ספר בסיס שמשרת כמה עולמות מערכה, או כל עולם בפני עצמו

[The oldman]

בעקבות ההכרזה של פינאקל על ספר שעומד בפני עצמו לאדמות המוות נזכרתי בספרי עולם האפלה שבתחילה היו עצמאיים (ספר נפרד שמכיל הכל) לכל סוג של יצור על-טבעי ואז עברו לפורמט של ספר בסיס עם הרחבות לכל סוג, ועכשיו חזרו חזרה.
עולמות פראיים ועולם האפלה אלו הן לא השיטות היחידות שנתקלו בסוגיה הזו - אבל אישית אני מעדיף מאוד ספר בסיס שעומד בפני עצמו, בין אם רשומות האפלה של עולם האפלה או מהדורת ההרפתקה על פני לרכוש שוב ושוב את חוקי הבסיס בכל עולם מערכה בפני עצמו.

הסיבה העיקרית לזה בעיניי, היא כשאני רוכש ספר בסיס גנרי, אני יכול להשתמש בו באמת לכל מה שאני רוצה - בין אם זה עולם מערכה רשמי או לא.
בעוד שאם אני קונה ספר עם עולם מערכה מובנה, גם אם זה לשיטה גנרית (שיעול, פאת'פיינדר פראי) אני לא אשתמש בו כדי ליצור עולמות מערכה חדשים כי פשוט חסר לי התוכן הזה...

 

[The oldman]

והנה עוד הכרזה בסגנון דומה - הליגה החופשית הודיעה שבקיקסטרטר של Trudvang שמבוסס על המשחק Dragonbane (שיש לי את הספר שלו) יצא גם ספר בסיס שיכיל את כל חוקי השיטה כך שהוא עומד בפני עצמו.
אותי, בתור מי שרכש את Dragonbane, זה מבאס.
בייחוד שיש לא פחות מארבעה ספרים בקמפיין

https://www.kickstarter.com/projects/1192053011/dragonbane-trudvang-the-legend-returns?mc_cid=5715ab7180

 

[the Nerubian]

בעיני אין כאן תשובה נכונה, אלא זו שאלה של איזון בין נוחות שימוש ובין החשש לדאבל-פרינטינג של תוכן.

יותר נוח לעבוד עם ספר אחד שיש בו הכל מסודר וגם קל יותר ללמוד לשחק כך. מצד שני חלק מהעמודים אולי מבוזבזים כי אתה משלם פעמיים על תוכן חופף שחוזר על עצמו.

בגדול, ככל שהשיטה הבסיסית מורכבת יותר או ארוכה יותר, כך החפיפה בין שני המוצרים גבוהה יותר ועדיף פשוט לפצל לספר הרחבה. כאשר השיטה קלה יותר ועם פחות תוכן בסיס, אני נוטה יותר ליתרון של מוצר שלם.
ברמה השטחית ביותר, כל אוגדן מפלצות של מו"ד 3–4 היה אוגדן עצמאי שמכיל את כל החוקים למפלצות ואז ההבדל בין הספרים זה רק ביישום החוקים.


במקרה של עולמות פראיים, חוקי הבסיס די קצרים (בערך 10 עמודים לחוקי המשחק ועוד 20 עמודים ליצירת דמויות, התקדמויות וחוקים אופציונליים). החפיפה יכולה לגדול לפי מספר חוקי "ארגז הכלים להרפתקה" ולפי מגוןן היצרונות והקשיים שבחרת לאמץ לעולם המערכה הנפרד.

החפיפה עם אדמות המוות תהיה די גבוהה כי זה העולם שממנו השיטה התחילה (להערכתי כ-130 עמודי "תוכן חופף" אחרי שמורידים מספר הבסיס של swade את כל הציוד העתידני, כוחות העל, הקשיים המודרניים והחוקים ליצירת בני אטלנטיס שפחות מתאימים לאדמות המוות) אבל זה עדיין יהיה מוצר נוח בהרבה להתחלה, במקום לקנות ספר בסיס שהוא ארגז כלים גנרי ולהוסיף ספר הרחבה של אדמות המוות. אם יגזרו חלק מהפרק באדמות המוות שמצאר את קווי העלילה של המהדורות הקודמות, שזה פרק שבעיני סתם יבלבל שחקנים חדשים, אז יהיה גם משמעותית יותר מקום לתכני אדמות מוות מקוריים נוספים.

