ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק

[Nextorl]

סחוט מגיבורים- אגיב מחר או מחרתיים

 

[העוג הברברי]

ממלכה-

ספוילר

In
דנדליון הסתכל על החתול במעט רוגזה ״אתה אמרת בעצמך, אני לא יכול מהגוף הזה להשתמש בשתי חרבות או ביכולות הלחימה שלי.״ הוא אומר ״איך אצליח לנצח כך את סילוואניק? אני בקושי יכול לנצח ככה חייל טירון״

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
"אתה רגיל להילחם ביריבים אדירים ובלוחמים אימתניים. סילוואניק הוא אלף זקן. דיברתי עם קונטרול לפני שהגעת אלי, הוא בן חמישים ומשהו וראייתו היא כבר לא מה שבעבר. הוא לא גראנסיוס, הוא קשת מזדקן. אם תרצה להרוג אותו ותתכנן זאת טוב, אני מאמין שתוכל לעשות זאת. ואני אהיה לעזרתך... אני יכול להעסיק שומרים עם היללות שלי. תתפלא כמה אני טוב" הוא אומר בשמץ של גיחוך.

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

הייתי שמח להחליף את השריון שלי, הוא נקרע בקרב" הוא אומר, "אבל לא עכשיו. עכשיו יש דברים חשובים יותר לעשות". רונדון קם, גורם לכולם להסתכל עליו. "בשם הנביא, אנחנו מעריכים את עזרתם הרבה במרד! הגיע הזמן לחסל את ריקן השוטה הזה! אם תרצו להצטרף לצבאו של הנביא, אתם מוזמנים- אך חשבו קודם על המשפחות שלכם! האם הן היו רוצות שתעזבו ואולי אף תיהרגו? אחרי שתחשבו על זה, רק אז, החליטו אם ברצונכם להצטרף לצבא הנביא- זכרו שאתם כבר עשיתם מספיק!" רונדון מסמן לברמן לתת סיבוב שיכר לכולם, זורק לו 10 מ"ז.

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
"לא", איש זקן ומקריח שמעט שערות אפורות, ארוכות ודקיקות גולשות מראשו על פניו קם מאחד הכיסאות. שקט משתרר במקום קריאות שמחה על המשקאות. "במהלך המרד שלכם הבן שלי נהרג. הוא סירב לצאת מביתו כדי להילחם, וטבחתם בו עם חניתות כמו חיות. האחראיים מסתובבים בבר הזה, כמו רוצחים מטורפים!" הוא קורא ומצביע על שני אנשים רזים וגבוהים, שניהם קירחים, שמחזיקים חניתות. "מה אתה רוצה? הוא היה בוגד לממלכה" קם אחד מהם. "הוא השפיל את כבוד הנביא!" אומר השני בכעס. "ואני רואה שהבן לומד מהאב..." הוא אומר בקול אפל ומאיים. "היינו נאמנים, מפקד" הראשון מרגיע את חברו ומדבר אל רונדון. "מרדנו. במרד יש מתים".

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

"אני מבין. האם אתם רוצים שהמשפט יהיה עכשיו? אני לא אשב בשקט לנוכח רצח מיותר. "

אם כן- "מה עשה הבן שהרגתם אותו? מה אתה, האב, רוצה בתמורה? נתחיל בסיפור מפי האב, אחריו נמשיך לסיפור מפי החניתאים. בנוסף, אני מבקש להניח את כלי הנשק בצד, אצל גאס" רונדון מחווה בידו לעברו.

אם לא- "אם כך, בואו מחר למבצר הסערה, תאמרו שבאתם למשפט. אני אחכה באולם המשפט"

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
"לא! אני לא אתן לרוצחים האלה לנשום רגע אחד יותר ממה שמגיע להם!" אומר האב בדמעות. "הבן שלי חונך על ידי להילחם תמיד לצד הממלכה. אני תומך בריקן, אני לא מתבייש לומר את זה", קריאות בוז נקראות מכל עבר וסכין נזרק, אך האב מתחמק. לא ברור מי זרק את הסכין. "אבל קיבלתי את המרד. קורניליוס היה לורד נורא והגיע לו למות. הבן שלי לא רצה להילחם כנגד אנשים שסך הכל מילאו את חובתם - לשמור על הממלכה. הם לא ביקשו ממנו ללכת ולהילחם בקורניליוס, הם אמרו לו לתפוס חרב ולקצור ראשים של שומרי עיר. הוא לא הסכים, אז הם דקרו אותו".

