dragonian - סבבה, אין לי שאלות כרגעA archiver - כעיקרון יש מקום לכולם, רק תשים לב בבקשה שזה לא מהדורה חמש אלא המרה שלה לשיטה של מלחמת הכובכים. האם קראת את השיטה?
האיש הצעיר - רק בודק אם הסתדרת עם הSRD? אם יש שאלות או משהו אתה יותר ממוזמן לשאול
-
שדרגנו את האתר לגרסה חדשה ומגניבה, בואו לגלות מה התחדש וגם לדווח על באגים ולהציע שיפורים בנושא של השדרוג
חג פסח שמח
מלחמת הכוכבים - צללי הג'די - עץ הרשמה (0/4) (SW5E)
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
dragonian - סבבה, אין לי שאלות כרגעA archiver - כעיקרון יש מקום לכולם, רק תשים לב בבקשה שזה לא מהדורה חמש אלא המרה שלה לשיטה של מלחמת הכובכים. האם קראת את השיטה?
האיש הצעיר - רק בודק אם הסתדרת עם הSRD? אם יש שאלות או משהו אתה יותר ממוזמן לשאול
כשראיתי את כמות ההיענות ואת כמות הכוח שלי לקרוא את הSRD, החלטתי שאני אשאיר את ארבעת המקומות במשחק שלך לאחרים...
אז להתחיל לעבוד על הדף הקראנצ'י?
עוד לא, אני אתן עוד שבוע בערך לראות שאין עוד אנשים שקופצים, ואז אכריז מי התקבל ונעבוד על דפדים יחד.
כרגע בתהליכים של למידת המהדורה, אבל נראה טוב סך הכול.
ראיתי עכשיו שיש הגבלה על דמויות של ג'דיי, הכוונה לדמויות שמשתמשות בכוח בכללי, או רק לדמויות השייכות למסדר?
(חשבתי על דמות של אית'וריאני קונסולר, מעין אאוטסיידר בקרב המין שלו בעל אופי תמהוני משהו, שהמיומנות שלו בכוח נרכשה יותר בלמידה עצמית, וכמו כל דמות במשחק תפקידים, איזה טראומה טובה או שניים
)
ראיתי עכשיו שיש הגבלה על דמויות של ג'דיי, הכוונה לדמויות שמשתמשות בכוח בכללי, או רק לדמויות השייכות למסדר?
(חשבתי על דמות של אית'וריאני קונסולר, מעין אאוטסיידר בקרב המין שלו בעל אופי תמהוני משהו, שהמיומנות שלו בכוח נרכשה יותר בלמידה עצמית, וכמו כל דמות במשחק תפקידים, איזה טראומה טובה או שניים
)
עניתי על זה:
אני כן אגיד שדמות של משתמש כוח שהיא לא ג'די כן צריכה מורה בצורה כזו או אחרת, אתה יכול "לגעת" בכוח בטעות בלי הכוונה פה ושם, אבל דמות של משתמש כוח מלא צריכה איזו הכשרה, בין אם דרך האקדמיה של הג'די, האקדמיה של הסית' בקוריאבאן או כל מורה אחר שלא שייך לצדדים. בסופו של דבר ה"כוח" הוא מיומנות שאתה צריך שמישהו ילמד אותך להפעיל. יש אולי פה ושם חברה עם שמסוגלים להפעיל כוח אחד בצורה כזו או אחרת (מכאנית זה דרך הכשרונות הרלבנטים) אבל דמות של משתמש כוח מלא (קונסלור/גארדין או סנטניל) צריכים הכשרה מסודרת
שימו לב- אני מכריז על דדליין - 17.1.2023 הוא המועד האחרון להגשת רקע. (אלא אם כן נראה שיהיה מישהו שיבקש ארכה)
צללי הג'דיי – היילור קירת'אא, עוד-לא-ג'דיי
היילור מביט סביב בעצבנות, משתדל להציג באגביות את חרב האור שתלויה למותניו, בעיקר כדי להסיח את דעת הסובבים אותו מהצמה הדקה שהוא תחב מאחורי אוזנו והסתיר בברדס חום. הטרמינל עמוס באנשים, אף אחד לא ישים לב אליו, נכון? רק עוד אחד מני רבים שנוהר לבדוק את אתר ההתקפה המסתורי, האיום החדש שחצה את כל קווי החזית של הרפובליקה. רק המחשבה על הסית' המתעוררים, מעלימים מקדשי ג'דיי שלמים בן לילה, מחזקת בו את התחושה שהוא עושה את הדבר הנכון – ולא משנה מה כל השאר יאמרו.
הוא שולח יד לצמתו בהיסח הדעת, ותופס את עצמו בזמן – הופך את התנועה לגירוד מגושם של זיפי הזקן המעטים שלו. שלוט בעצמך, או שלא תוכל לשלוט בסביבתך. הוא מתיישב על הספסל הפלסטי הנוקשה ומביט סביב, תודעתו נודדת למחוזות רחוקים. בעודו מנצל את ההזדמנות לרפלקציה על הימים האחרונים, הספקות שבים ועולים בו, ואמרת כנף נוספת של מאסטר אינדרארי צפה ועולה, כמו בתגובה לחששות – על פי הקוד, למען הקוד.
אין רגש, ישנו רק שלום
היילור לא בכה כשלקחו אותו מההורים שלו – הם חייכו וליטפו לו את הראש ואמרו לו מילים רכות שהוא לא זכר אף אחת מהן. הוא זכר דמעות על העיניים שלהם, אבל הוא לא בכה. הוא גם לא בכה בלילה הראשון שלו במקדש, ישן על רצפת אבן קרה עם ילדים שהוא לא הכיר. הוא לא בכה בפעם הראשונה שהסיט את מסלולו בטעות תוך כדי גלגול, ונתקע בעוצמה כזו בקיר עד ששלחו אותו למרפאה.
הפעם הראשונה שהיילור זוכר את עצמו בוכה היא במבחן הראשון שלו. הוא אחז במוט המתכת הדק, שאמור היה לייצג את להב האור שעוד מעט יחזיק. הוא התבונן בעיניים בוהקות במורה שלו, מבצעת את הסבסוב הכפול באלגנטיות על-אנושית. הגיע תורו לנסות. המקל הסתובב, הסתחרר, ואז נשמט מאחיזתו, פוגע בקרקע בקול צלצול רועם.
היילור חש את הדמעות צפות בעיניו, ובלע רוק, מנסה להעלים את הגוש בגרונו. מאסטר קינארי רכנה לצידו והניחה יד על כתפו. "אל תבכה, היילור. הרחק את הרגש, בתוכך יש רק שלום. הנסיון והכשלון הם שני צדדים של אותו שקר, ישנו רק המעשה – עוד לא עשית אותו, אבל עוד תעשה."
היילור הנהן, ניגב את אפו בשרוולו, והתכופף כדי להרים את המטה ששמט. הוא חזר לעמידת מוצא, וניסה שוב. ושוב. ושוב.
אין בורות, ישנו רק ידע.
היילור הצעיר חש את הקור עובר בעצמותיו, אבל הוא ידע מספיק כדי להבין שאסור לו להראות חולשה. לא עכשיו. הוא עשה את דרכו בתוך המערה הגדולה כבר קרוב לשעה וחצי, אולי יותר, והיה לבד כמעט מהרגע שהתחיל. אבל היילור הבין שעיניים זרות צופות בו, וייתכן שלא כולן שייכות למסדר הג'דיי.
אצבעותיו חזרו לתופף בהיסח הדעת על חגורתו, איפה שבקרוב – כך קיווה – הוא יזכה לשאת להב אור משלו ובעיצובו. הוא פנה לכאן ולכאן, מנסה להאזין לשירתו העדינה של הקריסטל אותו הוא חיפש. ואז, לפתע, הוא ראה אותו. נעוץ בקצה של זקיף אבן עטוי רסיסי קרח, בוהק בחשכת המערה.
