"באנו לבקש מידע" אשקה עונה "שמענו שמפלצות ממתכת תקפו באיזור לפני מספר ימים. והאנשים המקומיים חושבים שהם הגיעו מדרך פיות" קולה קצת סקפטי כשהיא אומרת את המילים האחרונות.
[מו"ד 4] בנפול דממה - עץ משחק (4/4)
- מחבר/ת הנושא Nextorl
- תאריך התחלה
בעוד שהיער נותן תחושה של בית, המקום שונה מאוד מיער הקרניים. העצים כאן סמיכים יותר, ובניגוד לעצי האורן הקנאים הם מאפשרים לצמחיה לגדול מתחת לצמרותיהם. דשא ושיחים צומחים בין ומתחת לשורשים המכסים את האדמה.
עיניה של סראף חדות מספיק כדי לזהות שבילים זעירים בין השורשים, סימני נשיכה ושריטה על העץ שמצביעים על קיומם של סנאים ועכברים החיים פה, אך היא לא מזהה אף תנועה או שומעת אף רחש.
האינסטינקטים שלה צועקים סכנה. היער האדום עוצר את נשימתו, ומקווה שהאיום הקרב לא יבחין בו.
איזה איום הוא גדול מספיק בשביל להפחיד יער?
עיניה של סראף חדות מספיק כדי לזהות שבילים זעירים בין השורשים, סימני נשיכה ושריטה על העץ שמצביעים על קיומם של סנאים ועכברים החיים פה, אך היא לא מזהה אף תנועה או שומעת אף רחש.
האינסטינקטים שלה צועקים סכנה. היער האדום עוצר את נשימתו, ומקווה שהאיום הקרב לא יבחין בו.
איזה איום הוא גדול מספיק בשביל להפחיד יער?
האלדרינית מהנהנת הנהון קצר ומניחה את המגילה שלה בצד, פונה להביט בשניכם. עדשות המשקפיים גורמות לעיניה חסרות האישונים להיראות אף יותר גדולות.
"מפלצות מכוסות מתכת." היא מסבירה, "וכיוון שמתכות לא נוצרות בדרך הפיות - לא תוכלו למצוא שם אפילו עורק מינרלי בודד - זה אומר שהמפלצות האלה לא הגיעו משם. הן רק עברו שם בדרך לכאן."
"מפלצות מכוסות מתכת." היא מסבירה, "וכיוון שמתכות לא נוצרות בדרך הפיות - לא תוכלו למצוא שם אפילו עורק מינרלי בודד - זה אומר שהמפלצות האלה לא הגיעו משם. הן רק עברו שם בדרך לכאן."
"התפזרו." האלף עונה, לוקח ספל. הוא מציג את עצמו - אזוב - ואת חבריו - ג'ד, בן האנוש הג'ינג'י, ומלודי, האלדרינית זהובת השיער - בזמן שהוא דוחף את הספלים שלהם לעברם.
"זו הייתה אחת הסיבות שלקח כל כך הרבה זמן לצוד את היצורים הללו. זה, והעובדה שהם התרבו. ראו שלושה יוצאים מעץ האב, כשאנחנו הגענו כבר הרגו חמישה ועוד לא סיימו עם זה."
"זו הייתה אחת הסיבות שלקח כל כך הרבה זמן לצוד את היצורים הללו. זה, והעובדה שהם התרבו. ראו שלושה יוצאים מעץ האב, כשאנחנו הגענו כבר הרגו חמישה ועוד לא סיימו עם זה."
סראף צועדת באיטיות ביער, מעבירה אצבעות מחוספסות על העצים והעלים, ומחפשת מקור מים - כל המי-ומי ביער יעברו כאן, ואולי הוא תוכל לזהות משהו יוצא מגדר הרגיל...