"עשינו את זה מאהבה לנביא!" צורח אחד מהם. "מה אתה חושב, המפקד, שמלחמות מנוצחות ללא אבידות? הוא היה נגדנו, אז הוא מת. מה השוני בין זה לבין שומר?"

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

"השוני הוא שהוא לא התגונן!" רונדון אומר בזעם, מסתכל על החניתאים. "אני מבין שאתם מסכימים עם גרסתו של האב? הנביא לא מלמד אנשים לרצוח אנשים אחרים, הנביא מנסה להמעיט בהרג- הוא עושה זאת בשביל להפטר מריקן. "אתם שניכם לקחתם חיים, בתמורה- חיים יצטרכו לחזור. אלו חוקי העולם, חיים תמורת חיים. מי רצח את הילד? ואתה, אב- אני מבקש ממך ללכת אחרי המשפט לצינוקים, בשביל הגנה. אני מבטיח שיתייחסו אליך טוב שם, לא כמו אל פושע- אלא כמו בן אדם. זה יהיה מעצר הגנתי"

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
"אני לא אמות!" צורח אחד הלוחמים, חוטף את החנית מגאס ומסתער אל עבר האבא. שני אנשים מהטברנה תופסים אותו ואת החבר שלו וגוררים אותם על הרצפה.
"בוגדים! בוגדים מזדיינים! הוא איש ממלכה!"
"אנחנו לוחמי חופש. לא רוצחים" אומר גאס בקול קר, ומסתכל על רונדון. "המפקד, אתה יכול ללכת מכאן. אני אדאג לכלבים הללו... לא מגיע להם עריפת ראש מכובדת".

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

"אתה מבין למה אני מתכוון?" רונדון שואל את האב ברוגע, הוא שולף את חרבו. "תוציאו אותם החוצה, אני לא עומד להרוס את המקום הזה בקטטה" בחוץ, רונדון גורר אותם לצינוקים, זורק אותם לשם. "הנביא ידאג לכם, אם אתם כאלה מאמינים גדולים בו"

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
"אני לא צריך הגנה בצינוקים. אם יהרגו אותי, אמות כאדם חופשי. תן לי לבצע את הבחירה הזאת. הבן שלי במילא מת..." אומר האבא ומתחיל ללכת משם. "אתה משאיר את החיות הללו בצינוקים? את רוצחי האדם? מגיע להם מוות", הוא צועד באיטיות מרונדון.

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

"כרצונך. אני מעדיף שלא תפגע, אבל אני לא יכול להקציב לך שומרי ראש" רונדון משיב, "אף על פי שהם רוצחים, אני רוצה שבארסאיוס ישפוט אותם למוות- לא אני. הם הרי משרתיו הנאמנים ורצחו את בנך בשבילו לא? אני חושב שזה יהיה יאה" לאחר השיחה רונדון חוזר לפאב, בדרך אומר לצוות המבצר לפתוח את בית המשפט מחר, ולהודיע לכולם שהוא ישפוט.

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
כשרונדון חוזר לפאב, האנשים יושבים ושותים את הבירה בקדרות. הם מביטים ברונדון במבטים נזעמים, אך שותקים. מצחוק והרמות כוסות בירה המקום הפך לשקט כאילו כולם ישנים.

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

"כן?" רונדון שואל את האנשים, "אתם לא אוהבים את השיפוט שלי?"

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
שתיקה זועמת היא התשובה בהתחלה. לאחר מכן, קול נשמע. "לא" עונה אחד מהם. "הם היו צריכים למות. אנחנו תומכים בנביא, אנחנו לא הורגים את מי שלא. אנחנו הורגים את מי שנלחם בנו"

 

[Nextorl]

נביא

ספוילר

"אני שמח" רונדון מתיישב על הבר, הוא אומר למוזג כמה דברים "לדעתי כדאי שתבקש להשאיר את הנשק אצלך או בכניסה, כדי שלא יהיו דברים כמו מה שקרה היום" רונדון אומר לו, ומבקש כוס של שמן.
לאחר מכן, הוא חוזר לארמון, חושב כמה אפשרי זה לצוות על אי-שליפת נשק ברחבי העיר.
ביום למחרת הוא נמצא בבית המשפט, מוכן לשפוט.