הוא הסתער קדימה, שולח יד אל הגביש – רק כדי לגלות שיד אחרת, מטופרת ועטויית שחורים, הקדימה אותו. הוא הרים את עיניו, והיישיר מבט לזוג אישונים מתלקחים באור צהוב. הסית' אולי היו רק אגדה, אבל כזו שצעירי הג'דיי הכירו היטב.
"זה לא אמיתי, אתה לא אמיתי, אני יודע שאתה לא אמיתי, אני יודע שאתה לא אמיתי."
הסית' צחק, צחוק גרוני ומרושע, מתנשא מעל הילד. "ידע הוא כוח, ילדון. אם אתה יודע שאני לא אמיתי, אתה יודע מספיק כדי לעצור אותי." הוא השליך לעברו משהו, והיילור תפס אותו באינסטינקט – להב אור ישן, מוכתם בדם. "או שאתה רוצה שאקח ממך את הגביש שמגיע לך?"
היילור התמלא פחד, ולחץ על הכפתור. להב האור צמח למלוא אורכו, והיילור הסתער קדימה. הוא הכה ושיסף, משתמש בכל טכניקה הוא הכיר, עושה כל מה שיכל כדי לקרוא את האויב כמיטב יכולתו, מנצל כל יתרון כנגדו. הוא ינצח בקרב הזה, הוא חייב לנצח. הוא הכה והכה והכה, וחש לשמחתו הרבה שהסית' נכנע למכותיו. לבסוף, הוא הניף את הלהב למכה ניצחת – ונפל לאחור באימה, כשהלהב ננעץ באויבו ולא גרם לו נזק כלל.
"הבעיה שלך, ג'דיי צעיר, היא שאתה יודע טוב מאוד – אבל אתה לא יודע מספיק. מה תעשה ביום שלמרות כל נסיונותיך, החרב שלך לא תספיק?" היילור נסוג לאחור, ומלמל בנחישות "הלהב יוביל אותי, ותמיד ימצא את יעדו. ברגע שניסיתי, הפסדתי. אני לא אנסה – אני אעשה"
החרב הייתה בידו בשנית, הוא הניף אותה, והסית' נעלם – מותיר אותו מתנשם ומתנשף, עם גביש קייבר בידו.
אין תשוקה, ישנה רק שלווה.
הגיעה העת למבחן האחרון. היילור הפגין שליטה מתקבלת על הדעת בתחום ההיסטוריה והתיאולוגיה של הכוח, הוא הצטיין בצורה יתרה בקרבות להב-אור, וכעת היה עליו להתמודד עם האתגר – בכל דרך שיבחר. לפניו ריחפו שלשלאות מתכת, הכוח מחזיק אותן נעולות במקומן בסבך בלתי אפשרי.
הוא ראה חברים לשבט מנסים אלף שיטות שונות. להשתמש בכוח כדי להניע את השלשלאות, לעקמן סביב הקשר המקורי, לחוש באמפתיה בהיסטוריה של הקשר על מנת לשחזר את הצעדים שיצרו אותו. היילור הביט סביב, וחש כיצד הזמן שלו הולך ואוזל. השליטה שלו בכוח לא הייתה גדולה מספיק כדי לעשות אף אחד מהדברים האילו. היה לו רק כלי אחד. הוא הביט בחרב האור שלו.
כשכל מה שיש לך הוא להב אור, אין דבר שלא תוכל לחתוך. כל האתגרים והמכשולים הם אותו אחד – ניצחת אחד, ניצחת את כולם. תן לסערה לחלוף על פניך, והישאר לבדך עם מטרתך.
בהינף להב מדויק בצורה על טבעית, האתגר של מאסטר גורדיוס נחתך לשניים – מפיל את השלשלאות לקרקע, ומותיר את האוצר בפנים שלם.
רוב המאסטרים הביטו בדאגה בילד עם גישה כה ישירה ואגרסיבית – אבל מאסטר אינדרארי, שכבר הוביל כוחות בחזית מלחמת הרפובליקה, הביט בו וראה בדיוק את מה שהוא צריך – את הפתרון לאיום ההולך וגובר מצידו של רייבן, את הדרך של הג'דיי להחזיר את הכדור למגרש שלהם – אחת ולתמיד.
אין תוהו, ישנה רק הרמוניה.
צעקות, יריות, דם, כאוס. זה היה הרושם שקידם את פניו של היילור כשהם נחתו על הקרקע החרוכה של הכוכב אלרדין, שכוחות הרפובליקה עליו ניסו לשמר עמדות קריטיות לשרשרת האספקה הגלקטית במאבק נגד רייבן. הוא ושני הפאדוואנים האחרים, צמות טריות מתנופפות לצידי ראשיהם, פסעו לציוד של מאסטר אינדרארי. בעת חירום, הג'דיי שלחו את כל מי שיכלו לקו החזית, לסייע בהובלת כוחות משימה מיוחדים. והמשימה שלהם הפעם, כך הסביר אינדרארי, הייתה מיוחדת במינה.
"אנחנו צריכים לקחת את היוזמה לידינו, לא לתת לפחד להכריע אותנו." הוא אמר בקול רציני ומתון. אידנרארי הוביל אותם לשולחן הולוגרפי שהציג את תמונת הכוחות בשטח. "אמרו לי, מה אתם רואים?"
ליילה, פאדוואן עם כשרון טבעי לטלקינזיס, הביטה לרגע קצר "כוחות בתנועה, אני רואה. הרבה זזים, הרבה לחצים, כמו מערה מלאה קיטור, יתפרץ...כאן, או כאן, או כאן", היא החוותה על נקודות שונות בשדה הקרב בהם הכוחות עמדו זה מול זה באיזון, ממתינים לרגע שמי מהם ישיג יתרון על רעהו.
ווינור, שהכשרון הטבעי שלו היה חיזוי, הנהן "אני מסכים עם לייל. וברגע שאחד מהם יפרוץ, האחרים ילכו באותו כיוון. אנחנו צריכים לעצור את הכוחות שם, לא?"
אינדרארי משך בכתפיו וחייך "לא יודע. מה אתה חושב, היילור?"
היילור גמגם "אני? אני לא מבין באסטרטגיה וכאלה. תנו לי רק סית'ים להרחיק, אני בסדר." אינדרארי היישיר אליו מבט "אל תזלזל ביכולותיך, יהיו מספיק שיעשו זאת במקומך. אל תשתמש בזלזול הזה כדי להתחמק מעבודה, אחרת לעולם לא תשיג דבר. נבחרת לפאדאוון שלי כי אני מעריך את יכולת החשיבה שלך. אמור לי, מה אתה חושב? מה אתה רואה?"
היילור הביט במפה ונשם עמוק.
אין אתגר, יש רק מטרה. אין שלשלאות, ישנו רק הלהב. אין תוהו של כוחות פועלים, יש החלטה אחת שתשנה הכל. הוא נתן לכוח לזרום דרכו, והצביע על רכב קטן שעשה את דרכו בין העמדות, כמעט בלתי נראה באש התותחים המדומה "כאן, כאן אנחנו צריכים לתקוף. זו החוליה החלשה שלהם."
אינדרארי הנהן בחיוך רחב "צודק, היילור. שם נמצא המפקד שלהם, מחלק להם פקודות ומארגן אותם, נותן להם עצות וחיזויים על אויביהם – כולל אותנו. אם נחסל אותו, כל החזית הזו תתפרק. אבל אני חושש שזה לא יהיה כל כך פשוט – נצטרך למשוך אותם למארב."
אבל היילור לא יכול היה שלא לחייך. הוא עשה את זה, הוא הצליח במשימה הראשונה שקיבל – ומבטו של אינדרארי רמז לו שאחריה יבואו עוד רבות.
אין מוות, ישנו רק הכוח.
