מטה מטה לתהום - התחלנו

[Dark sith]

יופי. כי אני בונה על המשחק הזה שיחזיק אותי בתחילת הלימודים.
תגובות נראות הרבה יותר ארוכות כשכותבים אותם.

ספוילר

Out
דבר ראשון, מגניב שאני יכול להוסיף פרטים. האישיות של שו היא די מורכבת. כלומר. מצד אחד הוא מאוד רוצה את החיים שהיו לו פעם ומצד שני הוא בטוח שהוא לא יקבל אותם. אני אנסה להמחיש את זה בתגובות. דבר שני, מצטער שהתגובה הקודמת שלי הייתה קצרה. אני מעדיף שתכתוב כמה שיותר פרטים כדי שאני אוכל לכתוב יותר, נגיד איך הוא נראה ומה הגיל שלו בערך. לא חובה, אבל עוזר לי לכתוב יותר ומתאם ביננו. וברור שאני לא ארצח כל אחד. פחות כיף. מצאתי משהו בגופה של איש הצבעים (זה מגניב לקרוא לו איש הצבעים, אז אני אשתמש בזה).
in
שו נעצר לחלוטין כאשר הוא מבחין באדם ומפסיק לנשום. הוא פגש שלושה אנשים עד עכשיו. שניים מהם ניסו להרוג אותו והאחר מת. אי אפשר לבטוח ביצורים במקום הזה. אבל האדם מולו נראה נורמלי מספיק כדי להתקרב אליו. הדיבור שלו מטריד את שו מאוד. נראה שיש לו עיניים ואין לו זנב של עכברוש. והאור הזה. יהיה אפשר להשתמש באור הזה כאן. איפה שהוא לא יהיה. אולי כדאי לקחת ממנו את האור. אין כאן שום חשיבות לאלימות, והמתים שווים לחיים. שו אוחז חזק בסכינו ומתכונן לריצה. הוא צריך להרוג את האיש ולקחת את הנורה מהר, לפני שהיא תיפול ותישבר. איך היא דולקת בכלל? יש כאן חשמל. הוא מתכונן לצאת לאור. הנורה הורסת לאיש את ראיית החושך, ושו יכול לראות את האיש בברור. זה יהיה קל שו חושב. הוא כמעט יוצא אל האור, אבל רגע לפני הוא נרתע. מה אם הוא יכול לשתף פעולה עם האיש הזה? יש לו סכין. אם הוא ינסה לפגוע בו הוא יוכל לברוח, או להרוג אותו. אולי הוא כאן הרבה זמן ויכול לעזור. שו מסתיר את היד שאוחזת בסכין מאוחרי גבו, לוקח נשימה עמוקה ששומעים בברור ויוצא אל האור, בתקווה שהאיש לא יפגע בו.
out
למקרה שאיש מנסה לברר פרטים על שו, אני מעדיף שלא תדב"ש אותי, אז אולי אתה יכול לכתוב את כל השיחה שלהם ואני אענה לכל השיחה? בבקשה?

 

[Tales Quiet Wind]

הזמן:

ספוילר

מייק מחזיק את האישור, מבולבל. "מה זאת אומרת למה עשיתי את זה לעצמי? זה אישור מעבר. זה לא עשה לי כלום! זה רק אישור!".
הוא נושם עמוק. היצור הזה מדבר. אולי זה לא כל כך נורא. "אתה יודע איפה אני מוצא את האחראי כאן? אני צריך למצוא את הדרך החוצה,", הוא אומר.

 

[dragons]

אגיב מחר, עסוק בלטוס לישראל (כותב מנמל התעופה).

 

[dragons]

אוקי, הנה-
הזמן-

ספוילר

ג'ים יורק את הלחם החוצה בגועל. הוא ידע שהלחם לא טרי, אבל לא ידע שזה הגיע למצב כל כך גרוע. הוא יצטרך ללכת לקנות עוד. אולי הוא ינסה לסחוט עוד קצת את אנשי הפנסיה של הצבא. הוא מקלל חרש. נו טוב, זה שהוא לא הרגיש מה זה תולעים במזון במבצעים הצבאיים שלו. הוא לא ימות מזה שהלחם היה לו בפה רגע אחד. הוא מחליט לוותר על מזון בינתיים. הוא מוציא יד החוצה לרגע, מרגיש. מה זו החשיכה הזו? הוא מחזיר את היד במהרה. מי יודע מה יכול לצאת משם.
מה אלה המחשבות האלה? מה זאת אומרת "יכול לצאת משם"? ממתי מחשבות כאלה רצות לו בראש? הוא מאבד את שפיותו, מתחיל לפחד מהצל של עצמו. אולי הוא ימצא איזו עבודה כסבל כדי לממן פסיכיאטר. הוא ממשיך לקלל, אוחז את האקדח בחוזקה.

