"תפוחים?" רונדון שואל, "אני לא מבין איך השגת תפוחים בזמנים כאלה, אבל בכל מקרה. אתה תקבל פיצוי" הוא מחווה בידו והילד מתקרב, "מה קרה לאמא שלך? מה קרה לאבא שלך?"
ממלכות שבורות, מו"ד 4 לעומק - עץ משחק
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נביא -
IN
"לפני המרד היו פה תפוחים" הוא אומר בכעס.
"אמא שלי חולה מאז שהיה גשם לפני שבוע, ה-היא מכרה לחם שהיא אפתה ולא הרגישה טוב. א-אני לא מכיר את אבא שלי".
"לפני המרד היו פה תפוחים" הוא אומר בכעס.
"אמא שלי חולה מאז שהיה גשם לפני שבוע, ה-היא מכרה לחם שהיא אפתה ולא הרגישה טוב. א-אני לא מכיר את אבא שלי".
נביא
"אני מבין" אומר רונדון, משקר. "מה דעתך על זה סוחר? הילד יקבל עבודה כאן בארמון בתור שומר וישלם על התפוחים מהמשכורת שיקבל. חצי מהמשכורת יעבור אליך וחצי יעבור אל האם החולה."
נביא (רוי)
ארתור אל פונדק המורדים, הוא מוצא כמה מורדים ומורה להם להודיע שנפתח גיוס לצבא הנביא, כול אדם שיכול להחזיק נשק מוזמן, ויקבל תשלום טוב אוכל מים ומקום לישון בו, לאחר מכאן הוא קורה לעוד כמה מורדים ומקים במה בכיכר המרכזית, ומחיל לקרוא לאנשים להצטרף לצבא הנביא.
נביא (טייגר) -
IN
כמה אנשים מתחילים להתלהב ולרוץ בקריאות חזקות מאחורי ארתור, צועקים לאנשים להצטרף לצבא החופש. כשארתור מגיע למרכז העיר, איש שמן בחולצה בלוייה עם יותר חורים מהשיניים של האיש מסתכל עליו במבט כועס. הסנטר שלו מלא זיפים, ולמרות זאת נראה שהוא יחסית מקובל בעיר. "ולמה שנרצה להצטרף לצבא של אורקים מגעילים וגובלינים טיפשים? למה שלא תביאו גם קובולדים וקצת טרוגולדיטים? הא? צבא של ברברים, אני קורא לזה. 'צבא חופש'" הוא אומר וצוחק בקול.
כמה אנשים מתחילים להתלהב ולרוץ בקריאות חזקות מאחורי ארתור, צועקים לאנשים להצטרף לצבא החופש. כשארתור מגיע למרכז העיר, איש שמן בחולצה בלוייה עם יותר חורים מהשיניים של האיש מסתכל עליו במבט כועס. הסנטר שלו מלא זיפים, ולמרות זאת נראה שהוא יחסית מקובל בעיר. "ולמה שנרצה להצטרף לצבא של אורקים מגעילים וגובלינים טיפשים? למה שלא תביאו גם קובולדים וקצת טרוגולדיטים? הא? צבא של ברברים, אני קורא לזה. 'צבא חופש'" הוא אומר וצוחק בקול.
IN
ארתור מישיר מבט אל הדובר, "כן אורקים נלחמים לצידנו, וגם גובלינים, ואם אמצא קובלד שיאמין במטרה שלנו אצרף גם אותו, מה זה משנה בני לאיזה גזע אנחנו, אם כולנו מאמינים במטרה אחת, בעידן החדש שלנו אין מקום למחשבות כאלה, אם אנחנו רוצים להביא עידן של שפע אנחנו חייבים לחסל עבדות, אנחנו חייבים להרוג את השנאה, העולם הזה מושחת, מנוהל על ידי מלכים מושחתים, נשלט בידי על מושחתים, הם האויב, אלו שחטאו בחייהם, לא שאלה שפשעם היחיד הוא שהם נלדו לגזע השונה משלך" מטיח ארתור בדובר.