היילור שכב על הרצפה והתאפק שלא לצרוח. הכל כאב לו, שערו וחצי פניו נחרכו בפיצוץ. הוא לא הצליח להרים את ראשו, לא הצליח להתבונן בשדה הקטל שסביבו – וגם אם הוא היה מצליח, הוא לא היה רוצה לראות את גופתו פעורת העיניים של ווינור. ווינור, שרק ניסה להזהיר אותו מפני הסכנה במעשיו. ווינור, שהוא סירב להקשיב לו, כי הוא החליט שהוא יודע טוב יותר.
כי הוא החליט ששלושה פאדוואנים יוכלו לגמור עם העסק הזה אחת ולתמיד. במקום להפחית את כמות הדם חסר התוחלת, המתקפה הנואלת רק הוסיפה עליו עוד. קרבות בין הרפובליקנים לרוונצ'סטים סערו בלי הפוגה, אבל הוא יכל לחוש במבטים המאשימים עליו ועל בני בריתו.
הוא חש ביד קשה דוחקת בו. "קום", אינדרארי דרש בקור, נותן לגשם הקפוא לזלוג עליהם מבלי להציע להיילור אפילו צל של הגנה. "קום עכשיו, מיד." המאסטר שלו משך אותו לעמידה והניח יד קרה על כתפו "אתה יודע מה עשית? יש לך מושג מה עשית?"
היילור החל לגמגם "אני ניסיתי ל'" הסטירה על לחיו החרוכה עצרה אותו במקומו, והוא אימץ כל שביב של כוח רצון שהיה בו כדי לא לצרוח מכאבים "ניסיתי זו לא מילה של ג'דיי, היילור. הסברתי לך שאתה ג'דיי עכשיו, אתה צריך לחשוב כמו ג'דיי, להתנהג כמו ג'דיי, ולקבל פקודות כמו ג'דיי. נראה שנכשלתי בחינוך שלך, נכשלתי בנסיון ללמד אתכם תוך כדי תנועה, תוך כדי קרב – ווינור מת, אתה כמעט נהרגת, לייל כמעט פגעה בעצמה באופן בלתי הפיך בנסיון לחפות עליכם. אני לא יכול ללכת מכאן, כי אני צריך להציל את החזית שכמעט השמדת לנו. אחרת הייתי גורר אותך למועצה בעצמי."
אותן ידיים קרות ונוקשות גררו אותו הרחק מהקרב, הצעידו אותו לאוהל אספקה מאולתר, ותחבו לכף ידו הרועדת משהו "עם זה אתה עולה למעבורת הראשונה למקדש המרכזי. אני סומך עליך שיש בך מספיק כבוד לג'דיי ולמורשתם כך שלא תנסה שום דבר, אלא רק תעשה את הדבר הנכון."
אינדרארי עזב מבלי להגיד מילה, מותיר את היילור באוהל, בחושך, לבדו. ובזמן שהוא השעין את פניו החרוכות על שולחן המתכת הקר, הוא הנהן לעצמו באיטיות. כן, הוא יעשה את הדבר הנכון – בפעם הבאה שיראה דבר כזה, הוא לא יהסס – הוא יפעל. והפעם, חרב האור תשיג את מטרתה, והוא יראה לאינדרארי שהוא היה הבחירה הנכונה.
אבל כל פעם שהוא חושב על אינדרארי, כך הוא ימשיך לגלות בימים ובשבועות לאחר מכן, הוא לא יוכל שלא לחשוב על עיניים עיוורות כעיני דג שבוהות בו – שטופות דם, דומעות רצח, מאשימות בלא הפוגה.
היילור מביט סביב בעצבנות, משתדל להציג באגביות את חרב האור שתלויה למותניו, בעיקר כדי להסיח את דעת הסובבים אותו מהצמה הדקה שהוא תחב מאחורי אוזנו והסתיר בברדס חום. הטרמינל עמוס באנשים, אף אחד לא ישים לב אליו, נכון? רק עוד אחד מני רבים שנוהר לבדוק את אתר ההתקפה המסתורי, האיום החדש שחצה את כל קווי החזית של הרפובליקה. רק המחשבה על הסית' המתעוררים, מעלימים מקדשי ג'דיי שלמים בן לילה, מחזקת בו את התחושה שהוא עושה את הדבר הנכון – ולא משנה מה כל השאר יאמרו.
הוא שולח יד לצמתו בהיסח הדעת, ותופס את עצמו בזמן – הופך את התנועה לגירוד מגושם של זיפי הזקן המעטים שלו. שלוט בעצמך, או שלא תוכל לשלוט בסביבתך. הוא מתיישב על הספסל הפלסטי הנוקשה ומביט סביב, תודעתו נודדת למחוזות רחוקים. בעודו מנצל את ההזדמנות לרפלקציה על הימים האחרונים, הספקות שבים ועולים בו, ואמרת כנף נוספת של מאסטר אינדרארי צפה ועולה, כמו בתגובה לחששות – על פי הקוד, למען הקוד.
אין רגש, ישנו רק שלום
היילור לא בכה כשלקחו אותו מההורים שלו – הם חייכו וליטפו לו את הראש ואמרו לו מילים רכות שהוא לא זכר אף אחת מהן. הוא זכר דמעות על העיניים שלהם, אבל הוא לא בכה. הוא גם לא בכה בלילה הראשון שלו במקדש, ישן על רצפת אבן קרה עם ילדים שהוא לא הכיר. הוא לא בכה בפעם הראשונה שהסיט את מסלולו בטעות תוך כדי גלגול, ונתקע בעוצמה כזו בקיר עד ששלחו אותו למרפאה.
הפעם הראשונה שהיילור זוכר את עצמו בוכה היא במבחן הראשון שלו. הוא אחז במוט המתכת הדק, שאמור היה לייצג את להב האור שעוד מעט יחזיק. הוא התבונן בעיניים בוהקות במורה שלו, מבצעת את הסבסוב הכפול באלגנטיות על-אנושית. הגיע תורו לנסות. המקל הסתובב, הסתחרר, ואז נשמט מאחיזתו, פוגע בקרקע בקול צלצול רועם.
היילור חש את הדמעות צפות בעיניו, ובלע רוק, מנסה להעלים את הגוש בגרונו. מאסטר קינארי רכנה לצידו והניחה יד על כתפו. "אל תבכה, היילור. הרחק את הרגש, בתוכך יש רק שלום. הנסיון והכשלון הם שני צדדים של אותו שקר, ישנו רק המעשה – עוד לא עשית אותו, אבל עוד תעשה."
היילור הנהן, ניגב את אפו בשרוולו, והתכופף כדי להרים את המטה ששמט. הוא חזר לעמידת מוצא, וניסה שוב. ושוב. ושוב.
אין בורות, ישנו רק ידע.
היילור הצעיר חש את הקור עובר בעצמותיו, אבל הוא ידע מספיק כדי להבין שאסור לו להראות חולשה. לא עכשיו. הוא עשה את דרכו בתוך המערה הגדולה כבר קרוב לשעה וחצי, אולי יותר, והיה לבד כמעט מהרגע שהתחיל. אבל היילור הבין שעיניים זרות צופות בו, וייתכן שלא כולן שייכות למסדר הג'דיי.
אצבעותיו חזרו לתופף בהיסח הדעת על חגורתו, איפה שבקרוב – כך קיווה – הוא יזכה לשאת להב אור משלו ובעיצובו. הוא פנה לכאן ולכאן, מנסה להאזין לשירתו העדינה של הקריסטל אותו הוא חיפש. ואז, לפתע, הוא ראה אותו. נעוץ בקצה של זקיף אבן עטוי רסיסי קרח, בוהק בחשכת המערה.
הוא הסתער קדימה, שולח יד אל הגביש – רק כדי לגלות שיד אחרת, מטופרת ועטויית שחורים, הקדימה אותו. הוא הרים את עיניו, והיישיר מבט לזוג אישונים מתלקחים באור צהוב. הסית' אולי היו רק אגדה, אבל כזו שצעירי הג'דיי הכירו היטב.
"זה לא אמיתי, אתה לא אמיתי, אני יודע שאתה לא אמיתי, אני יודע שאתה לא אמיתי."