Meta
אני רוצה לחפש קרחת יער גדולה עם מעיין או עיקול נהר/שפת אגם משהו ולהשתמש שם בwilderness tracker. מאפשר לי לזהות the number and nature של יצורים שעברו בטווח 10 משבצות ממני ב-24 השעות האחרונות - מתי נכנסו ומתי עזבו. אני בעיקר מנסה לזהות יצורים חריגים או יחודיים או כל תנועה משונה שקרתה בשטח הזה
גלגול בשביל wilderness tracker:
הבחנה - 10+19=29
Meta
אני רוצה לחפש קרחת יער גדולה עם מעיין או עיקול נהר/שפת אגם משהו ולהשתמש שם בwilderness tracker. מאפשר לי לזהות the number and nature של יצורים שעברו בטווח 10 משבצות ממני ב-24 השעות האחרונות - מתי נכנסו ומתי עזבו. אני בעיקר מנסה לזהות יצורים חריגים או יחודיים או כל תנועה משונה שקרתה בשטח הזה
גלגול בשביל wilderness tracker:
הבחנה - 10+19=29
קרחת היער שקטה, והיא הייתה שקטה ביממה האחרונה. החיות הרגילות עברו בה, כמו גם אלפים ושאר אנשים. רגע לפני שהיא מרימה ידיים וחוזרת לאחור, סראף מבחינה במשהו נוסף. עקבות שועל עדינות כל כך שהיא לא הבחינה בהן לפני כן - כאילו החיה לא גשמית לחלוטין.
מעקב אחר העקבות הללו מוביל את סראף אל מערה טבעית, אחת שנוצרה לא בתוך האבן אלא כששורשי העצים גדלו מעל לאדמה ויצרו תקרה. בתוך הכיפה הזו, עיניה של סראף מצליחות להבחין במזבח עתיק מאבן. ועליו מכורבל בתוך עצמו שועל ששני זנבותיו אש כחולה.
מעקב אחר העקבות הללו מוביל את סראף אל מערה טבעית, אחת שנוצרה לא בתוך האבן אלא כששורשי העצים גדלו מעל לאדמה ויצרו תקרה. בתוך הכיפה הזו, עיניה של סראף מצליחות להבחין במזבח עתיק מאבן. ועליו מכורבל בתוך עצמו שועל ששני זנבותיו אש כחולה.
"טוב, אנחנו כנראה מתכנים להשאר כאן ללפחות עוד כמה ימים, אז אם משהו כזה קורה שוב אנחנו כנראה נהיה זמינים לעזור" ארז'אן אומר, בנסיון להפריד את השאלות שלו כך שהאיש לא ירגיש כאילו מתחקרים אותו, לפני שהוא פונה לשאול "אתה חושב שהדברים האלה חיפשו משהו? או שהם פשוט ניסו לגרום לכמה שיותר כאוס?"
"כאוס. אבל אם הייתי צריך להמר, זו לא הייתה המטרה האמיתית שלהם. הם בדקו את ההגנות, את זמן התגובה, כמה זמן לוקח לתגבורת להגיע."
"שזה מטופש מצידם." אומר אזוב, "זו טקטיקה טובה כשהצד השני יודע שהתקפה מגיעה. משאיר אותו במתח, נותן לך מידע. אבל ככה? הם בזבזו את יתרון ההפתעה."
"וזה אם בכלל יש עוד. אתם נשמעים די בטוחים בזה. אנומליות כאלה הן דבר נדיר. מפלצות שעוברות בדרך הפיות? נדיר ביותר." מלודי מציינת.
"האבות יודעים דבר או שניים. אם הם אומרים שיכול להיות שהמפלצות הללו הן כוח גששים מוקדם, הם כנראה צודקים." אזוב לוקח לגימה ארוכה מהספל שלו, מניח אותו על השולחן בחבטה קלה. "חוץ מזה, אף אחד מהאנשים ששלחו לפנינו לדרך לא חזר עדיין. אז הסכנה לא נעלמה."
"נגלה מחר." ג'ד מחייך ומניח זרוע על אזוב, מוחץ אותו אליו. "תמיד רציתי לעבור בדרך הפיות."
"שזה מטופש מצידם." אומר אזוב, "זו טקטיקה טובה כשהצד השני יודע שהתקפה מגיעה. משאיר אותו במתח, נותן לך מידע. אבל ככה? הם בזבזו את יתרון ההפתעה."
