• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[עץ משחק] קש"ק- החלילן מהחלל האינסופי (2/5)

האב ג'ון מניד בהסכמה לחנה, למרות שניכר שהוא "לא לגמרי כאן".
הכומר מתחיל לאבד את הרוגע האופייני לו.
"מי ניגנו?! תענה לי! מי ניגנו".
ומתחיל לנופף באקדחו! עדיין מזועזע מהופעתו של ג'ורג'.
 
"ותכתוב לי שם של מישהו או את המיקום שבהם הם מנהלים את הטקסים."
חנה משחילה שאלה אחרונה כשהיא רואה את השוטרים מרחוק.

לאחר מכן , היא תתחיל לעבוד על הכתבה ותגיש אותה. היא רוצה להיות הראשונה שרשומת שהגנב נתפס.
לאחר מכן היא תמשיך עם האב ג'ון את המשך החקירה.
 
הוא כותב

"להקת חלום קדחת"

לחנה הוא כותב

:"הטקס קורה כל פעם במקום אחר. אותי הקריבו במרתף של הג'ים ג'ם בר"


ולאחר מכן המשטרה, אמבולנס מגיעים-
בהתחלה הם מותקפים פניקה בגלל הדממה העל טבעית, אבל הפרמדיק המנוסה מצליח לאפס את הצוות שמפנה את השוטרים המעולפים ומובילים את פורסט פורגסון לניידת.
מהחוקרים הם די מתעלמים, רק רוצים לסיים עם האירוע הזה.

-----


אאוט:

בהנחה שכל אחד עושה איזה משהו לבריאות הנפשית, תרפאו 1 שפיות, 2 אם אתם משתמשים באחד הקשרים שלכם.

ואם נפצעתם תרפאו נקודה אחת.



אממ לחנה- גלגל אנגלית עם יתרון )לגלגל פעמיים את קובית העשרות ולבחור בטוב יותר)

לפי התוצאה הקרדיט ישתפר ואולי הטבות אחרות. בגדול כמה הכתבה מוצלחת.

שאלה חשובה אם היא תספר על האלמנטים על טבעיים- אם כן, הצלחה רגילה לא תספיק, אבל יהיה לזה... אפקטים מעניינים אם הכתבה תצליח.

ובכללי, תפרט אם לחנה יש אג'נדות בכתבה- להדגיש את החיוביות של דמות מסוימת לעומת שליליות של אחרת-

בהנחה שהכתבה תצליח יהיה לזה השפעה על התפיסה הציבורית של האירועים וזה ישפיע על המשך התרחיש.
זאת הזדמנות בשבילה לצעוק STOP THE PRESSES כדי להספיק למהדורת הבוקר ולפני שהשריף יתעשת ובטח יטיל איסור פרסום או משהו.


אה. ופעם נוספת גלגלו עוצמה, ואם תצליחו תגלגלו 1ק100.




אין:


28 לאוגוסט 1930, יום חמישי-פורט ארמגדו
12:00


חנה קספר
- גלגל ולתאר את הכתבה ואתקדם משם.


ג"ון מארטין

בדרך כלל יום חמישי, זה לא היום הכי חזק בכנסיה. אבל המשטרה בחרה בכנסיה של האב ג'ון מרטין כאחת מנקודות החלוקה לרכוש הגנוב.
ג'ון מארטין כמתנדב משטרה ודמות מוכרת בקהילה עזר בתהליך זיהוי של תושבים, ו"שידוך" שלהם לרכוש לצד צמד שוטרים זוטרים.

לטענתם הנוכחות שלו צמצמה לכמעט אפס נסיונות לרמאות ולעתים תסכולים מההליך שבמקומות אחרים התדרדרו לאלימות.

זה התחיל מ8:00 בבוקר, והיה בוקר עמוס למדי.

כעת נראית שיש הפוגה קצרה.
אחד השוטרים בשם יוברט
images

מתישב בתשישות לצד ג'ון (היכן שהוא חושב שראוי שהצוות שלהם ישב) בזמן שהשותף שלו יוג'ין יצא בזריזות לקנות ארוחת צהריים לשלושתם.
קולו של יוברט היה גבוה, ונראה שהיה נחוש לעזור, אבל ההשתפשפות בכל כך הרבה אנשים היתה קשה לו נפשית.
"אממ.. אבי." הוא שאל שולף ביד דקיקה ולא מנוסה סיגריה- משחק עם המצית. הוא לא באמת אוהב לעשן, אבל נראה שזה מנהג כמעט מחייב בקרב חבריו.
"אני קראתי עיתון.. אבל... מה באמת קרה פה?"
 