הסית' צחק, צחוק גרוני ומרושע, מתנשא מעל הילד. "ידע הוא כוח, ילדון. אם אתה יודע שאני לא אמיתי, אתה יודע מספיק כדי לעצור אותי." הוא השליך לעברו משהו, והיילור תפס אותו באינסטינקט – להב אור ישן, מוכתם בדם. "או שאתה רוצה שאקח ממך את הגביש שמגיע לך?"
היילור התמלא פחד, ולחץ על הכפתור. להב האור צמח למלוא אורכו, והיילור הסתער קדימה. הוא הכה ושיסף, משתמש בכל טכניקה הוא הכיר, עושה כל מה שיכל כדי לקרוא את האויב כמיטב יכולתו, מנצל כל יתרון כנגדו. הוא ינצח בקרב הזה, הוא חייב לנצח. הוא הכה והכה והכה, וחש לשמחתו הרבה שהסית' נכנע למכותיו. לבסוף, הוא הניף את הלהב למכה ניצחת – ונפל לאחור באימה, כשהלהב ננעץ באויבו ולא גרם לו נזק כלל.
"הבעיה שלך, ג'דיי צעיר, היא שאתה יודע טוב מאוד – אבל אתה לא יודע מספיק. מה תעשה ביום שלמרות כל נסיונותיך, החרב שלך לא תספיק?" היילור נסוג לאחור, ומלמל בנחישות "הלהב יוביל אותי, ותמיד ימצא את יעדו. ברגע שניסיתי, הפסדתי. אני לא אנסה – אני אעשה"
החרב הייתה בידו בשנית, הוא הניף אותה, והסית' נעלם – מותיר אותו מתנשם ומתנשף, עם גביש קייבר בידו.
אין תשוקה, ישנה רק שלווה.
הגיעה העת למבחן האחרון. היילור הפגין שליטה מתקבלת על הדעת בתחום ההיסטוריה והתיאולוגיה של הכוח, הוא הצטיין בצורה יתרה בקרבות להב-אור, וכעת היה עליו להתמודד עם האתגר – בכל דרך שיבחר. לפניו ריחפו שלשלאות מתכת, הכוח מחזיק אותן נעולות במקומן בסבך בלתי אפשרי.
הוא ראה חברים לשבט מנסים אלף שיטות שונות. להשתמש בכוח כדי להניע את השלשלאות, לעקמן סביב הקשר המקורי, לחוש באמפתיה בהיסטוריה של הקשר על מנת לשחזר את הצעדים שיצרו אותו. היילור הביט סביב, וחש כיצד הזמן שלו הולך ואוזל. השליטה שלו בכוח לא הייתה גדולה מספיק כדי לעשות אף אחד מהדברים האילו. היה לו רק כלי אחד. הוא הביט בחרב האור שלו.
כשכל מה שיש לך הוא להב אור, אין דבר שלא תוכל לחתוך. כל האתגרים והמכשולים הם אותו אחד – ניצחת אחד, ניצחת את כולם. תן לסערה לחלוף על פניך, והישאר לבדך עם מטרתך.
בהינף להב מדויק בצורה על טבעית, האתגר של מאסטר גורדיוס נחתך לשניים – מפיל את השלשלאות לקרקע, ומותיר את האוצר בפנים שלם.
רוב המאסטרים הביטו בדאגה בילד עם גישה כה ישירה ואגרסיבית – אבל מאסטר אינדרארי, שכבר הוביל כוחות בחזית מלחמת הרפובליקה, הביט בו וראה בדיוק את מה שהוא צריך – את הפתרון לאיום ההולך וגובר מצידו של רייבן, את הדרך של הג'דיי להחזיר את הכדור למגרש שלהם – אחת ולתמיד.
אין תוהו, ישנה רק הרמוניה.
צעקות, יריות, דם, כאוס. זה היה הרושם שקידם את פניו של היילור כשהם נחתו על הקרקע החרוכה של הכוכב אלרדין, שכוחות הרפובליקה עליו ניסו לשמר עמדות קריטיות לשרשרת האספקה הגלקטית במאבק נגד רייבן. הוא ושני הפאדוואנים האחרים, צמות טריות מתנופפות לצידי ראשיהם, פסעו לציוד של מאסטר אינדרארי. בעת חירום, הג'דיי שלחו את כל מי שיכלו לקו החזית, לסייע בהובלת כוחות משימה מיוחדים. והמשימה שלהם הפעם, כך הסביר אינדרארי, הייתה מיוחדת במינה.
"אנחנו צריכים לקחת את היוזמה לידינו, לא לתת לפחד להכריע אותנו." הוא אמר בקול רציני ומתון. אידנרארי הוביל אותם לשולחן הולוגרפי שהציג את תמונת הכוחות בשטח. "אמרו לי, מה אתם רואים?"
ליילה, פאדוואן עם כשרון טבעי לטלקינזיס, הביטה לרגע קצר "כוחות בתנועה, אני רואה. הרבה זזים, הרבה לחצים, כמו מערה מלאה קיטור, יתפרץ...כאן, או כאן, או כאן", היא החוותה על נקודות שונות בשדה הקרב בהם הכוחות עמדו זה מול זה באיזון, ממתינים לרגע שמי מהם ישיג יתרון על רעהו.
ווינור, שהכשרון הטבעי שלו היה חיזוי, הנהן "אני מסכים עם לייל. וברגע שאחד מהם יפרוץ, האחרים ילכו באותו כיוון. אנחנו צריכים לעצור את הכוחות שם, לא?"
אינדרארי משך בכתפיו וחייך "לא יודע. מה אתה חושב, היילור?"
היילור גמגם "אני? אני לא מבין באסטרטגיה וכאלה. תנו לי רק סית'ים להרחיק, אני בסדר." אינדרארי היישיר אליו מבט "אל תזלזל ביכולותיך, יהיו מספיק שיעשו זאת במקומך. אל תשתמש בזלזול הזה כדי להתחמק מעבודה, אחרת לעולם לא תשיג דבר. נבחרת לפאדאוון שלי כי אני מעריך את יכולת החשיבה שלך. אמור לי, מה אתה חושב? מה אתה רואה?"
היילור הביט במפה ונשם עמוק.
אין אתגר, יש רק מטרה. אין שלשלאות, ישנו רק הלהב. אין תוהו של כוחות פועלים, יש החלטה אחת שתשנה הכל. הוא נתן לכוח לזרום דרכו, והצביע על רכב קטן שעשה את דרכו בין העמדות, כמעט בלתי נראה באש התותחים המדומה "כאן, כאן אנחנו צריכים לתקוף. זו החוליה החלשה שלהם."
אינדרארי הנהן בחיוך רחב "צודק, היילור. שם נמצא המפקד שלהם, מחלק להם פקודות ומארגן אותם, נותן להם עצות וחיזויים על אויביהם – כולל אותנו. אם נחסל אותו, כל החזית הזו תתפרק. אבל אני חושש שזה לא יהיה כל כך פשוט – נצטרך למשוך אותם למארב."
אבל היילור לא יכול היה שלא לחייך. הוא עשה את זה, הוא הצליח במשימה הראשונה שקיבל – ומבטו של אינדרארי רמז לו שאחריה יבואו עוד רבות.
אין מוות, ישנו רק הכוח.
היילור שכב על הרצפה והתאפק שלא לצרוח. הכל כאב לו, שערו וחצי פניו נחרכו בפיצוץ. הוא לא הצליח להרים את ראשו, לא הצליח להתבונן בשדה הקטל שסביבו – וגם אם הוא היה מצליח, הוא לא היה רוצה לראות את גופתו פעורת העיניים של ווינור. ווינור, שרק ניסה להזהיר אותו מפני הסכנה במעשיו. ווינור, שהוא סירב להקשיב לו, כי הוא החליט שהוא יודע טוב יותר.
