מוות עגום - עץ משחק

[מרתוס]

ספוילר

אלרניר נשאר עומד, מבטו קבוע בקוסם, קולו כועס אך מדוד.
"אם "השומריים האישיים" שלך לא היו רוצחים אדם ותוקפים אותנו ללא סיבה לא היינו נאלצים לפעול כפי שפעלנו."

 

[גאלאן]

ספוילר

סיד מתיישב, מניח את רגליו על השולחן.
"כל אדם שרוצה לפגוש אותך צריך לעבור מכשולים שכאלו? אני מניח שזה חתיכת סיפור למצוא שומרים אישיים כל פעם מחדש, שלא לדבר על לקבור את הגופות.. או שכל זה רק בשבילנו, אני מניח?
אתה אדם קשה להשגה, קורא-מגילות, ואני לא אוהב את הדיבורים האלו על המרות. מה דעתך להסביר את הכל במילים היפות שלך מולי ומול אלרניר פה, הא? זה נשמע לי כמו מהלך חכם"

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
"שומרי ראש הם בכדי להפחיד את החלשים. אין לי זמן להתמודד עם כל חבורה שהמלך שולח אלי, הא?" הוא מתיישב בנוחות על הכיסא. "כשנתנו לכם את המשימה למצוא אותי, סיפרו לכם לכמה נתנו את המשימה לפני זה? לא?" הוא לא מחכה לתשובה, וחיוך סתמי נפרש על פניו. "אתם החבורה השישית. חמש הראשונות לא עברו את הסמטה הסמוכה. השנייה נתנה קרב טוב, יש לציין. נתנו לגלות'ר צלקת רחבה" הוא מקרב אליהם את הלחם, למקרה שירצו לאכול. "אני עוזר לאנשים להתחמק משירות צבאי. מציל את חייהם, מונע את המלחמה המטומטמת הזאת בדרכי שלי מתנקשים. עד עכשיו הצלחתי להציל כמה מאות אנשים, ואני מניח שהשמועה פושטת ברחוב אחרת לא היו שולחים אלי. משתמטים לא חסר, אבל אחד שמארגן אותם? אני לא חושב שהם אוהבים אותי, שם למעלה".

 

[yellow_acid]

עמים

ספוילר

"בהחלט נחמד שמתוך כל האנשים כאן יש אחד שמסוגל להבין את המובן מאליו" מחייך מארו ומנגב את שפתיו. "היין הזה בהחלט משובח" הוא אומר ומתיישב בנוחות על אחת מחביות האספקה. "יש בך תבונה, למרות שהיתי ממליץ לך להזהר בלשונך כאשר אתה מדבר על לורד קסוול, אומרים שיש לו משרתים בכל מקום."
מארו לוגם שוב מהיין ומעביר את הבקבוק אל ארדאן. "אתה רואה, אילת'רין שלנו כאן מבין שאתה לא צריך תואר של דשיר בשביל להוכיח שאתה לא תועבה."

 

[העוג הברברי]

העמים החופשיים-

ספוילר

In
אדראן מעווה את פרצופו במעט רוגז ולוקח את הבקבוק ממארו. "לא אמרתי שאני תועבה" הוא חורק שיניים "אמרתי שאני צריך להוכיח את עצמי יותר מאחרים." הוא אומר ולוקח לגימה, מחזיר את הבקבוק לאילת'רין. "דרך אגב, מה אתם מעבירים כאן בכלל?" הוא שואל ומסתכל על הארגזים.

 

[גאלאן]

ספוילר

"כן, האנשים בשלטון לא מייחסים אפילו חשיבות מועטה לחיים שלנו, או חיי אדם בכלל. אז מה? אנארק עדיין יהרוג את כולנו אם הוא לא ייעצר, ואני לא סומך על מחודדי האוזניים שהם יודעים מה הם עושים. אתה מציל חיי מאות, והורג אלפים*. למה אתה חושב שלגלות ששיקרו לנו ישנה את המטרה שלי, אפילו במעט?"

out:
*המספר, לא הגזע. למרות ששניהם נכונים

 

[מרתוס]

ספוילר

תגובה זועמת עומדת על שפתיו של אלרניר ומבטו החבוי מתחת לקסדה מקדיר בכעס. המכשף הארור הזה ואנשים כמוהו אשר חושבים רק על עצמם הם הסיבה שהמרד פרץ ושהממלכה במצב בו היא נמצאת כיום.
ידו נשלחת לניצב החרב, אך תשובתו של סיד עוצרת את ידו ופיו כאחד והוא ממתין לתגובת המכשף, גמור בליבו כי הוא יהרוג אותו אם הוא ייתן לו את התירוץ הקל ביותר.

