• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מקוון: צללים- רשומות השוטה [נסגר]

"אנג'לו ממש פה" אני אומר ומפנה מקום על ידי, מסמן לאנג'לו שיבוא לעבר דלנארק. השניים האלו דואגים זה לזה יותר מכפי שצריך ליהיות בין שני זרים גמורים
"עברה יממה מאז שנפגעת, על חייך אתה צריך להודות לשני אלו." אני מסתובב ומצביע בידי על גל ובאזאל.
 
"אני רואה את האידיוט טוב מאוד מכאן, תודה רבה." אמר אנג'לו לפיליפ, "הוא יהיה בסדר, אתה נותן לו מספיק תשומת לב בשביל כולנו, תיכף גם תרכן לנשק אותו."
"אנג'לו!" רואן הביט בו בתדהמה, "איזו מין דרך זו לדבר אל חבר למסע-"
"הוא לא חבר שלי, הוא שכיר שלי, ואחד גרוע במיוחד." אמר הנסיך בפשטות, "מכניס צעצועי מוות אל תוך התיק שלו, מה קרה? איזה סוחר מסמטה מכר לך 'פסלון מושך זהב'? אני מתפלא שלא גדל לך גבעול שעועית ענקי מהבטן." הוא אמר בארס והביט הצידה בעצבנות, "...כפריים בורים.."
 
"קצת סבלנות!" גוער דלנארק באנג'לו בעדינות בעודו מתיישב במקומו ופונה חזרה אל פיליפ "אנחנו צריכים את המכשף שאנג'לו דיבר עליו.. ובדחיפות!"
 
"מאג, אני מבקש." אמר רואן, שעמד לצד המיטה, "אני שמח לראות שאתה מרגיש טוב יותר, הדאגת את חבריך כהוגן, אפילו את הפרחח המלכותי שם בצד."
 
"אין לנו זמן לדאגות האלה, מאג" אומר דלנארק ומחווה לשאר החבורה להתקרב אליו "כפי שכולנו ראינו, רוע גדול עולה על ארצנו - משמיד ומחריב ו.. ומחלל את הקדושים שבמקומותינו. אבל אני לא חושב שמישהו מאיתנו חלם לעוצמת הרוע הזה, להיקפו - מטרתו לא להשמיד את אבאלון ואפילו לא את מרידיון - מטרתו היא להביא את הקיום עצמו לכדי סיום! כל זאת ראיתי במותי.." קולו של דלנארק דועך כאשר עיניו עוברות בין הסובבים אותו והוא ממשיך בדבריו באיטיות ובהדגשה "ובמותי דיברה אלי האמת בשמונה קולות והיא סיפרה לי על כוח. לא כוח שבן תמותה יחזיק ואף בן אלים לא יהין לאחוז בו פן תדבק גם בו האפלה. ודברי האמת סיפרו לי שהכוח הזה מגולם באבנים אשר הוחבאו מעין בעידנים שעברו וכי אנחנו, עלינו מוטל הכורח הזה. עלינו למצוא את האבנים הללו לפני שהעולם כולו יישמד, בטוב או ברע."
 
"מה?" דלנארק הביט בליצנית בתדהמה, אז ניסה לקום מהמיטה, אחז בראשו והתיישב שוב, "מה פתאום הזיות? אני מדבר על מה שקורה עכשיו! אוורגרין, זוכרים? מפלצות ענקיות בשמיים, זה אמיתי! לא אשליה, אלא חיזיון קיבלתי! אנחנו צריכים למצוא את האבנים, רק האבנים יכולות לסיים את כל זה!"
"כל הכבוד, טיגנת לו את המוח." סנט אנג'לו בבאזאל.

"היי, אתה אל תקום כל כך מהר!" נזף הכהן הגמד, דוחף את דלנארק בחזרה לשכיבה, "אתה לא בסדר פה, כן? זה אולי נראה אמיתי, מה שאתה חושב, אבל זה הכל החומר שהחזיר אותך, פשוט תשכב פה ואל תחשוב יותר מדי."