 

[העוג הברברי]

ממלכה-

ספוילר

In
דנדליון הולך עם החתול ברחוב במחשבות מהורהרות, מתעלם מכך שהוא מתחכך ברגליו. אחרי כמה דקות הוא חושבת על תוכנית. הוא מסתכל על פארגוס, "יש לי תוכנית... טוב זה קצת מוזר לספר לחתול תוכנית צבאית..." דנדליון מחייך בגיחוך, ואחרי רגע מצליח להתעשת על עצמו, למרות שחיוך קטן נותר על פניו. הוא פשוט לא מסתכל על החתול, כדי לא לצחוק יותר מידי. נראה ששפמו של החתול רוטט במעט כעס, אבל דנדליון נועץ את מבטו בהמשך הדרך ולא מסתכל עליו.
"הצבא בחוץ לא בא לקרב" אומר דנדליון, מנמיך את קולו, אסור שאף אחד ישמע על הנושא "הם באו לכיבוש קל והקמת מחנה צבאי. הם סומכים על האלף, ואני צריך לתפוס אותו. אני לא אהרוג אותו, אני לא רוצה מהומות בעיר, בשם חסדו של המלך ריקן אני אכלא אותו ולא אוציא אותו להורג. בסוף המלחמה עשו בו מה שתרצו, היחסים עם האלפים רעים כבר עכשיו- וכרגע אני לא רוצה להפוך אותם לרעים יותר." החתול מהנהן, ודנדליון מחניק עוד צחקוק, וממשיך.
"השלב הבא, הוא לסגור את השערים. אין נכנס ויוצא מהעיר. התקשורת של העיר עוד לא השתקמה מבארסאיוס, ואני אשבית אותה שוב. אנחנו צריכים לעצור את הדיווחים לנביא. כנראה צריך לעשות זאת לפני שתופסים את האלף כדי למנוע דיווח על כך, למרות שהאנשים קצת יכעסו. אני צריך לחשוב על איך אני עושה זאת." אומר דנדליון.
"ואחרי זה, נותר רק לקוות לטוב. אין כאן מספיק כוח צבאי בשביל פעולות חבלה בצבא האויב, ואני לא הולך לשלוח את האנשים להתאבד." הוא מסיים.
דנדליון מרגיש מטופש שהוא בודק פעם נוספת שאין אף אחד שרואה אותו לוחש לחתול, הקול הנמוך היה אמור להגן מאוזניים חטטניות, אבל לא תמיד זה עוזר. למזלו, הוא בחר בסמטה מספיק נידחת לטייל- אחת שנהרסה במהלך הקרב ואף אחד לא גר באזור כבר. הוא מסתכל על החתול, ושוב ההרגשה המטופשת חוזרת- שהוא קולט שהוא מבקש עכשיו מחתול ביקורת על התכנונים שלו. אסאדר לא יתפלא אם כול זה חלום מוזר, אבל זה ממשי מידי בשביל להיות חלום- ללא שום ספק, העולם השתגע.

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
החתול מסתכל על דנדליון עם העיניים הגדולות שלו, שחורות ובוהקות.
"אני מציע לך לתפור את דגליו של לורד סטרויס ולתלות אותם מעל העיר. תזייף תגבורת. כולם יודעים את כוחו הצבאי של סטרויס, אף אחד לא ירצה להתעסק עם צבא מאומן כמו שלו. בנוסף, זה עלול להוביל אותם למסקנה השגוייה ששלושת הנהרות נלקחו חזרה ושאין שורדים לשלוח יונה לברסאיוס. זה כבר יסדר להם כמה נוטשים ועורקים, ובטוח אדם שאפתן אחד שיפנה אל קונטרול למידע תמורת כסף. כל כך הרבה עושים את זה במהלך מלחמות". החתול עושה פרצוף חושב שכמעט גורם לדנדליון ללטף אותו, ואומר, "אתה רוצה שאני אשתמש בקסמיי ה... חתוליים, כדי להיכנס לביתו של סילוואניק? אלפים אוהבים חיות. אני חושב שזה שווה ניסיון".