לגבי ההערה שלך בסוף על לקנות ספר עם עולם ולהשתמש בו לעולם מקורי משלך, לא הבנתי במה אדמות המוות שונה מפאת'פיינדר פראי במקרה הזה. בשניהם אפשר יחסית בקלות להמציא תוכן חדש או לשלב עם אסופת ההרפתקאות/מקור עוצמה קריסטלים לדוגמה.

במקרה של dragonbane/trudvang, אני לא בטוח כמה כבדה השיטה המקורית וגם כמה מתכני הבסיס שלה מחליפים. לדוגמה אם רשימת הגזעים והרקעים שונה לגמרי מזו של dragonbane, ייתכן שהחפיפה לא גדולה כל כך.
לשם המחשה, ראה את ערכת ההתחלה של פאת'פיינדר 2, שיש את אותה חוברת חוקים אבל בכל ערכה יש 4 מקצועות ו-3-4 גזעים אחרים. או את ספרי הבסיס של d&d 4e essentials שם כל אחד משני הספרים לשחקן הכיל את כל חוקי המשחק אבל עם 4 גזעים ו-5 מקצועות שלא קיימים בספר האחר, וזו בעצם עיקר מסת העמודים.

 

[תוהה]

אולי זה רק אני, אבל נראה לי שזה טרנד לאחרונה: להתחיל מsetting ולהתאים לה מע' חוקים, לשווק הכל כ bespoke product.

דולמנווד הוא כמעט לגמרי OSE עם תוספים מCC, אבל המע' הותאמה קוסמטית ותמטית עבור העולם.
Land of eem מגיע עם מע' חוקים משלו, אבל העיקר הוא העולם.

בדיסקורד של Pulp hummock Press (המו"ל של Gods of the Forbidden North) שהושלם לאחרונה פורסם עבור OSE:A, התחיל דיון על conversion לגרסאות אחרות ועלתה שם אופ' להוציא גרסה מותאמת של OSE לתוך הפרויקט הבא (שמרחיב את העולם) או אפילו גרסה מעודכנת לנוכחי.

כנראה בסצנת האינדי יש פחות forever games ויש שוק למוצר "שלם" שמספק חוויה אידאלית עבור קמפיין ספציפי, לאחריו ממשיכים הלאה

 

[Felis Renidens]

אני רואה לאחרונה סרטונים על ההסטוריה של "מבוכים ודרקונים" ונראה שגם בעבר אם רצו משחק בתמה מסויימת היו כותבים לזה חוקים ויוצרים מערכת שלמה. מצד שני יצא לי לקרוא לאחרונה מחדש כמה מהחוברות של מו"ד קופסאות ואני מאוד אוהבת את הגישה שם שקודם כל מלמדים איך ליצור הרפתקה משלך, אחר כך איך ליצור מפה של מרחבים ורק אז נותנים את הדוגמה של "העולם המוכר" (ומי שירצו יש חוברות הרחבה על זה). אני חושבת שמה שהכניס אותי ובוודאי החזיק אותי בעניין זה בדיוק היכולת ליצור תכנים משלי.

למרות שלפעמים קשה להפריד, הנחות על העולם תמיד נכנסות לכללים ואז צריך התאמות בכיוון כזה או אחר.

 

[The oldman]

רוב המוצרים לא מתיימרים להציע סגנונות משחק או עולמות שונים עם אותו סט חוקים - לכן ברוב המקרים זה לא באמת רלוונטי. למשל Land of Eem לא באמת מנסה להציע שיטת פנטזיה גנרית.
מבוכים ודרקונים זה בהחלט פנטזיה גנרית, וכך גם פאת'פיינדר - דווקא במקרים הללו עולם המערכה כמעט לא קיים בספר החוקים.

אם במקרה של אדמות המוות זה הופך את הספר מ-192 עמודים לנניח 288 עמודים, זה קפיצה די מסיבית בספר. אבל אם זה "רק" 224 עמודים זה אחלה. אז המספר כן קובע. וכמובן שזה נותר ספר אחד ולא שניים...

לגבי Dragonbane, השיטה די קלילה, אבל אישית לרכוש שלושה ספרים (וספר רביעי של הרפתקה) נשמע לי כמו המון כדי להכיר עולם מערכה חדש. אם זה היה שני ספרים (ספר עולם ומפלצות) זה היה הרבה יותר נגיש לטעמי.