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
"אני לא עושה את זה כי אני אדם רחום וכי אני מתנגד למלחמה הזאת" הוא אומר במבט מעט נעלב. "אני עושה את זה כי כל הממלכה הדפוקה הזאת לא מחפשת במקום הנכון. לא שולחים אנשים כבשר תותחים ובוחנים את האויב, בייחוד כשיש לאויב נקודת תורפה שהממלכה בכלל לא גילתה עליה" הוא אומר. "אנאראק אולי לא גאון, אבל כמה מזל יש לו שמטומטמים מרקדים סביבו" הוא נראה משועשע מהמשפט האחרון.

עמים חופשיים -

ספוילר

IN
"נשקים, שריונות, אוכל ו..." הוא מצביע על הבקבוק שלו. "פחות אחד, אם כי אני אשלם עליו לראש המסחר כשאראה אותו. החיילים לא אמורים להשתכר כשהם שומרים על הגבולות שלנו" הוא נשמע מעט ממורמר במשפט האחרון.
"זה לא עניין של שכרות, זה עניין של אחווה. אתה רוצה שהם יעמדו שעות על גבי שעות עם מים ולחם בסיסי? הם יצורים חיים, בשם באלדאן! אין שום צורך בלהקפיא אותם על המשמר. אפשר לתת להם לשתות כוס מיין משובח שכזה, למרות שאין לי מושג כמה הבאתם..." רוגאר מנסה לשדל אותו לומר את המספר.
"מעל מאתיים בקבוקים, למען האמת. אני לא יודע את המספר המדויק, אבל זה אמור להספיק לכמה חודשים".

 

[yellow_acid]

עמים

ספוילר

מארו מושיט את ידו קדימה כמבקש שיעבירו לו את הבקבוק, והוא לוגם ממנו פעם נוספת, ואז מעביר אותו לרוגאר "תשתה עוד קצת, אולי ככה לא תפחד כשהמינוטאור יגיע" הוא אומר בעקיצה חברותית. לאחר מכן הוא מוציא מכיסו מפה קטנה ומראה אותה לשאר "אחד מהחיילים נתן לי את המפה הזאת של המסלול עם המיקום המשוער של השודדים, מתי בערך נגיע לאזור שלהם?"

 

[גאלאן]

ספוילר

סיד עושה פרצוף מבולבל, כאילו הוא לא שמע נכון
"..רגע. אז אתה אומר לי שאתה מוציא אנשים מהחזית בגלל שהממלכה לא גילתה חולשה סודית..? אתה בטוח שחשבת על התוכנית הזאת עד הסוף? חשבת, אולי על, לא יודע - לספר לאנשים המחייכים בשלטון על החולשה הסודית הזאת במקום להלחם בהם? חשבתי שאתם הפארגוסים אמורים להיות מבריקים או משהו, לא?"

 

[rui]

עמים חופשיים -

ספוילר

IN
"אני מאמין שזה יקח לנו יום וקצת, אולי פחות" אומר האלף בפנים מחייכות ושתויות מעט. לאלפים האלה אין חוסן טוב לשתייה. רוגאר עצמו עוד עומד ומדבר כרגיל, כמעט ולא מושפע מהיין. "אם אני אמצא את המינטאור הזה, אני נשבע בי, חי בלדאן, אני אסתער עליו ואערוף לו את הראש מן המקום! אני אחזיק בקרניים שלו עד שהוא יתקע את ה'מו' של החיים שלו, ולאחר מכן אני אערוף לו את הראש. מי שמעז לתקוף אנשים ככה, על צד הדרך..." רוגאר כועס, כנראה מחוזק מעט מהיין. "וגם אצליח להחזיר את כבודי... אני לא ראוי לו עד שלא אמצא את הממזר".

ממלכה -

ספוילר

IN
"אני לא מג מהאקדמיה. לולא הייתי מתחיל לדבר אל האנשים, הייתי אלמוני מן הרחוב. אם אתה חושב שהוד רוממתו הגדול יבלה את זמנו בדיבור עם פשוטי העם אתה טועה לחלוטין. ואפילו אם הוא יאזין לי, האם הוא יאמין לי? נווד שטותי מהרחוב שבא ואומר לו 'החולשה הגדולה של אנאראק היא:' ומגלה לו את הסוד שלו חיכה כל המלחמה הזאת" הוא צוחק מעט ומתרווח על הכיסא. "לא. אז בנתיים אני יוצר לעצמי שם - אני מניח שבשלב כלשהו ימאס לו לשלוח חבורות תועות של אנשים לביתי הקט והוא ישלח את אחד מהלורדים שלו. אז אוכל להעביר את ההודעה בפשטות - הזמנה לפגישה, או אם הוא ישמח, הוראות כיצד להגיע אל הקבר. אנאראק מחפש משהו... משהו שבלעדיו הוא לא יכול לנצח את המלחמה. אני חושב שזה מטה גדול או משהו, המטה של מרוון לפני שהוא גילה שהוא ארכמג" הוא מתרווח קצת יותר על הכיסא. "אם ימצאו את המטה הזה ויביאו אותו אל המג המוכשר בממלכה, אני מאמין שזה יכול לשנות את פני המלחמה. או, לפחות, לא לתת לאנאראק לנצח מיד".