כי הוא החליט ששלושה פאדוואנים יוכלו לגמור עם העסק הזה אחת ולתמיד. במקום להפחית את כמות הדם חסר התוחלת, המתקפה הנואלת רק הוסיפה עליו עוד. קרבות בין הרפובליקנים לרוונצ'סטים סערו בלי הפוגה, אבל הוא יכל לחוש במבטים המאשימים עליו ועל בני בריתו.
הוא חש ביד קשה דוחקת בו. "קום", אינדרארי דרש בקור, נותן לגשם הקפוא לזלוג עליהם מבלי להציע להיילור אפילו צל של הגנה. "קום עכשיו, מיד." המאסטר שלו משך אותו לעמידה והניח יד קרה על כתפו "אתה יודע מה עשית? יש לך מושג מה עשית?"
היילור החל לגמגם "אני ניסיתי ל'" הסטירה על לחיו החרוכה עצרה אותו במקומו, והוא אימץ כל שביב של כוח רצון שהיה בו כדי לא לצרוח מכאבים "ניסיתי זו לא מילה של ג'דיי, היילור. הסברתי לך שאתה ג'דיי עכשיו, אתה צריך לחשוב כמו ג'דיי, להתנהג כמו ג'דיי, ולקבל פקודות כמו ג'דיי. נראה שנכשלתי בחינוך שלך, נכשלתי בנסיון ללמד אתכם תוך כדי תנועה, תוך כדי קרב – ווינור מת, אתה כמעט נהרגת, לייל כמעט פגעה בעצמה באופן בלתי הפיך בנסיון לחפות עליכם. אני לא יכול ללכת מכאן, כי אני צריך להציל את החזית שכמעט השמדת לנו. אחרת הייתי גורר אותך למועצה בעצמי."
אותן ידיים קרות ונוקשות גררו אותו הרחק מהקרב, הצעידו אותו לאוהל אספקה מאולתר, ותחבו לכף ידו הרועדת משהו "עם זה אתה עולה למעבורת הראשונה למקדש המרכזי. אני סומך עליך שיש בך מספיק כבוד לג'דיי ולמורשתם כך שלא תנסה שום דבר, אלא רק תעשה את הדבר הנכון."
אינדרארי עזב מבלי להגיד מילה, מותיר את היילור באוהל, בחושך, לבדו. ובזמן שהוא השעין את פניו החרוכות על שולחן המתכת הקר, הוא הנהן לעצמו באיטיות. כן, הוא יעשה את הדבר הנכון – בפעם הבאה שיראה דבר כזה, הוא לא יהסס – הוא יפעל. והפעם, חרב האור תשיג את מטרתה, והוא יראה לאינדרארי שהוא היה הבחירה הנכונה.
אבל כל פעם שהוא חושב על אינדרארי, כך הוא ימשיך לגלות בימים ובשבועות לאחר מכן, הוא לא יוכל שלא לחשוב על עיניים עיוורות כעיני דג שבוהות בו – שטופות דם, דומעות רצח, מאשימות בלא הפוגה.
עדיין רלבנטי? אשמח להצטרף.
לדמות קוראים SAEUM-1 (או כמו שהוא קורא לעצמו; someone/מישהו)
"אז... מה אתה?" שאלה הברמנית את היצור שמולה.
היצור, או כמו שהוא אוהב לומר, הדרואיד, השתהה לרגע, מצמץ בחיישני הראיה שלו- שני משטחים שטוחים על ה"ראש" שלו, שזרחו כמו נורות ירוקות, ומתוך הגרון שלו בקע קול; "מישהו".
המנדלורים, חוץ מהיותם שכירי חרב, הם גם ממציאים דגולים של כלי נשק ותחמושת. ויחידת האבטחה וההתקפה הייתה אחת מההמצאות הללו. מישהו נוצר באחד מבתי המלאכה שלהם; ככה לפחות הטכנאי האחרון שטיפל בו אמר לו. מישהו, כמובן, לא זוכר דבר מהחיים בבית המלאכה; הוא רק יודע שהוא נוצר להגן על *משהו*, להילחם בג'דיי, ולדאוג שאף אחד לא יפגע בחפים מפשע.
הזכרון הראשון שלו, שהוא לא חלק מתכנות הלוחמה הבסיסי שלו, הוא התעוררות שהוא חצי שקוע בחול, באמצע שדה קרב נטוש ומלא בשרידי חלליות, אז כנראה שהוא נכשל באחת מהמשימות שלו.
מישהו כרגע נודד בחלל, מחפש תשובות לשאלות שיש לו, ודרואידים נוספים מהסוג שלו. הכישורים שלו עוזרים לו להגן על עצמו, ולהתפרנס כצייד ראשים וטייס.
היצור, או כמו שהוא אוהב לומר, הדרואיד, השתהה לרגע, מצמץ בחיישני הראיה שלו- שני משטחים שטוחים על ה"ראש" שלו, שזרחו כמו נורות ירוקות, ומתוך הגרון שלו בקע קול; "מישהו".
המנדלורים, חוץ מהיותם שכירי חרב, הם גם ממציאים דגולים של כלי נשק ותחמושת. ויחידת האבטחה וההתקפה הייתה אחת מההמצאות הללו. מישהו נוצר באחד מבתי המלאכה שלהם; ככה לפחות הטכנאי האחרון שטיפל בו אמר לו. מישהו, כמובן, לא זוכר דבר מהחיים בבית המלאכה; הוא רק יודע שהוא נוצר להגן על *משהו*, להילחם בג'דיי, ולדאוג שאף אחד לא יפגע בחפים מפשע.
הזכרון הראשון שלו, שהוא לא חלק מתכנות הלוחמה הבסיסי שלו, הוא התעוררות שהוא חצי שקוע בחול, באמצע שדה קרב נטוש ומלא בשרידי חלליות, אז כנראה שהוא נכשל באחת מהמשימות שלו.
מישהו כרגע נודד בחלל, מחפש תשובות לשאלות שיש לו, ודרואידים נוספים מהסוג שלו. הכישורים שלו עוזרים לו להגן על עצמו, ולהתפרנס כצייד ראשים וטייס.
עריכה אחרונה:
כן,
מוזמן להגיש רקע בהינתן וקראת את חוקי השיטה
מוזמן להגיש רקע בהינתן וקראת את חוקי השיטה
מכיר הרבה חוקים, בא לי לשחק כטייס אז אני עובר על החוקים לקרבות חלל.
לא סגור על מקצוע; מתלבט בין operative, engineer או scout. מה שיעזור לו להיות טוב עם בלאסטרים ולהיות טייס טוב.
לא בדיוק מה ששאלתי, אני רוצה לוודא שאתה מכיר את החוקים של השיטה.
כן אציין שאני לא יודע כמה קרבות חלל הולכים לקבל פוקוס, יכול להיות שזה יהיה רלבנטי באיזה נקודה, אבל זה לא הפוקוס של המשחק
מכיר את החוקים. אעשה את בניית הדמות יחד עם שאר השחקנים
סבבה, תשלח רקע ואכריז על מי שהתקבל אחרי הדדליין
The Necromancer הערה כללית- כשאת עורך הודעה אף אחד לא יודע על זה, אם אתה עורך משהו תרשום בהודעה או באיזה סימן כדי שאוכל לשים לב. שמתי לב שהגשת רקע רק בטעות כשנכנסתי לעץ
בכל מקרה אני אשמח להרבה יותר פירוט, מה שאתה מתאר פה זה סצנה אחת ואין לי הרבה יותר מידי מה לעבוד איתה, אם אתה רוצה לשחק דרויד זה כנראה צריך להיות מהדגמים המאוחרים יותר שהם כבר קרובים ללהיות תבוניים בצורה כזו או אחרת ולא סתם מכונות. אני זקוק להרבה יותר תוכן כדי שאוכל לעבוד עם זה. אשמח שתרחיב
Y yds
אני אשמח לפרטים נוספים, הסיפור על הדמות הוא סבבה, אבל אני אשמח גם לפרטים יבשים על החיים במקדש, האופי של הדמות, חלומות/פחדים/חברים וכו'.
