ארז'אן עמד בשקט בזמן שהשאר דיברו. השיחה בבר הרגישה לו מוכרת, לדבר עם חיילים, שמדברים על הקושי שלהם להתמודד מול הכוחות הכאוטיים שתוקפים אותם, בחדרים חצי מוארים על שולחנות מתנדנדים ומשקאות זולים. זה הרגיש לו נכון.
כאן, ארז'אן מרגיש את אותה אי הנוחות שהייתה לו בחדר הפגישות של אריסטאי, המקום הזה מושלם מדי, הדממה לא נגעה בו, שתי אגדות חיות, בנות מאות שנים, הם מי שמדברים איתם.
נראה שעכשיו, כשנושא השיחה חזר למשבר, ארז'אן שוב מרגיש יותר בנוח. הוא נזכר בנאום שתיאודור כתב בשבילו, כדי להקריא לחיילי מעוז כנף, הוא חושב לרגע איך לשנות את המילים כדי שיתאימו למצב הנוכחי, ולבסוף פונה לאלפים: "מסיבותי שלי, אני לא סומך על ראש מסדר הזכוכית. אבל הוא עשה את הדבר הנכון כשהוא שלח את הקריאה שלו לעזרה ברחבי הארץ. העולם מצליח, אם כי אולי רק בקושי, לשרוד את האסון האחרון שהגיע עלינו. הערים השונות לא ישרדו אסון נוסף באותו הגודל לבדן, בשביל שיהיה לנו סיכוי, אנחנו צריכים להיות מאוחדים."
הוא עוצר לרגע, בבירור חושב על מילותיו, לפני שהוא ממשיך "וזה נכון גם עבור הנסים, כדי שהם יוכלי לעזור, אנחנו צריכים לאחד אותם מחדש. נביא את הנס שנמצא פה, וזה שנמצא בפורבאד, ואם יהיה צורך, נמצא גם את אלו שאבדו לאורך השנים. כל דבר כדי לעצור את האיום הזה."
כאן, ארז'אן מרגיש את אותה אי הנוחות שהייתה לו בחדר הפגישות של אריסטאי, המקום הזה מושלם מדי, הדממה לא נגעה בו, שתי אגדות חיות, בנות מאות שנים, הם מי שמדברים איתם.
נראה שעכשיו, כשנושא השיחה חזר למשבר, ארז'אן שוב מרגיש יותר בנוח. הוא נזכר בנאום שתיאודור כתב בשבילו, כדי להקריא לחיילי מעוז כנף, הוא חושב לרגע איך לשנות את המילים כדי שיתאימו למצב הנוכחי, ולבסוף פונה לאלפים: "מסיבותי שלי, אני לא סומך על ראש מסדר הזכוכית. אבל הוא עשה את הדבר הנכון כשהוא שלח את הקריאה שלו לעזרה ברחבי הארץ. העולם מצליח, אם כי אולי רק בקושי, לשרוד את האסון האחרון שהגיע עלינו. הערים השונות לא ישרדו אסון נוסף באותו הגודל לבדן, בשביל שיהיה לנו סיכוי, אנחנו צריכים להיות מאוחדים."
הוא עוצר לרגע, בבירור חושב על מילותיו, לפני שהוא ממשיך "וזה נכון גם עבור הנסים, כדי שהם יוכלי לעזור, אנחנו צריכים לאחד אותם מחדש. נביא את הנס שנמצא פה, וזה שנמצא בפורבאד, ואם יהיה צורך, נמצא גם את אלו שאבדו לאורך השנים. כל דבר כדי לעצור את האיום הזה."