 

[Danny]

עד שטומאץ' יגיע, אנחנו נתקדם בלעדיו?, כי כולם כבר הגיבו.

 

[Anonymous]

לא נחכה לו. אכתוב לכולכם תגובות מחר בערב. רק בינתיים, סית' - התשובה היא כן, רק תן לי להתארגן על הנחיות לכתיבת הדיאלוג.

 

[Dark sith]

מעולה. התשובה היא כן לשתי השאלות?

ספוילר

גם הדיאלוג, וגם אם שו מצא דברים מועילים אצל איש הצבעים.

 

[The Time]

ג'ושוע -

ספוילר

אתה מושיט יד למנורה, נוגע בה אה! ועוזב מייד. היא לא חמה כמו נורה שהתלהטה, היא חמה כמו אש, כמו השמש, כמו שנאה. אתה מרגיש סחרחורת מאיימת להפיל אותך לקרקע - הגוף שלך קופא, היד שלך בוערת. אתה רואה שהמגע עם הנורה השאיר סימן עגול חרוך בגומת כף היד ובשלוש מהאצבעות. מישהו צריך לדבר עם החשמלאי של המקום הזה, ובהקדם.
בשביל לראות את המוות שלך, אתה צריך (כמובן) ראי. למרבה הצער, אין לך ראי. אתה ניסית להימנע מהם כבר שנים.
אתה מדדה באיטיות לעבר הקול, הכוויה ממשיכה לפעום, ראשך עוד סחרחר. אתה משפיל מבט ורואה פתאוםדבר שפספסת בדרך הלוך - פתחי מנהרות במרווחים קבועים, גדולים מספיקלבנאדם לזחול בהם, אבל רק בקושי. נוזל עכור זורם לחלקן. חלקן יבשות. פתאום נשמע קול ממולך אה! מרים את המבט, ורואה משהו בין בריכה ושלולית. משקף את אורה של מנורת ניאון חיוורת. אתה רואה דמות מטושטשת במים... מי זה שם?
meta
בתגובה שלך, אתה רשאי, אם תרצה, להחליט מה היא הדמות שמשתקפת במים. כולל, אם תרצה, ההשתקפות שלך, והמוות שלך. אם ההשתקפות היא לא שלך, אתה רשאי לכתוב דיאלוג קצר בינה לבינך. אבל אם אתה עושה זאת, אתה חייב לסיים את התגובה שלך בנפילה למים. בכל מקרה, בצעד הראשון שג'ושוע לוקח הוא מועד וכמעט נופל.

שו -

ספוילר

meta
עליך לכתוב את הדיאלוג בין שו לבין אישש האור. טיפוס מוזר וששורקני שששומר על החושך בתהום.
אישש האור יופתע בהתחלה ויבהל מששו. הוא ידרוש לדעת מי הוא. אישש האור יסכים להציג את עצמו רק אחרי שששששו יעשה כן. הוא מוכן לקבל שששקרים כמו אמיתות (כל עוד זה שקר מעניין), אבל שששתיקות ילחיצו אותו. אם שששו יספר קצת על עצמו, איש האור יחלוק איתו ססססוד קטן לגבי התהום, שששעשוי להועיל בהמשששך. באמצע השששיחה, שששו יבחין בכך שששעיניו של אישש האור קטנות וחרוזיות, ודומות לעיני נחשש. באותו זמן, אישש האור יתחיל לחששוד בגלל היד המוססתרת של ששו, וילחץ.
אישש האור יודע ססוד גדול אחד, אבל הוא לא יססכים לדבר עליו בלי הבטחה גדולה באותה המידה, וכנה לגמרי.
אם אישש האור יראה את הסכין, הוא יעשה מששהו דרססטי, שעששוי לעוור את ששו.
בהצלחה.

מייק -

ספוילר

היצור מביט בך בעיניים בוערות, פעורות. אתה לא מצליח לנער את התחושה שהוא מסתכל עליך ב...פחד?
הטירוף שלך חורך אותי האותיות המתפתלות יוצאות מפיו איזה מן מפלצת תחפש להעיר את מה שצריך לישון?
אתה מנסה לענות, כשאתה מגלה ששוב אינך יכול לנשום.
אני לא טיפש מספיק בשביל להרוג אותך הוא כותב לך באוויר, קרוב כל כך לעיניים שהעשן צורב אבל אני גם לא מטומטם מספיק בשביל לתת לך ללכת המעלה הנהר ולשלוח את כולנו לאבדון. תמשיך לשם, ואני אתפוס אותך, ואעשה בדיוק את מה שכתוב שמותר בפתק הקטן והמקולל שלך.
אתה נזרק על הקיר, מתרסק עליו ונופל ישוב על הארץ. הלחץ על הצוואר שלך משתחרר, ואתה מתנשף.
האור מהבהב ונדלק, והיצור מתחיל להתרחק ממך, יותר שוחה מאשר הולך, יותר נמתך מצועד. הוא כבר לא מסתכל עליך בעיניו הנוראות. תיתן לו ללכת?

