ממשיך להנחות Mage: the Awakening מהדורה 2. אפריל היה יותר טוב ממרס - לא הייתה מלחמה, וזה. גם שאלתי את השחקנים מה הם בכלל מחפשים במשחק וגיליתי ששניים מחפשים משחק דמויות, עוד אחד מחפש פוליטיקה של מגים ולזמן דברים מגניבים, והבחור החדש פשוט רוצה ליהנות מהשיטה. זה מרגיע, יחסית - אני לא צריך לשבור את הראש על הרפתקאות חדשות כל פעם.
טקשאדו הלך לפגוש את סער, אחת מהאצילות שהביעו עניין בלעזור לו עם בן דוד שלו. היא הסבירה לו שאי אפשר להכריח מישהו לנטוש את האפלה אלא רק לעזור לו לעזור לעצמו ושאלה אותו מה עושה את בן דוד שלו לבן אדם טוב. טקשאדו ענה שהבן-דוד אוהב מאוד חיות, אז הם סיכמו שסער תביא את הלברדור של חברה שלה לסאנקטום (היכן שהבן-דוד עדיין כלוא).
אליפאס קבע פגישה עם הילה - שהביאה אתה לפגישה לא רק את ניב (הדייט של הפטיש) אלא גם את בן דורדיא, הסוג-של מתלמד של תכריך. כמסתבר, הם הקימו חברותא (Cabal) ביחד. בעזרת כוחן של הקוביות, אליפאס שכנע את הילה להתלמד אצלו. (במלים אחרות, השחקן של אליפאס כריזמטי ואיש של אנשים עוד פחות ממני, אז סגרנו את הסצנה דרך מכניקה. לא מדהים אבל זה מה שיש.)
יום אחרי זה, החברותא נפגשה בסאנקטום שלהם והחליטה שלעשות עסקה עם האישה החשודה שאליפאס פגש דרך ג'ין זה רעיון מטומטם - בטח מכיוון שאליפאס חושד שהיא סלסטוס. אחרי שתכריך הסבירה לטקשאדו קצת איך השומרים עובדים (לא, הם לא יראו לשאר החברותא את הריטואל הסודי שלהם, לא, הם לא יתנו להם עוד אבטחה, כבר יש להם את תכריך) החברותא החליטה ללכת על הריטואל בתור הפתרון לבעיית לידת הבתולין שלה.
תכריך ניגשה לסולין, אשתו הערפדית של אליפאס, ואמרה לה שהיא צריכה את עזרתה לחטוף זוג ילדים. אחרי שהערפדית וידאה שהיא שמעה נכון, היא הסכימה לעזור בתמורה לזה שתכריך תיתן לה לשתות מהדם שלה...
נעמי ביקשה מהפטיש שיבוא לפגוש אותה. אחרי דברי הנימוסין הרגילים (והתה), היא הסבירה לו שהיא צריכה את עזרתו - חרבות רוח המזרח, חברותא של בעיקר חצים (וביניהם מרה, מורת המורשת של הפטיש), לא החזירה כמה ספרי קסמים שהיא שאלה מהאת'נאיום; החצים שבחברותא סירבו לומר למיסטריום - כולל למיסטגוג שחבר בחברותא, טאקיטוס - למה הם לא מחזירים את הספרים, אז נעמי ביקשה את עזרתו של הפטיש.
למחרת, הפטיש נפגש עם מרה בסאנקטום של החרבות לתה ועוגיות. אחרי שהיא קצת הטרילה אותו (וכמעט הרסה את התמימות הנערית שלו עם פרטים שהוא ממש לא רצה לשמוע), הוא גילה שהחרבות לא מוכנים להחזיר את הספרים כי הם מכילים סודות של החצים (הם נכתבו על-ידי חצים, שנתנו אותם במתנה לאת'ניום אחרי זה). הם היו מוכנים לפצות את המיסטגוגים, אבל האחרונים - לטענת מרה - דיברו אליהם בצורה מחוצפת ומתנשאת למדי. ספציפית, ברגע שהם אמרו למיסטגוג מונה שהספרים מכילים סודות של החצים הוא התהפך עליהם. אז עכשיו החרבות ברוגז עם המיסטריום והפטיש תקוע באמצע...
כמה ימים אחרי זה - ולפני המועד שהחברותא סיכמה עם השומרים - מר פרידמן הודיע לתכריך שמקדימים את הריטואל. בחמש בבוקר. אחרי שהחברותא (למעט הפטיש, כי השחקנית שלו לא הגיעה לפגישה) התאספה בסאנקטום, השומרים טילפרטו אותם לבית הכנסת הגדול, שם ייערך הריטואל. כדי לחטוף את האחיינים של הפטיש (אותם הם רוצים לטהר), תכריך ומורגנה חזרו אחרונית בזמן, אספו את סולין באוטו גלידה שמורגנה גנבה, וחטפו את הילדים (ליתר דיוק, סולין פרצה לבית והיפנטה אותם כך שהם פשוט עשו את מה שאמרו להם).
אז שניות בודדות אחרי שמורגנה ותכריך נעלמו לעבר, הן הופיעו באוטו גלידה שלהן מחוץ למבנה ביחד עם הילדים.
תכריך נשארה בפנים להשתתף בריטואל בעוד ששאר הדמויות יצאו החוצה לאבטח את המקום; מורגנה ואליפאס עלו על הגג, טקשאדו נעמד לשמור ברחבת הכניסה, ואת נעמה אליפאס שלח לסייר בצד של המבנה שהוא לא יכל לראות.
בפנים, הריטואל כלל ריקוד במעגל, נפנוף בתרנגולות ולחשים בארמית.
בחוץ, בינתיים, התחילו לקרות דברים מוזרים. מורגנה התחילה לשמוע לחישות לא ברורות, אליפאס שמע צלצול, וטקשאדו הרגיש כאילו נמלים מטפסות עליו. אחרי שהשלושה התייעצו ביניהם, הם... די לא עשו כלום, ואחרי רגע התופעות נעלמו. כמובן שהן חזרו אחרי כעשרים דקות - צחוק קלוש למורגנה, צעקות מרוחקות לטקשאדו, וסרחון גופות לאליפאס. השלושה חיפשו מסביב, אבל לא גילו שם דבר מעניין, וגם התופעות האלו פגו.
אחרי זה הטלפונים שלהם צלצלו יחד - מורגנה התעלמה משלה, טקשאדו ענה ושמע מישהו שנשמע כמו אבא שלו מקלל אותו בקללות שהדף לא סובל, ואליפאס, במקום לענות, שלח לחש סקירה דרך החיבור הסימפטתי של שיחת הטלפון וגילה שהטלפון בצד השני נמצא ביד של ג'ינג'ית חיוורת. אז הוא החליט להשתלט על הגוף שלה. הוא הצליח, אבל גרם לפרדוקס תוך כדי, מה שהפך אותו למאוד פגיעה להשתלטות על הגוף שלו עצמו...
פה עצרנו כי כבר נעשה מאוחר.
מעבר לכך, אני כמעט סיימתי לכתוב חד"פ באותה השיטה... אבל ההשראה שלי נטשה אותי ואני תקוע. הידד.