"וזה אם בכלל יש עוד. אתם נשמעים די בטוחים בזה. אנומליות כאלה הן דבר נדיר. מפלצות שעוברות בדרך הפיות? נדיר ביותר." מלודי מציינת.
"האבות יודעים דבר או שניים. אם הם אומרים שיכול להיות שהמפלצות הללו הן כוח גששים מוקדם, הם כנראה צודקים." אזוב לוקח לגימה ארוכה מהספל שלו, מניח אותו על השולחן בחבטה קלה. "חוץ מזה, אף אחד מהאנשים ששלחו לפנינו לדרך לא חזר עדיין. אז הסכנה לא נעלמה."
"נגלה מחר." ג'ד מחייך ומניח זרוע על אזוב, מוחץ אותו אליו. "תמיד רציתי לעבור בדרך הפיות."
אשקה מהנהנת בהסכמה לדבריה של מלודי.
"דרכי הפיות הן בטוחות לרוב, עבור אלה שמכירים את חוקי משחקי הפיות.
אבל כוח גדול, ושל יצורים ממתכת? בנסיבות יהיו צריכות להיות יוצאות דופן מאוד בשביל השפיות יאפשרו שימוש בדרכים שלהם בצורה שכזאת."
"דרכי הפיות הן בטוחות לרוב, עבור אלה שמכירים את חוקי משחקי הפיות.
אבל כוח גדול, ושל יצורים ממתכת? בנסיבות יהיו צריכות להיות יוצאות דופן מאוד בשביל השפיות יאפשרו שימוש בדרכים שלהם בצורה שכזאת."
מלודי מסתכלת בעניין. "הפיות יצמדו לחוקים שלהן - כל עוד היצורים הללו לא יעברו עליהם, לא יקיזו דם, יגידו דבר שקר, או יפגעו באדמת הדרך, הפיות יתנו להם לעבור. וגם אם הם יעברו עליהם, הפיות לא כל יכולות. לא בלתי אפשרי להמלט מהן."
סראף עומדת להיכנס, אבל המשקל הקריר של להבי המתכת על גופה נעשה צונן להכאיב כשכף רגלה עומדת לחצות את הגבול אל תוך היכלה של רוח הטבע הזו בעודה נושאת כלי מלחמה - זה לא יהיה חכם להפר את כללי הנימוס ביער זר.
במקום, היא כורעת על שתי ברכיה ומצמידה את מצחה לעפר שבגבול החלל שנפתח מולה, לוחשת בשפה שאוזניה למדו לשמוע הרבה לפני שפיה למד לדבר.
''מהלכת-דממות, אלי-נא-שמעי. סראף-בת-איזבל-של-עשתר-אנוכי. בת-יער-קרן-הנני ואנ-'' היא מגמגמת וחורקת שיניים, ממשיכה במהירות לפני שתיכדל בלשונה פעם נוספת ''מה-רוע-אירע-בביתך? כפי-לך-מושטת-אם-בה-תבחרי'' היא מסיימת בניסוח הרשמי להצעת עזרה שלמדה מכסוף הרעמה - לא כל הרוחות מדברות או חושבות באותה צורה, אבל יש צלילים שהיו עתיקים עוד לפני שערי האנוש היו בקתות בוץ מטות-לנפול.
במקום, היא כורעת על שתי ברכיה ומצמידה את מצחה לעפר שבגבול החלל שנפתח מולה, לוחשת בשפה שאוזניה למדו לשמוע הרבה לפני שפיה למד לדבר.
''מהלכת-דממות, אלי-נא-שמעי. סראף-בת-איזבל-של-עשתר-אנוכי. בת-יער-קרן-הנני ואנ-'' היא מגמגמת וחורקת שיניים, ממשיכה במהירות לפני שתיכדל בלשונה פעם נוספת ''מה-רוע-אירע-בביתך? כפי-לך-מושטת-אם-בה-תבחרי'' היא מסיימת בניסוח הרשמי להצעת עזרה שלמדה מכסוף הרעמה - לא כל הרוחות מדברות או חושבות באותה צורה, אבל יש צלילים שהיו עתיקים עוד לפני שערי האנוש היו בקתות בוץ מטות-לנפול.