IN:
[בסצנה של האמבולנסים והמשטרה]
האב ג'ון פונה אל חנה: "חנה תרשמי בבקשה - אנחנו צריכים לברר על להקת חלום קדחת, ואולי נקפוץ לביקור בג'ים ג'ם בר"

[בסצנה עם השוטר יוברט]
האב ג'ון משתדל לברך תושב תושב בחיוך וחיזוק ומפנה כל אחד לכיוון החפצים שכנראה שייכים לו:
"הנה אלברט זו הגיטרה שלך, נכון? מרי בגדי הילדים נמצאים בפינה הזו".
הוא מקשיב ליוברט ועונה:
"בני, את הדברים שראיתי אני לא מסוגל להסביר וגם לא חושב שתאמין... "
"נתקלנו בארנב מדבר, בדמות של אחי המנוח ועוד איש מוזר שניסה לגנוב הכל בעגלה וזה רק חלק ממה שאני וחנה ראינו".


OUT:
גלגול עוצמה 93 (כשלון)
 
חנה שותקת ומסתכלת על המשטרה לוקחת את פורסט. כשהסצנה מסתיימת היא פונה לג'ון.
"אני עייפה ועל סף טירוף. אני חושבת שאלך לישון אחרי שאכתוב. תפגוש אותי בצהריים בעיתון ... בעצם בדוכן הנקניקיות שמול העיתון, שעה 11:00, אם אני לא שם אני בעיתון. עדיין לא סיימנו"
כתפיה וידיה נופלות והיא פונה לעזוב, עוצרת ומסתובבת לג'ון "הממ..אפשר טרמפ לעיתון?"

חנה חייבת לפרסם את הכתבה מהר. לאחר כמה שעות, עם עיניים טרוטות היא מגישה לעורך הראשי את הכתבה והולכת לישון עם מועקה גדולה אבל העייפות אפילו לא מאפשרת לסיוטים ולפחד לחגוג על חנה.

paper.webp

OUT: גלגול אנגלית עם יתרון: 71 ו 77. עדיין הצלחה רגילה.
גלגול עוצמה: 82 כשלון.

----------------------------------------------------------------------------------------------

בבוקר חנה קמה מוטרדת אבל ממהרת לעיתון. היא חייבת לראות את התגובות, ועד שהם יגיעו היא נכנסת לארכיון לחפש כתבות על להקת חלום קדחת ועל ג'ים ג'ם בר. במידה והיא לא תמצא מידע, היא תחכה לג'ון או שתנסה למצוא מידע בארכיון העיריה על הבר.
 
עריכה אחרונה:
"כן ודאי בתי, אסיע אותך הביתה, זו בהחלט הייתה חוויה מטלטת, לבטח האל בוחן אותנו"
ג'ון עוצר את הרכב בחריקה, פותח את הדלת לחנה שנראית מותשת.
נפגש בקרוב, יש לנו עוד שאלות פתוחות.
 
חנה קספר-
אולי זאת העייפות הפיזית, או ההלם הנפשי, חנה אומנם הצליחה להעביר דיווח די מעניין, היא לא הצליחה ליצור להיט משנה קריירה ונוף פוליטי.

בגדול, חומר טיפה עסיסי לשיחות סלון, אבל רחוק מהסנסציה שאירוע כזה ראוי לו.
נראה שהציבור בעיקר שמח שזה מאחוריו.

יש כמה תגובות ספקניות, 2-3 מלאות הכרת תודה, 2-3 מכתבים ספק חיזוריים-ספק מטרידים שלא מתייחסים כל כך לכתבה.
ועוד 4-5 שהיו שמחים... לגרסא מלאה במגאזין Wierd Tales.*
רוב כותב מכתב נלהב מאוד ואסיר תודה ושעכשיו הוא גיבור בבית ספר שלו ושהוא יעשה הכול בשבילה.