ארתור מישיר מבט אל הדובר, "כן אורקים נלחמים לצידנו, וגם גובלינים, ואם אמצא קובלד שיאמין במטרה שלנו אצרף גם אותו, מה זה משנה בני לאיזה גזע אנחנו, אם כולנו מאמינים במטרה אחת, בעידן החדש שלנו אין מקום למחשבות כאלה, אם אנחנו רוצים להביא עידן של שפע אנחנו חייבים לחסל עבדות, אנחנו חייבים להרוג את השנאה, העולם הזה מושחת, מנוהל על ידי מלכים מושחתים, נשלט בידי על מושחתים, הם האויב, אלו שחטאו בחייהם, לא שאלה שפשעם היחיד הוא שהם נלדו לגזע השונה משלך" מטיח ארתור בדובר.
נביא (טייגר) -
נביא (נקסטורל) -
IN
"וכל היצורים האלה ניסו לחסל אותנו. שמעת על הכפרים המוקירים, הו, חייל נאמן?" הוא אומר, והאנשים מהנהנים. "הכפרים הללו התגייסו לשורות הממלכה כשריימונד בא ושחרר אותם מגלי האורקים שפשטו עליהם. שמעת על מלחמת הרדיפה? על מה אתה חושב שזה היה? ריימונד היה אדם כנה וטוב, שידע שהעולם שייך לבני האדם. כן, הוא ויתר קצת לאלפים, אבל הכל לטובתינו. אנחנו הגזע השולט, אנחנו הגזע הנאור שבנה את כל מה שאתה מסתכל עליו" הוא מצביע על מבצר הסערה ומסתובב כמה פעמים, מאפשר לאנשים להשתהות. "והבן שלו לא שונה. הזבלים שאתה קורא להם בני ברית רצחו את יורש העצר וגרמו למלך למות. הם מונהגים על ידי מטורף שחולם על כיבוש צבאי של כל העולם ואכלוס יצורים מגעלים בערים שלנו" הוא אומר, מדגיש את המילה האחרונה. "גובלינים בבתיהן של הנשים, אורקים אונסים אותן. הובגובלינים יעבידו אותנו לפני שנוכל לומר הנביא. הכל קנונייה, אני אומר לכם. הברסאיוס הזה מתכנן הפיכה נוראית שתביא את העולם לכאוס מוחלט ולהשמדה של הגזע שלנו. אנחנו צריכים לעמוד ולהתמרד, לא לשתוק בזמן שהם כובשים את המבצר שלנו. אנחנו בנינו את זה, אבותינו שישבו פה. באיזה זכות הם שולטים? הא?" הוא צורח, והאנשים מריעים לו. הם מתחילים להקיף את ארתור באיום, וגם תומכיו שלפני רגע נראים שקולים ומחושבים כנגד האיום החדש.
"וכל היצורים האלה ניסו לחסל אותנו. שמעת על הכפרים המוקירים, הו, חייל נאמן?" הוא אומר, והאנשים מהנהנים. "הכפרים הללו התגייסו לשורות הממלכה כשריימונד בא ושחרר אותם מגלי האורקים שפשטו עליהם. שמעת על מלחמת הרדיפה? על מה אתה חושב שזה היה? ריימונד היה אדם כנה וטוב, שידע שהעולם שייך לבני האדם. כן, הוא ויתר קצת לאלפים, אבל הכל לטובתינו. אנחנו הגזע השולט, אנחנו הגזע הנאור שבנה את כל מה שאתה מסתכל עליו" הוא מצביע על מבצר הסערה ומסתובב כמה פעמים, מאפשר לאנשים להשתהות. "והבן שלו לא שונה. הזבלים שאתה קורא להם בני ברית רצחו את יורש העצר וגרמו למלך למות. הם מונהגים על ידי מטורף שחולם על כיבוש צבאי של כל העולם ואכלוס יצורים מגעלים בערים שלנו" הוא אומר, מדגיש את המילה האחרונה. "גובלינים בבתיהן של הנשים, אורקים אונסים אותן. הובגובלינים יעבידו אותנו לפני שנוכל לומר הנביא. הכל קנונייה, אני אומר לכם. הברסאיוס הזה מתכנן הפיכה נוראית שתביא את העולם לכאוס מוחלט ולהשמדה של הגזע שלנו. אנחנו צריכים לעמוד ולהתמרד, לא לשתוק בזמן שהם כובשים את המבצר שלנו. אנחנו בנינו את זה, אבותינו שישבו פה. באיזה זכות הם שולטים? הא?" הוא צורח, והאנשים מריעים לו. הם מתחילים להקיף את ארתור באיום, וגם תומכיו שלפני רגע נראים שקולים ומחושבים כנגד האיום החדש.