ג'ים -

ספוילר

אתה מתבקש לכתוב את הקללות של ג'ים. זה חלק מהאופי והסגנון של הדמות. תהיה יצירתי איתן, זה יוסיף המון.
in
רוח קרה כמוות נושבת עליך מהחלון. היא מריחה מאדמה לחה ומים עומדים. כמו ביוב מקולקל או פרות רקובים בכיור מלא כלים מלוכלכים.
למרות שיכול להיות שזה פשוט הריח של הכיור, קשה לדעת למען האמת.
ג'ים מקלל במרץ, כשפתאום אוזניו תופסות צליל שלא אמור להיות שם.
משהו כבר נגרר על הרצפה בחדר השינה.
משהו גורם לקרשים של הרצפה לחרוק, שמשמיע קול שריטה עמוק ושורקני, כמו ציפורן על קיר.
אתה היית בחדר השינה הרגע, מי יכול להיות שם לעזאזל?
meta
אתה מתבקש לתאר את הבית של ג'ים, את סידור החדרים, לאן ג'ים הולך ומה הוא עושה שם. אתה רשאי להחליט על מהישבחדרים מסויימים, אבל תזכורשהכל מתפרק ורקוב מראש, והפך מתפרק ורקוב עוד יותר בגלל.... משהו. כל החלונות משקיפים לחשכה מוחלטת ונושבת מהם רוח קפואה ומצחינה. צליל הגרירה עובר מחדר לחדר, כל פעם נמצא חדר אחד מאחוריך, לאט לאט נשמע זז מהר יותר. אתה מתבקש להחזיר את הכדור אלי כשאתה עולה לגג, פותח את דלת הכניסה, פותח דלת שמאחוריה נשמע צליל הגרירה, יוצא מאחד החלונות, עוצר ומחכה שהגרירה תדביק אותך, או כל פעולה אחרת שאתהרוצה תגובה עליה, בעצם.

 

[dragons]

הזמן-

ספוילר

חח בסדר. תיאורי קללות בדרך.
In
כל המחשבות של ג'ים על למה הביוב התקלקל ולמה יש חשיכה כבידה כל כך (הפסקת חשמל?) נעלמות ממוחו כשהוא שומע את צליל החריקה.
יש פולש בבית שלו.
האינסטינקטים הקרביים שלו נכנסים לפעולה. הוא שולף את האקדח, דורך מחסנית בדממה, ומבריג עליו את משתיק הקול שיש לו בכיס (זה בסדר?)
הכל בדממה. הוא רועד קצת, גם מזה שהוא לא בכושר, וגם מפחד.
הוא התמודד עם זוועות ארגוני הטירור שאיימו על ארצות הברית, הוא נשלח להתנקשויות באפגניסטן ובפקיסטן, הוא לא צריך לפחד מפורץ מטופש!
אבל היה משהו משונה באוויר, משהו... לא טבעי. מי פורץ לבית כזה?
בכל מקרה, הוא יתחרט על כך. הפסקת החשמל יכולה לחכות בינתיים.
ג'ים מקשיב לרגע. זה לא יכול היה לבוא מהמטבח, כי הוא היה שם לפני רגע, ולא מהסלון, כי כאן הוא נמצא וזה צמוד למטבח, אז הוא כנראה נכנס מהחלון לחדר השינה שלו, שנמצא מולו- בכיוון הפוך מהמטבח. ליד חדר השינה שלו יש את השירותים. יש לו טלווזיה סדוקה בסלון וכורסא עם ריפוד רקוב, שידה עם בגדים בחדר השינה, וגם שולחן כתיבה ישן וחבוט וכיסא קטן- גם כן בחדר השינה. במטבח שלו יש לו מיני מקרר, כיור, כיריים, וכמה ארונות מזון וכלים.
יש לו עליית גג קטנה שמהווה מחסן, יכול להיות שהוא נכנס משם.
הוא מנסה לעקוב אחרי הפורץ בדממה, אבל איכשהו הוא כל פעם נשמע מאחוריו. זה לא מוצא חן בעיניו. הפורץ חייב לדעת שהוא שם.
ג'ים מחליט לתפוס את הפורץ. הוא מחכה עד שהוא שומע אותו מאחוריו, ואז מזנק, פותח את הדלת לחדר מאחוריו, ומכוון את האקדח.
"ידיים למעלה!" הוא צועק.
Out
אין כל כך הרבה דלתות כי הבית כולל שני חדרים, מטבח ושירותים, וחלקם הם פשוט פתחים ללא דלת, אבל בסדר.