 

[העוג הברברי]

העמים החופשיים-

ספוילר

In
"בהצלחה עם זה" אומר אדראן לרוגאר ולוקח עוד לגימה קטנה מהמשקה. הוא צריך להפסיק, גם לא רגיל בשתייה, בדיוק כמו אילת'רין. דשירים לא שותים הרבה. "אז, במידה והמסע יעבור חלק, תוך כמה זמן תגיעו ליעד שלכם?" הוא שואל את אילית'רין.

 

[rui]

עמים חופשיים -

ספוילר

IN
השביל ממשיך בעוד הציפורים הגדולות ביותר שמארו טאק ראה עפות מעליהן, הכנפיים שלהן לפחות באורך של שני מטרים. צמרות העצים סביב נעות מהרוח הקרירה המסמלת שהחורף עתיד לבוא. ארדאן גם הוא נפעם, כל פעם מחדש, מן היופי של הדרך האלפית. דרך הקיסר, במיוחד, מושקעת ומטופחת ליד המוצבים והערים. "אנחנו אמורים להגיע בערך ב-" האלף נעצר לגהק. "סליחה" הוא אומר בבושה, "אני אפסיק לשתות לעוד שבוע לפחות. לשאלתך, אני" הוא נעצר לגהק שוב. "שלושה ימים. אני כה מצטער" הוא מנסה לטפוח על גבו במבוכה רבה, בזמן שרוגאר מחייך. "על מה אתה מתנצל? שגיהקת לידנו? אתם האלפים מנומסים מדי" הוא שותה עוד מעט מהבקבוק, ואז עוד הרבה. הבקבוק נגמר ורוגאר מנקה עם גב ידו את פיו. "זה היה בקבוק איכותי. לא כמו השיכר הגמדי, אבל יש להעריך את האומנות שלכם ביינות. איך זה שיש לכם שודדים על דרך המלך ולא טיפלתם בה?"
"דרך הקיסר" הוא מתקן אותו בחצי חיוך, אך פניו נהיות רציניות כשהוא מדבר. "לקיסר יש הרבה מאוד מחוייבויות. הזהרנו את הסוחרים, ניסינו להתפלל אל האלים שישלחו בהם את חיות היער, אך ללא הועיל. לא ניתן לחיות למות למענינו, מספיק שהן מקפחות את חייהן מול אנאראק. אחת הסיבות שהצטרפתי אל אבי היה בכדי לסיים את הטרור שהשודדים הבוזזים האלה הביאו על דרך הקיסר".

 

[מרתוס]

ספוילר

אלרניר צועד קדימה, הקסדה נעלמת מראשו וחושפת את הבעתו הקודרת.
"אם המטרה שלך הייתה לעורר תשומת לב, הצלחת. אני אוכל להעביר את המידע שיש לך למלך, ואני אעשה זאת אם תפסיק את פעולותיך לעידוד העריקה עוד היום."

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
"מצויין. אתה רואה? הבחור הזה שימושי" הוא מחייך אל סיד בקמצוץ של ניצחון. "בתנאי שאני אעזור, כמובן. אני מג חזק" הוא לא מצטנע, אך גם לא מחייך. עיניו רציניות כעת. "ואני רוצה לעצור את החורבן לפני שהוא יגיע".

 

[מרתוס]

ספוילר

אלרניר מהנהן. "אני מאמין שאם תמסור את המידע שיש לך ותתחייב לעזור, אף אחד לא יזכיר את פעולותיך המוקדמות. כל עוד לא תחזור לבצע אותן.
ייקח לי זמן מה לארגן את הפגישה עם המלך או אחד מיועציו, איך אני אוכל ליצור איתך קשר כשהמפגש יוסדר?"

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
"בקלות. אני אבוא איתך" הוא קם מכסאו. "אם אני אסתובב איתך, לא רק שאוכל לספר לך עוד על המידע שלי על אנאראק אלא גם אהיה מוגן מעוד אנשים חסרי מזל שנשלחו להרוג אותי".