 

[the Nerubian]

אם במקרה של אדמות המוות זה הופך את הספר מ-192 עמודים לנניח 288 עמודים, זה קפיצה די מסיבית בספר. אבל אם זה "רק" 224 עמודים זה אחלה. אז המספר כן קובע. וכמובן שזה נותר ספר אחד ולא שניים...

אם אני מסתכל עכשיו על אדמות המוות הקיים ועל swade הקיים, לדעתי זה באמת יהיה בכיוון של ספר של 288 אם אתה לא מוריד כלום מהתוכן הנוכחי של אדמות המוות, אבל יש מה להוריד מהפרק ההיסטורי, ואז נזכור שכל רשמית הגזעים, חוקי יצירת מוצא, פרק הציוד וחוקי העולם מ-swade בעצם לא רלוונטיים לאדמות המוות שיש לה את חוקי העולם שלה, ולדעתי אפשר להגיע לספר של 256 עמוד או פחות, שכולל את כל מה שצריך כדי לשחק כולל יצירת דמויות, הנחיה, מפלצות, מידע בסיסי על העולם וכו'.

לגבי Dragonbane, השיטה די קלילה, אבל אישית לרכוש שלושה ספרים (וספר רביעי של הרפתקה) נשמע לי כמו המון כדי להכיר עולם מערכה חדש. אם זה היה שני ספרים (ספר עולם ומפלצות) זה היה הרבה יותר נגיש לטעמי.

יש לה שלושה ספרי בסיס? חשבתי שזה רק ספר חוקים ואוגדן מפלצות, או ערכת הבסיס שכוללת את רוב התוכן של שני הנ"ל בכל מקרה.

 

[המפקד האלמוני]

בBRP במשך שנים לא היה ספר בסיס גנרי - הייתה איזו חוברת-לדוגמא עם כללים מקוצרים וספר בסיס עב-כרס לשיטה אוניברסלית שיצא יותר מארבעים שנה אחרי המשחקים הראשונים בשיטה, אבל במשך עשורים היו המון משחקים שונים אחד מהשני, חלקם עם יותר ממהדורה או אפילו שתיים, שהשתמשו באותו סט חוקים עם התאמות לז'אנר והעולם הספציפי.

מכיוון שהיה מדובר בחוקים יחסית פשוטים ואינטואיטיביים (אפשר להבין איך BRP עובדת רק מלהסתכל על דף דמות של אחת השיטות שמבוססות עליה) התוכן העלילתי והתוספות היחודיות למשחק הספציפי כמו קסם, חפצים, מפלצות, ציוד וכו' פשוט עזר להבין את החוקים והיה יחסית קל לכופף ולהתאים את המשחק לצרכיך.

כמו שכבר הזכרתי בעבר, השתמשתי במשך כמה שנים בספרי הכללים של קריאתו של קת'ולהו ושל סטורמברינגר כדי להריץ מערכה שלא הייתה באף אחד מהעולמות המשחקיים האלה. יתר על כן, כבר נדון בפורום שביפן במשך שנים ואולי גם היום קריאתו של קת'ולהו הוא המשחק הגנרי המוביל ומשתמשים בו כדי להריץ משחקים שאין להם שום קשר לאימה הקוסמית או התכנים העלילתיים האחרים שיש בספר הכללים.

 

[אלעד הן]

בפועל אני תמיד מעדיף לקבל משחק שלם. גם אם יש לו קרבה משפחתית למשחקים אחרים, אעדיף בהרבה שכל משחק ייתן לי את כל הכללים הרלוונטיים. אני גם מעדיף משחקים שבהם הלור והמכניקה קשורים באופן חזק (שלום משחקים מחושלים בעלטה). מעדיף לקבל את חבילת המכניקה שמותאמת כבר ללור. נניח, כרגע אני מריץ משחק של girl by moonlight, שהוא משחק מחושל בעלטה. הייתי אומר שכ־70% מהמכניקה זהה, וחלק גדול מהשאר הוא וריאציות על המכניקה של להבים בעלטה. אבל אני לא חושב שנערה לאור ירח או להבים בעלטה היו עדיפים כהרחבה למערכת חוקים גנרית.