 

[Danny]

זמן -

ספוילר

OUT
אוקיי.
IN
אוי!, הנורה הזאת!, אני שונא נורות רותחות!, טוב מה לעשות?, כן, רק לקוות שהכוויה תעבור או לפחות תחמם אותי, ג'וש חושב לעצמו.
מה היה הקול הזה?, עוד פעם הקול הזה, נשמע קול של אישה, כן?, בכל זאת... הקול הזה מוכר לי, קול מהעבר שלי, צריך להתקדם.. ג'וש מתקדם באיטיות ובעייפות לעבר הקול, בזמן בזמן שהוא בודק את בחלל, מה כל המנהרות האלו?, מאיפה הם הגיעו?, זה כמעט נראה כאילו מישהו חפר אותם בכוונה.. הממממ, ג'וש מהרהר לעצמו iמה אם יש כאן עוד אנשים?.
[/i][/i]שוב הקול הזה, זה משגע אותי, עוד מעט... וואו, מה זו השלולית הזו, כמעט החלקתי, צריך לשים שלט..ג'וש מגחך לעצמו.
ג'וש מתקדם לעבר השלולית רואה שם את.... האישה הזקנה שהביאה לו את הכוחות.
meta
''מה את עושה כאן? , שואל ג'וש בחשש, '' מה אתה חושב ג'וש? מגחכת האישה.. ''אתה רוצה לדעת מה השעה''? אומרת האישה ומוציאה שעון כיס זהוב לעברו.
''זה לא שייך לך''. ''אוי, אבל זה כן שייך לי, אתה נתת לי אותו, אתה זוכר?'', אומרת האישה במבט מוזר.
''תחזירי לי אותו, אני לא רוצה את הכוחות האלה, אני לא רוצה כלום'', ''חבל, עשינו עסקה וזאת בעיה שלך, או ועכשיו 4 אחר הצהריים'' אומרת האישה במבט תוקפני.
''אז אני אצטרך להרוג אותך אומר ג'וש, ''בהצלחה עם זה'' אומרת האישה בזמן שהיא מלגלגת, וג'ושוע מתנפל עליה ונופל אל תוך השלולית בזמן שהוא צועק צעקה עמוקה שנעלמת אל תוך הנוזל.

 

[Tales Quiet Wind]

הזמן-

ספוילר

מייק בוהה ביצור המתרחק. מעלה הנהר? איזה נהר? הוא מסתכל שוב על האישור. מקולל?
היצור הזה מפחיד אותו. אבל הוא יודע לאן ללכת! חייבים לעשות משהו. הוא צועד בשקט מאחורי היצור בתקווה לקפוץ עליו ולקשור את הבדים המתנפנפים שלו. נראה מה הוא יעשה אז.

 

[Dark sith]

ספוילר

out
רגע רגע, אל תהרוססססס לי הכל. חשששששבתי שששששאתה תכתוב את השששששששיחה ואז אני אכתוב, כדי ששששלא נתקדם בקצב צב. לא משששששנה. כנראה ששששששמה שששששששששעשששששששית עדיף, פשוט אני רוצה שאם ששששו יפגע או ימות אני לא אדע מזה.
*ממציא פרטים*
אגב, כשששששאתה אומר דיאלוג, אני מניח שששששששאני צריך לכתוב את שששששששני הצדדים. אם טעיתי אז פשששששוט תתעלם.
in
כשאיש האור מבחין בשו ולא מדבר, שו שוקל לחלוף על פניו או לחזור לצללים בחזרה. אבל הוא פוחד. הוא פוחד להיפגע, ונמאס לו להיות החלש.
"שלום" שו אומר בחשש. "אתה לא תפגע בי, נכון?" הוא שואל ומחכה לתשובה שלא מגיעה. "אני חדש כאן במקום הזה. השם הוא שו. שו ספרייברי, ואני צריך לצאת מכאן. איך יוצאים?" שו עוצר לקחת נשימה, אבל לפני שהוא מספיק לדבר איש האור פותח את פיו.
"ששששו... זה ששששם?" הוא שואל בכל שנשמע עתיק. "גם לי היה שששששם פעם. לפני זמן רב מידי. ששששם שנבלע במעמקי התהום ונלקח מזכרוני. היום קוראים לי אישששש האור. אישששש האור ששששומר על החושששך. אל תדאג ילד. אני לא אנסססססה להרוג אותך, כל עוד לא תנסססססה להרוג אותי."
שו מרכין את ראשו בבושה. הוא מביט באדם שלא מסוגל לפגוע בו. כמו להביט במראה. הוא מתרחק מספר צעדים אחרוה עד שנתקל בקיר ומוציא את הסכין מאחורי הגב.
"אני מצטער. כשהגעתי לכאן הייתי חלש וללא יכולת להגן על עצמי. פחדתי. אני מפחד. איבדתי דבר יקר ערך לי וקיבלתי את הסכין הזה שיגן אלי. אל תפגע בי. בבקשה". שו מרים את מבטו. איש האור שהתקרב אליו בשקט מופתי ופניהם כמעט צודים. אפיהם עוד רגע נושקים. עיניו מביטות בעיניו. עייני נחש בעייני אדם. שו מייבב. איש האור פותח את פיו.
out
לא ידעתי איך איש האור אמור לעוור את שו, אבל הנחתי שזה בגלל שהוא נחש. או שזה בגלל שהוא שומר על החושך/אור? בכל מקרה, ההחלטה מה הוא יעשה היא כמובן שלך. והצגתי לך כאן את שו החלש. כמו שהוא אמור להיות בכל המשחק.