השועל מרים את ראשו ומביט בסראף לרגע ארוך מבלי למצמץ או לנשום. רק לאחר שהיא מסיטה את מבטה, והשועל מנצח בתחרות המבטים, הרוח פוצה את פיה וממנו יוצא קול של עץ בוער. של אגוזים מתפוצצים בחום, של גחלים לוחשים ועלים מתלקחים. של מדורה גוועת. אך מאחורי הקולות הללו, סראף מזהה משמעות.
"השמיים נפלו, הסוף קרב. הטורף הפך לנטרף. הצייד לניצוד."
"השמיים נפלו, הסוף קרב. הטורף הפך לנטרף. הצייד לניצוד."
סראף נותרת דוממת לעוד רגע, מהנהנת, מותירה מנחה קטנה בפתח המערה לפני שהיא עוזבת, עושה את דרכה לנקודה ממנה יצאה כדי לפגוש את האחרים ולספר להם מה גילתה
הציפורים מצייצות חלושות כשהבוקר מגיע, והיער מתעורר בחשש. אתם שמים את פעמיכם אל עבר מרכז היער, אל עבר עץ האב. לחלקכם, זוהי הפעם הראשונה בה אתם רואים את אחד מהעצים המהוללים הללו - אבן הפינה של כל ציוויליזציה אלפית ביבשת - ואכן מדובר במראה מרשים.
העצים הגדולים של היער מפנים את דרכם לעץ גדול יותר, הצמרת שלו מונעת מהם גישה לאור השמש שהם כה צריכים. בכך, הם יוצרים מעין קרחת יער בגודל של כמה קילומטרים, מגודרת בגזעי עצים שמתחרים על להגיע כמה שיותר קרוב לשמיים. במרכזה, עומד עץ שנראה יותר כמו צריח או טירה, קוטרו כמה מאות מטרים. שורשיו העצומים מכסים את האדמה, ואתם מבחינים בחרס ושיש תחתיהם. הריסות של בניינים עתיקים יותר מרוב העצים שביער הזה, מחילות ובריכות מים ביניהן. בכל אחת מהן מערכת אקולוגית שלמה.
במרכזו של הגזע, סנטימטרים ספורים מעל לפני הקרקע, ישנו פתח בצורת דמעה. הוא נראה כמו נקודת שבירה של ענף, שוליו בולטים מהעץ. צמחים מטפסים מכסים אותו כוילון, אך מבעד להם ניתן לראות את מערבולת הצבעים שהוא השער לדרך הפיות.
במקום להתקרב אל הגזע, צעדיכם מובילים אותכם ימינה. אל קצה גדר העצים. שם נמצאות בקתות פשוטות שבניגוד לשאר המבנים שראיתם בזמנכם הקצר ביער - הן לא תלויות מהעצים כקנים, אלא בנויות על האדמה. הארכיטקטורה שלהן ישנה, עתיקה אפילו. אם כי החומרים שמהן הן עשויות הם יציבים ומודרניים, הן מעוצבות כדי להיראות כמו שבתים נראו כאן לפני 500 או אלף שנה.
בתוכן, מאחורי וילון של צמחים מטפסים כמו אלו שמכסים את הפתח לדרך הפיות, נמצאים האבות. הם אינם קמים כשאתם נכנסים, אלא מסמנים לכם להתיישב על השטיח הרקום. זוג האלפים הללו נראים עתיקים כמו הבקתה שבה הם נמצאים, הגיל מראה בהם את אותותיו - עורם חרוש קמטים ונגעי זקנה, קומתם נמוכה ומכופפת כאילו האדמה מושכת אותם לשוב אליה ושיערם דליל עד לא קיים. שניהם לבושים בגלימות מסורתיות, צבעוניות ורקומות בדמויות מסיפורי אגדות והיסטוריה. ביניהם, כשני צעדים מאחוריהם, יושב אלף צעיר יותר שדואג לכל צרכיהם. הוא מכחכך בגרונו כשאתם נכנסים, מציג את האבות.