 

[המפקד האלמוני]

יתרון של ספר אחד שכולל הכל - אתה לא צריך לדפדף בין כמה ספרים כדי למצוא משהו שאתה לא זוכר.

 

[Blue Beetle]

1. מו"ד ופאתפיינדר (מהדורה 1) הם לא באמת משחקי פנטזיה גנריים. יש להם הנחות מאד ספציפיות לגבי איך העולם נראה ומתנהל. לפעמים עולמות מו"דיים צריכים לדרוס ולהחליף חלק מהחוקים והתוכן בשביל להציג זהות נבדלת. דווקא בגלל שהשיטות "כבדות" יחסית לא מציגים את כל החוקים מההתחלה כי קשה למיין בצורה טובה (ואז קשה לזכור) מה שונה ומה נשאר אותו הדבר. כאשר מראים רק את מה השתנה, יותר ק לזכור את זה.

2. בשיטות קלות יותר (כמו עולמות פראיים בגרסה המצומצמת שלה או אפוקליפסה למינהן) הרבה יותר הגיוני לשלב את השיטה עם עולם המערכה. ממילא זה רק כמה עמודים של חוקים אז אין טעם במוצר נפרד.

3. מבחינה שיווקית, אתה קודם כל שחקן מו"ד ורק אחר-כך שחקן של עולם מערכה. כלומר קודם נחשפת למו"ד וכשחקן מו"ד תתעניין בעולמות מערכה כמוצרים נלווים. בשיטות אחרות זה להפך - אתה מתעניין בעולם המערכה כמוצר כניסה ואולי זה ימשוך אותך למוצרים אחרים באותה שיטה.

 

[המפקד האלמוני]

כשאני חושב על זה, אז מודלים כמו של הירו סיסטם או גארפס, שבהם יש לך ספר בסיסי של כל החוקים ואז המון ספרי הרחבה שמתאימים אותו לעולם ולז'אנר שאתם רוצים, היה די הכרחי בעידן הטרום-דיגיטלי אם זה היה הכיוון שהמו"ל בחר.

כיום, אפשר ליצור מסמך חוקים בסיסי (SRD שכזה) שחונה ברשת אבל לא יוצא כספר פיזי ולהוציא כל מיני שיטות (כספר פיזי או לא) שכוללות את החוקים האלה + הסברים ודוגמאות + התאמות יעודיות. ככה אנחנו לא צריכים לקרוא ספר כללים ואז גם ספר מערכה/משחק, אלא משתמשים ישר בספר המשחק ואם אנחנו רוצים ליצור משהו משלנו אנחנו יכולים להסתכל על הכללים בSRD הנקי במקום להנדס אחורה את המשחק שלנו כדי לחלץ ממנה את הכללים.

אבל לספר שכולל גם את המשחק עצמו (מערכה, דמויות, מפלצות, לחשים, ציוד וכו', כתלות בז'אנר) יש יתרון אחד גדול על "שיטה לבניית משחקים" כמו שהיו הירו סיסטם וגארפס בזמנו - הוא נותן לך השראה, הוא מספק לך חבילה הוליסטית של "איך דברים עובדים במשחק בפועל" עם דוגמאות שמישהו כבר ניסה ובדק.
כל פרויקט הכתיבה שלי על אמצעי לחימה במלחמות ישראל-ערב לא באמת היה מצליח להתגבש אם הייתי צריך להשתמש רק בSRD של שנת אפס ולא היו לי דוגמאות והשראה איך כבר עשו את זה עבור נשק ורק"מ בTwilight 2000 4E.

 

[the Nerubian]

כשאני חושב על זה, אז מודלים כמו של הירו סיסטם או גארפס, שבהם יש לך ספר בסיסי של כל החוקים ואז המון ספרי הרחבה שמתאימים אותו לעולם ולז'אנר שאתם רוצים, היה די הכרחי בעידן הטרום-דיגיטלי אם זה היה הכיוון שהמו"ל בחר.

אבל לספר שכולל גם את המשחק עצמו (מערכה, דמויות, מפלצות, לחשים, ציוד וכו', כתלות בז'אנר) יש יתרון אחד גדול על "שיטה לבניית משחקים" כמו שהיו הירו סיסטם וגארפס בזמנו - הוא נותן לך השראה, הוא מספק לך חבילה הוליסטית של "איך דברים עובדים במשחק בפועל" עם דוגמאות שמישהו כבר ניסה ובדק.