"לא חומר, שום חומר! אני הייתי שם! אני שמעתי אותם מדברים!" נרעש הנווד, "אנחנו צריכים למצוא את האבנים לפני שזה יהיה מאוחר מדי!"
 
אין ספק, הייתה פה מטרה..
"אז תספק הוכחות נווד, או מקומות, או משהו. אנחנו לא יכולים לרדוף אחרי הרוח, בייחוד אם סביר שמקורה בהזיות של איש מת." גל נראה מוטרד, חושב..
אבל אבני כוח? זה נשמע מוזר מאוד. את החפצים כבר קיבלנו..
 
ooc:
סליחה על חוסר ההגבה. בימים האחרונים חרשתי לתנ"ך וישר אחרי זה התחלתי לחרוש לאזרחות.
מחר אחרי הבגרות אני אקרא מה שהלך ואגיב.
 
"דלנארק... אני חושש שהחומר אשר החזיר אותך לחיים השפיע עליך מעט לרעה. אולי כדאי שתחזור לישון ומאוחר יותר תדבר איתנו כאשר תרגע מהחוויה שעברת" אני אומר, על פני ניכרת האכזבה ממצבו של דלנארק.
וגם אם היו דברים מעולם והאבנים האלו קיימות. מדוע שהאלים יבחרו דווקא בנו לבצע את המשימה הזו?
 
"טוב, אני חושב שבעטנו בשוטה מספיק." אמר אנג'לו בעוד ידיו שלובות, אז התיר אותן וניגש אל המיטה, שולף צמד גליונות קלף מתיק הצד שלו ואיתם עט נוצה וקסת דיו. "תכתוב את מה שאתה זוכר, אשליות נוטות להתנדף בצורה הזאת, אני מניח שיש לנו מספיק זמן בשביל זה- בהתחשב בעיכוב שתיצור עם ההתאוששות שלך."

"אה, לא." אמר רואן, "אני חושש שאין לכם זמן רב, עלינו למצוא דרך לשלוח אתכם למדגסקאן, עוד היום. אני לא יודע אם מי מכם הבחין, אבל עננים מעטים החלו להתאסף מעל רכסי ההרים הצפוניים. הייתי מציע שנרד למטה ונדון באפשרויות המסע?" הוא התעלם ממבטו הזועף של הנסיך ופתח את הדלת, מחל להכווין את כולכם החוצה, "קדימה קדימה, אין לנו זמן מיותר לבזבז."
 
דלנארק נותר המום מחילופי הדברים המהירים, במיוחד מהזריזות שבה הם ביטלו את כל דבריו, בשביל זה חזרתי?
"אתה." הוא הצביע לעבר אקטיביליוס, "עזור לי, בבקשה." אמר בעודו מנסה לקום.

"רגע רגע! מה אתה חושב שאתה עושה פה?" התרעם באזאל, "אתה לא קם מהמיטה, נערי, הדם על התחבושות שלך אפילו לא התייבש! אתה צריך לנוח!"

"שמעת את המאג." אמר הנווד, "יש עננים, צריך לצאת, אני אנוח אחר כך." אז פנה להביט באקטיביליוס, מחכה.
 
"אולי עדיף שנמשיך את השיחה פה?" אני אומר לרואן. "ידידנו מעוניין ליהיות חלק ממנה ואני מאמין שמוטב שישאר במיטטו למרות כל הרצון הטוב". אני מתיישב על הרצפה ונשען על הקיר, מביט ברואן בציפיה.
 