 

[Anonymous]

הזמן

ספוילר

האיש הביט אל החור הפעור בהפתעה קטנה. הוא לא ציפה לחור, אך הוא הבין בחוש את המשיכה שהיתה לו.
הוא נזכר בפעם אחת, בצעירותו, בה הוא הסתכל מעבר לקצהו של צוק. הוא פחד, אבל הרגיש כאילו הוא נמשך למטה, באופן פיזי ממש. הוא התרחק מהר מהקצה. הוא עדיין פחד למות, אז.
לריק יש כוח משיכה מוזר, אולי כי הטבע מתעב ואקום ורוצה למלא אותו במשהו. הוא לא היה מדען, ולא יכל לחשוב על הסבר טוב יותר.
למה הוא חושב בכלל על הדברים האלו? אף אחד מעולם לא הרוויח מחשיבה על העבר ומהגיגים כאלו.
הוא הביט סביבו. התחושה שהלכה והתגברה בו בחצי שעה האחרונה, התחושה שמשהוא לא בסדר, קיבלה אישור עכשיו. הוא הביט בצורה החדשה שהעיר לבשה, תחילה במעט בהלה. הוא הסתובב סביב הבניין וחיפש את הכניסה האחורית. היא הייתה חסומה בדלת נעולה כבדה שהוא יכל להשבע שלא הייתה שם אתמול.
מאכיל היונים חזר אל קדמת הבניין, והבהלה הקלה התחלפה באדישות מהולה ברוגז. כך? הוא יכל לפתוח את המכונית שלו ולנסוע לאן שהוא,מאבל לא היה בעולם מקום בו הוא רצה להיות. במוקדם או במאוחר הוא חייב להכנס אל העלטה.
למה זה קרה דווקא עכשיו? למה זה קרה עניין אותו פחות; אין בשאלה הזו תועלת.
הוא השקיע רגע בהסתכלות לעתיד. הוא ראה בבירור את הדבר שהוא יעשה: יכנס אל תוך העלטה מתישהו. כמו בצוק ההוא, הוא ידע שהריק פירושו מוות, אך הוא ידע שהוא יכנס, כי כך הגורל אמר; כשניסה להאבק בגורל שלו, תמיד נחל אכזבה.
למה לא להכנס, בעצם? המוות לא הפחיד אותו נורא, אלא היה סתם לא נוח. לא נוח לו כבר עכשיו, אז שלפחות ימצא מקום לשבת בו.
הוא חיטט רגע בכיס החולצה שלו, והוציא משם חפיסת סיגריות. הוא עישן אחת, משתעל לסירוגין והביט אל תוך הריק. זה היה המותג החביב עליו, והוא ראה שנותרו עוד שש כשהחזיר את הסיגריות לכיס. בכיס של המכנסיים עוד נותרה חתיכה קטנה של לחם, הוא גילה. בחוש נבואי הוא ידע שלפניו עוד הליכה, והרגליים שלו כאבו מאוד, לכן הוא הרים מקל מהרצפה בקרבת מקום. הוא נשען אליו ופסע אל הריק המזמין.
--
אני קורא עכשיו את פרק 9 של pact. נראה לי הולם.

 

[2MUCH]

מצטער, זה אני. חזרתי מוקדם מהצפוי.

 

[Danny]

מה קורה עם המשחק?