נביא (נקסטורל) -
IN
"כנושא כלים של ראש המשמר" לורד ארגרות' מתקן אותו. רונדון מהנהן לאישור, והסוחר נראה מרוצה יחסית. האצילים, לעומתו, נראים קרירים לכל היותר. הם מתלחשים ביניהם בשקט עד אשר אדם אחר נכנס, לבוש בסמלי המשמר, וגורר איתו בחור צעיר עם פנים מכוערות, אף ארוך כמו של מכשפה ושער בלונדיני שלא תואם בכלל למראה שלו. "מרגל" הוא משליך את האיש מול רונדון, וההוא מועד על בגדיו השחורים והבלויים ונופל על הרצפה. "תפסנו אותו מסתכל יותר מדי על הצבא. כששאלנו אם ירצה להתגייס, הוא ניסה להתחמק מהשיחה. אחרי מרדף מהיר הוא מעד ותפסנו אותו".
"עבודה טובה", מעיר גאס.
"כנושא כלים של ראש המשמר" לורד ארגרות' מתקן אותו. רונדון מהנהן לאישור, והסוחר נראה מרוצה יחסית. האצילים, לעומתו, נראים קרירים לכל היותר. הם מתלחשים ביניהם בשקט עד אשר אדם אחר נכנס, לבוש בסמלי המשמר, וגורר איתו בחור צעיר עם פנים מכוערות, אף ארוך כמו של מכשפה ושער בלונדיני שלא תואם בכלל למראה שלו. "מרגל" הוא משליך את האיש מול רונדון, וההוא מועד על בגדיו השחורים והבלויים ונופל על הרצפה. "תפסנו אותו מסתכל יותר מדי על הצבא. כששאלנו אם ירצה להתגייס, הוא ניסה להתחמק מהשיחה. אחרי מרדף מהיר הוא מעד ותפסנו אותו".
"עבודה טובה", מעיר גאס.
נביא (רוי)
"תחקרו אותו" אומר רונדון, "אני לא עומד לפתור שום חשדות בלי חקירה. אנחנו לא יכולים לאפשר לדברים כאלה לקרות"
נביא (נקסטורל) -
IN
"חקרנו אותו. הוא לא הודה באישומים, אבל זה ברור שהוא מרגל. מה ייעשה איתו?" שואל השומר, והאצילים מחכים לתגובה.
"חקרנו אותו. הוא לא הודה באישומים, אבל זה ברור שהוא מרגל. מה ייעשה איתו?" שואל השומר, והאצילים מחכים לתגובה.
נביא (רוי)
"המשיכו לחקור אותו, אם הוא לא יודה באשמה אז נחקור את מי שתפס אותו ונראה מי צודק."
נביא (רונדון) -
IN
"אני תפסתי אותו" השומר נראה מעט חסר סבלנות. "שיהיה. נחקור אותו שוב, הפעם עם עינויים", הוא מוציא את המרגל מהאולם.
"שנעבור לדבר האחרון להיום?" שואל הנטריוס.
"אני תפסתי אותו" השומר נראה מעט חסר סבלנות. "שיהיה. נחקור אותו שוב, הפעם עם עינויים", הוא מוציא את המרגל מהאולם.
"שנעבור לדבר האחרון להיום?" שואל הנטריוס.
נביא
"כן" עונה רונדון, "ותדאגו לפקח על העינויים והחקירה, אני לא רוצה שיהיה משהו קיצוני מדי"
נביא (נקסטורל) -
IN
האצילים נראים ולוחשים בזעם זה לזה, אך שותקים לאחר צעקה מגאס. "המפקד אמר את דברו. הביאו את הדבר האחרון להיום".
איש נכנס, נזעם. הוא רזה וחיוור, ונראה שהוא לא ישן טוב בזמן האחרון. "אתה!" הוא מסתכל על רונדון. "ניוואק היה דוד שלי, ואתה רצחת אותו! בזזו את האחוזה שלנו והרסו את שם המשפחה שלנו לחינם, ואז נאמר לי שנלקחו האדמות מהמשפחה שלנו. אני יודע מה דוד שלי עשה, ואני לא תומך בזה, ואתה מעניש את כל המשפחה שלנו לחינם!" הוא צורח בכעס.
האצילים נראים ולוחשים בזעם זה לזה, אך שותקים לאחר צעקה מגאס. "המפקד אמר את דברו. הביאו את הדבר האחרון להיום".
