The Fool
פונדקאי פעיל
OOC:
אני מדב"ש את פיליפ
IC:
אנג'לו בהה בנייג'ל לכמה רגעים ארוכים, בהבעה שהיתה מייבשת ימה קטנה, ואז פנה בחדות אל האחרים, "כן, זאת מלכודת. אחת מאוד שחוקה, איזה קוסם מטורף חי פה באמצע שום מקום, מקים לו בית ומניח עששית על החלון, ככה שמטיילים רפי שכל יראו אותו מהשביל ויגיעו לעצירה מוגנת. אז הוא יתגנב לכאן בזמן שנישן, ילכוד ויקשור את כולנו, ויעביר את שארית הלילה בקצירת חומרי כישוף מתוך הגופים החיים שלנו."
"והקוסם הזה שלך, פשוט החליט להקים מלכודת מטיילים אחו חבוי בתוך הר חלול, שאפילו לא מופיע על המפה?" קינסי זקר גבה.
"אני נוטה להסכים, נסיכי." אמר אריאל, "אל תשכח שהנסיבות שהביאו לכאן היו בלתי צפויות במקרה הטוב, אם לא מהולות בשיקול דעת רע-" טון קל של ביקורת התגנב אל דבריו האדיבים, "ובהתחשב בכך שאין שבילים במקום הזה, הייתי אומר שהאפשרות שמדובר במלכודת, או- לפחות- מלכודת פעילה, היא בלתי סבירה בעליל." הוא הביט סביבו לרגע, "עם זאת, עליי להביע הסתייגות מפני הלינה במקום ה...מסקרן הזה. כל האבק הזה לא יכול להיות טוב לתינוקת."
"בניגוד לפונדק המצוחצח שמחכה לנו ממש מעבר לשיחים הענקיים?" השאמאן הביט בילד המשרת ביובש, "נסיכנו צודק, המתקן הקסום הזה לא סתם הופיע פה כמתנת אלים, ואם באמת הניח אותה קוסם כמלכודת- אני בספק אם שפיותו הרעועה מהשהייה בעמק המקולל הזה תאפשר לו לשקול את הסבירות שמישהו יעבור כאן. מזל השוטים שלו עלול להיות הסוף שלנו."
פיליפ שקל את הדברים למשך כמה רגעים, "אני מסכים...עם הליצנית." הוא אמר ונטל את העששית מידיו של נייג'ל, ניגש איתה אל אדן החלון הקדמי, "יום ארוך מחכה לנו מחר, בהנחה שנגיע להליופוליס, אולי כדאי שנשמור את כוחותינו לסכנות הלא צפויות שמחכות שם, במקום לבזבז שעות שינה יקרות בהשערות על מה שאולי יכול לקרות במקום הזה, הרצפה מכוסה באבק, הדלתות שבורות, אין סימנים לכך שמישהו התגורר במקום הזה במשך שנים, לפחות. שאף אחד לא יגע בעששית הזאת." הוא אמר והניח את העששית במקומה המקורי, "עכשיו, אנחנו נעביר את הלילה במשמרות שמירה, שיהיו כך-"
בזמן שמשמרות השמירה תוכננו, אריאל, וניקולאס הכינו את פינות השינה, סידרו וניקו כמה שניתן. הלילה עבר כמעט ללא תקריות, מלבד אחת- ספיר התעוררה באמצע הלילה והחלה לבכות, היא לא הפסיקה לבכות בזמן שלוסידה ניסתה להאכיל אותה, גם לא כשהחליפה את חיתולה, לבסוף ניסתה הליצנית לשבת איתה על כיסא הנדנה הישן בחדר השני, והתינוקת נרגעה. לקח זמן עד שהתינוקת נרדמה שוב, והשתיים ישנו על הכיסא.
הבוקר עלה על האחו הנחבא בבת אחת, כאשר קרני השמש חדרו דרך הבקע בראש ההר והשתקפו במחצבי הקריסטל שעיטרו את הדפנות הפנימיות במאותיהם, מאירים את העולם החבוי הזה באור יקרות מרשים. פיליפ פקח את עיניו בבת אחת והביט סביבו, בדיוק כשקינסי חזר דרך הדלת הקדמית מהסיור האחרון סביב הבקתה.
"מי בוכה?" שאל האלף.
"על מה אתה מדבר?" שאל פיליפ וקם על רגליו, מתמתח, אז הוא הבחין בקול- קול בכי חלש, שהגיע ממקום כלשהו בבקתה.
אקטיביליוס התעורר שני, הוא הביט לעבר הליצנית, שישנה על הכיסא קרוב אליו, אז הוא הושיט את ידו והזיז את הכיסא כדי להעיר אותה, "איפה הגורה שלך?"
התינוקת לא היתה בין זרועותיה.
למשמע קול הבכי החלש, הרימה דומיבר את ראשה מחיקו של ניקולאס, והוא פקח את עיניו. הכלבה הגדולה קמה וצעדה במהירות אל הדלת הסגורה של חדר הילדים. היא דחפה מעט את הדלת בחוטמה, וכשלא הצליחה- העבירה את כף רגלה על הדלת כמה פעמים, מביטה לאחור אל ניק.