*(ווירד טיילס, היה מגאזין זול כזה למד"ב וסיפורים מוזרים, שבו לאבקראפט אגב כתב לא מעט)

בקיצור, עוררה עניין מסוים, אבל לא מעבר.
אאוט:
ולגבי חיפוש כתבות-
גלגל שימוש בספריה ביתרון. (בארכיון הזה, היא בטח מרגישה שזה "מגרש ביתי")



ג'ון מארטין

יוברט נועץ בכומר מבט ארוך, כמנסה לאמוד אם צוחקים עליו.
כשוטר צעיר הוא חווה לא מעט "חניכות" ותעלולים מצד הותיקים ממנו.
תגובתו הראשונה היא להצית את הסיגריה.
"אתה רציני."
קובע בסוף.
"....אבי, אמי היתה... אדוקה עוד במולדת הישנה, אני האמת... חטאתי לא מעט...
ידעתי שהכתבה הרגישה... "נקייה" מדי. משהו גדול קורה כאן. נכון? זה לא... רק הגניבות. במשמרת בלילה במשטרה... קרו דברים... מוזרים..."

הוא נושף עשן ומשתעל- עדיין חסר נסיון כמעשן.
"אתה חושב שזה השטן? אם.. אתוודה... אשרוד את מה שזה לא יהיה?"
 
"אני רציני לחלוטין, אבל כפי שאמרתי, הדעת לא מסוגלת לתפוס את מה שראיתי וסיפרתי לך"
"אני עדיין מטיל ספק במה שעיניי ראו ואם לא הגברת הצעירה חנה, הייתי בטוח שמוחי מתעתע בי".
"אני לא חושב שזה השטן, למרות שוידוי יכול לנקות את נשמתך, כולנו מועדים לפעמים בני, הרגש חופשי להתוודות, אני גם אשמח לשמוע על הדברים המוזרים שהתרחשו בתחנת המשטרה, אולי זה ישפוך אור על האפלה של מה שמתרחש בפורט ארמגידו לאחרונה".
 
חנה מסתכלת במכתבים שקיבלה. את מכתבי הכרת התודה היא מכניסה לתיקיה מאורגנת, מי יודע מתי היא תצטרך אותם, זה יכול להיות יעיל בפגישת הערכת העובד הבאה שהיא תעשה עם המנהל לגבי שדרוג השכר.
למכתבי החיזור היא זורקת חיוך ומשליכה לפח ... מהססת, ומוציאה. לכו תדעו מה יהיה בעתיד ואולי מישהו מהמחזרים גם יהיה נחמד, היא מכניסה אותם למגירה לבחינה מדוקדקת בעתיד.
לגבי, Wierd Tales, טוב, זה יכול להיות מעניין. היא חושבת על הרעיון של פרסום הסיפור במגזין מדע בדיוני תוך כדי שהיא הולכת לכיוון הארכיון.
"בוקר טוב" היא מהנהנת לגב' תומאס המבוגרת עם חיוך והולכת למכונות השקופיות ולמדפים.
"אוקי", היא אומר לעצמה "להקת חלום קדחת וג'ים ג'ם בר"

OOC:
זריקה ביתרון - 6 ו 74 , הצלחה מסחררת ב Library Use.
 
יוברט מביט לצדדים, מוודא שהם עדיין לבדם ובמיוחד שחבריו השוטרים עוד לא חזרו.


"כמו שאתה בטח יודע, כולנו היינו על הרגליים מהרגע שהבנו שזה מכת עיר, והיינו גם על הרגליים של מתנדבים כשהחלו שמועות שזה יגיע לרשויות המדינה והפדרציה..."


הוא נושף עשן משתעל, ומכבה אותה בנעלו, ןאחרי שהוא מתגבר על שיעוליו.


"אבל היררכיה תמיד נשארת, אז מוודאים שאנחנו השוטרים הצעירים איכשהו נהיה עמוסים יותר- סוג של פרינציפ, אסור שהותיקים יהיו שווים לנו, לא משנה מה.... עשיתי משמרת של 32 שעות בתחנה....


אני... תוהה... אם מה שראיתי קודם... היו הזיות של העייפות שלי...


אבל... עכשיו אחרי מה שכבודו סיפר..."



הוא מתמתח בפיהוק מתפרץ.


"זה היה אמצע הלילה. השריף ושותף שלו נותקו קשר, פתאום קיבלתי דיווח שתפסו עוד חשוד.... והכול נהיה מוזר עוד לפני ש*הוא* נכנס- פתאום... היה שקט. שקט מוחלט- הפלתי עט, ולא שמעו כלום. כאילו... העולם היה ערוץ רדיו שאיבד קליטה... זה.. היה מוזר ומחריד, לא שמעתי אפילו את פעימות הלב של עצמי..."