 

[2MUCH]

נדמה לי שמחכים לתגובה מהזמן. יש לו פחות זמן ויותר עבודה, אז אני מציע שנחכה.

 

[Danny]

מה קורה עם המשחק?
עבר יותר משבוע.

 

[The Time]

לא, לא זז מספיק טוב. התגובה הקודמת שלי הייתה לפני יותר משבוע. בואו ננסה רגשות אשמה - אני מתחייב בזאת שאגיב במוצאי שבת עם המשך לכל הסיפורים. במוצאי שבת אני אתחייב על מועד נוסף, וכן הלאה עד הכליון הבלתי נמנע של כל הדברים, שכולל (מן הסתם) גם משחקי רשת.
ובנימה אופטימית זו:
ג'ושוע -

ספוילר

השלולית לא מתנהגת כמו מים, או כמו כל נוזל אחר לצורך העניין. הצחוק של האשה והצעקה של ג'ושוע כמעט ומטביעים את הצליל החד של הזכוכית המתנפצת. שברי ראי חותכים אותך כשעוטפת אותך תחושה חזקה ואיומה של ד'ה-ז'ה-ו'ו. כמה זמן הנפילה הזו תימשך? איך אפשר לדעת בכלל כמה זמן היא תימשך? הזמן כמו צוחק לך, חומק מאחיזתך. אתה מנסה לאחוז בו והוא נמלט. כמה עוד הנפילה תימשך? דקות? שעות? שנים?
איך תדע את ההבדל?
אתה מתרסק לתוך אגן מים רחב, ופני המים קשים כאבן. נראה שצניחה חופשית בלי מצנח הוא לא ממקצי הספורט שמשתפרים בהם עם הזמן.
לזמן מה (כמה זמן?!) אתה עמוק מתחת למים, לא יכול לנשום, חותר חסר אונים, כשפתאום אחיזה איתנה גוררת אותך מעלה מעלה, ואתה מוצא עצמך מעל פני המים, מתנשם ומתנשף. מה שלא יהיה שמשך אותך אל פני המים מרפה ממך, ואתה מתחיל להתאמץ לשמור על הראש שלך באוויר. אתה רואה בזווית העין זוג נקודות ירוקות בורקות, ומשהו זז, ואילו מולך, במרחק שקשה לך לעמוד, מה שנראה כמו אש בוערת על קו חוף.
"מי אתה?" קול מבעבע נשמע מאחוריך, ואתה ממשיך לפרפר בשביל להישאר מעל המים.
מי הציל אותך?
meta
אתה יכול לבחור מ בדיוק היא הישות המוזרה שמשתה אותך מהמים, בכך שתיתן לג'ושוע להסתובב ולראות אותה (ולתאר אותה) כמו גם לכתוב דיאלוג קצר ביניהם, אם תרצה. קווים מנחים - בישות המדוברת יש שני כוחות שנאבקים ביניהם כרגע. אחד - סקרנות, השני הוא רעב.
אם לא תרצה לקח תאת המושכות כרגע, אתה מוזמן לא לתת לג'ושוע לראות את מושיעו המסתורי, בין אם מפחד ובין אם הוא מסתתר. אני אחשוף אותו בהמשך.

שו -

ספוילר

"פחד" איש האור אומר "הוא דבר יקר ערך. ששמור עליו, והוא יששמור עליך. אישש מת לא יודע פחד." הוא מסתכל על הסכין בעיניים שלא ממצמצות "ככה יודעים כאן אם נהרגת. קששה לדעת אחרת, ששום דבר פה לא ברור, אי אפששר..."הוא מחייך, והחיוך שלו נורא "לראות."
אור היקרות מהנורה מתפוצץ ושוטף את הכל. אתה טובע בזוהר מעוור, ולכמה רגעים מבעיתים לא רואה דבר
ואז האור גווע, ושו רואה רק שני דברים - הסכין, שנדמת כזוהרת באור פנימי, וזוג עיניים נוצצות, לא ממצמצות.
הכתמים האדומים על הסכין נראים כמו אש שרוקדת על הלהב
"מר סספר ייברי. למה, אם מותר לי לששאול, הססכין ששלך מוכתמת בבגידה?" הוא נשמע רגוע מאוד מאוד. אתה לא יודע אם זה סימן טוב.
העיניים שלך משתקפות בעיניו, ואתה חש את הפחד לופת את קרביך.