ערער מכה-חולי יושב משמאלו, שמו מוכר לסראף בתור עשבונאי ומרפא אגדי שמיומנותו ותגליותיו הצילו רבבות ממגיפה שהתפשטה כאש בשדה קוצים בקרב היערות האלפיים לפני כארבע מאות וחמישים שנה ופגעה בעצים כשם שפגעה בבני התמותה. הוא כחוש, רזונו ועצמותיו בולטים, אך עיניו נוצצות וחושפות אינטלקט חד שהשנים לא הצליחו להכהות.
מימינו יושב רוש מגל-ברק, שריריו אינם מה שהיו אך מאות של אימונים עדיין הותירו חותם על גופו, שנראה יותר כשל טורף מאשר של אדם מבוגר. ארז'אן מזהה אותו בתור מצביא מהולל מימים עברו, אחד שמהלכיו נלמדים על ידי כל חייל ומפקד. הוא פיקד על הכוח היחידי שהצליח לכבוש את מרום צור, לפני 500 שנה בערך.
"שבו." אומר רוש, קולו חלש אך מפצה על כך בפיקודיות. רגליו, אתם מבחינים, קטועות מתחת לברכיים, מותירות לו שני גדמים לשבת עליהם. פציעה ישנה, ולא אחת שנראה שמטרידה אותו. "אינכם נראים ככוחות נוספים הנשלחו משיר-זוהר. ונדיר זה לראות בת-קרן שלא מגיעה דרך העץ." מבטו פונה אל סראף, "האם הדרך חסומה ביערך? או שמא הצרות שלנו צרות רבים הן והסכנה גדולה אף בביתך?"
העצים הגדולים של היער מפנים את דרכם לעץ גדול יותר, הצמרת שלו מונעת מהם גישה לאור השמש שהם כה צריכים. בכך, הם יוצרים מעין קרחת יער בגודל של כמה קילומטרים, מגודרת בגזעי עצים שמתחרים על להגיע כמה שיותר קרוב לשמיים. במרכזה, עומד עץ שנראה יותר כמו צריח או טירה, קוטרו כמה מאות מטרים. שורשיו העצומים מכסים את האדמה, ואתם מבחינים בחרס ושיש תחתיהם. הריסות של בניינים עתיקים יותר מרוב העצים שביער הזה, מחילות ובריכות מים ביניהן. בכל אחת מהן מערכת אקולוגית שלמה.
במרכזו של הגזע, סנטימטרים ספורים מעל לפני הקרקע, ישנו פתח בצורת דמעה. הוא נראה כמו נקודת שבירה של ענף, שוליו בולטים מהעץ. צמחים מטפסים מכסים אותו כוילון, אך מבעד להם ניתן לראות את מערבולת הצבעים שהוא השער לדרך הפיות.
במקום להתקרב אל הגזע, צעדיכם מובילים אותכם ימינה. אל קצה גדר העצים. שם נמצאות בקתות פשוטות שבניגוד לשאר המבנים שראיתם בזמנכם הקצר ביער - הן לא תלויות מהעצים כקנים, אלא בנויות על האדמה. הארכיטקטורה שלהן ישנה, עתיקה אפילו. אם כי החומרים שמהן הן עשויות הם יציבים ומודרניים, הן מעוצבות כדי להיראות כמו שבתים נראו כאן לפני 500 או אלף שנה.
בתוכן, מאחורי וילון של צמחים מטפסים כמו אלו שמכסים את הפתח לדרך הפיות, נמצאים האבות. הם אינם קמים כשאתם נכנסים, אלא מסמנים לכם להתיישב על השטיח הרקום. זוג האלפים הללו נראים עתיקים כמו הבקתה שבה הם נמצאים, הגיל מראה בהם את אותותיו - עורם חרוש קמטים ונגעי זקנה, קומתם נמוכה ומכופפת כאילו האדמה מושכת אותם לשוב אליה ושיערם דליל עד לא קיים. שניהם לבושים בגלימות מסורתיות, צבעוניות ורקומות בדמויות מסיפורי אגדות והיסטוריה. ביניהם, כשני צעדים מאחוריהם, יושב אלף צעיר יותר שדואג לכל צרכיהם. הוא מכחכך בגרונו כשאתם נכנסים, מציג את האבות.