הוא עוצר בוחן את תגובתו של מארטין לפני שממשיך


"הוא היה חיוור, מוזר עם עיניים עגולות... והשוטרים שהובילו אותו... היו נראים... מעורערים. כשחלף על פני דלפק הקבלה, שבו היתה המשמרת שלי... פתאום הקול חזר."


השוטר הצעיר מצטמרר ידיו רועדות מעט.


"אחר כך קרו... עוד דברים... אני לא בטוח שמותר לי להגיד אותם... בעצם, אני בטוח שאסור... אבל.."


פניו של יוברט מעוותים במאבק פנימי
ליקטתי שלושה מקורות שנראה לי ממצים את המידע שחנה מחפשת באופן מדויק וטוב, אבל עם הצלחה כזאת אם משהו חסר לך, תבקש וכנראה אתן לך עוד)
חנה רואה קטעי עיתון שכתבו עיתונאים שחלקם כנראה... שונים ממנה.

מלבד השנאה הנוטפת, גם מבחינה מקצועית זה יותר כמו דיבור ממורמר של שיכור זקן בבר מאשר עיתונות, אבל בתוך הבליל הזה היא יכולה ללקט מידע או לפחות שמועות מועילות.

פורט ארמגידו טיימס 05.07.1928
*כשהחוק מגן על דגנארטים שחורים, מי יגן על אזרחים לבנים?!*
(יש תמונה של הלהקה ארבעה גברים ואישה שחורים.
נגן החצוצרה הוא גבוה רזה, נאה מסופר בקפידה צעיר ולבוש באופנה מוקפדת.


ליד הפסנתר יושבת אישה קצת מלאה, לבושה בשיא האופנה המקובלת, הדבר היחיד שקצת חריג, שבצד אחד השיער שלה מגיע לגובה הכתפיים לפי האופנה התקופתית, אבל בצד השני, שיער ארוך מסתיר חלק מפניה.


מאחורה אוחז בקונטרובס גבר גדול כבד וקירח, עם שקים עמוקים תחת העיניים- הוא נראה מבוגר ביחס לשאר הלהקה. אולי גם בגלל השפם הקטן


בצד ימין עם התופים יושב בחור במבנה גוף קטן וגמיש, עטוף בחליפה, עניבה ומגבעת תואמות


בצד הנגדי לנגן החצוצרה, ניצב נגן סקסופון, עם פיאות לחיים וסטייל מעט יותר אירופאי.


אחוזי דיבוק, צעירים רבים, שחורים אך גם לבנים עם עמוד שדרה תרבותי נחות נוהרים לשמוע את הרעש המשחית של אלה שמכונים "חלום קדחת".
אין להם אפילו את הבושה להסתיר את ההשחתה שלהם, השם אומר לכם הכול!
אך לא די בכך כדי להרתיע את רפי השכל שפעם היו ילדינו.
אבל אולי הידיעה הזאת תצליח להציל כמה נשמות תועות-
חברי חלום קדחת: סיירוס וושינגטון (חצוצרה), לוטי ג'קסון (פסנתר וסולנית), תאדאוס ג'ונס (קונטרובס), בוקר ריד (תופים) ונובל ואלנטיין (סקסופון) חטפו לפי דיווחים של יודעי דבר, גבר לעילא, וטראן מלחמה מעוטר מטולסה.
אבל השריף הפחדן שלנו שיחרר אותם אחרי מעצר קצרצר בתואנה של "חוסר מוחלט בראיות אמינות".


כעת הפושעים האלה מתרוצצים חופשי בפורט ארמגדו!

פורט ארמגידו טיימס 14.07.1928


מקור 2


*הגאון מאחורי הצלחת חלום קדחת*
1930s-elderly-man-in-office-standing-vintage-images.jpg


קשה לגור בפורט ארמגידו בלי להיחשף למוזיקה החושפת והמרגשת של להקת חלום קדחת, זאת מרגישה חוויה מעולם אחר. כמובן שחשד וספק עולה- איך חומר אנושי נחות כזה מטולסה מגיע להישג כזה?
כתבנו, הית'קליף סטון "חפר" בתוך התעלומה וחשף שכמובן שאקדמאי בעל השכלה מוזיקלית קלאסית אירופאית נכבדת, הוא המפתח האמיתי למוזיקה הזאת.
שמו הוא פרופסור ז'אן-ז'אק זאן, מומחה לתיאוריה מוזיקלית וכתב מחקרים פורצי דרך על מוזיקה אוריינטלית.
הית'קליף צפה בפרופסור זאן יושב לשולחן בג'ים ג'ם בר מאזין ואז משוחח עם "חלום-קדחת".
חקירה נוספת העלתה קשר קבוע, כולל החלפת מכתבים וגדול מזה- פרופסור זאן היה זה שלחץ לשחרור "חלום קדחת" מהמעצר על חשד בחטיפה.


