• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

על היסטוריה של מבוכים ודרקונים והייצוג של עבדות, סקסיזם ועוד

במסגרת הספר החדש The Making of Original Dungeons & Dragons 1970-1977 של מכשפי החוף, שמדבר על השנים הראשונות של מבוכים ודרקונים ועל האווירה, עלה בין היתר הנושאים החברתיים, כגון יחס לעבדות, יחס לנשים (גם בתוך הספרים וגם מחוץ להם), כבוד לדתות ולתרבויות אחרות (למשל לדת ההודית והאלים שלה) וכך הלאה.

מה שעצוב, שבמקום להכיר בזה בתור כך שבני-אדם הם לא שחור-לבן אלא מורכבים, והתפיסה שהייתה לפני 50 שנה שונה מהתפיסה של היום, הרבה מחברי קהילת המו"ד הקלאסי (Grognards בלעז) הגיבו בצורה הבאה:
In response to this, an army of grognards swarmed social media to bite their shields and bellow. Early D&D author Rob Kuntz described Peterson and Tondro’s work as “slanderous.” On his Castle Oldskull blog, Kent David Kelly called it “disparagement.” These critics are accusing Peterson and Tondro of dishonesty. Lying, not to put too fine a point on it. So, are they lying? Are they making stuff up about Gary Gygax and early D&D?
התגובה הזו עצובה בעיניי (אם כי התגובות הכי עלובות זה בסגנון "אבל מכשפי החוף הם גנבים/שקרנים/נוכלים").
להציג עובדות, גם אם הן לא נעימות, זה חשוב - בכל תחום, וזה בטח לא מפחית או פוגע בתחביב, שרוב השחקנים בכלל לא יודעים מי זה גייגקאס ובטח לא קראו שום דבר שהוא כתב. ומי שרוצה דוגמא להתנהגות שלו בנושאים הללו, הנה דוגמא:
Clipboard01.webp
היום התחביב שלנו נמצא במקום מצוין, בכך שהוא פונה לכל הגילאים, למעשה רוב השחקנים בתחביב היום נולדו אחרי שמבוכים ודרקונים יצאה לאור וגם אחרי מוד"מ מה' 2. שלא לדבר שלפחות בחו"ל בערך 40% מהשחקנים הם שחקניות, והמגוון הוא אדיר - אפשר למצוא אנשים מכל הסוגים, המגדרים, האמונות בתחביב.
במקום לחגוג את המגוון העצום הזה, יש אנשים שכנראה עדיין בתפיסה של גייגקאס שמשחקי תפקידים זה תחביב של גברים לבנים זקנים ומלהגים שטויות בתגובה לעובדות...

נ.ב. אם אתם רוצים להיכנס לויכוח, אז יש נושא ארוך ב EnWorld - D&D Historian Benn Riggs On Gary Gygax & Sexism
 
באופן כללי התחביב היה לא משהו מבחינות כאלה בהתחלה, גם בפועל. הסקסיזם הוא אחד הדברים שבלטו לגארי אלן פיין כתופעה שאין לו ממש כלים לנתח אבל זה מאד נפוץ אז הוא רצה להזכיר את זה כשהוא עשה את מחקר השדה שלו על משחקי תפקידים בסוף שנות השבעים.
 
במסגרת הספר החדש The Making of Original Dungeons & Dragons 1970-1977 של מכשפי החוף, שמדבר על השנים הראשונות של מבוכים ודרקונים
וואי, הספר הזה נראה מגניב ממש מבחינת עושר מקורות ראשוניים - לא ידעתי שהוא יוצא, עכשיו אני צריכה לראות אם אני רוצה להוציא על זה את העלות המכובדת שלו.
מה שעצוב, שבמקום להכיר בזה בתור כך שבני-אדם הם לא שחור-לבן אלא מורכבים, והתפיסה שהייתה לפני 50 שנה שונה מהתפיסה של היום, הרבה מחברי קהילת המו"ד הקלאסי (Grognards בלעז) הגיבו בצורה הבאה
זה באמת עצוב, אבל גם מאוד לא מפתיע - התרפקות על העבר נוטה ללכת יד ביד עם שמרנות ו-bigotry כלליים.
וואי, האמירה הזו יותר הזויה משדמיינתי.
 
לא נוטה להתרגש מדרמות, התחושה הכללית היא שלוקחים את הסיפור רחוק מדי.

מכשפי החוף מזיעים כבר זמן מה במאמץ להוכיח כמה הם סופר-אובר מתקדמים ומכילים ככלי שיווקי. כשלעצמו, יכל להיות מעולה- ככל שהתחביב יתרחב ייטב לכולם.
אבל הם לוקחים את זה רחוק מדי, ברמה שמושכת פוקוס מדברים אחרים, כמו משאבים ל3 מעברים של יועצי תרבות/ רגישות בתקופה קשה כלכלית שמחייבת קיצוצים, בעיקר כדי לחפות על מעשים... לא פופולאריים אחרים.
וזה גם גולש לעתים למחוזות האבסורד (לפחות בעיניי, ההקבלות בין אורקים לאנשים עם צבע עור כהה כדוג' בולטת).
למרות הכל, עניין ה hadozee היה ממש לא מזמן, זה כמעט פארודי..

מרגיש כמו נסיון לנקות את עצמם ע"י בוז למה שבא קודם ולמי שמעדיף גרסאות קודמות (ע"ע הנטיה לשייך את הOSR לימין קיצוני, גזענות, סקסיזם וכו') ולפעמים גם להשתמש בכך כמגן מפני טיעונים לגבי איכות.

החלת סטנדרדים מודרניים על תקופות קודמות תמיד ייראה לא טוב. גם עלינו יביטו בעתיד בשילוב של פליאה ובוז. הכיוון הכללי חיובי ואני שמח על כך, זה פשוט לא העיקר של התחביב בעיניי.

מנגד, יש מי שעושים בדיוק את אותו דבר: כל שינוי הוא סוף העולם, אג'נדה פרוגרסיבית שבאה להרוס כל חלקה טובה ולשנות את הנטיה של הצפרדעים... הארט מראה דמויות מודרניות מדי, הם שינו את המין בהומאז' לתמונה אייקונית(!!!1), יש קהילה גדולה שבכלל לא משחקת אלא צורכת actual plays וfandom כללי וזה רע(?), מוציאים מוצרי slice of life ולא רק הרפתקאות הירואיות כי (?) ובכלל, אמאל'ה אנשים עם שיער כחול ולק על הציפורניים.

האמת? זה בעיקר מביא חשיפה ומרצה בייס קטן וקולני שבוחן כל דבר בעדשה פוליטית-אידיאולוגית. לפחות מניסיוני, מי שעניינים כאלו הם חלק הארי של התעסקותו בתחביב, לא ממש מתעניין במשחק בפועל.

לשמחתי, רוב גדול של השחקנים פשוט רוצה לשחק במשחקים טובים ונגישים שמאפשרים ליצור חוויות ועולמות מגניבים.
 
לא נוטה להתרגש מדרמות, התחושה הכללית היא שלוקחים את הסיפור רחוק מדי.

