OOC:
עוד תגובות, בבקשה, אתם לא מדברים אחד עם השני, זה כאילו אני משה"ם חמישה משחקים פרטיים באותו עץ. תפסיקו להיות כל כך יבשים ואדישים ותתחילו לשחק את הדמויות שלכם, בבקשה!
פשוט אין לי חמש "פינות מרוחקות וחשוכות" לצוות שלם של דמויות סוציופטיות, קחו את עצמכם בידיים, תתחילו לקחת על עצמכם את האחריות לעושר הרולפליי'י של המשחק, או שבאמת אין טעם להמשיך, אני לא מספר לכם כאן סיפור, זה משחק, תתחילו להתנהג בהתאם.
IC:
"ערפדים? נראה שעבר עליכם הרבה." אמר רואן בעודו מביט בחמשת הפרצופים שמולו במעט דאגה.
רגע לאחר מכן נכנסה לחדר אלפית אפלה יפהפייה, עיניה אדומות בהירות ולגופה חולצה פשוטה ומכנס, חיוכה מהוסס במעט.
"אה, הנה היא." אמר רואן וקם על רגליו, "חבריי, הכירו את האשה הראשונה של חיי, אקרה פרדראון." הוא אמר וחיבק אותה אל צדו, "את הנסיך את כבר מכירה, יקירה, אלו הם פיליפ פיין, לוסידה רידספאן ובתה, והשניים האחרים החליטו לשמור כרגע את שמותיהם לעצמם. הם כולם שורדים מאוורגרין הבירה."
האלפית האפלה הנהנה לעבר האורחים, "שמענו על הדברים שקרו שם, זה בטח היה נוראי." היא אמרה בסוג של הזדהות ואז פנתה אל רואן, "דיברתי עם אורי, הוא בדרך, כנראה יגיע מחר."
"אה, מצויין, מצויין. מדוע שלא תצטרפי אלינו, יקירה?"
"השארתי את סומבראן לבדה." היא אמרה, "אם היא תתעורר פתאום, אין לדעת לאן היא תגיע." עיניה נפלו לרגע על הליצנית, ואז על התינוקת, חיוך מהוסס נוסף ניסוך על שפתיה, "איזו מסודרת היא, כשסומבראני שלנו אוכלת, זה בדרך כלל מסתיים בזה שהבגדים שלנו שבעים לגמרי."