אני מדב"ש את פיליפ
IC:
אנג'לו בהה בנייג'ל לכמה רגעים ארוכים, בהבעה שהיתה מייבשת ימה קטנה, ואז פנה בחדות אל האחרים, "כן, זאת מלכודת. אחת מאוד שחוקה, איזה קוסם מטורף חי פה באמצע שום מקום, מקים לו בית ומניח עששית על החלון, ככה שמטיילים רפי שכל יראו אותו מהשביל ויגיעו לעצירה מוגנת. אז הוא יתגנב לכאן בזמן שנישן, ילכוד ויקשור את כולנו, ויעביר את שארית הלילה בקצירת חומרי כישוף מתוך הגופים החיים שלנו."
"והקוסם הזה שלך, פשוט החליט להקים מלכודת מטיילים אחו חבוי בתוך הר חלול, שאפילו לא מופיע על המפה?" קינסי זקר גבה.
"אני נוטה להסכים, נסיכי." אמר אריאל, "אל תשכח שהנסיבות שהביאו לכאן היו בלתי צפויות במקרה הטוב, אם לא מהולות בשיקול דעת רע-" טון קל של ביקורת התגנב אל דבריו האדיבים, "ובהתחשב בכך שאין שבילים במקום הזה, הייתי אומר שהאפשרות שמדובר במלכודת, או- לפחות- מלכודת פעילה, היא בלתי סבירה בעליל." הוא הביט סביבו לרגע, "עם זאת, עליי להביע הסתייגות מפני הלינה במקום ה...מסקרן הזה. כל האבק הזה לא יכול להיות טוב לתינוקת."
"בניגוד לפונדק המצוחצח שמחכה לנו ממש מעבר לשיחים הענקיים?" השאמאן הביט בילד המשרת ביובש, "נסיכנו צודק, המתקן הקסום הזה לא סתם הופיע פה כמתנת אלים, ואם באמת הניח אותה קוסם כמלכודת- אני בספק אם שפיותו הרעועה מהשהייה בעמק המקולל הזה תאפשר לו לשקול את הסבירות שמישהו יעבור כאן. מזל השוטים שלו עלול להיות הסוף שלנו."
פיליפ שקל את הדברים למשך כמה רגעים, "אני מסכים...עם הליצנית." הוא אמר ונטל את העששית מידיו של נייג'ל, ניגש איתה אל אדן החלון הקדמי, "יום ארוך מחכה לנו מחר, בהנחה שנגיע להליופוליס, אולי כדאי שנשמור את כוחותינו לסכנות הלא צפויות שמחכות שם, במקום לבזבז שעות שינה יקרות בהשערות על מה שאולי יכול לקרות במקום הזה, הרצפה מכוסה באבק, הדלתות שבורות, אין סימנים לכך שמישהו התגורר במקום הזה במשך שנים, לפחות. שאף אחד לא יגע בעששית הזאת." הוא אמר והניח את העששית במקומה המקורי, "עכשיו, אנחנו נעביר את הלילה במשמרות שמירה, שיהיו כך-"
בזמן שמשמרות השמירה תוכננו, אריאל, וניקולאס הכינו את פינות השינה, סידרו וניקו כמה שניתן. הלילה עבר כמעט ללא תקריות, מלבד אחת- ספיר התעוררה באמצע הלילה והחלה לבכות, היא לא הפסיקה לבכות בזמן שלוסידה ניסתה להאכיל אותה, גם לא כשהחליפה את חיתולה, לבסוף ניסתה הליצנית לשבת איתה על כיסא הנדנה הישן בחדר השני, והתינוקת נרגעה. לקח זמן עד שהתינוקת נרדמה שוב, והשתיים ישנו על הכיסא.
הבוקר עלה על האחו הנחבא בבת אחת, כאשר קרני השמש חדרו דרך הבקע בראש ההר והשתקפו במחצבי הקריסטל שעיטרו את הדפנות הפנימיות במאותיהם, מאירים את העולם החבוי הזה באור יקרות מרשים. פיליפ פקח את עיניו בבת אחת והביט סביבו, בדיוק כשקינסי חזר דרך הדלת הקדמית מהסיור האחרון סביב הבקתה.
"מי בוכה?" שאל האלף.
"על מה אתה מדבר?" שאל פיליפ וקם על רגליו, מתמתח, אז הוא הבחין בקול- קול בכי חלש, שהגיע ממקום כלשהו בבקתה.
אקטיביליוס התעורר שני, הוא הביט לעבר הליצנית, שישנה על הכיסא קרוב אליו, אז הוא הושיט את ידו והזיז את הכיסא כדי להעיר אותה, "איפה הגורה שלך?"
התינוקת לא היתה בין זרועותיה.
למשמע קול הבכי החלש, הרימה דומיבר את ראשה מחיקו של ניקולאס, והוא פקח את עיניו. הכלבה הגדולה קמה וצעדה במהירות אל הדלת הסגורה של חדר הילדים. היא דחפה מעט את הדלת בחוטמה, וכשלא הצליחה- העבירה את כף רגלה על הדלת כמה פעמים, מביטה לאחור אל ניק.