מכשפי החוף מזיעים כבר זמן מה במאמץ להוכיח כמה הם סופר-אובר מתקדמים ומכילים ככלי שיווקי. כשלעצמו, יכל להיות מעולה- ככל שהתחביב יתרחב ייטב לכולם.
אבל הם לוקחים את זה רחוק מדי, ברמה שמושכת פוקוס מדברים אחרים, כמו משאבים ל3 מעברים של יועצי תרבות/ רגישות בתקופה קשה כלכלית שמחייבת קיצוצים, בעיקר כדי לחפות על מעשים... לא פופולאריים אחרים.
וזה גם גולש לעתים למחוזות האבסורד (לפחות בעיניי, ההקבלות בין אורקים לאנשים עם צבע עור כהה כדוג' בולטת).
למרות הכל, עניין ה hadozee היה ממש לא מזמן, זה כמעט פארודי..

מרגיש כמו נסיון לנקות את עצמם ע"י בוז למה שבא קודם ולמי שמעדיף גרסאות קודמות (ע"ע הנטיה לשייך את הOSR לימין קיצוני, גזענות, סקסיזם וכו') ולפעמים גם להשתמש בכך כמגן מפני טיעונים לגבי איכות.
מצטרף לזה.

מצד אחד, אני שמח על שינויים כאלו, סקסיזם זה לא נחמד, פתיחה של התחביב ליותר אנשים (גם אלו שאני לא מסכים איתם פוליטית או פילוסופית, או על איך התחביב צריך להיראות ועל מה הוא צריך להתמקד) זה תמיד טוב כי זה אומר שהוא נהיה יותר מיינסטרימי ויותר מקובל.
החלת סטנדרדים מודרניים על תקופות קודמות תמיד ייראה לא טוב. גם עלינו יביטו בעתיד בשילוב של פליאה ובוז. הכיוון הכללי חיובי ואני שמח על כך, זה פשוט לא העיקר של התחביב בעיניי.
כנ"ל, ואני חושב שבכללי אנשים לא צריכים לנסות "לייפות" את העבר כדי להרגיש בו בנוח. פעם, אנשים החזיקו עבדים. היה יחס רע לנשים. אנשים הסתכלו על אנשים מנטייה\דת\לאום\גזע אחר כנחותים מהם (ובעצם, זה קורה גם היום לצערנו...). אבל פנטזיה, היא לא משחק היסטורי. אתה ממש לא חייב להתעמק בדברים כאלו. להפך, אם מנחה שהייתי נכנס אצלו למשחק היה מתאר עולם מו"ד או משחק תפקידים פנטזיה אחר שמאוד מכוון למקומות האלו בשביל ה"ריאליזם", כנראה שלא הייתי חוזר לשחק אצלו.

מצד שני, אני לא חושב ש"להלבין" כל דבר הוא הפתרון הנכון. הוא בהחלט הפתרון הנכון כדי לרצות חלק קטן ולצערנו די רועש באינטרנט של מעריצי תרבות פופ מסוימים (ולעצבן חלק קטן אחר ולצערנו גם כן רועש באינטרנט של מעריצי תרבות פופ אחרים), וכנראה הדבר הנכון בשביל המכירות של וויזארדס, אבל למנוע מהשחקנים להתמודד עם וליצור דיאלוג אמיתי ובוגר על רשע חברתי ועל איך מתמודדים איתו. אם אתה מצנזר כל דבר, איך תבדיל בין הנבל לגיבור?

ועוד נקודה, שקצת מעצבנת אותי. זה משחק. לאנשים הרעים, מותר להיות רעים במשחק. למה שאנשים יהנו מ HELL'S REBELS אם ההלנייטס של צ'ליאקס לא היו חלאות שעוזרים למפעל עבדות וניצול להימשך? מה יותר מרגיש הרואי, להילחם נגד שבט אורקים שחי את חייו כנוודים חובבי ארצות פרא, או נגד אורקים מפלצתיים שרואים בכל מי שחלש מהם כמישהו שאפשר להפוך לקורבן?
מנגד, יש מי שעושים בדיוק את אותו דבר: כל שינוי הוא סוף העולם, אג'נדה פרוגרסיבית שבאה להרוס כל חלקה טובה ולשנות את הנטיה של הצפרדעים... הארט מראה דמויות מודרניות מדי, הם שינו את המין בהומאז' לתמונה אייקונית(!!!1), יש קהילה גדולה שבכלל לא משחקת אלא צורכת actual plays וfandom כללי וזה רע(?), מוציאים מוצרי slice of life ולא רק הרפתקאות הירואיות כי (?) ובכלל, אמאל'ה אנשים עם שיער כחול ולק על הציפורניים.
האמת היא? אני מבין אותם. אלו אנשים שמצפים לחוויה מסוימת, וקיבלו את אותה החוויה מהיוצרים של מו"ד עד לעשור האחרון. הם מרגישים (דגש על רגש, לא על לוגיקה- בסופו של דבר מה שאנשים רואים ברשתות החברתיות נוצר כדי להחזיק אותם בפלטפורמה כמה שיותר זמן, והרגש שגורם לך להישאר הכי הרבה זמן דבוק למסך הוא בכלל... זעם! מוכח מחקרית, ומפתיע גם אותי.) אז האנשים האלו כועסים, כי הם מרגישים שאנשים אחרים עם אג'נדות משלהם מנסים "לגנוב" להם את התחביב או "להכניס אליו" דברים שלא היו בו. זה לא אומר שאני מסכים איתם.

מו"ד זה משחק פנטזיה. העולמות של מו"ד יכולים לקחת השראה מהעולם האמיתי, והם לוקחים השראה מהרבה מיתוסים, ארכיטיפים ואנקדוטות היסטוריות מהעולם שלנו, אבל בסופו של דבר, אלו עולמות פנטסטיים. אם אתה רוצה לשחק דמות א-בינארית עם שיער כחול ולק שחור שמקבלת את הכוחות שלה מפית עצים שנתנה לה את החופש לבחור באיזו צורה שתרצה, לך על זה. יכול להיות שבעולם פנטסטי, היא תהיה הפריקית של הכפר ותוגלה ממנו. יכול להיות שבעולם פנטזיה אחר, היא בכלל חלק משבט שרואה בחופש ובגשמה עצמית את הערכים הכי חשובים בחיים, ולכן הדמות לא תרגיש אפילו שונה. אם אתה רוצה לשחק את ג'ו פייטרגיי, לוחם בן אנוש שמשתמש בחרב ומגן, לך על זה. לא משנה מה, אתה לא מתנת האל לענף משחקי התפקידים רק בגלל שיש לך דמות רגילה או "פריקית". הרבה יותר חשוב שהדמות תתאים לקמפיין ולסיפור שלו.
האמת? זה בעיקר מביא חשיפה ומרצה בייס קטן וקולני שבוחן כל דבר בעדשה פוליטית-אידיאולוגית. לפחות מניסיוני, מי שעניינים כאלו הם חלק הארי של התעסקותו בתחביב, לא ממש מתעניין במשחק בפועל.
זה מרצה את סוג האנשים האלו. אקטיבסטים בשקל שבעיקר פעילים ברשתות החברתיות. לדעתי? זה בעיקר אקטיביזם פרפורמטיבי מצד וויזארדס ושות'. אני להט"בק ו PERSON OF COLOUR בעצמי. לי ולרוב הקווירים שאני מכיר, לא אכפת עד כדי כך מדברים כאלו. זה נחמד, כן? אני שמח לראות דמויות להט"ביות או מהמוצא\ים שלי במדיה שאני צורך, במיוחד כשהן כתובות טוב ולא TOKENS ששמו רק כדי להגיד "שמנו דמות X". אני מקווה שלפחות בדור של הילדים שלי, העולם יהיה יותר מקבל בעקבות חשיפה לאנשים מכל הסוגים, וההבנה שכל אחד יכול להיות גיבור או נבל.

