מימון ההמון של עליית שרי הרונות הגיע לסיומו ביום ראשון ובמקביל גם ההנחייה שלי של הנתיב מתקדם ומתקרבת לשיא. כך, כאשר קפצה לי הזדמנות לרכוש את Seven Dooms for Sandpoint, שהוא גם ההרפתקה ה-200 של נתיבי ההרפתקאות של פאיזו, קפצתי על המציאה.מדובר במגה-הרפתקה לדרגות 4 עד 12 למהדורה השנייה של פאת'פיינדר - לסקרנים מדובר על ההרפתקה האחרונה שיצאה לפני ה Remaster. אישית אני משחק בפאת'פיינדר בעולמות פראיים, כך שאני לא אתייחס לאיזון המכאני של ההרפתקה (וגם לא הרצתי אותה עדיין) אלא לתוכן שלה עצמה, לעלילה וכמובן לכל מה שנמצא מסביב. ההרפתקה עצמה מחזירה את העלילה לחוף חולות, העיירה האהובה מעליית שרי הרונות והרפתקאות נוספות - ומתרחשת 17 שנה לאחר האירועים באותו נתיב הרפתקאות. עם זאת, חלק גדול מהדב"שים חוזרים, ובכלל ההרפתקה היא סוג-של מכתב אהבה לעליית שרי הרונות ולחוף חולות.
המשך הסקירה מכילה ספוילרים.
שבעה חלקים להרפתקה
הרקע להרפתקה מספר על כוהן של פאזאזו בשם הבישוף האדום שהוא בעצמו Mothman. פאזאזו הוא אדון השדים של השמיים ויצורים מעופפים, שהוא גם היה ההשראה של הקוצץ. הוא לא הופיע ממש בעליית שרי הרונות אבל כן בהרפתקת צד שהרצתי לקבוצה שלי. אותו בישוף אדום למעשה אחראי לצרות רבות שפקדו את העיירה (רטקון לא נוראי) כשהוא למעשה מנסה לשדל ולרומם חבורת הרפתקנים שיפרצו חותם קסום שכולא שד עוצמתי במעמקי "הבור" (The Pit) מחוץ לעיירה.לשם-כך הבישוף האדום שידל שישה איומים שונים לתקוף את חוף חולות, ואלו הם שש האובדנים הראשונים שעל ההרפתקנים לעצור. השביעי הוא כמובן הבישוף האדום בעצמו - אם הם ייכשלו והשד ישתחרר, אז חוף חולות וסביבתה יהפכו לפצע שמוביל לשאול - בדומה ל Worldwound
במלים אחרות, ההרפתקה היא שילוב בין חוף חולות שהיא הבסיס של הדמויות לבין זחילת מבוך ענקית ב"בור". זה נשמע קצת שגרתי, וזה אכן כך - אבל הביצוע טוב מאוד, בוודאי אם אתם כבר מכירים את העיירה ואת העלילה, כי יש בה שבע טון של רפרנסים להרפתקאות השונות שהתרחשו בעיירה, בדגש על נקמה בוערת.
האבדון הראשון - עצמות ואפר
יריב וותיק חוזר מהמתים, כי מסתבר שהוא לא מת בכלל. בוס הגובלינים ביס קרען הפך למעשה לאביר מוות עם שיריון מכושף, והוא מנהיג חבורה של גועלים גובלינים וגם שבט גובלינים - שנתקלו בעצמות של נואליה מהכפר. בדיוק באותו הזמן, האב זנטוס, כומר חוף חולות שולח את הדמויות להוציא את העצמות מהקבר כי הוא רוצה לבקש סליחה מנואליה ומהחיים הקיטשי שהיא עברה. מפה לשם הדמויות נתקלות ונלחמות בגועלים, מגלות מבוך נסתר (נוסף!) מתחת לחוף חולות ומצטרפות להרפתקה.
לאחר מכן הדמויות ישתתפו בטקס ויתחילו להכיר את חוף חולות - שבה יש גם דב"שים וותיקים וגם חדשים, כולל ילדים של דב"שים מההרפתקאות הקודמות.
בפרק השלישי בספר, הדמויות מגיעות לראשונה לבור ובקומה הראשונה שלו נלחמות (שוב?) ב-ביס קרען ובשבט הגובלינים שאותו הוא מנהיג.
