מאנצ'קינים לא אוהבים קרבות - הם אוהבים לשבור את הדלת, לנצח את המפלצת ולקחת את האוצר.
יש איזו משוואה מוטעית של קרבות מול "חידות", ושצריך יותר חידות בשביל העמקת משחק התפקידים - אבל חידות שצצות משום מקום ולא קשורות לכלום גם הן לא ממש תורמות הרבה.
למבוך מלא בחידות ומלכודות כמו ב"גוניס" יש הגיון עלילתי, אבל להיכנס למרתף במבשלת-בירה ופתאום למצוא שם אריה כחול ששואל אותך שאלות שהועתקו מהספר הישן והמעצבן "מתמטיקה מבדחת" (אם תמצא אותו בבית של מישהו, דע שאביו היה חנון בסיקסטיז, רק שאז קראו לזה "זיגי") זה לא הרבה יותר אמין מאשר להיכנס למרתף במבשלת-בירה ולמצוא שם אריה כחול שמתקיף אותך.
קרב טוב יכול להיות מלא תיאורים, מתח ומשחק דמות. מה שכן, קרבות מנצ'קיניים יהיו מרובים יותר, נטולי אמינות עלילתית, ויסתיימו בניצחון הדמויות על מפלצות מגוונות יותר ויותר. על "הרפתקת השושנה המ*דיינת" כבר שמעתם?
יש איזו משוואה מוטעית של קרבות מול "חידות", ושצריך יותר חידות בשביל העמקת משחק התפקידים - אבל חידות שצצות משום מקום ולא קשורות לכלום גם הן לא ממש תורמות הרבה.
למבוך מלא בחידות ומלכודות כמו ב"גוניס" יש הגיון עלילתי, אבל להיכנס למרתף במבשלת-בירה ופתאום למצוא שם אריה כחול ששואל אותך שאלות שהועתקו מהספר הישן והמעצבן "מתמטיקה מבדחת" (אם תמצא אותו בבית של מישהו, דע שאביו היה חנון בסיקסטיז, רק שאז קראו לזה "זיגי") זה לא הרבה יותר אמין מאשר להיכנס למרתף במבשלת-בירה ולמצוא שם אריה כחול שמתקיף אותך.
קרב טוב יכול להיות מלא תיאורים, מתח ומשחק דמות. מה שכן, קרבות מנצ'קיניים יהיו מרובים יותר, נטולי אמינות עלילתית, ויסתיימו בניצחון הדמויות על מפלצות מגוונות יותר ויותר. על "הרפתקת השושנה המ*דיינת" כבר שמעתם?