אני לא אוהב את הפרפורמטיביות הזו (אגב, לא של וויזארדס, של הרבה חברות מערביות), כי היא מרגישה לי אך ורק כמהלך להשגת עוד רווח ועוד לקוחות. אם הם לא היו חברה מערבית, הם לא היו מתייחסים אפילו לקהילת הלהט"ב או לאנשים ממוצאות שונים. עדיף קבלה, גם אם פרפורמטיבית, מאשר כלום, כן? אבל אני חושב שזה נאיבי לחשוב שהם עושים את זה מטוב ליבם, כמה שהם עושים את זה כי יש בייס מספיק גדול של קווירים שחקני תפקידים כדי שיהיה אפשר לפנות אליהם.

כמובן, שיש גם את המתרס השני שחוטף טנטרום בנוגע לשילוב של דברים כאלו, מה שנראה לי די ילדותי, במיוחד שאנשים ממוצאים אחרים וקווירים כבר קיימים במציאות, יוצרים סיפורים פנטסטיים וחלק לא קטן בקהילה. מצד שני, מדובר בטוויטר, רדיט, פייסבוק ושאר מרעין בישין, פלטפורמות בהן אתה יכול להגיד שאתה אוהב לשתות מים ומישהו ימצא סיבה להתעצבן עליך, אז אנשים מטרוללים, לא משנה לאיזה צד, יש בשפע.
לשמחתי, רוב גדול של השחקנים פשוט רוצה לשחק במשחקים טובים ונגישים שמאפשרים ליצור חוויות ועולמות מגניבים.
בדיוק. ואני די בטוח ששחקן המו"ד הממוצע או שמח שוויזארדס רק נותנת להם עוד אופציות ליצור סיפורים כאלו, או שלא אכפת לו והוא רק מחפש מכניקה יחסית קלה להנחייה או כדי לעשות ONBOARDING לשחקנים חדשים.
 
במסגרת הספר החדש The Making of Original Dungeons & Dragons 1970-1977 של מכשפי החוף, שמדבר על השנים הראשונות של מבוכים ודרקונים ועל האווירה, עלה בין היתר הנושאים החברתיים, כגון יחס לעבדות, יחס לנשים (גם בתוך הספרים וגם מחוץ להם), כבוד לדתות ולתרבויות אחרות (למשל לדת ההודית והאלים שלה) וכך הלאה.
אני חושב שכל הנושאים הללו הם נושאים שכן אפשר להעלות כחלק מקמפיין, כמובן כל עוד משתמשים בהם בצורה בוגרת וחכמה.

אחת הדמויות שהכי נהניתי לשחק הייתה... לוחם בן אנוש עם חרב ומגן. אירוני משהו. ויניסיוס (ויני בקיצור) היה HELLKNIGHT, חבר במסדר אבירים שנוצר כדי לשמור על שלטון הסדר והחוק. דגש על סדר, לא על טובת הציבור. הוא היה חבר אמת לקבוצה, אורקל (מקצוע בפאתפיינדר, ויני היה מולטי-קלאס קצת מוזר) שראה חזיונות כל פעם שהוא היה קרוב למוות, והמלך הראשון של הממלכה שהקמנו. ויני היה נבל. הנטייה שלו הייתה סדר-רשע. הוא האמין שיש לכל אדם מקום מוגדר בעולם, והמטרה הכללית של כל החיים התבוניים צריכה להיות יצירה של חברה הרמונית ושלווה, גם אם במחיר של הריגת כל מי שזה לא מתאים לו. בשם "הסדר הקדוש" הוא האמין שמותר לשעבד בעבודות כפיים סטייל-גולאג את מי שעושה פשעים פשוטים כמו גניבה ממכולת או העלמת מס, ולצלוב בצדדי הדרך פושעים יותר נוראיים. שדמוקרטיה היא שקר שאלי הכאוס המציאו כדי לגרום לעוד מחלוקות בין בני האדם, לו מעולם לא הציעו בחירה- למה שלאנשים אחרים תהיה בחירה?

האג'נדה של הדמות (שאגב הייתה הרואית- כדי שאנשים ירצו להצטרף לממלכה שלך, אתה צריך להגן עליהם ממפלצות ולדאוג להם, גם אם אתה לא מתכנן לתת להם חופש או את הבחירה לצאת מהממלכה) התנגשה כמה פעמים עם חברי הקבוצה, ויצרה את הרולפליי הכי טוב שהיה לי. חוסר ההסכמה בינו לבין הכוהנת הפציפיסטית שלנו, שהאמינה בהזדמנות שנייה לכל אחד ובחופש והרמוניה בין הדתות, גרם להרבה דיבייטים IN CHARACTER בזמן המנוחות שלנו על טבע האדם, מטרת החיים, איך חברה בריאה וחזקה צריכה להתנהל, למה אימפריות קמות וקורסות, איך אכיפת חוק צריכה להתנהל, האם עונש המוות צודק ועוד נושאים.

אני חושב שלהימנע לחלוטין מנושאים שיכולים להיות "בעייתיים" זה בטוח, אבל להסתכל עליהם בצורה בוגרת (ו\או להרביץ לחבר'ה הרעים שמוכרים עבדים ו\או מתעללים בנשים) מוסיף מאוד לחווית המשחק.
להציג עובדות, גם אם הן לא נעימות, זה חשוב - בכל תחום, וזה בטח לא מפחית או פוגע בתחביב, שרוב השחקנים בכלל לא יודעים מי זה גייגקאס
אני דווקא חולק איתך על זה, רוב השחקנים כנראה מכירים את גייאגקס, לפחות רק בשם, כממציא המשחק.
ובטח לא קראו שום דבר שהוא כתב. ומי שרוצה דוגמא להתנהגות שלו בנושאים הללו, הנה דוגמא:
צפייה בקובץ מצורף 8468
אני מופתע, לרעה. מצד אחד הבחור חי בשנות השבעים-שמונים, אבל מצד שני מפתיע שהוא ממש הגזים עם השוביניזם פה במקום לנסות להתנצל, או לומר לקוראים שלא יתנצל, ולהמליץ להם לפתח עמוד שדרה. יש לך מקור של זה? שואל כדי שאוכל לקרוא את הקונטקסט של הפסקה הזו.
היום התחביב שלנו נמצא במקום מצוין, בכך שהוא פונה לכל הגילאים, למעשה רוב השחקנים בתחביב היום נולדו אחרי שמבוכים ודרקונים יצאה לאור וגם אחרי מוד"מ מה' 2. שלא לדבר שלפחות בחו"ל בערך 40% מהשחקנים הם שחקניות, והמגוון הוא אדיר - אפשר למצוא אנשים מכל הסוגים, המגדרים, האמונות בתחביב.
זה בהחלט מצוין. פגשתי אנשים מכל הסוגים דרך משחקי תפקידים. אמריקאיים, בריטים, גרמנים, ניגרים, אזרים, רוסים, קווירים... אפילו היה לי קמפיין WATERDEEP: DRAGONHEIST \ DUNGEON OF THE MAD MAGE באנגלית וערבית עם כמה אנשים מירדן וסעודיה לפני איזה שנה- בלי הקונטקסט הזה, אין סיכוי שהיינו נפגשים אונליין.