הערה כללית- כשאת עורך הודעה אף אחד לא יודע על זה, אם אתה עורך משהו תרשום בהודעה או באיזה סימן כדי שאוכל לשים לב. שמתי לב שהגשת רקע רק בטעות כשנכנסתי לעץ
בכל מקרה אני אשמח להרבה יותר פירוט, מה שאתה מתאר פה זה סצנה אחת ואין לי הרבה יותר מידי מה לעבוד איתה, אם אתה רוצה לשחק דרויד זה כנראה צריך להיות מהדגמים המאוחרים יותר שהם כבר קרובים ללהיות תבוניים בצורה כזו או אחרת ולא סתם מכונות. אני זקוק להרבה יותר תוכן כדי שאוכל לעבוד עם זה. אשמח שתרחיב
Y yds
אני אשמח לפרטים נוספים, הסיפור על הדמות הוא סבבה, אבל אני אשמח גם לפרטים יבשים על החיים במקדש, האופי של הדמות, חלומות/פחדים/חברים וכו'.
מישהו די ציני, הוא לא מתחבר לכל העניין של אידיאלים גדולים; הוא שמע על מה "הבשרניים" עושים בשבילם, וזה מאוד משונה לו. הוא אוהב לעזור לאנשים בדברים פשוטים; לעזור לקשישים לחצות את הכביש, להוציא חיות מחמד לטיול או לשפץ את הבית. הוא לא מבקש על זה שכר; זה שהוא הצליח במשימה כלשהי מנחם אותו. הוא מרגיש אשמה גדולה על זה שהוא לא הצליח להגן על היוצרים שלו. הוא חש בוז מסוים לדרואידים ומכונות פשוטות; אם היה לו פה הוא היה מחייך למראיתם.
המלחמות שהתחילו עם המנדלוריאנים הפכו אינספור משפחות לפליטים, נמלטים מבתיהם לכל מקום שרק יקבל אותם. המלחמות שהתחילו אחרי הבטיחו שמקומות בטוחים יהיו נדירים ככל האפשר, כאשר הרוב מסרבים לתת עזרה על מנת לשמור על מעט המשאבים שנותרו להם. משפחה אחת כזו הייתה משפחת אברי, אשר כללה חמישה צ'יס: ההורים, אברי'אר'ורם ואברי'יומ'אקרירי, שני האחרים הבכורים, אברי'טרא'סאימי ואברי'אד'ומר, וכמובן, אברי'ורי'ילאיה עצמה. מאז שהמלחמות התחילו לפני 18 שנים, כאשר אברי'ורי'ילאיה הייתה רק בת 4, היא ומשפחתה נדדו מספינה לספינה, ממחנה פליטים למחנה פליטים, הולכים לכל מקום בו יוכלו להיות בטוחים. אלו היו זמנים קשים, אבל הם נשארו מגובשים יחדיו. אברי'אר'ורם השתמש בכישוריו כמכונאי על מנת לחלץ חלקים מהריסות על מנת לחבול יחד כלים כגון סוללות חימום, ואברי'יומ'אקרירי החליפה את החלקים העודפים בתמורה למזון. אברי'טרא'סאימי ואברי'אד'ומר היו צעירים ובעלי אנרגיה, ולרוב השתמשו במרץ וראייה משופרת על מנת לשחק בכל מיני אתרי הריסות, מחפשים אחרי כל גרוטאה שעניינה אותם. אברי'ורי'ילאיה, צעירה מדי מכדי לעשות יותר מדי על מנת לעזור, למדה קצת מכל אחד מבני-משפחתה, וניסתה לא להיכנס לצרות, ללא הצלחה רבה.
חיי השוטטות של משפחת אברי נגמרו כאשר ספינת הפליטים אשר עליה היו הותקפה על ידי פיראטים, אשר החליטו למכור את הספינה למגרש גרוטאות, ואת הנוסעים לעבדות. עבדות לא הייתה מקרה חדש תחת השלטון המקומי, כל עוד ההאטים הרוויחו אחוז נאה מכל המחירות, נאר-שאדא, הידוע גם בשם "כוכב המבריחים", אירח את שוק העבדים הגדול ביותר בשפה החיצונית. אברי'ורי'ילאיה ואחיה הופרדו מהוריהם, וכל אחד מהם נמכר בנפרד. אברי'ורי'ילאיה לא נאלצה לחכות הרבה, כאשר אדם בשם פלדאבי מארצ'ה קנה אותה. הוא הביא אותה מיד איתו אל כוכב קטן עם שם בלתי ניתן להגייה ממש כמוה. בתוך בסיס צבאי, פלדאבי הסביר כי זוהי זהות בדוייה, והוא למעשה סוכן ביון, ואברי'ורי'ילאיה היא המתלמדת החדשה שלו. אנשי הצ'יס ניחנו במספר יכולות אשר הפכו אותם למרגלים ומתנקשים מצויינים, כגון ראייה חושך ורפלקסים המתאימים לצלף קטלני. מכיוון שפלדאבי קנה אותה כרכוש, הוא הציע לה 2 אפשרויות: לציית ולהרוויח את החופש שלה, או ללבוש קולר חשמלי. לא לקח לה זמן רב לבחור את האפשרות הראשונה.
במשך השנים הבאות, היא עברה אינדוקטרינציה חינוכית, והחלה את אימוניה תחת פלדאבי, או כפי שהוא הציג את עצמו עכשיו, שומר. נאסר עליה להשתמש בשמה, וניתן לה מספר קשר במקום, 620940. היא עברה אימונים רבים ומתישים, אשר כללו כל מה שסוכן ביון זקוק לו בחייו: צלפות, ריגול, מרמה, חבלה, ועוד. לעיתים היא נשלחה למשימה קטנה פה ושם מחוץ לכוכב על מנת לבדוק כיצד היא מיישמת את השיעורים בפועל, אותם היא השלימה באופן מספק יחסית, אם כי השומר לא תמיד קיבל "מספק" בעין יפה.
בעודה ממשיכה את לימודיה, אברי'ורי'ילאיה התחילה להשתמש במשאבים המועטים אשר ניתנו לה על מנת להתחיל את החיפוש אחר בני משפחתה האחרים. לא היה לה מושג מאיפה להתחיל, ולכן היא פנתה אל אנשי הצוות האחרים בחיפוש אחר השראה. דעתן העונה למספר 192053, אשר עבודתו כללה יותר עיבוד וסינון אינפורמציה, הראה לה כיצד לקבל גישה למאגרי המידע הבסיסיים שהיו לרשותם, כגון מפקדי אוכלוסין כללים. במשך חודשים רבים אברי'ורי'ילאיה עברה כל מפקד שיכלה, מחפשת איזכורים לאזרחים צ'יס אשר שמם מתחיל ב-"אברי", או לעבדים בעלי השם אשר הועברו דרך חלל ההאטים, אך ללא הצלחה. גישה לאינפורמציה יותר מסווגת הייתה אסורה, וניסיון להפר את האיסור היה נגמר בעונש חמור, או ככל הנראה מוות עבור אברי'ורי'ילאיה, שהייתה עבד רק לפני מספר שנים מועטות, ולכן היא חיכתה בסבלנות, והמשיכה את לימודיה בשקט. היא ניסתה ליצור קשרים עם תלמידים נוספים, אך רוב ניסיונותיה נגמרו בכישלון. כישוריה החברותיים היו מגושמים, והיוחסין שלה כצ'יס הרחיק הרבה מהאליטיסטים אשר התייחסו אל כל לא-אדם כנחות מהם. מלבד זאת, במקום בו כל אחד מאומן בדרכים להסיר את זהותו הקודמת, על מנת ללבוש זהויות בדויות על פי הצורך, חברויות לא נמשכות זמן רב. מלבד צ'יס אחרים ובני-גזעים אחרים במעמד אזרח סוג ב', שהיו נדירים מספיק על כוכב נידח ככזה, אברי'ורי'ילאיה מצאה כי מתעלמים ממנה רוב הזמן. היא העדיפה זאת ולחישות מאחורי גבה מאשר קללות ועלבונות ישר לפנים.
