקת את כל תפיסת העולם של אדם ספציפי, אז מה זה בלתי שפוי בעליל? אישית כל רמה של הפרעה היא אי שפיות, וכאן אנחנו נכנסים להגדרה של שפיות.

האם הצייד שלך לא שפוי? בטח שהוא כן, כשהוא במצב הרגיל שלו, אבל כאשר הוא נשבר הוא עובר למערכת ערכים ושיטות שונות מהרגיל אצלו - וזה אולי מייצג את כל הדחפים הקטלניים שלו, אבל הוא עדיין שפוי בצורתו החדשה, אם כי אכזרי במיוחד.
אז הרגע של המעבר הוא רגע של אי שפיות, ומה עם השאר?

הדמות הכי... משוגעת שלי הייתה ערפד מלקייוויאני ששיחקתי, הוא סבל מזן מיוחד של מאזוכיזם וראייה חדה במיוחד לכאבם של אחרים ושל עצמו, הוא הכאיב לעצמו בדרכים מסויימות, בד"כ אכזריות למדי, תמיד בעזרת דברים שיכאיבו לו לאורך זמן. אבל הכאב הזה הזכיר לו את האנושיות שלו ושמר אותו אנושי לאורך זמן רב יותר מכל מה ששיערו על המטורף המסכן שתמיד ידע להגיד את המילים שחתכו דרך הפצעים של כולם כמו סכין ממולחת.

אינפרנל, רות גרבילי סוף.

 

[z & d]

כשקרל נתקל במצבים איתם לא היה יכל להתמודד, היה תת המודע שלו ממציא דמות אחרת שתיקח פיקוד. דמות חסרת מעצורים וחסרת מורא שיכלה לבצע את כל מה שקרל פחד לעשות. דמות שנקראה קולין דונובן.

זה לא הרעיון של האלק? ושל מיסטר ג'ייקל ומיסטר הייד?

הפואנטה היא שהוא הופך לאדם אותו הוא צד, הטרוריסט השנוא שהרג את משפחתו.

בדיוק.

גם ד"ר באנר וגם ד"ר ג'קל מודעים לחלוטין לצד השני שלהם, ואף מנסים לתקן את חטאים במקרים קבים.

קרל, מצד שני, הוא כמעט גיבור של טרגדיה יוונית - הוא משקיע את חייו במצוד אחר אדם שגזל ממונ את כל מה שאהב. מצוד זה הוא כמובן חסר תוחלת, כיוון שהוא רודף אחר עצמו.

אז זה בעצם הרעיון של הרקולס... למרות שזה לא ממש, כי הרה הכתה אותו בטירוף, הוא רצח את המשפחה שלו ואז שהוא לא ידע מי רצח אותם אמרו לו שהוא...

 

[Ogmios]

מעולם לא שיחקתי מישהו שהיה בלתי שפוי בעליל, מצד שני - איך תגדיר בלתי שפוי בעליל?
אדם שרואה דברים? אדם שרועד בפינה כי הוא מפחד ליפול מקצה העולם? אדם שאישיותו מרוסקת לחמישה חלקים שונים?
כל אחת מאלו היא הפרעה שונה, וכולן חובקת את כל תפיסת העולם של אדם ספציפי, אז מה זה בלתי שפוי בעליל? אישית כל רמה של הפרעה היא אי שפיות, וכאן אנחנו נכנסים להגדרה של שפיות.

האם הצייד שלך לא שפוי? בטח שהוא כן, כשהוא במצב הרגיל שלו, אבל כאשר הוא נשבר הוא עובר למערכת ערכים ושיטות שונות מהרגיל אצלו - וזה אולי מייצג את כל הדחפים הקטלניים שלו, אבל הוא עדיין שפוי בצורתו החדשה, אם כי אכזרי במיוחד.
אז הרגע של המעבר הוא רגע של אי שפיות, ומה עם השאר?

שאלות קשות אתה שואל, ידידי. פסיכואנליזה היא לא בדיוק תחום ההתמחות שלי, אבל נראה לי שלצורך העניין תמונת עולם ששונה דרסטית מתמונת העולם ה"אמיתית" (ולא, אין לי כח להיכנס לדיונים פילוסופיים נוסח Mage ). ואדם שרודף אחרי אדם לא קיים (למעשה אחרי עצמו) בהחלט יכול להיחשב טיפ-טיפה מטורף בהגדרה הזו.

הדמות הכי... משוגעת שלי הייתה ערפד מלקייוויאני ששיחקתי, הוא סבל מזן מיוחד של מאזוכיזם וראייה חדה במיוחד לכאבם של אחרים ושל עצמו, הוא הכאיב לעצמו בדרכים מסויימות, בד"כ אכזריות למדי, תמיד בעזרת דברים שיכאיבו לו לאורך זמן. אבל הכאב הזה הזכיר לו את האנושיות שלו ושמר אותו אנושי לאורך זמן רב יותר מכל מה ששיערו על המטורף המסכן שתמיד ידע להגיד את המילים שחתכו דרך הפצעים של כולם כמו סכין ממולחת.