אני תמיד שמח לראות שחקניות בתחום. אני זוכר שאי שם בתקופת הקייטנות שהלכתי אליהן, לפני איזה 20 שנה, הייתה לנו ילדה אחת על כל עשרה ילדים. היום יש לך הרבה שחקניות. זה יפה לראות שז'אנר הפנטזיה ומשחקי התפקידים סוחפים בנות נוער ומבוגרות.
 
מצטרף לזה.

מצד אחד, אני שמח על שינויים כאלו, סקסיזם זה לא נחמד, פתיחה של התחביב ליותר אנשים (גם אלו שאני לא מסכים איתם פוליטית או פילוסופית, או על איך התחביב צריך להיראות ועל מה הוא צריך להתמקד) זה תמיד טוב כי זה אומר שהוא נהיה יותר מיינסטרימי ויותר מקובל.
האמת היא? אני מבין אותם. אלו אנשים שמצפים לחוויה מסוימת, וקיבלו את אותה החוויה מהיוצרים של מו"ד עד לעשור האחרון... אז האנשים האלו כועסים, כי הם מרגישים שאנשים אחרים עם אג'נדות משלהם מנסים "לגנוב" להם את התחביב או "להכניס אליו" דברים שלא היו בו. זה לא אומר שאני מסכים איתם.

אני חושב שהשילוב בין 2 הנק' הללו הוא הסיבה לזעם. רוצה להצטרף למשחק? נהדר! יש לך רעיונות שונים לגבי איך משחקים ומה הדגשים במשחק? מעולה, צור נישה משלך והתפרע להנאתך.
הנק' העיקרית שאני שומע היא התחושה שבאים אנשים חדשים, ללא היכרות עם התחום (וחלקם ללא עניין לעסוק בו ממש) ומנסים לקבוע לאחרים מה מותר ואסור, ואז למתג כל מי שלא מסכים איתם כגזען/ קיצוני. לאט לאט (ולפעמים מהר), המוצר כבר לא הפוקוס אלא כלי להעביר מסר. התחושה היא שזה נסיון להשתלט על המרחב.

זה לא ייחודי רק לWoTC. כבר שנים מדברים על כך שזה יותר מתחושה ובחודשים האחרונים הופצו תיעודים של פעולות מטרידות מאוד, כולל נסיונות להרוס אנשים "מוקצים", כלכלית ומנטלית (שהצליחו בחלקם, עד כדי אובדנות). זה הצד שפחות אוהבים להדגיש- מה קורה למי שמסומן בתחום הזה.


כנ"ל, ואני חושב שבכללי אנשים לא צריכים לנסות "לייפות" את העבר כדי להרגיש בו בנוח. פעם, אנשים החזיקו עבדים. היה יחס רע לנשים. אנשים הסתכלו על אנשים מנטייה\דת\לאום\גזע אחר כנחותים מהם (ובעצם, זה קורה גם היום לצערנו...). אבל פנטזיה, היא לא משחק היסטורי. אתה ממש לא חייב להתעמק בדברים כאלו. להפך, אם מנחה שהייתי נכנס אצלו למשחק היה מתאר עולם מו"ד או משחק תפקידים פנטזיה אחר שמאוד מכוון למקומות האלו בשביל ה"ריאליזם", כנראה שלא הייתי חוזר לשחק אצלו.

מצד שני, אני לא חושב ש"להלבין" כל דבר הוא הפתרון הנכון. הוא בהחלט הפתרון הנכון כדי לרצות חלק קטן ולצערנו די רועש באינטרנט של מעריצי תרבות פופ מסוימים (ולעצבן חלק קטן אחר ולצערנו גם כן רועש באינטרנט של מעריצי תרבות פופ אחרים), וכנראה הדבר הנכון בשביל המכירות של וויזארדס, אבל למנוע מהשחקנים להתמודד עם וליצור דיאלוג אמיתי ובוגר על רשע חברתי ועל איך מתמודדים איתו. אם אתה מצנזר כל דבר, איך תבדיל בין הנבל לגיבור?
זו עוד נק' שמשעשעת (או מרגיזה) אותי: גישה כזו מובילה לטשטוש מכוון בין רעים לטובים ומקטינה משמעותית את הסיכוי להתעמת בסביבה בטוחה עם שאלות ומציאויות קשות. זו ליטרלי אמורה להיות המטרה של מי שרוצה לקדם תפישת עולם מסוימת דרך משחק, אבל הצורך לסמלל החוצה ניתוק מהעבר ה"רע" מונע זאת.

במשחקים שלי לשחקנים יש חופש פעולה משמעותי מאוד (עד הקווים האדומים שהצבנו), אבל יש לכך השלכות. כששחקן מחליט להרוג איש חף מפשע בנסיון נואש לנצח כוחות עדיפים, הוא לא חושב על כך יותר מ2 דק'. אבל אחרי שהם ניצחו והאלמנה מגיעה בדמעות לבקש מידע על בעלה הנעדר, זה מרגיש לו כמו אגרוף לבטן וממחיש מציאות מורכבת. אני לא צריך להכות בראש שלהם שהרג הוא מורכב, זה עולה טבעית מהמשחק.
ייתכן שזו היתה החלטה כואבת ונחוצה- זה כבר עבור השחקנים להחליט. אם צובעים הכל מראש, אין מקום להתחבט או ליצור עומק.

ועוד נקודה, שקצת מעצבנת אותי. זה משחק. לאנשים הרעים, מותר להיות רעים במשחק. למה שאנשים יהנו מ HELL'S REBELS אם ההלנייטס של צ'ליאקס לא היו חלאות שעוזרים למפעל עבדות וניצול להימשך? מה יותר מרגיש הרואי, להילחם נגד שבט אורקים שחי את חייו כנוודים חובבי ארצות פרא, או נגד אורקים מפלצתיים שרואים בכל מי שחלש מהם כמישהו שאפשר להפוך לקורבן?
כל מילה. אפשר להכניס מורכבות גם בלי לשפוך את התינוק עם המים

מו"ד זה משחק פנטזיה. העולמות של מו"ד יכולים לקחת השראה מהעולם האמיתי, והם לוקחים השראה מהרבה מיתוסים, ארכיטיפים ואנקדוטות היסטוריות מהעולם שלנו, אבל בסופו של דבר, אלו עולמות פנטסטיים. אם אתה רוצה לשחק דמות א-בינארית עם שיער כחול ולק שחור שמקבלת את הכוחות שלה מפית עצים שנתנה לה את החופש לבחור באיזו צורה שתרצה, לך על זה. יכול להיות שבעולם פנטסטי, היא תהיה הפריקית של הכפר ותוגלה ממנו. יכול להיות שבעולם פנטזיה אחר, היא בכלל חלק משבט שרואה בחופש ובגשמה עצמית את הערכים הכי חשובים בחיים, ולכן הדמות לא תרגיש אפילו שונה. אם אתה רוצה לשחק את ג'ו פייטרגיי, לוחם בן אנוש שמשתמש בחרב ומגן, לך על זה. לא משנה מה, אתה לא מתנת האל לענף משחקי התפקידים רק בגלל שיש לך דמות רגילה או "פריקית". הרבה יותר חשוב שהדמות תתאים לקמפיין ולסיפור שלו.
PREACH!