עד סגירת גליון, פרופסור ז'אן-ז'אק זאן סירב להגיב.

זה מתיקיית החקירה של העיתונאי הית'קליף סטון:

קבלות של הג'ים ג'ם בר::
רובן על שם ז'אן-ז'אק זאן וגם מכתבים שהית'קליף גנב מהמשרד בג'ים ג'ם בר.

אחד משמעותי כנראה 20.06.1927
"לכבוד דוד אנטואין בראון.
תודה שאתה מגבה את ההבטחות שלך ובאמת שם בשבילנו. נשמור על הדירה שלך וניתן אחוזים. מילה שלי.
על החתום
סיירוס וושינגטון"
...
 
אישוניו של ג'ון מתרחבים כשהוא שומע על תאור החשוד מפיו של יוברט.
במקום שזה ישפוך אור על מה שהאב מרי עבר, זה רק מעלה בו יותר ויותר שאלות:
- "מי זה "הוא", מאיפה הוא הגיע ומה קרה איתו בסופו של דבר?"
- "בני, אני יודע שהנושא מערער, אבל ספר לי כל מה שאתה יודע, אני מפציר בך! רק כך נגיע לחקר האמת ושהאל יעזור לנו!".
 
חנה מוציאה פנקס ורושמת "סיירוס וושינגטון (חצוצרה), לוטי ג'קסון (פסנתר וסולנית), תאדאוס ג'ונס (קונטרובס), בוקר ריד (תופים) ונובל ואלנטיין (סקסופון)" - היא מסמנת בכוכבית את לוטי הסילונית ורושמת "מה קרה לה לפנים?". היא מקיפה בעיגול את וושינגטון, נגן החצוצרה ורושמת ליד "בחור צעיר, קל להשפעה?" וליד "דוד אנטואין בראון והדירה"
היא מוסיפה שם לרשימה - פרופסור ז'אן-ז'אק זאן ורושמת - "מי אתה ולמה הם חשובים לך?"

"הגיע הזמן לבקר בג'ים ג'ם בר, אני צריכה את האב ג'ון בשביל זה." היא אומרת לעצמה ותוהה איך אפשר לפגוש חלק מחברי הלהקה או את הפרופסור. חנה קמה ועושה דרכה מחוץ לעיתון, היכן שקבעה עם האב ג'ון בדוכן הנקניקיות שמול העיתון בשעה 11:00.
 
אאוט: כדי "לזרום" נריץ לשעה 11, אבל ג'ון יכול בעקרון להמשיך לחקור את השוטר הצעיר אני מניח בעבר, למרות שעכשיו אכתוב כל מה שהוא יודע.


אין:

ג'ון מארטין:

יוברט נאנח וממשיך.
"כרצונך, אבי. אבל תן מילה טובה בשבילי אצל האיש הגדול למעלה" מבקש.
"הוא הגיע מהתיכון ההוא של האפריקאים... הוא ניטרל את השריף והשותף שלו, ואיכשהו שלישיית מתנדבים גברה עליו.
קשה לי לתאר את השקט הזה.. חשבתי שאשתגע. ואני חושב... שכמה אחרים באמת השתגעו.
הממומנים אמרו שהוא הועבר למשטרת המדינה, אבל... אף שוטר ממשטרת המדינה הגיע אלינו והאסיר... לא הועבר על פני. כשמעבירים אסירים זה אמור לעבור בדלפק...
ולפי תגובות של אנשים שנסיתי לרחרח איתם על זה...
אני חושב שרצחו אותו. לא יכלו לסבול... את השקט."