בסך הכל אבדון מצוין והרפתקה חזקה לתחילת הקמפיין.
האבדון השני - השטן מחוף חולות
זהו שד מסתורי שרודף את העיירה שנים רבות (וגם תמצאו אותו במצודה בהר קרס) וכעת על הדמויות לעצור אותו!
כת דתית עובדת את השטן מחוף חולות, ומעשיה מעירים אותה לתחייה - השטן מתחיל לתקוף את העיירה תוך כדי כך שהדמויות חוקרות את המבוך, ויש כאן סוג של מרוץ נגד הזמן - האם הדמויות יעצרו את הכת השטנית בזמן או לא. בכל מקרה נראה לי מגניב יותר שהשטן תוקף את העיירה, והמבוך עצמו בנוי בצורה מעניינת.
במבוך עצמו אנחנו נחשפים לאשפית לירלו, שחיה בתקופת שרי הרונות ואף רצתה להפוך בעצמה לשרת רונות. היא יצרה כל מיני יצירי כפיים ועוד יצורים מעניינים, שזה בעצם הסיבה למה יש הרבה יצורים מגניבים בבור.
בכל מקרה יש כאן שילוב מוצלח בין הזחילה במבוך לבין אירועים שמתרחשים בעיירה.
עם זאת, שתי נקודות:
- הרבה מהנתונים של המפלצות בספר לא מופיעות בו אלא בכל מיני ספרי הרחבה, כמו השטן מחוף מחוף חולות בעצמו. זה די מעצבן (אם כי יש את הארכיון של נת'יס)
- אין קשר לאבדון הקודם, ובאופן כללי אין ממש קשר בין האבדונות השונים בדרך כלל, שזה מבאס.
האבדון השלישי - מרעיל העיירה
טוב, כאן יש די דיסנונוס. מצד אחד במבוך יש לנו קומה של עובדי כת שקשורים לפודיגר, שהוא אלכימאי ביום ומרעיל בלילה שעובד בשיל ארגון בשם שחר חצות-הליל, שלמעשה מופעל בידי זולל מוחות וחבריו שרוצים להשתלט על כמה שיותר מהתושבים. או משהו כזה. העלילה די מורכבת.
אם לא שמתם לב עד כה, כל האבדונות לא קשורים ישירות לבישוף האדום, וזו בהחלט נקודה שכל מנחה צריך לתקן.
אז יש לנו (עוד) מבוך חמוד, ואחלה עלילה על אלכימאי שמנסה להרעיל את חוף חולות. אני חושב שהעלילה הזו היא מצוינת עם הרבה פוטנציאל אבל הקישור שלה למבוך בעיקר גורע לטעמי. וגם ההחלטה לקשור לאויב של שחר חצות-הליל ולא לבישוף האדום ישירות.
האבדון הרביעי - השטן מחוף חולות חוזר
אז אחרי שהדמויות הביסו את השטן מחוף חולות באבדון השני, מנהיג הכת הדתית בשם ג'ורדוס מחליט להתחיל בטקס כדי להפוך בעצמו לשטן מחוף חולות. גם בפרק הזה מוזכרת האשפית לירהלו.
יש גם מבוך אבל רובו עם מפלצות מגניבות והוא די קשור בקושי לאבדון הרביעי עצמו.
זה ת'מה קצת חוזרת בהרפתקה, שהיא מאוד כיפית אבל לא כל-כך סגורה על עצמה.
האבדון החמישי - מתווה של רציחות
בזמן שבמבוך יש לנו עוד שלל יצורים מגניבים ומעניינים של לירהלו - וגם כל מיני אנשי נחש, יצורים רדופים ועוד - בעיירה יש דברים מעניינים יותר.
הרוח של הקוצץ משתלטת על צ'ארן סקרנטי ורוצה להמשיך ולרצוח. זה האבדון החמישי. במקביל בעיירה משרתיו של זולל הבינה, חבורת הרפתקנים יריבה, מנסה לארוב לדמויות ואז מגיעה לבור כדי להצטרף לסכנות ששוכנות שם ולהביס את הדמויות.
האבדון השישי - אורות מהקבר
הפרק הזה מתרחש במבוך, והשטן מחוף חולות חוזר שוב, הפעם כאל-מת.