ערער מכה-חולי יושב משמאלו, שמו מוכר לסראף בתור עשבונאי ומרפא אגדי שמיומנותו ותגליותיו הצילו רבבות ממגיפה שהתפשטה כאש בשדה קוצים בקרב היערות האלפיים לפני כארבע מאות וחמישים שנה ופגעה בעצים כשם שפגעה בבני התמותה. הוא כחוש, רזונו ועצמותיו בולטים, אך עיניו נוצצות וחושפות אינטלקט חד שהשנים לא הצליחו להכהות.
מימינו יושב רוש מגל-ברק, שריריו אינם מה שהיו אך מאות של אימונים עדיין הותירו חותם על גופו, שנראה יותר כשל טורף מאשר של אדם מבוגר. ארז'אן מזהה אותו בתור מצביא מהולל מימים עברו, אחד שמהלכיו נלמדים על ידי כל חייל ומפקד. הוא פיקד על הכוח היחידי שהצליח לכבוש את מרום צור, לפני 500 שנה בערך.
"שבו." אומר רוש, קולו חלש אך מפצה על כך בפיקודיות. רגליו, אתם מבחינים, קטועות מתחת לברכיים, מותירות לו שני גדמים לשבת עליהם. פציעה ישנה, ולא אחת שנראה שמטרידה אותו. "אינכם נראים ככוחות נוספים הנשלחו משיר-זוהר. ונדיר זה לראות בת-קרן שלא מגיעה דרך העץ." מבטו פונה אל סראף, "האם הדרך חסומה ביערך? או שמא הצרות שלנו צרות רבים הן והסכנה גדולה אף בביתך?"
סראף בולעת רוק ומרכינה ראש בקפידה מנומסת ''עבר...זמן רב מאז ששהיתי בקרב שבטי. אני בת לכסופי הרעמה, ולמדתי רבות בתקופתי בין האילנות הרמים - אבל קריאתו של אבי העדר משכה אותי הרחק מהם בחיפוש אחר עוולות לתקן ומכאןבים לרפא''. היא נועצת את עיניה בקרקע ''וכעת הקריאה הובילה אותי בחזרה לאחת ממולדתינו העתיקות. מסתמן שהצרה היא צרת רבים - אך אנחנו מאמינים שביער שלכם נוכל אולי למצוא גם פתרונות''
האבות מקשיבים בכובד ראש וערער מכה-חולי מניד בראשו, מסמל לסראף להמשיך בדבריה בתנועת יד קלה, כמעט בלתי נראית.
אשקה לא מסתירה את ההתפעלות שלה מעץ האב כאשר הם מתקרבים למקום. היא ראתה עצים עתיקים שכמעט נדפו קסם בחורשה הארגמנית, ובפסגות האפורות היא הייתה רגילה לראות פסגות ההרים האדירות מתנשאים קילומטרים באוויר, ועדיין יש משהו יחודי בעץ העתיק הזה שמחבר בין העבר ובין ההווה, בין הטבע ואלה שמוכנים לחיות בהרמוניה איתו.
היא מתיישבת על השטיח בנוחות יותר מאשר היא ישבה על הכיסאות בפונדק, ומקשיבה בכבוד לשיחה בין האבות וסראף.
היא מתיישבת על השטיח בנוחות יותר מאשר היא ישבה על הכיסאות בפונדק, ומקשיבה בכבוד לשיחה בין האבות וסראף.
META
היסטוריה: 2+15=17.
טבע: 2+14=16.
IN
סיילרה מנסה להיזכר בסיפורים על האזור הזה, אבל היא לא מצליחה לזכור רבות, לפחות לא למראה היופי הזה שמעלים כל מחשבה ממנה כאשר עיניה מתמקדות על כל צמח ייחודי וחיה מטפסת. המקום הזה יפה יותר מכל מקדש ישן אותו היא ראתה, משהו בו כמעט קורא לה, והיא לא מסוגלת להסביר זאת.