 

[העוג הברברי]

ממלכה-

ספוילר

In
"לא אתפוס אותו בתוך ביתו כול עוד יש אפשרות אחרת" אומר דנדליון "אזמין אותו אליי, לקבל מינוי חדש. אנעל מאחוריו את הדלת. ואחר כך... יתנהל משא ומתן... אפשר לקרוא לזה ככה" אומר דנדליון לחתול.
Out
ואם אין לפארגוס עוד עצות אני פשוט אלך לשלוח לו את ה'מינוי'.

 

[rui]

נביא -

ספוילר

IN
דלתות האולם נפתחות. רונדון יושב על כס המפקד, איפה שקורניליוס ישב, ולורד ארגרות' יושב בכיסא של היועץ, לורד ניוואק המנוח. האנשים נראים לא רגועים על ההחלפה. ארתור וגאס שומרים על הסדר בין הלורדים שבאו לראות משפט וצדק, והנטריוס לקח ספר גדול כדי לכתוב את האנשים, האשמים והצדק שנעשה.
איש שמן נכנס, גורר ילד צעיר שגילו לא עולה על שש. הילד מדמם מפיו, והאיש השמן, בן שלושים לפחות, נרגז. "הזין הקטן הזה ניסה לגנוב ממני תפוחים!" הוא צורח על הילד, שמתחיל לבכות. "ולא רק שהוא נכשל, הוא הפיל את כל העגלה! האנשים לא מוכנים לקנות מזון שנגע ברצפות, כיוון שהם 'נגועות בדם וקללות' בגלל המרד המזדיין הזה! אני דורש פיצוי, ומבחינתי תעשקו אותו ואת המשפחה שלו כדי להביא לי צדק!"
"ילד, האם זה נכון?" שואל לורד ארגרות'.
"כ-כ-כן, אבל זה רק כי אמא שלי חולה וצריכ-" הוא נקטע על ידי הסוחר, "זין על אמא שלך! אתה הרסת לי ת'עסקים! אתה תשלם!" הסוחר מניף את אגרופו והילד מתכווץ וצורח, "לא! בבקשה לא!" אל מול הקהל. הסוחר מסתכל סביב ומכריח את עצמו להירגע. "מפקד, לא מעניין אותי מי שולט - ברסאיוס, ריקן, מבחינתי שגם הארכמג ישלוט", המשפט נענה בקריאות בוז. לא ברור על מי מהמועמדים צעקו בוז. "אני רוצה ת'כסף שלי חזרה. נתתי לילד אגרוף בלסת, אז אני חושב שחינכתי אותו מספיק. לא גונבים ממני".

ממלכה -

ספוילר

IN
החתול מתמתח בנוחות. "אני לא חושב שלבוגדים מגיע יותר, אבל כרצונך" הוא זז מעט. "אני צריך לתפוס קצת שמש, למתוח את השרירים, לצוד עכבר או שניים..." הוא אומר בבחילה. "הדברים שאני עושה בשביל הממלכה, הא?" החתול מחייך שוב. "אני אדאג להתיישב במשרד של דנדליון מבעוד מועד. לא שאוכל להועיל הרבה, אבל אולי אוכל להבהיל אותו מעט עם נביחה חדה" הוא אומר בשעשוע, אך נהפך לרציני לרגע. "דבר אחרון ששכחתי לומר לך. מכיוון שהנשמה שלך פה, בגוף של זר, אם הוא יפגע גם הגוף שלך יפגע. ישנו קשר רוחני ומאגי בין הגופים של שניכם כל עוד הטקס מתקיים. במילים אחרות - אם דנדליון יהרג, אסאדר ימות איתו. וההפך, כמובן, אך אף אחד לא יעז לתקוף אותנו בארמון" פארגוס אומר ויוצא במהירות פנתרית מן הסמטה, מילל בכעס אל עבר עכבר.