מעניין. מאד מעניין אפילו.

 

[Mejjnor]

shadowfax כתב:
אני אישית רואה במשחק של דמות מטורפת כמשהו מסוכן ומיותר ואני יסביר:
לעיתים דמויות מטורפות הם תירוץ למשחק נמוך של שחקן.
לעיתים דמויות מטורפות מאפשרות לשחקן מסויים להתבלט על חשבון זמן מנחה של שאר השחקנים.
לעיתים דמויות מטורפות הם תירוץ לדמות חד מימדית במסווה של דמות עמוקה.
לעיתים דמויות מטורפות הופכות לעניין קומי ומיצרות זילזול בעצם המחלה שבה הדמות לוקה.
לעיתים עצם הישגיה של הדמות המטורפת שובר SOD, למה לא ריפו אותם? למה לא הכניסו אותם לבית משוגעים? למה בחלל תרחו ללמד אותם לדבר?

טירוף שאותו אני כמנחה מנחית על שחקן חייב לבוא לאחר שיקול דעת רב לצורכי עלילה לעומת משחק דמות ומשחק קבוצה, טירוף שמגיע מטעם השחקנים מחייב שיקול דעת רב הרבה יותר כדי למנוע את כל הדברים שמניתי למעלה.

אה, עזבו את הרעיון המטופש שדמויות חייבות להיות מטורפות כדי להיות מעניינות, זה חוסר הבנה בסיסי (לדעתי) של רעיון גילום הדמות.



מסכים, לחלוטין.
כפי שרמזתי בהודעה המקורית שלי, טירוף מחפה לעיתים קרובות מידי על משחק רדוד.

אישית, מעולם לא שיחקתי דמות מטורפת לחלוטין. אבל שיחקתי כמה וכמה דמויות שסבלו מהפרעות אלה ואחרות.
אחת מאלה שזכורות לי במיוחד הייתה דמותו של קרל דאגלס, צייד ראשים. במשך שנים, קרל רדף אחרי קולין דונובן, טרוריסט ידוע לשימצה שהיה אחראי בין השאר לפיגוע ברכבת התחתית שהרג את אשיתו ובנו של קרל. עד כאן דמות סטנדרטית למדי. אלא שקרל סבל מהפרעה נפשית הנקראית פיצול אישיות. כשקרל נתקל במצבים איתם לא היה יכל להתמודד, היה תת המודע שלו ממציא דמות אחרת שתיקח פיקוד. דמות חסרת מעצורים וחסרת מורא שיכלה לבצע את כל מה שקרל פחד לעשות. דמות שנקראה קולין דונובן.



אז תרשה לי לא להסכים. דמויות מטורפות, ודמויות ששוברות סטנדרטים ככלל, נמצאות בין הדמויות היותר מעניינות ולרוב, גם בין המפורטות והמושקעות יותר שקיימות (לך תמציא סיבה למה הגנגרל שלך פוחד מוות מכל דבר שלא בא ארוז בקופסת שימורים).
דוגמא הכי עדכנית שלי לדמות מטורפת היא Malkavian, ביישן בצורה פתולוגית, אשר מסתובב עם חבר דמיוני, אשר פתוח עד כדי גסות רוח לאנשים. (טוב, האמת זה Assamite שמתחזה ל-Malkavian, אבל נעזוב את זה בצד.)

 

[אלדריון]

ברוך הבא לפורום, Mejjnor!
אם ברצונך לצטט הודעה מסוימת, ביכולתך ללחוץ על הכפתור "Quote" (המופיע לצד כותרת ההודעה שברצונך לצטט, מימין), ובכך לרשום ציטוטים בקלות ובאלגנטיות.

בברכת כתיבה נעימה,
אלדריון טלקוואנטר

 

[Mejjnor]

ברוך הבא? לא, לא, לא.. ברוך הבא?
עם מי, לעזאזל, אתה מתדיין בנושא הגלמים?
אז לא בא לי לעשות quote, אז מה?

תודה על המחווה, אבל...

 

[אלדריון]

ברוך הבא? לא, לא, לא.. ברוך הבא?
עם מי, לעזאזל, אתה מתדיין בנושא הגלמים?
אז לא בא לי לעשות quote, אז מה?

תודה על המחווה, אבל...

לא, אני ידעתי שזו לא הפעם הראשונה שאתה כותב בפורום, אבל מצד שני אתה די חדש.
מכיוון שזו ההודעה הראשונה שלי, ראיתי לנכון לברך אותך.
בקשר לquote- לא רוצה, לא צריך.
רק רציתי לעזור.