כאשר האבות מדברים, סיילרה חושבת שהם ידברו אליה קודם, אבל היא מופתעת ומשתתקת כאשר הם מדברים קודם אל סראף. "הצרות שלנו גדולות" היא מאשרת את הדבר "איום גדול לעולם, שאף מסדר הזכוכית, המגובה בידי התכסיסן, חושש ממנו." היא מדברת בעיקר אל רוש מגל-ברק, מסתכלת על רגליו. היא תוהה האם הוא זקוק לעתק גם כן, כדי להגן על עצמו בימים אלו.
"אנחנו מחפשים חפץ קסום, עתק, המסוגל ליצור מחסום ייחודי שיכול להגן על אזור גדול. המסדר מאמין שהוא יכול להשתמש בו כדי להגן מן האיום בהצלחה" היא מסבירה, מצטטת את דבריו של הכוהן אריסטאי.
היסטוריה: 2+15=17.
טבע: 2+14=16.
IN
סיילרה מנסה להיזכר בסיפורים על האזור הזה, אבל היא לא מצליחה לזכור רבות, לפחות לא למראה היופי הזה שמעלים כל מחשבה ממנה כאשר עיניה מתמקדות על כל צמח ייחודי וחיה מטפסת. המקום הזה יפה יותר מכל מקדש ישן אותו היא ראתה, משהו בו כמעט קורא לה, והיא לא מסוגלת להסביר זאת.
כאשר האבות מדברים, סיילרה חושבת שהם ידברו אליה קודם, אבל היא מופתעת ומשתתקת כאשר הם מדברים קודם אל סראף. "הצרות שלנו גדולות" היא מאשרת את הדבר "איום גדול לעולם, שאף מסדר הזכוכית, המגובה בידי התכסיסן, חושש ממנו." היא מדברת בעיקר אל רוש מגל-ברק, מסתכלת על רגליו. היא תוהה האם הוא זקוק לעתק גם כן, כדי להגן על עצמו בימים אלו.
"אנחנו מחפשים חפץ קסום, עתק, המסוגל ליצור מחסום ייחודי שיכול להגן על אזור גדול. המסדר מאמין שהוא יכול להשתמש בו כדי להגן מן האיום בהצלחה" היא מסבירה, מצטטת את דבריו של הכוהן אריסטאי.
סראף ממשיכה לדבר ''שמענו על האיום, גם אם לא על טבעו - וגם מחוץ לגבולות היער הזה, הוא מהדהד. רק מכניסתנו לכאן, בשמועות שהגיעו לאוזנינו, גילינו רמזים נוספים. אני זכיתי לפגוש באחד ממורי הדרך הנערצים שלכם, שאמר לי שהשמים נופלים, וסיפר לי על היפוך תפקידי הצייד והניצוד, הטרף והנטרף. הסכנה ברורה, אך טבעה אינו כן. אם בידיכם מידע אודותיה, הדבר יסייע לנו רבות בהתמודדות איתה - לטובת היער ולטובת העולם הנפרש מחוצה לו.''
אם ההיסטוריה הייתה מים, היער האדום היה אוקיינוס חסר תחתית. סיילרה נזכרת בסיפורים רבים, אך לא בפרטים של אף אחד מהם. היא זוכרת שמדובר בהתיישבות הקבע הראשונה ביבשת, סיפורים של מנהיג שרב עם האלים וקולל, מספר אגדות שונות שמסבירות מדוע העלים האדומים לא נושרים כפי שהם עושים בשאר היבשת, אבל הפרטים חומקים ממנה.
"חוששני שבכל הנוגע לסכנה, אנו לוטים בערפל." אומר רוש, "העובדות פשוטות הן. מספר יצורים חדרו אל דרך הפיות ותקפו את היער. הם הובסו, אך הניסיון שלי מלמד שלא היה זה הכוח הראשי. הם נראו כיצורי האדמה, צמחים טורפים שאינם זרים לנו - אך שונים. מתכתיים. מתכת שהתפשטה אל צמחים אחרים, מנפישה אותם להלחם תחתיה."