זה מרצה את סוג האנשים האלו. אקטיבסטים בשקל שבעיקר פעילים ברשתות החברתיות. לדעתי? זה בעיקר אקטיביזם פרפורמטיבי מצד וויזארדס ושות'. אני להט"בק ו PERSON OF COLOUR בעצמי. לי ולרוב הקווירים שאני מכיר, לא אכפת עד כדי כך מדברים כאלו. זה נחמד, כן? אני שמח לראות דמויות להט"ביות או מהמוצא\ים שלי במדיה שאני צורך, במיוחד כשהן כתובות טוב ולא TOKENS ששמו רק כדי להגיד "שמנו דמות X". אני מקווה שלפחות בדור של הילדים שלי, העולם יהיה יותר מקבל בעקבות חשיפה לאנשים מכל הסוגים, וההבנה שכל אחד יכול להיות גיבור או נבל.

אני לא אוהב את הפרפורמטיביות הזו (אגב, לא של וויזארדס, של הרבה חברות מערביות), כי היא מרגישה לי אך ורק כמהלך להשגת עוד רווח ועוד לקוחות. אם הם לא היו חברה מערבית, הם לא היו מתייחסים אפילו לקהילת הלהט"ב או לאנשים ממוצאות שונים. עדיף קבלה, גם אם פרפורמטיבית, מאשר כלום, כן? אבל אני חושב שזה נאיבי לחשוב שהם עושים את זה מטוב ליבם, כמה שהם עושים את זה כי יש בייס מספיק גדול של קווירים שחקני תפקידים כדי שיהיה אפשר לפנות אליהם.
זה מה שהכי מכעיס אותי בנושא- יש כ"כ הרבה יוצרים מעולים שמעלים זויות ייחודיות ועושים זאת בצורה שמעודדת אנשים לקבל פרספקטיבה שונה. למה לא ללכת בדרך הזו ולהרוויח פעמיים?

כמובן, שיש גם את המתרס השני שחוטף טנטרום בנוגע לשילוב של דברים כאלו, מה שנראה לי די ילדותי, במיוחד שאנשים ממוצאים אחרים וקווירים כבר קיימים במציאות, יוצרים סיפורים פנטסטיים וחלק לא קטן בקהילה. מצד שני, מדובר בטוויטר, רדיט, פייסבוק ושאר מרעין בישין, פלטפורמות בהן אתה יכול להגיד שאתה אוהב לשתות מים ומישהו ימצא סיבה להתעצבן עליך, אז אנשים מטרוללים, לא משנה לאיזה צד, יש בשפע.
וואו, כן. אני זוכר שכשShadowdark יצא למימון המונים יצאו אידיוטים מהחורים והתחילו לזלזל ולדבר על כמה המע' לא ייחודית (בסצנת הOSR? שבונה את עצמה על תאימות בין מע' ובסיס משותף רחב מאוד? הלם!) וכמה רמיזות על כך שהיא לסבית וחטפו על הראש כמו שצריך, ואז אכלו את הלב עם 1.3M סופי, קהילה גדולה ופעילה מאוד וחדירה גבוהה מכל משחק אחר שאני חושב עליו לקרבת המיינסטרים, כולל אנשים שבד"כ מלגלגים על הכל וצוחקים על woke וכו' וליטרלי שינו את דעתם אחרי ששיחקו במשחק, פגשו את היוצרת ועומדים להוציא supplement עבורו, כמו גם grognards ידועים שראיינו אותה והתייצבו לצידה ב100% (Tenkar למשל).

מצד שני, יש יוצרים כאלו עם אמירות (שלפעמים ליטרלי פותחות את היצירה) בסגנון: "אם אתה X, זה לא בשבילך" וזו טעות בעיניי. סתם לירות לעצמם ברגל.
בדיוק. ואני די בטוח ששחקן המו"ד הממוצע או שמח שוויזארדס רק נותנת להם עוד אופציות ליצור סיפורים כאלו, או שלא אכפת לו והוא רק מחפש מכניקה יחסית קלה להנחייה או כדי לעשות ONBOARDING לשחקנים חדשים.
אני מקווה. עזבתי את 5e למחוזות אחרים, אבל נשמע שמנסים לתת יותר כלים לGMs ולחדש כמה עולמות אייקוניים. הלוואי שיוציאו מהדורה מעולה ויותר אנשים ייכנסו לתחום.
 
בדיוק. ואני די בטוח ששחקן המו"ד הממוצע או שמח שוויזארדס רק נותנת להם עוד אופציות ליצור סיפורים כאלו, או שלא אכפת לו והוא רק מחפש מכניקה יחסית קלה להנחייה או כדי לעשות ONBOARDING לשחקנים חדשים.
רוצה גם להעיר שלרוב המוחלט של השחקנים הקזואלים שבשבילם מו"ד הוא תחביב לא אכפת בכלל מהאג'נדות או חוסר אג'נדות בעולם כתוב. במשחק שבו אנחנו יוצרים את הסיפור שלנו, כל אחד מכניס את הנרטיב שלו בלי קשר למה שהספר אומר, חלק מהקסם של הסיפור...
והיום בבירור שהקהל היותר מודרני משחק בצורה יותר מודרנית ממה שראינו לפני חמישים, ארבעים או שלושים שנה.
 
אני חושב שהשילוב בין 2 הנק' הללו הוא הסיבה לזעם. רוצה להצטרף למשחק? נהדר! יש לך רעיונות שונים לגבי איך משחקים ומה הדגשים במשחק? מעולה, צור נישה משלך והתפרע להנאתך.
הנק' העיקרית שאני שומע היא התחושה שבאים אנשים חדשים, ללא היכרות עם התחום (וחלקם ללא עניין לעסוק בו ממש) ומנסים לקבוע לאחרים מה מותר ואסור, ואז למתג כל מי שלא מסכים איתם כגזען/ קיצוני. לאט לאט (ולפעמים מהר), המוצר כבר לא הפוקוס אלא כלי להעביר מסר. התחושה היא שזה נסיון להשתלט על המרחב.
אותם אנשים שמתלוננים על הילדים הארורים שהורסים להם את התחביב היום (או את השינוי הנורא והאיום של החברה שמריצה את מו"ד שיותר חשוב לה לפנות לקהל חדש מאשר לשמור על הקהל הישן והטוב) הם ברובם גם אלה שהיו הילדים המתלהבים המעצבנים האלה שהסתובבו לשחקני משחקי המלחמה הראשונים ששיחקו במו"ד בין הרגליים והרסו את התחביב, ושהגיעו אליו בכלל בגלל ההתמסחרות וההדרדרות בסטנדרטים של מי שהוציאו את מו"ד אז. WotC הם לא יותר ממוסחרים ורודפים אחרי הטרנדים האחרונים מ-TSR, שתיהן היו חברות מסחריות שעשו כל מיני החלטות, חלקן סבירות כלכלית אבל לא ממש תואמות לרצונות של הלקוחות הותיקים, חלקן מטומטות וגורמות נזק כלכלי (אם כי WotC לא הגיעה לקריסה אמיתי עדיין).