אני מסכים שספר שיטה גנרי שהוא בבחינת "ארגז כלים לעולמות מערכה" עלול להיות מוצר שפשוט הולכים בו לאיבוד. יש כמה שיטות שניסו להתגבר על זה עם עולם מוכן לצד השיטה הגנרית (לדוגמה "גורל מואץ") אבל גם כאן זה טרייד-אוף, כי ככל שהשיטה מורכבת או מכילה הרבה תוכן, קשה יותר לעשות זאת.

במבוכים ודרקונים, כמו שנאמר למעלה, ספרי הבסיס באופן קלאסי לא הכילו מידע מפורש על עולם המשחק אבל היה הרבה מאוד תוכן משתמע ואפילו הנחות יסוד שמעוגנות לתוך השיטה ושצריך לשנות את המכאניקה כדי לעקוף אותן, או "להכנע" ולעקום את הקוסמולוגיה שלך כך שהיא תתאים לאותן הנחות יסוד (לדוגמה ההפרדה בין סוגי נוכרים בהתאם למספר המישורים בקוסמולוגיה של הגלגל הגדול; או ההבחנה בין קסם מאגי לקדוש)
בכל מקרה קשה לקרוא "ספר שיטה גנרי" לספר שבפירוש מציג רק ציוד של תום ימי הביניים, גזעי פנטזיית נוסחה (ולא נניח אנדרואידים) וכו'.

 

[golan2072]

שיטת הנוסע (Classic Traveller) התחילה בכוונה תחילה כשיטת מד"ב ללא יקום מערכה. היו כמה הנחות מובנות בשיטה, אבל היא הייתה בנויה ככה שקל לעשות לה מה שנקרא כיום האקינג. הרעיון - כפי שהיוצרים אמרו מפורשות כמה וכמה פעמים - היה לאפשר למנחה כמעט כל תרחיש מד"ב אפשרי. אפילו ההנחות המובנות מתאימות מאוד לספרות מד"ב נפוצה משנות ה-50 עד שנות ה-70 (המשחק יצא ב-1977). יש חוקים לנוסע השמיני ורמיזה למלחמת הכוכבים בכמה מההרחבות המוקדמות, למשל. יש גם חוקים מצוינים ליצירה פרוצדורלית של יקום משלך. ההנחה הייתה שכל מנחה יבנה תרחיש או יקום משלו.

הייקום הרשמי - שכיום מאוד מאוד מזוהה עם השיטה - נוצר אחרי שלקוחות התלוננו שאין להם יקום מוכן ואז היוצרים כתבו את "הקיסרות השלישית", בחלקים אמנם (בהתחלה לא היה ספר אחד מסודר של יקום מערכה), והשאר היסטוריה.

 

[Nextorl]

מעבר לנוחות של ספר בודד, דבר חשוב ששווה לזכור הוא הנגישות לשחקנים חדשים. הרבה יותר קל למכור לשחקן חדש ספר אחד שכולל את כל מה שהוא צריך כדי לשחק, מאשר להגיד לו "אז הנה הספר של השיטה, והנה הספר של העולם, והנה הספר של המפלצות, והנה הספר של הפנטזיות האירוטיות"
גם מבחינת כסף, אבל גם מבחינת סדר גודל - שני ספרים יראו יותר מאיימים מספר אחד גדול יותר. והאיום הזה יכול להרחיק את הקונים הפוטנציאליים.
וכמובן למי זה לא קרה שהוא רצה לקנות סדרת ספרים וגילה שיש בחנות רק את ספרים 2, 3, 5 ו-7? זו בעיה אחרת וספר בודד פותר אותה.
זה בהחלט מציק קצת לשחקנים יותר ותיקים, שמכירים את המנוע היטב, אבל הם לא הקהל היחיד.

 

[אני רק תשובה]

אני מסכים שמו״ד אינה שיטה גנרית, והבעיה טמונה אולי בהגדרות שלנו - אני רואה משהו גנרי כשניתן לעשות בו הכל (או כמעט הכל), ואם מו״ד לא יכול לשמש למשחק בעתיד עם רובוטים או כשיטת אימה וכו׳ - הוא אינו גנרי מבחינתי.