"הפלישה, היא קרתה לפני שבוע." ערער פוצה את פיו, קולו יבש כמגילת קלף ישנה, "ימים ספורים לפני כן, כוכב, נפל מהשמיים. צפינו בו, אך לא צפינו אותו - מפות הכוכבים שלנו, הן לא חזו את נפילתו." מילותיו מקוטעות עם הפסקות קצרות בדבריו כאשר הוא מרטיב את שפתיו. "השמיים נופלים."
"מאז הפלישה, שלחנו כוחות משלנו אל הדרך." ממשיך רוש, רוכן מעט קדימה אך שומר על שיווי משקל גם ללא רגליים שיהוו משקל נגד. "הם לא חזרו. זה כל המידע שבידינו על הסכנה שעומדת בפנינו. האם זוהי אותה הסכנה ממנה חושש מסדר הזכוכית? רק ימים יגידו."
"אני, חושב שאני יודע על איזה עתק מדובר." מציין ערער. רוש רוכן חזרה לאחור, נותן לו לדבר. "יש בידינו נס של מגננה. לא, חזק כפי שתיארת. אך עתיק. שריד, מימים עברו. ייתכן, שבעבר הוא היה חזק יותר."
"חזק יותר ורב יותר." רוש מהנהן ומוסיף, "נסי הקרב שימשוני במלחמותי. וכך גם גנרלים קודמים. כשאחד מהם התנוסס מעל לצבאי, אחר נותר ביער. והיו עוד לפניו שנעלמו דרכיהם. הנס ששימש אותי נפל בקרב כנגד גמדי פורבאד בו איבדתי את רגלי, לא ראיתיהו מאז."
"חוששני שבכל הנוגע לסכנה, אנו לוטים בערפל." אומר רוש, "העובדות פשוטות הן. מספר יצורים חדרו אל דרך הפיות ותקפו את היער. הם הובסו, אך הניסיון שלי מלמד שלא היה זה הכוח הראשי. הם נראו כיצורי האדמה, צמחים טורפים שאינם זרים לנו - אך שונים. מתכתיים. מתכת שהתפשטה אל צמחים אחרים, מנפישה אותם להלחם תחתיה."
"הפלישה, היא קרתה לפני שבוע." ערער פוצה את פיו, קולו יבש כמגילת קלף ישנה, "ימים ספורים לפני כן, כוכב, נפל מהשמיים. צפינו בו, אך לא צפינו אותו - מפות הכוכבים שלנו, הן לא חזו את נפילתו." מילותיו מקוטעות עם הפסקות קצרות בדבריו כאשר הוא מרטיב את שפתיו. "השמיים נופלים."
"מאז הפלישה, שלחנו כוחות משלנו אל הדרך." ממשיך רוש, רוכן מעט קדימה אך שומר על שיווי משקל גם ללא רגליים שיהוו משקל נגד. "הם לא חזרו. זה כל המידע שבידינו על הסכנה שעומדת בפנינו. האם זוהי אותה הסכנה ממנה חושש מסדר הזכוכית? רק ימים יגידו."
"אני, חושב שאני יודע על איזה עתק מדובר." מציין ערער. רוש רוכן חזרה לאחור, נותן לו לדבר. "יש בידינו נס של מגננה. לא, חזק כפי שתיארת. אך עתיק. שריד, מימים עברו. ייתכן, שבעבר הוא היה חזק יותר."
"חזק יותר ורב יותר." רוש מהנהן ומוסיף, "נסי הקרב שימשוני במלחמותי. וכך גם גנרלים קודמים. כשאחד מהם התנוסס מעל לצבאי, אחר נותר ביער. והיו עוד לפניו שנעלמו דרכיהם. הנס ששימש אותי נפל בקרב כנגד גמדי פורבאד בו איבדתי את רגלי, לא ראיתיהו מאז."
התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים
תוכן מומלץ
-
-
-
-
מתכוננים לדרקוניקון 2026: מרחב להתייעצויות, שאלות ודיון למנחים (והמנחים שבדרך)- Wizard of Dice Tower
תגובות: 7 -