אף אחד לא מפריע לנרגנים המקצועיים להמשיך לשחק כמו שהם רוצים, במיוחד עכשיו כ-WotC מאפשרים לקנות את כל קו המוצרים הישן ב-POD, אבל גם דרך כל המוצרים שנבנו במיוחד כדי להמשיך לשחק איך שהם רוצים בלי לתת ל-WotC גרוש, אז שיעשו את זה ויבלו. אף אחד לא עומד בדרכם.
 
לTSR היה קוד אתי עוד בשנות השמונים, שהורחב בשנות התשעים ושכלל בדיוק את כל התכנים הפרוגרסיביים שיש היום.


בגלל היכולת של מו"ד להשתנות היא עדיין נפוצה ומוכרת. אם היא לא הייתה משתנה, היא הייתה נראית כמו שמשחקי מיניאטורות של מלחמות נפוליאון נראים כיום - תחביב יקר ולא מוכר עם קהילה מזדקנת של גברים מזוקנים.
 
אותם אנשים שמתלוננים על הילדים הארורים שהורסים להם את התחביב היום (או את השינוי הנורא והאיום של החברה שמריצה את מו"ד שיותר חשוב לה לפנות לקהל חדש מאשר לשמור על הקהל הישן והטוב) הם ברובם גם אלה שהיו הילדים המתלהבים המעצבנים האלה שהסתובבו לשחקני משחקי המלחמה הראשונים ששיחקו במו"ד בין הרגליים והרסו את התחביב, ושהגיעו אליו בכלל בגלל ההתמסחרות וההדרדרות בסטנדרטים של מי שהוציאו את מו"ד אז. WotC הם לא יותר ממוסחרים ורודפים אחרי הטרנדים האחרונים מ-TSR, שתיהן היו חברות מסחריות שעשו כל מיני החלטות, חלקן סבירות כלכלית אבל לא ממש תואמות לרצונות של הלקוחות הותיקים, חלקן מטומטות וגורמות נזק כלכלי (אם כי WotC לא הגיעה לקריסה אמיתי עדיין).

אף אחד לא מפריע לנרגנים המקצועיים להמשיך לשחק כמו שהם רוצים, במיוחד עכשיו כ-WotC מאפשרים לקנות את כל קו המוצרים הישן ב-POD, אבל גם דרך כל המוצרים שנבנו במיוחד כדי להמשיך לשחק איך שהם רוצים בלי לתת ל-WotC גרוש, אז שיעשו את זה ויבלו. אף אחד לא עומד בדרכם.

נרגנים מקצועיים לעולם לא תצליח לרצות, הסנטימנט הרחב יותר הוא תחושה שמנסים לשייך תכונות שליליות מעצם העובדה שלא אוהבים/ מקבלים את השינויים.


הקבלה קרובה יותר תהיה ילדים מרגיזים שילכו לזקנים המשחקים משחקי מלחמה ויאמרו שעצם העובדה שלא משנים את המשחקים הללו מעידה על גזענות, או פשוט ישייכו את משחקי המלחמה לניסיון לשמר "תרבות גברית לבנה", כי כך מציגים את התנועה בלא מעט ערוצי מיינסטרים (בפעמים המעטות בהן התחביב מוזכר בכלל)- נתקלתי יותר מפעם אחת בשאלות של אנשים חדשים לגבי האם בטוח להיכנס לתחום ש"מוצף בימין קיצוני". זה ממש לא רק מצד WoTC וזה גולש מעבר לדעות ברשת, להשלכות מעשיות.
 
הקבלה קרובה יותר תהיה ילדים מרגיזים שילכו לזקנים המשחקים משחקי מלחמה ויאמרו שעצם העובדה שלא משנים את המשחקים הללו מעידה על גזענות, או פשוט ישייכו את משחקי המלחמה לניסיון לשמר "תרבות גברית לבנה", כי כך מציגים את התנועה בלא מעט ערוצי מיינסטרים (בפעמים המעטות בהן התחביב מוזכר בכלל)- נתקלתי יותר מפעם אחת בשאלות של אנשים חדשים לגבי האם בטוח להיכנס לתחום ש"מוצף בימין קיצוני". זה ממש לא רק מצד WoTC וזה גולש מעבר לדעות ברשת, להשלכות מעשיות.
איך באים אליהם? מה ההשלכות המעשיות? איך שאני רואה את זה קהילות משחקי מלחמה דווקא מסתדרות בסדר גמור, וכן, יש בהן שהם מעוזי גזענות וסקסיזם ללא בושה, ויש כאלה שלא.
 
בתור ישראלי, תמיד הייתה לי תחושה קצת לא נוחה עם משחקי מלחמה (אמנם במחשב ולא בלוח) שבהם אפשר לשחק בכיף את הנאצים ולהוביל את הוואפן אס-אס לנצחונות בחזית המזרחית.

מתאר לעצמי שלשחורים אמריקאים יש תחושות דומות לגבי אנשים שמתחזקים אוסף מיניאטורות עם דגל קונפדרציה ומשחזרים את קרבות הפרשים של נייתן בדפורד פורסט, שהוא קצת עז א-דין אלקאסם האמריקאי.
 
איך באים אליהם? מה ההשלכות המעשיות? איך שאני רואה את זה קהילות משחקי מלחמה דווקא מסתדרות בסדר גמור, וכן, יש בהן שהם מעוזי גזענות וסקסיזם ללא בושה, ויש כאלה שלא.
דיברתי על קהילת משחקי התפקידים, בפרט סצנת האינדי, בפרט הOSR.
איך? בין היתר במסגור מטעה מאוד בכתבות (PBS, NPR), בנסיון למוטט כלכלית ומנטלית יוצרים/ מפרסמים "בעייתיים", הודעה של publisher שמורידים קרדיט של פרילנסר מספר ולא ימשיכו להעסיק אותו עוד כי הוא עבד גם אצל מפרסם "בעייתי", מיתוג של שמרנים כ"נ*צים" עד כדי איסור לדון בשמם או יצירתם בפורומים מסוימים, הורדה של משחק פארודי מDTRPG ואז כשהמפרסם מתלונן על כך ברשת חברתית, חסימה של הpublisher מהאתר כליל וכו'

לא אדבר על קמפיינים של דיווחים מאסיביים ברשתות חברתיות במטרה לחסום, איומים (כולל באלימות פיזית), הטרדות וכו'. לפחות ב2 מקרים שזכורים זה הוביל לניסיונות אובדניים של יוצרי משחקי תפקידים.