GURPS ו- hero לדעתי היו הגנריות הראשונות, GURPS העיק מאוד כשדרש ספר לכל עולם ולכל שיטת משחק, hero התיימר להקיף את הכל ב- 500 עמ׳ וגם אז הגיעו עוד ספרי הרחבה..
המועקות כבר מורגשת כבר מהכתיבה על זה.

עולם האפלה באמת היה איכשהו יותר באמצע לטעמי, שכן המכאניקה תמיד הייתה דומה בכל ספר (למעט חלקים יוצאי דופן כמו mage) והשוני העיקרי היה בת׳מה ובלור שהיו ממש מושקעים בכל ספר. אבל כמכלול? קשה לעכל את הכל.

ואז הגיע עו״פ - בעיניי מעולה. בדיוק כפי שחרטה על דגלה: מהירה, כיפית ו- furious.. (איך תרגמו את זה..?). מבחינתי ספר הבסיס מספיק בהחלט. נכון, היא לא גנרית 100% ואידיאלית - לדוגמה סופר גיבורים קצת חורק בה. אבל קל להתאים אותה וזו הגדולה שלה.
פתפיינדר פראי הוא חצי-ספר הרחבה בעיניי כי הפירוט בו הוא הרבה מעבר לרגיל, הוא לקח את עו״פ ופשוט הרחיב אותו מאוד.

לטעמי אם היו לוקחים את ספר הבסיס של עו״פ ומרחיבים את הפרקים בו קצת יותר לכל סגנון משחק (סופר גיבורים, פנטזיה וכו׳) עם עוד איזה 10 עמ׳ של התאמות ספציפיות לכל סגנון היינו מקבלים ספר טוב בהרבה, אבל מנגד…. איך החברה תרוויח? היא הרי צריכה ספרי הרחבה נוספים…

 

[המפקד האלמוני]

גם את גארפס וגם את הירו קראתי באופן יחסית שטחי אבל ממה שאני זוכר, הירו עבדה לפי מודל של חוקי בסיס שמהם מרכיבים כוחות ותכונות וספרי ההתאמות פשוט הראו לך איך זה עובד בז'אנר הספציפי.

כלומר, בהירו הייתה לך נוסחה של איך ליצור משהו שגורם נזק 4ק6 הורג בטווח מאה מטר, אבל התאמת הפנטזיה הסבירה לך איך לבנות עם זה רובה קשת או לחש חזיז ברק וההתאמה המודרנית הסבירה לך איך לבנות מזה מרנ"ט או מקלע רימונים.

להבדיל, גארפס פשוט ניסתה לתת לך רשימות של כל מה שצריך לכל ז'אנר שהוא וספרי ההתאמה פשוט הציגו לך רשימות של איזה כוחות ותכונות מספר הכללים הבסיסי רלוונטיים, איזה לא וגם להוסיף כמה ספציפיים לתת-הז'אנר כמו שפיות למשחקי אימה וכד'.

זה לא מדוייק לומר שמו"ד לא באה עם עולם מובנה - גארי גייגקס בנה את מו"ד המקורית כך שהיא מתרחשת בעולם גרייהוק שלו ואם אתה לא משחק מו"ד בדיוק לפי החוקים של גארי אתה משחק משחק אחר. אמנם גייגקס לא בדיוק הוציא ספר עולם לגרייהוק כי הוא שמר על הרבה תכנים שם כסוד מקצועי, אבל הנחת היסוד הייתה ש"עולם הדיאנדי" הוא גרייהוק.

כשמו"ד בקופסאות יצאה, גארי גייגקס לא הסכים שהיא תחלל את עולם גרייהוק האהוב שלו (בין היתר כי היא הסתמכה על כל מיני סטיות של שחקנים מקליפורניה, למרות שזה לא הפריע לו לגנוב משחקנים מקליפורניה את הגנב) אבל גם אז זה לא אמר שהיא הגיעה בלי עולם - היא השתמשה במובהק ב"עולם המוכר" שלימים יקבל את השם מייסטרה אבל אז זה סתם היה עולם המו"ד הביתי של לורנס שיק וחברים.

