סיכום חוויות מהרצת חולית 2ק20 ומחשבה על חשיבות ה Lore

[The oldman]

השבוע סיימתי להריץ את חולית 2ק20, אפשר לקרוא את הרשמים כאן: [חולית 2ק20] קורות בית סליס

אז כמה מחשבות על 2ק20 ועל המשחק:

• בעבר כתבתי על החוויה שלי מהשיטה עם Acthung Cthulhu ושלא התחברתי בכלל לשיטה - כי היא לא שיטת אקשן. היא שיטה נרטיבית שעושה עבודה טובה בתפקיד הזה.
• יש לה מנגנון אחיד לפתרון קונפליקטים, לא משנה אם חברתי, קרב או כל דבר אחר. זה עובד די טוב, אבל לא מספיק מעניין לקרבות טקטיים בעיניי.
• הספרים והשיטה עצמה ממש מושקעים ורואים את האהבה לחולית בכל עמוד. תענוג לקרוא
• אם אתם אוהבים חולית, רוצו לשחק. השיטה ממש אחלה
• החסרון של השיטה בעיניי מגיע בעיקר מהעולם - למי שלא אוהב חולית, העולם עצמו לא מספיק עשיר לעשות דברים אחרים.

אז לסיכום, הנחיתי ארבעה מפגשים שהסתיימו לדעתי מצוין בסיום אפי.
במקור חשבתי אולי להוסיף עוד מפגש או שניים, אבל בגלל עומס דרקוניקון, טיסות וחגים העדפתי לסיים עכשיו.
בכנות, לא מרגיש שפספסתי - פשוט לא התחברתי מספיק ל Lore של חולית שגם אינו גמיש מספיק. הסיפור יותר מדי דומה לסיפור בספרים וזה לא סגנון שאני אוהב. אני מעדיף להריץ סיפורים משלי בעולם מוכר.

וזו המחשבה העיקרית שלי - בין אם זה חולית, Bladerunner או משחקים אחרים שבהם העולם ממוקד כל העלילה הראשית ואין מספיק בשר מסביב, כנראה שאני לא מוצא משהו שישאיר אותי בעולם…

 

[אלעד הן]

האמת, גם עולמות שנהניתי מהם, אני מרגיש שעומס הלור לא עוזר לי במשחק, ואני מעדיף רק לקחת השראה מהם למשחקים. נניח, אווטאר, שאני אוהב את הסדרה, וגם הקרבה המשפחתית של המשחק ל"Masks" בסה"כ מבטיחה בעיניי. אבל לא בא לי לשחק בעולם של אווטאר ולהיות מחויב ללור הספציפי (שאני כמובן שולט בו באופן די חלקי).

 

[כליל החורש נאורי]

אני אישית מריץ יותר ויותר תרחישים היסטוריים, שם הידע ומה שקרה פחות או יותר מובנה (עד כדי עדויות סותרות, מידע מסווג או שהלך לאיבוד, וכאלה), אז הרבה מהעבודה שלי היא לשמור על האמינות בלי להתקע עם מה שממש קרה. יש לזה היתרון שלפעמים דווקא מה שקרה ומה שנמצא מוסיף לי דברים שאולי לא הייתי חושב עליהם לבד, או קשרים שלו הייתי ממציא אותם מהאוויר היו מרגישים מאולצים משהו. גם הרבה אנשים שונים ולא קשורים תרמו לידע ההיסטורי, אז אני לא תלוי בחזון של אדם אחד או חברה ספציפית.