אין, טייקוונדו זה הכי מגניב. זה הבעיטות הכי רציניות, והם גם עושים את הפעלולים הכי שווים. יום אחד הצצתי לאיזה שיעור (לבני נוער!) והם שם קפצו מעל 5 אנשים ורצו על קירות וכל מיני! (בחיי, לא צוחק)
פנג - שוב, כנראה לא אותו סגנון. אולי בסגנונות אחרים (שהם לא שוטוקאן, שזה מה שאני למדתי) חגורה כתומה זה משהו בסוף. במה שאני למדתי, חגורה כתומה הייתה השלישית בסדר (לבנה, צהובה, כתומה), והיה די קל לקבל אותה.
פנג - שוב, כנראה לא אותו סגנון. אולי בסגנונות אחרים (שהם לא שוטוקאן, שזה מה שאני למדתי) חגורה כתומה זה משהו בסוף. במה שאני למדתי, חגורה כתומה הייתה השלישית בסדר (לבנה, צהובה, כתומה), והיה די קל לקבל אותה.
rcwink: ), וכמובן המון ידע כללי. בסגנון המסויים שאני מתאמן בו, חלק מהרעיון הוא שבקרב אמיתי (כמו בסרטון ההוא ביוטיוב, לדוגמה) אתה סביר להניח שלא תזכור את כל התרגילים כמו שהם (עדיף שכן, כי הם מוכיחים עצמםפ יעילים), אלא שיהיה לך איזה שהוא מצא של טכניקות ומהן אתה תבחר בזמן אמת...
), ואמנויות הלחימה היעילות בעולם. ובין השאר אלה הסיבות שבמרבית הקרבות בין סין ליפן היפנים ניצחו. (להגיד ניצחו זה קצת בעייתי. בכל זאת לסינים היה ועוד יש ייתרון כמותי אדיר על כל השאר, וכך הם הצליחו להדוף בסופו של דבר את הצבא היפני, אבל אפשר להגיד שהיפנים נצחו כי לא נלקחו להם (כמעט) שטחים, ואילו במספר הזדמנויות היפנים כבשו שטחים סיניים). כל אומנות לחימה שמתאמנים בה המון ומגיעים לרמות גבוהות היא קטלנית ויעילה, זה ברור, אבל לא כל האמנויות הן יעילות אחרי שנתיים שלוש של אימון. ואני חושב שזה צריך להיות פרק זמן מספיק כדי שמישהו ירכוש לפחות מיומנות מינימלית בהגנה עצמית. לעשות forms של טאי צ'י לא יעזור לך נגד ערס עם סכין אלא אם אתה ברמה ממש גבוהה. כנ"ל לגבי הרבה תרגילים דומים. רוב טכניקות הלחימה היפניות מתמקדות בפעולות פשוטות ויעילות, וזה מה שהופך אותן לכאלה- פשוטות ויעילות.