מוד"מ2 ניסתה להיות גנרית יותר - ספרי הכללים הבסיסיים מ1989 הגיעו בלי עולם ספציפי אבל עדיין עם הנחות היסוד של גרייהוק (וקצת דוגמאות שנלקחו מגרייהוק ונשארו בירושה ממוד"מ1) אבל לא היה שום עולם שתאם אחד-לאחד למה שהיית מקבל עם ספר השחקן, השה"מ ואסופת המפלצות, אפילו לא גרייהוק שהיו בו כמה גזעים ומפלצות שלא היו בספרי הבסיס. אמנם מהר מאוד ממלכות נשכחות הפך לעולם ברירת המחדל של מוד"מ2, אבל לא יכלת לשחק בו בלי ספרי הרחבה שנתנו לך את כל הדב"שים הרלוונטיים, מפלצות יחודיות וחפצי קסם המזוהים עם העולם - התוכן הזה לא היה בספרי הבסיס.

 

[Felis Renidens]

הגונב גנב פטור...

וממה שהבנתי קודם כל גם גייגקס לא תמיד שיחק לפי הכללים ולפעמים עשה מה שבא לו מאחורי מסך שה"ם וגם שדברים היו הרבה יותר פתוחים לפרשנות במו"ד המקורי ורק אחר כך היתה האחדה של כללים. מו"ד קופסאות משתמשת במיסטרה אבל קודם כל מלמד איך ליצור הרפתקאות ומפת אזור ורק אז מכניס את מיסטרה.

ערוץ שאני רואה שיש בו הסברים מאוד ארוכים על ההסטוריה של מו"ד הוא Daddy Rolled a 1 אולי יכול לעניין אתכם.

 

[The oldman]

לגבי עולמות פראיים, אני מסכים עם מה שכתב א אני רק תשובה - מהדורת ההרפתקה היא מצוינת, אבל לשחקן שזה הספר הראשון שהוא קונה אי פעם, היא קשה לעיכול. אין בה סטינג מוכן למשחק או הרפתקה, אלא רק ערכת כלים עשויה היטב.
אני לא חושב שהיה צריך להרחיב עם עוד חוקים לסגנונות שונים, אלא פשוט לשים אחת או שתיים מה"מערכות" המוכנות שהם שמו בערכה למנחה כדוגמאות. לחילופין, לשלב הרפתקה קצרה של אדמות המוות או אחת אחרת. במובן הזה מהדורת ההרפתקה היא מוצר שקשה להתחיל לשחק בה בפני עצמה, אלא אם רוכשים משהו בסגנון אסופת ההרפתקאות או ספר עולם.

עדיין, לרוב אני מעדיף ספר בסיס ולא לקבל שכפול של החוקים המלאים - the Nerubian ב Dragonbane מוצר הבסיס הוא למעשה ערכה, שמכיל גם ספר חוקים וגם מערכה שלמה מוכנה למשחק. אבל אפשר לקנות רק את הספר החוקים, הוא די קצר יחסית ומכיל את כל החוקים כולל מפלצות. לכן ב Trudvang זה מעצבן אותי.
החריג זה באמת אם החוקים מאוד קצרים יחסית וכל התוספת היא 10-20 עמודים לספר.

עולם האפלה מה' 4 עשו זאת היטב - ספר הבסיס הכיל את החוקים לשחק בני תמותה וגם את החוקים למשחק.
באותו מובן, גם הנשגבים נתנו את החוקים לסולאריים בבסיס והרחבות ליתר הסוגים בספרי הרחבה.

 

[the Nerubian]

אכן, הנשגבים זו דוגמה טובה כי ספר הבסיס של מהדורות 1-2 היה בעצם גם ספר הבסיס של נשגבי החמה. זה קצת כמו שספר הבסיס של עולם האפלה יכיל את התוכן לערפדים וכל היתר יהיו ספרי הרחבה שלו, או קצת כמו שספר הבסיס של עולמות פראיים יכלול כבר את אדמות המוות

לגבי dragonbane אני לא מספיק שולט בחומר כדי לדעת מה היקף השיטה בפועל או כמה תוכן "משוכפל". מהצצה בעמוד המימון של Trudvang (שטרם נפתח ולכן המידע שיש שם עדיין בגדר טיזר) זה באמת נראה קצת מעצבן שיש 3 ספרי "בסיס", אבל אם ספר החוקים המקורי של dragonbane באמת קצר מאוד, ומספיק שהחליפו את רוב המפלצות, את רשימת הגזעים ואת המכאניקה של קסם נניח, אולי יש הצדקה לספר עם חפיפה מסוימת. בכל מקרה אי אפשר לדעת עדיין גם מה אורך כל אחד מהספרים. אולי הם לא מאוד גדולים.