איש נכנס, נזעם. הוא רזה וחיוור, ונראה שהוא לא ישן טוב בזמן האחרון. "אתה!" הוא מסתכל על רונדון. "ניוואק היה דוד שלי, ואתה רצחת אותו! בזזו את האחוזה שלנו והרסו את שם המשפחה שלנו לחינם, ואז נאמר לי שנלקחו האדמות מהמשפחה שלנו. אני יודע מה דוד שלי עשה, ואני לא תומך בזה, ואתה מעניש את כל המשפחה שלנו לחינם!" הוא צורח בכעס.
נביא
"אולי לא תמכת בכך, אבל אתה לא ניסית לעצור אותו. מי כמוני יודע. אתה גם לא התכחשת אליו, ולא שום דבר. אם תרצה תואר אצולה משלך, תעבוד בשבילו ותרוויח אותו. אין לי שום דבר אחר לומר לך."
רונדון קם מכסאו. "בית המשפט נסגר להיום"
רונדון קם מכסאו. "בית המשפט נסגר להיום"
נביא (רונדון) -
IN
"ברברים עלובים! אתם באים וגונבים לנו הכל! אצולה זה מלידה, לא מעבודה! עבודה זה לעבדים!" הוא צורח בזעם ומתקרב באיום לרונדון. רק כדי שגאס יעקם את ידו מאחורי גבו. "החוצה" הוא אומר וזורק אותו על הרצפה. האיש, מושפל, יוצא החוצה בזעם. האצולה גועשת בדיבורים, ואט-אט כל האצילים יוצאים מן האולם. "אני לא חושב שהאצולה אהבה את השינויים" אומר הנטריוס לרונדון כשכולם כבר יצאו.
"ברברים עלובים! אתם באים וגונבים לנו הכל! אצולה זה מלידה, לא מעבודה! עבודה זה לעבדים!" הוא צורח בזעם ומתקרב באיום לרונדון. רק כדי שגאס יעקם את ידו מאחורי גבו. "החוצה" הוא אומר וזורק אותו על הרצפה. האיש, מושפל, יוצא החוצה בזעם. האצולה גועשת בדיבורים, ואט-אט כל האצילים יוצאים מן האולם. "אני לא חושב שהאצולה אהבה את השינויים" אומר הנטריוס לרונדון כשכולם כבר יצאו.
נביא (רוי)
"נראה לי שלא הבנת. מה שאמרתי הוא שאם אתה רוצה את תואר האצולה שלך חזרה, תצטרך לכפר על מה שדודך עשה ולמחות את הכתם ממשפחתך" רונדון אומר לו בקול רגוע בעוד הוא מתקרב.
ריקן מעביד אנשים, אתה חושב שאתה יותר טוב מהגובלינים והאורקים?, אני מבין את זה, זה לא נכון אך מובן, אבל בו וסה להבין את זה, העולם הזה, שהעולם שאנו בני האדם בנינו, הוא לא יכול להחזיק,אנארק קם ואף אחד לא עושה דבר כדי לעצור אותו, הממלכה מעבידה אנשים ואף מילה לא נאמרת, תרבות לא יכולה להיתמך ככה, אתה לא יכול לחיות במלחמה נצחית, להלחם באוריקם ובגובלינים שוב ושוב, בהובוגבלינים באלפים בגמדים ובננסים, אתה לא יכול לחיות בעולם הזה ללא שאר הגזעים, אתה טוען שאנחנו לא יכולים לחיות אם גובלינים וארקים, שהם יאנסו את נשותינו וירצחו אותנו, אבל איך אתה יכול לדעת?, הריי מעולם לא חיינו איתם בשלום, מעשיי הזוועה שהם מבצעים כלפיינו לא שונים מעלה שאנו מבצעים לכול אחד מאוביינו, אפילו בני אדם, אתה שואל באיזה זכות אנחנו שולטים?, בזכות הצדק, בזכות האל האחד, ובזכות החרב, " צועק ארתור, " העיר נכבשה, אני יכול להרוג אותך על המילים שאמרת, אבל אני לא, עשה זאת, כיוון שאין במילותיך רוע, רק חוסר הבנה, אם תרצה להמשיך את הוויכוח הזה, למד, בחן כפרים אורקים וגובלינים, למד את תרבותם וחזור אליי, אם יהו לך טענות אני נשבע באל האחד שאבחן אותן היטב, ואדעג להתייחס אלייהם" אומר ארתור בקול שקול וחסר פחד.