לאחר שכל ניסיונותיה נחתו בכישלון או במבוי סתום, אברי'ורי'ילאיה החליטה להמר. היא התכוונה להתמיד בלימודיה, ולהצטיין בהם, למטרה אחת בלבד: להפוך לאמינה. בין אם באופן כנה או דרך העמדת פנים כפי שלימדו אותה, אם היא תקבל את אמונו של שומר, היא תוכל לקבל עצמאות כלשהי. גישה למידע יותר רגיש, רשת של מיידעים, אולי אפילו יצירת קשר עם קבוצות סוכנים אחרות, זה היה ידע פרקטי שרק יעזור לה למצוא לא רק את המטרות שלה כסוכנת, אלא גם את משפחתה. האימונים והלימודים המייגעים קיבלו משמעות חדשה, הופכים מבלית-ברירה להשקעה מתמידה.
הצעד הראשון היה להראות הצטיינות ולתפוס את תשומת ליבם של הבחירים כגון השומר, וההזדמנות הראשונה שלה נפלה בחיקה במהרה. אברי'ורי'ילאיה נבחרה למשימה אמיתית, לא מבחן הפעם, אשר תעריך האם היא מוכנה לקבל על עצמה אחריות. אות מצוקה בעל אופי מוזר נקלט מכוכב קטן בשם טנריוס, והמסר תפס את עניינו של השומר. הוא לא טרח להסביר לאברי'ורי'ילאיה מדוע, זה לא היה עניינה, ולכן היא לא שאלה. זה לא היה נהוג לשלוח סוכנים אחרי כל אות מצוקה שצץ, במיוחד ללא הכנות, בין אם זאת אזעקת שווא או מלכודת, ולכן שומר התכוון לשלוח אותה על מנת לגשש את המצב.
משימתה של אברי'ורי'ילאיה פשוטה: להגיע אל טנריוס, למצוא את מקור האות, לחקור את טבעו ולדווח בחזרה. הצלחה במשימה תחקוק בסלע את מעמדה כסוכנת אמיתית, ותביא אותה צעד אחד קרוב יותר למצוא את משפחתה מחדש.
מעט מידע מחוץ לרקע:
כמו רוב הצ'יס, אברי'ורי'ילאיה למדה את השפה המתוסבכת שלהם מהרגע בו נולדה. שמה מורכב מ-3 חלקים: הראשון הוא שם המשפחה שלה, האמצעי הוא שמה הפרטי, והאחרון מייצג מעמד חברתי, מקצוע או פרט מאפיין. על מנת לפשט את דרכי התקשורת עם גזעים אחרים, צ'יס יוצרים לעצמם "שם ליבה", קיצור של שמם המלא, הנלקח מהאמצע. לדוגמא, שם הליבה של אברי'ורי'ילאיה הוא האות הראשונה של שם משפחתה, שמה הפרטי, והאות הראשונה של השם החברתי שלה, מה שיוצר "יוריי".
אברי'ורי'ילאיה נמצאת במקום רעוע, נאמנה לשומר וארגון הביון עקב שנים רבות של אינדוקטרנציה והבטחת החופש שלה, אך היא לא עיוורת למה שהיא מבצעת, כאשר לא כל מטרה אחריה היא נשלחה הייתה אשמה בפשע כלשהו. בראש ובראשונה היא מזכירה לעצמה מדוע היא ממשיכה הלאה, אבל עימות חזיתי אף פעם לא היה החוזק שלה. עבודה שקטה ועדינה היא שם המשחק, ולמרות אימונים רבים, היא מוצאת קושי לעצור את עצמה מלחפש מחסה כאשר הלייזרים מתחילים לעוף.
אברי'ורי'ילאיה שרדה כפליטה במשך הרבה שנים בזמן המלחמות, רוב הזמן בזכות הגנת הוריה, אך היא זוכרת הייטב מה קורה כאשר מישהו פותח באש: שום דבר טוב. כסוכנת סודית, היא תמיד חמושה, עם נשק גיבוי למקרה הצורך, אבל רצח בדם קר לא תהיה האפשרות הראשונה בה תבחר. היא רואה בעצמה דוגמה למה נהיה כשאנשים לא יודעים מתי להניח את הבלסטרים בצד, למרות שיכולות משא ומתן שלה מגושמות לכל היותר.
חיי השוטטות של משפחת אברי נגמרו כאשר ספינת הפליטים אשר עליה היו הותקפה על ידי פיראטים, אשר החליטו למכור את הספינה למגרש גרוטאות, ואת הנוסעים לעבדות. עבדות לא הייתה מקרה חדש תחת השלטון המקומי, כל עוד ההאטים הרוויחו אחוז נאה מכל המחירות, נאר-שאדא, הידוע גם בשם "כוכב המבריחים", אירח את שוק העבדים הגדול ביותר בשפה החיצונית. אברי'ורי'ילאיה ואחיה הופרדו מהוריהם, וכל אחד מהם נמכר בנפרד. אברי'ורי'ילאיה לא נאלצה לחכות הרבה, כאשר אדם בשם פלדאבי מארצ'ה קנה אותה. הוא הביא אותה מיד איתו אל כוכב קטן עם שם בלתי ניתן להגייה ממש כמוה. בתוך בסיס צבאי, פלדאבי הסביר כי זוהי זהות בדוייה, והוא למעשה סוכן ביון, ואברי'ורי'ילאיה היא המתלמדת החדשה שלו. אנשי הצ'יס ניחנו במספר יכולות אשר הפכו אותם למרגלים ומתנקשים מצויינים, כגון ראייה חושך ורפלקסים המתאימים לצלף קטלני. מכיוון שפלדאבי קנה אותה כרכוש, הוא הציע לה 2 אפשרויות: לציית ולהרוויח את החופש שלה, או ללבוש קולר חשמלי. לא לקח לה זמן רב לבחור את האפשרות הראשונה.
במשך השנים הבאות, היא עברה אינדוקטרינציה חינוכית, והחלה את אימוניה תחת פלדאבי, או כפי שהוא הציג את עצמו עכשיו, שומר. נאסר עליה להשתמש בשמה, וניתן לה מספר קשר במקום, 620940. היא עברה אימונים רבים ומתישים, אשר כללו כל מה שסוכן ביון זקוק לו בחייו: צלפות, ריגול, מרמה, חבלה, ועוד. לעיתים היא נשלחה למשימה קטנה פה ושם מחוץ לכוכב על מנת לבדוק כיצד היא מיישמת את השיעורים בפועל, אותם היא השלימה באופן מספק יחסית, אם כי השומר לא תמיד קיבל "מספק" בעין יפה.
בעודה ממשיכה את לימודיה, אברי'ורי'ילאיה התחילה להשתמש במשאבים המועטים אשר ניתנו לה על מנת להתחיל את החיפוש אחר בני משפחתה האחרים. לא היה לה מושג מאיפה להתחיל, ולכן היא פנתה אל אנשי הצוות האחרים בחיפוש אחר השראה. דעתן העונה למספר 192053, אשר עבודתו כללה יותר עיבוד וסינון אינפורמציה, הראה לה כיצד לקבל גישה למאגרי המידע הבסיסיים שהיו לרשותם, כגון מפקדי אוכלוסין כללים. במשך חודשים רבים אברי'ורי'ילאיה עברה כל מפקד שיכלה, מחפשת איזכורים לאזרחים צ'יס אשר שמם מתחיל ב-"אברי", או לעבדים בעלי השם אשר הועברו דרך חלל ההאטים, אך ללא הצלחה. גישה לאינפורמציה יותר מסווגת הייתה אסורה, וניסיון להפר את האיסור היה נגמר בעונש חמור, או ככל הנראה מוות עבור אברי'ורי'ילאיה, שהייתה עבד רק לפני מספר שנים מועטות, ולכן היא חיכתה בסבלנות, והמשיכה את לימודיה בשקט. היא ניסתה ליצור קשרים עם תלמידים נוספים, אך רוב ניסיונותיה נגמרו בכישלון. כישוריה החברותיים היו מגושמים, והיוחסין שלה כצ'יס הרחיק הרבה מהאליטיסטים אשר התייחסו אל כל לא-אדם כנחות מהם. מלבד זאת, במקום בו כל אחד מאומן בדרכים להסיר את זהותו הקודמת, על מנת ללבוש זהויות בדויות על פי הצורך, חברויות לא נמשכות זמן רב. מלבד צ'יס אחרים ובני-גזעים אחרים במעמד אזרח סוג ב', שהיו נדירים מספיק על כוכב נידח ככזה, אברי'ורי'ילאיה מצאה כי מתעלמים ממנה רוב הזמן. היא העדיפה זאת ולחישות מאחורי גבה מאשר קללות ועלבונות ישר לפנים.