המיתוג של נישה כ"מעוז של גזענות" לא שונה ממיתוג של נישה אחרת כ"מעוז מיזאנדרי/ גזענות "הפוכה"/ דעות קיצון ללא בושה"

די התבאסתי עכשיו. החזיר אותי לחשוב על הרפש שאני ממש מנסה להתרחק ממנו בד"כ והסיבה שאני מעדיף את הדרמה שלי בתוך המשחק ולא סביבו
 
אני חושב שזה תוצר של אנשים שלוקחים דרמות באינטרנט יותר מדי רחוק, ו/או צריכים לגעת קצת בדשא ולהתנתק מהרשתות החברתיות. רובם חושבים שהם עושים את הדבר הנכון, גם אם הם חוצים הרבה קווים אדומים. לא אומר שזה בסדר, בריונות היא אף פעם לא טובה, אבל לקחת את האנשים האלו ברצינות ולתת להם מקום והשפעה רק נותן לגיטימציה להתנהגויות כאלו, ונותן להן לגדול ולקבל עוד ההשפעה (מסתכל עליכם CRIT AWARDS).

בסופו של יום, לחנון הממוצע באמת שלא אכפת מזה.
 
בתור ישראלי, תמיד הייתה לי תחושה קצת לא נוחה עם משחקי מלחמה (אמנם במחשב ולא בלוח) שבהם אפשר לשחק בכיף את הנאצים ולהוביל את הוואפן אס-אס לנצחונות בחזית המזרחית.

מתאר לעצמי שלשחורים אמריקאים יש תחושות דומות לגבי אנשים שמתחזקים אוסף מיניאטורות עם דגל קונפדרציה ומשחזרים את קרבות הפרשים של נייתן בדפורד פורסט, שהוא קצת עז א-דין אלקאסם האמריקאי.
יכול להיות.
אבל גלם אם *לי* יש תחושה לא נוחה,אני לא אוטומטית אניח שמי שמשחק במשחקי מלחמה שאחד בצדדים בהם הוא הנאצים, הוא נאצי או משהו-
יותר מזה, אולי הייתי משחק במשחק כזה- האמת שלא היתה לי הזדמנות.
יש לי גם אי נוחות מסוימת כזאת במשחקים על צלבנים,אבל בהם יצא לי לשחק, כי עם כל הזיכרון ההיסטוריה הפואנטה זה אבירים מגניבים, ובמשחקים האלה לא בדיוק מתמקדים בזוועות ואין סיבה שיתמקדו.

)אי נוחות ממש ממשחק מחשב אסטרטגטיה בזמן אמת די מוצלח שנקרא Cossacks שבו אפשר לשחק קוזאקים (מן הסתם), אבל יש גם קמפיין שבה אתה נלחם בשביל חמילניצקי והוא מיוצג כלוחם חופש שכזה...
אני רוצה להאמין שאוקריאנים מדחיקים/לא מודעים למה שהוא עשה ליהודים..
(

באותה מידה שבמשחק (שכן היה לי) שמשחזר את הקרב בתרומפילי,לא בהכרח מעיד שיש לי הזדהות מיוחדת עם הפרסים או היוונים...


וגם אם *לי* יש אי נוחות ו*אני* אימנע ממשחקי מלחמה עם צלבנים, קוראים או נאצים או קוראים ושאר מעין בישין-

אני לא אדרוש מאחרים להימנע מזה. אני לא אנסה להציג אותם בצורה מרשעיה רק בגלל משחקים...


ובהקשר כן גייגאקס לא גייגאקס-
בכנות.. לא אכפת לי.
בשבילי מו"ד זה משחק, אני לא צריך את סיפורי הסבתא מסביב.

זוכר ששמעתי אקווה )כן כן)
במקום לרדת על הטעם המזעזע שלי אני שומע :"אתה יודע שאקווה ניאו נאצים?!"
בקיצור, אם נסנן יצירות לפי הטוהר מידות של הכותבים, אולי ישאר לנו התנ"ך..
 
יכול להיות.
אבל גלם אם *לי* יש תחושה לא נוחה,אני לא אוטומטית אניח שמי שמשחק במשחקי מלחמה שאחד בצדדים בהם הוא הנאצים, הוא נאצי או משהו-
יותר מזה, אולי הייתי משחק במשחק כזה- האמת שלא היתה לי הזדמנות.
יש לי גם אי נוחות מסוימת כזאת במשחקים על צלבנים,אבל בהם יצא לי לשחק, כי עם כל הזיכרון ההיסטוריה הפואנטה זה אבירים מגניבים, ובמשחקים האלה לא בדיוק מתמקדים בזוועות ואין סיבה שיתמקדו.

)אי נוחות ממש ממשחק מחשב אסטרטגטיה בזמן אמת די מוצלח שנקרא Cossacks שבו אפשר לשחק קוזאקים (מן הסתם), אבל יש גם קמפיין שבה אתה נלחם בשביל חמילניצקי והוא מיוצג כלוחם חופש שכזה...
אני רוצה להאמין שאוקריאנים מדחיקים/לא מודעים למה שהוא עשה ליהודים..
(

באותה מידה שבמשחק (שכן היה לי) שמשחזר את הקרב בתרומפילי,לא בהכרח מעיד שיש לי הזדהות מיוחדת עם הפרסים או היוונים...


וגם אם *לי* יש אי נוחות ו*אני* אימנע ממשחקי מלחמה עם צלבנים, קוראים או נאצים או קוראים ושאר מעין בישין-

אני לא אדרוש מאחרים להימנע מזה. אני לא אנסה להציג אותם בצורה מרשעיה רק בגלל משחקים...


ובהקשר כן גייגאקס לא גייגאקס-
בכנות.. לא אכפת לי.
בשבילי מו"ד זה משחק, אני לא צריך את סיפורי הסבתא מסביב.

זוכר ששמעתי אקווה )כן כן)
במקום לרדת על הטעם המזעזע שלי אני שומע :"אתה יודע שאקווה ניאו נאצים?!"
בקיצור, אם נסנן יצירות לפי הטוהר מידות של הכותבים, אולי ישאר לנו התנ"ך..
מסכים איתך לחלוטין.
חוץ מהקטע עם אקווה, אחלה להקה והם לא היו ניו-נאצים.
 
אני גם לא מתרגש יותר מדי מזה, ורוצה להוסיף זווית מעט אחרת :
הרבה תגובות ודעות - בעיקר בשנים האחרונות - נשענות של חוסר בגרות (נפשית/מנטלית) בשילוב עם נגישות יתר למקלדת.
זו מגמה כללית בעולם. רק היום נחשפתי לתיאורטיות קונספירציה לגבי ניסיון ההתנקשות בטרמפ (כן היום! יש אנשים זריזים בעולם…)

שאלו פעם את ניל דה-גראס טייסון, בהקשר שונה לחלוטין, בנוגע ״לתיאוריית״ flat earth והוא טען שהרבה מתומכיה הולכים בעיוורון אחר רעיונות שהם בכלל לא מבינים שאינם נכונים. הקשו עליו ושאלו האם האדם הפשוט, לא המדען, לא הולך בעיוורון בעצמו אחר מה שאחרים שהוא תופס כמדענים אומרים - ממש כמו שחלק מתומכי הארץ השטוחה הולכים בעיוורון אחר דברי תיאוריות הזויות. התשובה שלו הייתה שלא צריך ללמד אנשים להאמין לאחרים - צריך ללמד אנשים לחשוב.