מייק -

ספוילר

אתה עוקב בצעדים בהולים אחר היצור הנורא. הוא לא מבחין בך, אתה חושב. באיזשהו שלב הוא מפסיק אפילו להעמיד פנים שיש לו צורה אנושית, והופך לצביר מתנוענע של זרועות מתפתלות וגיצים של אש מלחשת. אתה מציץ עליו מסביב לפינות ומנצל את רגעי החשכה שבין הבהובי הנורות בשביל לקפוץ מכוך לכוך, תוהה על הטירוף המשונה הזה שאחז בך שגרם לך להתחיל ולעקוב, כמו צייד, אחרי מפלצת שזה הרגע איימה לחנוק אותך למוות.
לבסוף, אתה רואה אותו - הנהר. הוא רחב פי שלושה משאדם בוגר גבוהה, וקוצף כמו חמתך ביום רע. היצור מתפתל לו לאורך גשר צר מכדי שאדם שמן יוכל לעבור עליו, עשוי מקורות רקובות שנראה כאילו אספו אותן מאלף בקתות עץ פסטורליות שננטשו לאנחות לאורך הדורות.
במורד הנהר, אתה רואה אור עמום של אש זוהר במרחק. במעלהו - חשכה מוחלטת. אינך יודע כמה הוא עמוק, והמפלצת לאט לאט יוצאת מטווח הראייה שלך.
מה תעשה?

ג'ים -

ספוילר

"ידיים ל..." אתה מתחיל, אבל מה שאתה רואה משאיר אותך המום מלסיים את המשפט
"מעלה?" אתה שואל, עומד מולך בחליפה מחוייטת ועם אקדח כסוף ונוצץ מוחזק ברישול בידו האחת. פניו נקיות, עורו בוהק, עיניו נוצצות, והוא מחייך חיוך מלא בשיניים חדות.
הוא יורה בך, והאקדח שקט. אתה זורק את עצמך על הרצפה ומרגיש את הכדור שורט לך את הקרקפת.
הדם חוסם לך את הראייה בעין שמאל, אבל בעין ימין אתה רואה יפה מאוד את עצמך עומד מעליך, נדמה לך שהחיוך שלו אפילו מתרחב.
"או שמה, ג'ימי?"

איש היונים (אולי נקרא לו יוני, בקיצור? או יהונתן הזקן?) -

ספוילר

ברוך השב! וברוך הבא לעולם הנורא של pact, הסיפור היחיד שבו "גורל נורא ממוות" הוא לא רק פראפרזה, אלא תיאור עובדתי יבש של מה שחצי מהדמויות בסיפור מנסים לעשות לפרוטגוניסט. כשתהיה מעודכן אשמח לפטפט על ספקולציות בעץ שייפתח לצורך העניין בפורום פנטזיה ומד"ב בדיוני. ועכשיו, חזרה לסיפור...
in
איש היונים הזקן צעד אל החושך, והחושך צעד אל איש היונים הזקן.
ונשאר.
הוא חווה את התחושה המוזרה ביותר, של היכולת לראות את העתיד, אבל לא את ההווה. הוא רואה את הצעדים שהוא יוכל לקחת, את המוות שיוכל לפקוד אותו, את הכאביםהאיומים ש(הוא מבין פתאום ברוגע משונה) אין לו דרך להימנע מהן. אבל הוא לא רואה את הקירות הלחים של המנהרה שהוא צועד בה בשקט, הוא לא רואה את הנורה החיוורת שדולקת מעליו, כבה ודולקת לסירוגין בצליל פקיקה קלוש, והוא גם לא רואה את היצור שפוסע בצללים.
הוא רואה את הדם שלו ניתז על הארץ בצבעים מרהיבים, ושומע את הנשימות הכבדות של החיה. הוא רואה את המקומות שהוא יוכל לרוץ אליהם ולהיתפס תוך כדי ריצה, רואה צללית משונה של חיה עם עור לבן כשיש ושיניים שחורות קורעות את גופו הזקן לגזרים, רואה את העור נצבע באדום מנצנץ ומלבין לאט לאט, לאורך חודשים ושנים, עד שיחזור לגוון הבהיר והרעב שלו, ויחפש קרבן נוסף...
"ברוך הבא" קול נשי נשמע באפלה, עשיר וחמים להפתיע "מי אתה, עובר אורח?"
meta
החלטתי לנסות משהו מעניין - אתה שומר על כוחות ראיית העתיד יוצאי הדופן שלך, אבל עיוור לגמרי. כלומר, אתה מוזמן גם תוך כדי ההודעות שלך לכתוב על דברים שאתה רואה מעתידים אפשריים שעוברים עליך, אבל בהתנהלות של איש היונים, הוא חייב להסתמך על שמיעה, מגע, ובעיקר תושיהבשביל לשמור על עורו בתהום. מקובל עליך?

