זה נכון כאשר ההשפעות הן סביבתיות, חברתיות וכו'. כאשר מדובר על אמצעים פסיכולוגיים בהם משתמשים בכדי "לשבות" את הנמען, האמיני לי שהם יודעים לחשוב היטב מחוץ לקופסה ויודעים לבחור דווקא את המילים, התמונות וכו' שמתחברים אלינו לתת מודע, כמו שהזכרתי קודם עם "הוניגמן קידס". שם, אין בחורות עם לבוש מינימאליסטי, אבל הפרסומת "משחקת" על הרגש של ההורים שרוצים שילדיהם יהיו מקובלים חברתית, אך הפרסומת לא עושה שימוש בדרך המודעת ("קנו את בגדינו לילדיכם הכוסונים"), אלא בדרך של פניה אל אסוציאציות, סמלים ומטאפורות המקובלות בחברה שלנו.
בדיוק כך פועלים פרסומאי הסיגריות שמשווקים סיגריות בעזרת תמונות של מכוניות, בחורות, חיי חברה עשירים וכו' שמתקשרות אצל הצרכים הידועים של המתבגר ליצירת דימוי עצמי. והיום, הרי, סטאטוס חברתי מתקשר לאלמנטים אלו בדיוק (מכוניות, חתיכות וכו'). בקיצור, הם לא תמימים בכלל. כמו שגדעון הפליא לאמר: for the greater gold.