לאחר שכל ניסיונותיה נחתו בכישלון או במבוי סתום, אברי'ורי'ילאיה החליטה להמר. היא התכוונה להתמיד בלימודיה, ולהצטיין בהם, למטרה אחת בלבד: להפוך לאמינה. בין אם באופן כנה או דרך העמדת פנים כפי שלימדו אותה, אם היא תקבל את אמונו של שומר, היא תוכל לקבל עצמאות כלשהי. גישה למידע יותר רגיש, רשת של מיידעים, אולי אפילו יצירת קשר עם קבוצות סוכנים אחרות, זה היה ידע פרקטי שרק יעזור לה למצוא לא רק את המטרות שלה כסוכנת, אלא גם את משפחתה. האימונים והלימודים המייגעים קיבלו משמעות חדשה, הופכים מבלית-ברירה להשקעה מתמידה.
הצעד הראשון היה להראות הצטיינות ולתפוס את תשומת ליבם של הבחירים כגון השומר, וההזדמנות הראשונה שלה נפלה בחיקה במהרה. אברי'ורי'ילאיה נבחרה למשימה אמיתית, לא מבחן הפעם, אשר תעריך האם היא מוכנה לקבל על עצמה אחריות. אות מצוקה בעל אופי מוזר נקלט מכוכב קטן בשם טנריוס, והמסר תפס את עניינו של השומר. הוא לא טרח להסביר לאברי'ורי'ילאיה מדוע, זה לא היה עניינה, ולכן היא לא שאלה. זה לא היה נהוג לשלוח סוכנים אחרי כל אות מצוקה שצץ, במיוחד ללא הכנות, בין אם זאת אזעקת שווא או מלכודת, ולכן שומר התכוון לשלוח אותה על מנת לגשש את המצב.
משימתה של אברי'ורי'ילאיה פשוטה: להגיע אל טנריוס, למצוא את מקור האות, לחקור את טבעו ולדווח בחזרה. הצלחה במשימה תחקוק בסלע את מעמדה כסוכנת אמיתית, ותביא אותה צעד אחד קרוב יותר למצוא את משפחתה מחדש.
מעט מידע מחוץ לרקע:
כמו רוב הצ'יס, אברי'ורי'ילאיה למדה את השפה המתוסבכת שלהם מהרגע בו נולדה. שמה מורכב מ-3 חלקים: הראשון הוא שם המשפחה שלה, האמצעי הוא שמה הפרטי, והאחרון מייצג מעמד חברתי, מקצוע או פרט מאפיין. על מנת לפשט את דרכי התקשורת עם גזעים אחרים, צ'יס יוצרים לעצמם "שם ליבה", קיצור של שמם המלא, הנלקח מהאמצע. לדוגמא, שם הליבה של אברי'ורי'ילאיה הוא האות הראשונה של שם משפחתה, שמה הפרטי, והאות הראשונה של השם החברתי שלה, מה שיוצר "יוריי".
אברי'ורי'ילאיה נמצאת במקום רעוע, נאמנה לשומר וארגון הביון עקב שנים רבות של אינדוקטרנציה והבטחת החופש שלה, אך היא לא עיוורת למה שהיא מבצעת, כאשר לא כל מטרה אחריה היא נשלחה הייתה אשמה בפשע כלשהו. בראש ובראשונה היא מזכירה לעצמה מדוע היא ממשיכה הלאה, אבל עימות חזיתי אף פעם לא היה החוזק שלה. עבודה שקטה ועדינה היא שם המשחק, ולמרות אימונים רבים, היא מוצאת קושי לעצור את עצמה מלחפש מחסה כאשר הלייזרים מתחילים לעוף.
אברי'ורי'ילאיה שרדה כפליטה במשך הרבה שנים בזמן המלחמות, רוב הזמן בזכות הגנת הוריה, אך היא זוכרת הייטב מה קורה כאשר מישהו פותח באש: שום דבר טוב. כסוכנת סודית, היא תמיד חמושה, עם נשק גיבוי למקרה הצורך, אבל רצח בדם קר לא תהיה האפשרות הראשונה בה תבחר. היא רואה בעצמה דוגמה למה נהיה כשאנשים לא יודעים מתי להניח את הבלסטרים בצד, למרות שיכולות משא ומתן שלה מגושמות לכל היותר.
עריכה אחרונה:
כמה קריטי לך הסיפור עם דרומונד-קס והאימפריה? כעיקרון אני לא מת על זה שדמות תדע על האימפריה ועל מה שעבר על רייבן שם. אתה חושב שאולי יהיה אפשרי שהדמות לא הייתה בדרומונד-קס והאימון שהיא עברה הייתה במקום אחר ומבלי לדעת בדיוק מי ומה אחראי עליה? כי כעיקרון האימפריה בדרומונד-קס סודית כרגע ומושכת בחוטים, אני סתם לא שש לזה שהדמות תדע בדיוק מה קורה ותהיה חשופה למידע קריטי
The Necromancer אני אשמח אם תסביר לי מה המטרה של הדמות שלך בהרפתקה, ואם תוכל לתת לי קונפליקט פנימי אחד לפחות בדמות, מה הכיוון המכאני שלך כרגע?
לא קריטי כלל, שיניתי את הפרט על מנת שיהיה יותר "need to know basis".
ערכתי את ההודעה האחרונה ששלחתי.
ערכתי את ההודעה האחרונה ששלחתי.
כמה קריטי לך הסיפור עם דרומונד-קס והאימפריה? כעיקרון אני לא מת על זה שדמות תדע על האימפריה ועל מה שעבר על רייבן שם. אתה חושב שאולי יהיה אפשרי שהדמות לא הייתה בדרומונד-קס והאימון שהיא עברה הייתה במקום אחר ומבלי לדעת בדיוק מי ומה אחראי עליה? כי כעיקרון האימפריה בדרומונד-קס סודית כרגע ומושכת בחוטים, אני סתם לא שש לזה שהדמות תדע בדיוק מה קורה ותהיה חשופה למידע קריטי
אני אשמח אם תסביר לי מה המטרה של הדמות שלך בהרפתקה, ואם תוכל לתת לי קונפליקט פנימי אחד לפחות בדמות, מה הכיוון המכאני שלך כרגע?
המטרה של הדמות היא... למצוא מטרה. המטרה שמישהו תוכנת אליה היא לטוס ולירות באנשים, העבודה של מישהו זה לטוס ולירות באנשים, אבל "מטרה" אמיתית... זה מה שהוא מחפש. זה, וזכר ליוצרים שלו.
קונפליקט פנימי: האם להצטרף למלחמה בצד המנדלורים, או לפנות נגדם כי בסוף הם יצרו אותו רק כדי לההירג למענם.
כיוון מכאני: אחכה לאחרים. מתלבט בין operator לscout.
קונפליקט פנימי: האם להצטרף למלחמה בצד המנדלורים, או לפנות נגדם כי בסוף הם יצרו אותו רק כדי לההירג למענם.
כיוון מכאני: אחכה לאחרים. מתלבט בין operator לscout.
התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים
תוכן מומלץ
-
-
-
-
-
Resource icon