קצת הגזימו
גם יש גועל בלהות אינטלגנטי שמשתף פעולה עם בן-אנוש בשירות עוד אדון שדים בשם קביקרי. זה הזדמנות מפוספסת שבמקום להתמקד באלים/נבלים קלאסיים של גולריון, הוסיפו כאן גם את קביקרי וגם את לירהלו במקום להשתמש בלמשתו או איומים מוכרים אחרים.
המבוך כרגיל חמוד, הסיפור מבולגן. ולראשונה יש כאן איזכור של הבישוף האדום וגם נתקלים בחותם שכולא את השד.
האבדון השביעי - הבישוף האדום
אז אחרי שהם סיימו לחקור את הבור הם מקבלים הודעה בחוף חולות מ... לא פחות דרקון! הדרקון נשלח בידי הבישוף האדום עם הזמנה לאי שבו הוא מתגורר.
שם הבישוף האדום מנסה לשכנע אותם להטיל טקס כדי לחזק את החותם של השד, אבל בפועל הטקס ישבור את החותם. מישהו פגש פעם הרפתקנים שיפלו בפח כזה?
אז יש לנו גם את התגלית של האבדון השביעי, הבעיה שההרפתקה בכלל לא עושה leadup אליו.
סיום די מאכזב לטעמי לקמפיין.
חוף חולות ותוספות טעימות
הפרק הבא מתאר את חוף חולות, את הסיעות שבו, דב"שים ומיקומיםוהוא מצוין. בכלל חוף חולות ממשיכה להיות עיירה נהדרת, גם בפרק הראשון, גם בפרק השלישי וגם בנספח על העיירה. זה הדבר הכי טוב בהרפתקה by far.
יש המון מידע, אם כי לפעמים בפורמט המכאני של פאת'פיינדר מה' 2 - שדי מעצבן לטעמי. אבל זה לא מפריע ליהנות מהקריאה
בנוסף גם יש פרק קצרצר על רעיונות להמשיך את הקמפיין ומה קורה עם כל הדב"שים והיריבים בעיירה, גם חמוד.
מבחינת עיצוב, הספר נראה נהדר, המפות נפלאות והכתיבה משעשעת וקולחת.
סיכום - שבעה אובדנות לחוף חולות, סכנה או הזדמנות?
תראו, זה מבוך-ענק שעשוי היטב, אבל כמו רוב מבוכי הענק לא ממש חזק בלוגיקה פנימית.כן יש בו המון סיעות, בתוך ומחוץ למבוך שהופכות אותו לכיפי.
יש גם הרבה יריבים מענינים, מפות טובות והרבה הומור פנימי.
חוף חולות היא מצוינת ויש המון רפרנסים להרפתקאות קודמות של גולריון - גם הדב"שים נהדרים והעיירה משלימה היטב את מבוך הענק, למעשה היא כתובה טוב יותר יותר ממבוך הענק.
מאידך, יש להרפתקה גם לא מעט חסרונות. בראש ובראשונה העלילה שלה והבישוף האדום שפשוט לא מוצלחים. זה לא הרפתקה לשחקנים שמתבדרים אלא הם צריכים לזרום עם המנחה ולהמשיך לחקור את הבור. יש יותר מדי שמות וסיעות קטנות שמקבלות חשיבות במקום לקדם עלילה מרכזית.
לא אהבתי שאין נתונים לכל המפלצות בהרפתקה וגם לא בטוח כמה הקרבות מעניינים.
אישית, אני לא חסיד של מבוכי ענק, וזה לא הכי מושך אותי, אז בוודאות אני אקצץ במבוך ואשים דגש על חוף חולות אם אריץ את ההרפתקה.
לסיכום זו הרפתקה כיפית, בטח ובטח אם שיחקתם בהרפתקאות קודמות של חוף חולות. אפילו שהיא קצת משנה את העבר, זה לא נוראי מדי לטעמי.
אז למי שאוהב מבוכי ענק ובטח למי שמכיר את חוף חולות - הרפתקה טובה מאוד, והציון של 4 הוא רק בתנאי שהסגנון שלך מתאים.
אחרת, יש הרפתקאות טובות בהרבה - היא לא מגיעה לרמה של עליית שרי הרונות, מורדי הגיהנום וגם לא לכס הארגמן.