נביא -
IN
האיש צוחק בפניו של ארתור. "שניקח את הסיכון בשביל ההזדמנות לחיות בשלום? לא, עדיף למחוק אותם מהאדמה. האל האחד שלך יכול ללכת להזדיין, עלי יגן קמרהאן" הוא פונה להסתובב כשאבן נזרקת עליו. הוא מדמם מאחורי ראשו, מסתובב ומקלל. עוד אבן נזרקת עליו, ואבן נזרקת על מי שפגע באיש הזה. תוך כמה שניות, התומכים והמתנגדים זורקים זה על זה אבנים. שלוש פוגעות בארתור בשריונו, אך אחת פוגעת בפניו והוא טועם את דמו שלו.
META
6 נזק.
האיש צוחק בפניו של ארתור. "שניקח את הסיכון בשביל ההזדמנות לחיות בשלום? לא, עדיף למחוק אותם מהאדמה. האל האחד שלך יכול ללכת להזדיין, עלי יגן קמרהאן" הוא פונה להסתובב כשאבן נזרקת עליו. הוא מדמם מאחורי ראשו, מסתובב ומקלל. עוד אבן נזרקת עליו, ואבן נזרקת על מי שפגע באיש הזה. תוך כמה שניות, התומכים והמתנגדים זורקים זה על זה אבנים. שלוש פוגעות בארתור בשריונו, אך אחת פוגעת בפניו והוא טועם את דמו שלו.
META
6 נזק.
"מספיק !!!", שואג ארתור, שולף את חרבו שזוהרת באור כביר, עטויה בלהבות קדושות, "אנחנו לא יכולים להלחם אחד בשני, עלינו להיות חזקים, עלינו להיות מאוחדים, אתה אמרת שיותר קל להרוג את כול הגובלינים, אתה טועה, אתה לא יכול לטבוח שעמים שלמים, כמה חיילים ימותו בקרב?, כמה ערים ישרפו, אתה לא יכול לצאת למלחמה רק בגלל שאתה פחוד שלא תצליח לעשות שלום, ויותר מזה, אתה, ואנחנו, לא יכולים להלחם כך, להאבק על אי הסכמה, אנחנו צריכים להיות מאוחדים, לחסל את החוטאים, לקבל את הצדיקים, ולפעול יחד, רק כך נוחל ליצור עולם טוב יותר, רק כך נוכל לגרש את האפלה המתקרבת" שואג בלהט רב, ומעט כעס מתלווה לקולו.
META
משתמש בכוח ההיתקלות הילת להבות כדי לגרום לנשק שלי לזהור באש קדושה.
META
משתמש בכוח ההיתקלות הילת להבות כדי לגרום לנשק שלי לזהור באש קדושה.
נביא (טייגר) -
IN
מלחמת האבנים מפסיקה בעת שארתור שולף את חרבו הבוערת. האיש השמן יורק על הקרקע שילוב של רוק ודם. "זה מה שאני חושב עליכם ועל כל הגזעים שלכם. כסטרויס יבוא, הוא ימחץ עם כולכם. גובלינים ובני אדם בוגדים כאחד" האיש הולך, פצוע בשפתו בשלושה מקומות שונים. האנשים מתפזרים אט-אט, מתלחשים ביניהם על שוויון, חירות, ועל הסיכון שכרוך בכך.
ארתור לא בטוח אם הוא הצליח, אבל הוא חושב שכן. הגזענות והשנאה תפסו שורש עמוק במחשבות האנשים, אבל אולי יום אחד הם יקלו בדעתם על גזעים אחרים.
מלחמת האבנים מפסיקה בעת שארתור שולף את חרבו הבוערת. האיש השמן יורק על הקרקע שילוב של רוק ודם. "זה מה שאני חושב עליכם ועל כל הגזעים שלכם. כסטרויס יבוא, הוא ימחץ עם כולכם. גובלינים ובני אדם בוגדים כאחד" האיש הולך, פצוע בשפתו בשלושה מקומות שונים. האנשים מתפזרים אט-אט, מתלחשים ביניהם על שוויון, חירות, ועל הסיכון שכרוך בכך.
ארתור לא בטוח אם הוא הצליח, אבל הוא חושב שכן. הגזענות והשנאה תפסו שורש עמוק במחשבות האנשים, אבל אולי יום אחד הם יקלו בדעתם על גזעים אחרים.