ג'ון וחנה:
העיר יחסית מהר התאוששה וחוזרת לשגרה.
הכומר והעיתונאית פוגשים אחד את השני
 
"אבי," היא פונה לאב וג'ון ומרכינה את ראש בכבוד. "היה לילה לא קל אבל אני מרגישה שיש כאן יותר מסתם שוד וגניבה"
היא נותנת ביס לנקניקיה ומנסה להימנע מהכרוב הכבוש שיטפטף על שמלתה.
"מצאתי כמה כתבות ... פרופסור ז'אן-ז'אק זאן תומך בלהקה, אני לא מכירה אותו ונראה לי שהוא יכול להיות איש מפתח. לגבי הלהקה ,.. מכיר את זה כשיש תחושת בטן? אז .. סיירוס וושינגטון, נגן החצוצרה, לא יודעת, משהו בו נראה לי ככיוון, למרות שגם הסולנית לוטי ג'קסון יכולה להיות אשת קשר. בכל מקרה, כל החיצים כרגע מופנים לג'ים ג'ם בר ... משהו כאן יותר קריפי מאשר בובת ארנב גדולה במרתף בית ספר".
היא לוקחת מטפחת ומנקה את הפה וחוזרת לדוכן כדי לשים עוד כרוב כבוש ובצל מבושל. אין ספק שהתוספת הקולינרית שהגיעה מגרמניה לנקניקיות האמריקאיות היו בהחלט טובות. היא שמה 5 סנט למוכר וחוזרת לג'ון. "אתה חייב לטעום את זה. זה משהו משהו."
 
"לא, תודה, חנה, אני לא רעב".
פניו של האב ג'ון נפולות מעט אחרי שיחתו עם יוברט והוא משתף את חנה בפרטים:

ג’ון אוחז בכוס הקפה הדלוח בדוכן, אך אינו שותה ממנו.
“בתי… הלילה שמעתי דבר שאינני יודע כיצד להכניסו למסגרת של היגיון.”

הוא מביט רגע אל הרחוב, בוחן אם מישהו מאזין.
“הוא סיפר שנעצר אדם, חיוור, עיניים עגולות… בלתי אנושיות כמעט.
זה הגנב שעצרנו!".

הוא מנמיך את קולו.
“כשהוא נכנס לתחנה, העולם השתתק, לא מטאפורית. שתיקה מוחלטת, כאילו הבריאה עצמה… הושתקה, בדיוק כפי שקרה לנו!”

הוא עוצר.
“והדבר חזר כשהוא חלף.”

שתיקה.
“ואז הוא ‘הועבר’, אלא שמעולם לא הועבר.
אין רישום. אין עדות. והשוטר הצעיר יוברט, משוכנע שחוסל.
לא כי היה מסוכן… אלא כי אי אפשר היה לשאת את השקט שהוא הביא עמו.”
"משהו מוזר מתרחש, אפילו בין כתלי תחנת המשטרה!"
 
עריכה אחרונה:
"“הוא סיפר שנעצר אדם, חיוור, עיניים עגולות… בלתי אנושיות כמעט.
זה הגנב שעצרנו!".
...
שתיקה.
“ואז הוא ‘הועבר’, אלא שמעולם לא הועבר.
אין רישום. אין עדות. והשוטר הצעיר יוברט, משוכנע שחוסל.
לא כי היה מסוכן… אלא כי אי אפשר היה לשאת את השקט שהוא הביא עמו.”
"משהו מוזר מתרחש, אפילו בין כתלי תחנת המשטרה!"

באמצע הביס חנה פוערת את פיה ... פירורים וכרוב נופלים על הרצפה.
"מה?! הוא נעלם? חוסל?" ניכר שהיא בסטרס. "זה אומר שהוא ינסה להשלים את המשימה שלו?"
חנה איבדה תאבון ומשליכה את רבע הלחמניה שנשארה בידה לפח. היא אוספת את עצמה , רוקעת עם רגלה על הרצפה ומסתובבת לאב ג'ון. הניסיון הקרין ביטחון לא בדיוק חזק אבל היא מכריזה. "הפעם יש לנו יתרון, אנחנו יודעים יותר. בא נמהר לג'ים ג'ים בר לפני שהוא יגיע לשם לפנינו במידה והוא ברח"

OOC - לפי דעתי כדאי לנו לצאת לכיוון הבאר ולנסות להשיג שם פרטים על חברי הלהקה ועל ההיתקלות שלהם עם העבריין.
 

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
זוועות על האוריינט אקספרס מסשן קת'ולהו האחרון שלנו.
חזרה
Top