ומכאן לענייננו: בעולם שבו כל אחד יכול לשבת מתוסכל בבית ולכתוב מה שבא לו ולקבל חשיפה מקסימלית, מה שצריך להשתנות זה אנחנו, הצורכים. אנחנו צריכים לתת כלים לילדינו לחשוב, לשקול, לחוות דעה משלהם. זה עידן חדש של מידע, מידע ועוד מידע, בכל התחומים, והרבה ממנו כוזב/מטופש/לא רלוונטי. אין לי בעיה לקרוא כל דעה כל עוד היא מבוססת על משהו שהוא לא ריבוי סימני קריאה בסיום כל משפט (טרנד ישן-חדש של לתת משמעות לדבריך. פוליטיקאים ועורכי דין אוהבים אותו במיוחד).
מה שבאמת חשוב לי זה שלשני הילדים שלי לא יקח 40 שנה להבין את זה כמוני, כי בניגוד אלי הם כבר לגמרי גדלים לתוך העולם הזה.
 
אני חושב שזה תוצר של אנשים שלוקחים דרמות באינטרנט יותר מדי רחוק, ו/או צריכים לגעת קצת בדשא ולהתנתק מהרשתות החברתיות. רובם חושבים שהם עושים את הדבר הנכון, גם אם הם חוצים הרבה קווים אדומים. לא אומר שזה בסדר, בריונות היא אף פעם לא טובה, אבל לקחת את האנשים האלו ברצינות ולתת להם מקום והשפעה רק נותן לגיטימציה להתנהגויות כאלו, ונותן להן לגדול ולקבל עוד ההשפעה (מסתכל עליכם CRIT AWARDS).

בסופו של יום, לחנון הממוצע באמת שלא אכפת מזה
לא באמת אכפת לי מה ההצדקות שלהם, כולם בטוחים שהם צודקים. אכפת לי מההשלכות על יוצרים ושחקנים, לכן אני חושב שזו טעות להביט רק על התוצאות החיוביות של תהליכים כאלו וחולק על כך שכל מי שזה מפריע לו הוא נרגן מקצועי.

מסכים שזה לא רלוונטי לרוב האנשים. אפשר לטעון שקל להתעלם מכך כל עוד זה לא הגיע אלינו, אבל זה נכון גם לכיוון השני.

יכול להיות.
אבל גלם אם *לי* יש תחושה לא נוחה,אני לא אוטומטית אניח שמי שמשחק במשחקי מלחמה שאחד בצדדים בהם הוא הנאצים, הוא נאצי או משהו-
יותר מזה, אולי הייתי משחק במשחק כזה- האמת שלא היתה לי הזדמנות.
יש לי גם אי נוחות מסוימת כזאת במשחקים על צלבנים,אבל בהם יצא לי לשחק, כי עם כל הזיכרון ההיסטוריה הפואנטה זה אבירים מגניבים, ובמשחקים האלה לא בדיוק מתמקדים בזוועות ואין סיבה שיתמקדו.

)אי נוחות ממש ממשחק מחשב אסטרטגטיה בזמן אמת די מוצלח שנקרא Cossacks שבו אפשר לשחק קוזאקים (מן הסתם), אבל יש גם קמפיין שבה אתה נלחם בשביל חמילניצקי והוא מיוצג כלוחם חופש שכזה...
אני רוצה להאמין שאוקריאנים מדחיקים/לא מודעים למה שהוא עשה ליהודים..
(

באותה מידה שבמשחק (שכן היה לי) שמשחזר את הקרב בתרומפילי,לא בהכרח מעיד שיש לי הזדהות מיוחדת עם הפרסים או היוונים...


וגם אם *לי* יש אי נוחות ו*אני* אימנע ממשחקי מלחמה עם צלבנים, קוראים או נאצים או קוראים ושאר מעין בישין-

אני לא אדרוש מאחרים להימנע מזה. אני לא אנסה להציג אותם בצורה מרשעיה רק בגלל משחקים...


ובהקשר כן גייגאקס לא גייגאקס-
בכנות.. לא אכפת לי.
בשבילי מו"ד זה משחק, אני לא צריך את סיפורי הסבתא מסביב.

זוכר ששמעתי אקווה )כן כן)
במקום לרדת על הטעם המזעזע שלי אני שומע :"אתה יודע שאקווה ניאו נאצים?!"
בקיצור, אם נסנן יצירות לפי הטוהר מידות של הכותבים, אולי ישאר לנו התנ"ך..
זו נק' ממש מעניינת ומשהו שזכור לי עוד מלפני שנים- הפרספקטיבה שלנו לגבי זוועות ואימפריות משתנה דרסטית עם הזמן. ע"ע האשורים, אלכסנדר מוקדון, ג'נגיס חאן- ככל שעובר הזמן אנשים נוטים לשכוח את הדם והאש ולהביט על התועלת שהגיעה מהם, הsilver lining כמעט הרושם היחידי שנותר.
לא ירחק היום ויהיה ניתוח היסטורי שאינו בשוליים מהזווית הזו גם על מלה"ע השניה.

בכ"א, מסכים לגבי השיוך עקב משחק
 
עריכה אחרונה:
בגלל שמו"ד הוא בראש ובראשונה תוצר של התרבות האמריקנית, הקיטוב המפלצתי שיש כיום בחברה האמריקנית משפיע גם עליו ועל השיח סביבו. הרבה אמריקנים כיום לא מוכנים לקבל דעות שונות משלהם, ומיד מאשימים ומתייגים בעל דעה שונה כ-woke או כ-bigot (תלוי בצד של הדובר). בפועל יש הרבה שחקני תפקידים ימנים, הרבה שחקני תפקידים שמאלנים, והרבה באמצע (אגב, לא זכור לי שמישהו עשה סקר תקף סטטיסטית על זה, אבל יש סיכוי שעשו). כך גם בתתי-הקבוצות בתחביב כולל OSR.

גייגקס היה שוביניסט, אבל מצד שני מדובר על תקופה אחרת לגמרי שבה דעות כאלו היו מאוד מקובלות בתחביבים שמהם התפתח מו"ד ובחברה ככלל. הניסיון לשפוט מה שאנשים כתבו בסבנטיז לפי אמות מידע של המאה ה-21 הוא ניסיון נואל. מה שחשוב הוא לתקן את ההווה, לא לשכתב או למחוק את העבר.

על רקע זה, אני כיוצר נמנע מאוד מהבעת דעות פוליטיות ברשת מחוץ למסגרות מצומצמות מאוד בכדי למזער סיכונים, בייחוד כיום שעצם היותי אזרח ישראלי עלול להוות סכנה להטחת רפש מצד אמריקנים לא מעטים.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

לפני שנה וארבעה ימים התחלנו את משחק הפורום המצוין של פרגרין השני -הצד האפל של הירח
בבקשה בבקשה לא שוב.
בדיוק כשאנחנו חושבים שראינו הכל באימה, מגיע סשן קת'ולהו מס' 70 - אימה באוריינט אקספרס.
מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
חזרה
Top