כמו שבטח שמתם לב, אני נותן לחלקכם להחליט על חלקים בסיפורים שלכם. אם אתם אוהבים אתהטכניקה, אמשיך להשתמשבה. אם לא, אפסיק.

 

[2MUCH]

הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שאתה תגיב מתוך תחושת חובה ולא מרצון, ואז התגובות שלך יהיו מינימליות ומשוללות יצירתיות. כבר ראיתי את זה קורה, ואם זה יקרה כולנו נתקע עם התחייבות מעיקה שלא נעים לנו להפטר ממנה. אני לא אומר שתגיב רק כשאתה לחלוטין מטורף לעשות את זה, אבל אני גם לא רוצה שתתחייב ללוח זמנים שלא תוכל לעמוד בו בלי להרגיש רע. בנוסף, אני מכבד את זה שיש לך חיים בוגרים והתחייבויות קודמות.
לכן, לי לא אכפת אם יקח לך קצת זמן להגיב כל עוד אתה מגיב. עם זאת, אני נהנה ממשחק מהיר יותר ממש כמו כולם.

ספוילר

סיימתי את pact עד הנקודה הנוכחית (mala fide 10.5), ואני אקפוץ על כל עץ שתפתח בנושא. אם יהיה לי רצון, אני אבדוק גם את הסדרה הקודמת שלו, worm.
אני מוכן ללכת עם הניסוי שלך, נשמע לי מעניין. אם שנינו נמאס בו, תמיד נוכל להחזיר את המצב לנורמה ולהסביר את זה איכשהו בדיעבד.
---------
תחילה חושב איש היונים שהוא לא רואה רק מפני שאין אור. הוא שלף את מצית הסיגריות מכיסו והדליק אותו. משלא ראה את הלהבה, הוא קילל את המצית והדליק אותו שוב. כשהעביר את אצבעו בתוך האש הוא נכווה בשתי רמות. הראשונה היא הפיזית, והשניה היא ההבנה שהוא התעוור. משונה שמכל הדברים שהוא איבד, זה מפריע לו הכי הרבה. מה אם הוא לא היה שם לב שאיבד את הראייה, ומניח לעולמים שפשוט אין אור? הוא חשב ואז סילק את המחשבה. היא גרמה לו תחושה לא נעימה.
במקום, הוא הזכיר לעצמו ללכת בצעדים מדודים. במערות חשוכות כאלו נוטים להיות תהומות, ואם ילך בלי זהירות הוא עלול ליפול אליהן. הוא לא רצה למות בתאונה פתאומית. הוא גם מצא שראיית הנולד שלו התחדדה, כמו חוש השמיעה אצל עיוורים, ומאפשר לו להמנע מסכנות בדרך.
כך או כך, חזרה היא כבר לא אופציה. הוא די בטוח שהוא איבד את דרכו במקום הזה, ויש לו תחושה שאם ימשיך ללכת, יגלה לו המקום הזה משהו. אולי את הסיבה שהעולם השתנה סביבו בלי אזהרה. הדפנות של המקום הזה לחות ומזכירות בטן של חיה גדולה, אולי ליוותן. לא היה אחד בתנ"ך שנכנס לבטן של ליוותן? הוא לא היה איש-דת ולא זכר את השם שלו.
"ברוך הבא. מי אתה, עובר אורח?" אמר קול נשי מתוך האפילה.
האיש הזקן כמעט התפתה לענות בזעף. זו הייתה הנימה שלבש לרוב כשדיבר אל אנשים. הם רק הרגיזו אותו, לרוב. מכיוון שלא יכל לראות, הוא הבין שהוא צריך לנקוט במשנה זהירות כאן.
הוא ענה לשאלה בשאלה: "גברתי, את יודעת אולי איפה אפשר לשבת?". הוא גייס את הקול בו הוא פנה בעבר ללקוחות.

 

[Dark sith]

לי אין בעיה עם הקצב הזה, בעיקר כי נכנסים לשנת הלימודים.

ספוילר

שו מייבב. אין לאן לברוח. הוא מרגיש עיוור. הוא עיוור. איש האור שונא אותו. הוא עומד למות, אם הוא כבר לא מת מזמן. אם זה לא גיהנום.
"לללל... לל... לא בגדתי באף אחד. רימו אותי. הו הו הו .. הוליכו אותי שלל" שו מגמם.
"איבדתי את הדבר היקר לי מכל. מה שהזכיר לי שהמקום הזה לא אמיתי. הוא לא יכול להיות אמיתי. לא לא לא. אסור לו" הוא בוכה.
הגוף של שו צורח. הוא לא רוצה למות.
"אל תהרוג אותי" שו מתחנן. "אני רק רוצה להתעורר. רק רוצה להתעורר".