OOC:
אני אומר שוב- אם אתם צריכים הבהרה כלשהי, אם אתם צריכים עזרה כלשהי, אם אתם מתבלבלים בין הדב"שים או לא מצליחים לעקוב אחרי חלק כלשהו- פשוט תפנו אליי, אני זמין רוב הזמן. בכל מקרה, הדב"שים שאתם באמת צריכים לעקוב אחריהם במשחק הזה הם: אנג'לו, ספיר, רואן, ארוס-אריאל, קינסי וניקולאס. כל השאר הם דב"שים חולפים.
דמויות שחקנים: פיליפ, לוסידה, דלנארק, אקטיביליוס, טרלוול, נייג'ל וארסניוס.
אני מודע לכך שהקאסט הוא גדול, אבל אני חושב שהמשחק עצמו גדול מספיק כדי שתתרגלו, עם הזמן, והעלילה תיראה יציבה יותר ופחות מפוזרת.

IC:
"באזאל, ידידי, תוכל בבקשה לקרוא לחברינו שנשארו מאחור?" שאל רואן בקלילות, לאחר שקיבל את הצעתו של פיליפ. הגמד יצא מהחדר ולאחר כמה רגעים- אריאל, ניקולאס, קינסי ונייג'ל נכנסו לחדר.
"אה, אני רואה שהחלמת." אמר אריאל לדלנארק, "ואני מברך את האלים על כך, הפגיעה שלך היתה כל כך...פתאומית."
"ואני בסדר עכשיו, לפחות לדעתי." אמר דלנארק והביט בשאר בחוסר שביעות רצון, "מסתבר שכולם פה חושבים שאני משוגע."
הנער ניגש אל הנווד החבוש ושלף מטפחת מכיסו, באמצעותה סילק לכלוך קטן מכתפו, אז חייך במבוכה, "אני מתנצל, זה הטריף את דעתי מהרגע שנכנסתי לחדר, מה אמרת?"
"לא משנה." ענה הנווד, "ואל תעשה את זה יותר."

"אז, כמו שאמרתי, עליכם להגיע למדגסקאן-" החל רואן, ונקטע על ידי אנג'לו.
"למה מדגסקאן?"
"נסיכי, עליך לפנות אל המסדר הירוק בשם ממלכתך, שליחות רשמית במקרה כזה היא קריטית." אמר המאג.
"אתה חושב שהם לא יודעים? ממלכה שלמה נפלה, כמה קשה לפספס את זה?" רטן הצעיר.
"והוד מעלתו מחכה לאנג'לו במקום המקלט-" הזכיר אריאל.
"כרגע לא קיבלתי פקודות כלשהן מהמלך, עד כמה שאני מעריך את עדותך, אריאל." קד המאג לעבר המשרת, "ועל כן עליי לייעץ לנציג המלוכה לפי שיקול דעתי, ושיקול דעתי הוא הפנייה המתבקשת למסדר האבירים."
"ואיך בדיוק אנחנו אמורים להגיע לשם? אוורגרין היא לא אפשרות, וזה הנמל היחיד באבאלון כולה." רטן הנסיך.
 
למה, למה אני מוגבל?! אני מרגיש חסר אונים במצב הזה, בלי מתת האל, בלי האל, בלי לדעת שום דבר לגבי מה שהולך או צריך לקרות.. הדבר היחיד שיכול לעזור לי הוא אזהרה, והיא מפני ילדון חולה ניקיון והדביל שלו! לעזאזל.
מצד שני, לפחות אין לי קול ציני בראש..

"אתם קוסמים, לא? אי אפשר לפתור את הבעיה בקסם?"
שלא כולל מעוף מאות מטרים מעל פני הקרקע..
ושוב, נראה שזה או זה או הגיהנום.
איזה כיף..
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

לפני שנה וארבעה ימים התחלנו את משחק הפורום המצוין של פרגרין השני -הצד האפל של הירח
בבקשה בבקשה לא שוב.
בדיוק כשאנחנו חושבים שראינו הכל באימה, מגיע סשן קת'ולהו מס' 70 - אימה באוריינט אקספרס.
מתחיל בפעם הראשונה את המסע המופלא של עולם הדיסק!
הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיים הצטרפתי לפורום!
חזרה
Top