 

[yellow_acid]

עמים

ספוילר

מארו מטפס על ראש הכירכה ומתיישב עליה, משקיף על הנוף ועל החיות, ונהנה מהדרך. האלפים האלו בהחלט משקיעים בדרכים שלהם, והינות שלהם איכותיים ביותר. הוא הולך להנות מהימים שלאחר המלחמה, מארו חושב לעצמו, וחמימות ממלאת אותו כשהוא מדמיין אותה לצידו, צופה במראות האלו. זה יקרה יום אחד, הוא בטוח.
"אז אני מניח שיש לנו עוד קצת זמן עד שנגיע לאזור שבו עלינו להתחיל לחשוש מהשודדים. נצל אותו היטב אדרן, זה עלול להיות הזמן השלוו האחרון שלנו בתקופה הקרובה" אומר מארו בקול, כדי שהיושבים למטה ישמעו, ואז לוחש לעצמו בשעשוע "אלא אם כן האלים שלכם יתחרטו ויחליטו להפעיל את חיות השדה שלהם"

אפשר להריץ את המסע, במהלכו מארו מדבר עם האלף החברותי ומחליף איתו סיפורים על בני האדם בסיפורים על החיים והחברה האלפית.

 

[גאלאן]

ספוילר

"בסדר גמור. שנצא?" סיד מוריד את רגליו מהשולחן וקם בתנועה חלקה אחת

 

[rui]

ממלכה -

ספוילר

IN
כשהם יוצאים מן הבית, בולרוט מביט בסיד למשך כמה שניות. "אתה מכיר מקום בעיר שאפשר למצוא בו אנשים? או לפחות מידע שמוביל אותך אל אנשים? העצירה הראשונה שלנו במסענו המהולל להבסת אנאראק יהיה לגייס חבר שמכיר יותר מאיתנו את הלורד ואנדאגריף. לורד אלפי יוצא מן הכלל, וכנראה האפשרות היחידה שלנו לגייס מספיק כוח שיעסיק את אנאראק בזמן שנגנוב את הפריטים תחת אפו" בולרוט נראה מרוצה מהתוכנית. כשהם ממשיכים ללכת ברחובות העיר, אלרניר וסיד מזהים את אחד האנשים של קונטרול, אותו אחד שדיבר איתם לפני שעה קלה. הוא נראה מבולבל, אך מהנהן ויוצא לדרכו. נראה שבולרוט לא הבחין בכך. "האלפים האלה הם נורא מיוחדים. מצד אחד הם בונים את המבצרים שלהם רחוק, כמו כל 'אימפריה' מהוללת, ומצד שני הם מתפלאים כשהם נופלים. ממלכת דות' הייתה רעיון נפלא - ממלכה אחת, אדמה אחת. קל הרבה יותר לשגשג ולהגן עליה, שלא לדבר על לכבוש עוד שטחים בכדי להאדיר אותה..."

עמים חופשיים -

ספוילר

IN
הערב יורד אט-אט על הארץ, הציפורים מפסיקות לעופף וכוכבים נתלים בשמי הלילה. הירח שמן כעת - לבן כולו, יפה.
"אור ירח. מושלם לחיפוש אחרי הפושעים" אומר רוגאר בשקט. השיירה התמקמה ליד היער שסמוך לדרך הקיסר - האלפים מגלגלים את שקי השינה שלהם, אך נשארים ליד עצים ומתרווחים.
"זהו, ללא ספק, הזמן הכי יפה במהלך היום" אומר אילת'רין. מנהיג השיירה, אביו, מתחיל לארגן את המשמרות. "אני מצפה שתמצאו את הפושעים. אדון... רוגאר" הוא מתקשה להגות את השם. "זה המקום שהותקפתם בו?"
"איי. הפחדנים נוטים לתקוף בלילה. הם תפסו אותנו חצי ישנים" הוא יורק על האדמה, והאלפים נועצים בו מבטים כועסים. "האדמה פה היא לא האדמה שבארת'רק, רוגאר. לא אכפת לי אם בבירה הגמדית יורקים על האדמה, פה לא תבזה אותה ככה". רוגאר מביט בהם באי הבנה. "אני מתנצל, לא התכוונתי לשום רעה. יריקה טובה בכדי לשחרר את העצבים היא דבר מקובל אצלינו. בכל מקרה, הם תקפו אותנו לא רחוק מכאן".
אילת'רין מביט באביו. "אני אשאר לעזור להם" הוא אומר, משתדל לקבוע את העובדה ולא לבקש רשות. אביו מהנהן לו בנוקשות. "תיזהרו" נראית שהאזהרה מכוונת בעיקר לאילת'רין.
האלף מסתובב ומביט בהם. "אז מה הרעיון שלנו? חשבתי על לנסות ולהקים מלכודת - אולי להמשיך מעט בשביל ולנסות שהם יתקפו אותנו".
"לא יעבוד" אומר רוגאר. "יש יותר מעשרים מהם. אני אומר להישאר פה ולהקים משמר".