הודעה קודם לכן, אני מציין את "הנסיך כספיאן" כספר הפנטזיה הראשון שקראתי.
עכשיו ככל שאני מנסה לחפור בזיכרון שלי, שלא משתפר עם השנים, אני לא מצליח להיזכר אם קראתי ספר פנטזיה כלשהו לפניו.
לקרוא באופן כללי התחלתי יחסית מוקדם - אני זוכר שכבר בכיתה א' קראתי באופן שוטף ונדמה לי שידעתי לקרוא גם בגן חובה, ברמה של מילים ושלטי חוצות. כשקראתי את "הנסיך כספיאן" מתישהו בכיתה ג' (או אולי ד'?) אז כבר היה לי מושג כללי בנוגע לפנטזיה, אבל אני די בטוח שהוא לא התבסס על ספרים אלא על סדרות מצוירות וסרטים רנדומליים שנתקלתי בהם די ללא בקרה בכבלים הפיראטיים, למשל "המסע המוזהב של סינבד", "סוניה האדומה" או "אש וקרח" - שאני לא בטוח שהיו מותאמי גיל גם באייטיז המטונפות.
ספרים שכן הכרתי עם אלמנטים פנטסטיים היו ספרי אגדות, אבל אני לא בטוח שהם נכנסים לתפיסה של פנטזיה "גבוהה" עם עולם, תרבויות וגזעים לא אנושיים כשלהכל אמורה להיות חוקיות מסויימת והגיון פנימי ולא דברים כמו "הוא הלך שבעה ימים ושבעה לילות עד הבאר שבקצה העולם". חוץ מזה, הכרתי גם ספרי הרפתקאות וספרים לילדים על היסטוריה של העולם, לרוב עם איורים מעוררי השראה.
מה שכן, אני זוכר די בוודאות את ספר המדע הבדיוני הראשון שקראתי - ספר מוזר ודי נשכח בשם "רוני וגילה בתעלומת הכוכב הירוק" שיצא בהוצאת "קדקד" האובסקיורית, נכתב על ידי בלמ"ז "ד"ר יוסף טרוצקי" ואויר בצורה מעט קריקטוריסטית על ידי מאייר אלמוני-דאז בשם אורי פינק, בחור בן 21 באותו זמן שחמש שנים מאוחר יותר יתחיל לפרסם ב"מעריב לנוער" עמוד קומיקס בשם "זבנג" עמו הוא מזוהה עד היום.
עכשיו ככל שאני מנסה לחפור בזיכרון שלי, שלא משתפר עם השנים, אני לא מצליח להיזכר אם קראתי ספר פנטזיה כלשהו לפניו.
לקרוא באופן כללי התחלתי יחסית מוקדם - אני זוכר שכבר בכיתה א' קראתי באופן שוטף ונדמה לי שידעתי לקרוא גם בגן חובה, ברמה של מילים ושלטי חוצות. כשקראתי את "הנסיך כספיאן" מתישהו בכיתה ג' (או אולי ד'?) אז כבר היה לי מושג כללי בנוגע לפנטזיה, אבל אני די בטוח שהוא לא התבסס על ספרים אלא על סדרות מצוירות וסרטים רנדומליים שנתקלתי בהם די ללא בקרה בכבלים הפיראטיים, למשל "המסע המוזהב של סינבד", "סוניה האדומה" או "אש וקרח" - שאני לא בטוח שהיו מותאמי גיל גם באייטיז המטונפות.
ספרים שכן הכרתי עם אלמנטים פנטסטיים היו ספרי אגדות, אבל אני לא בטוח שהם נכנסים לתפיסה של פנטזיה "גבוהה" עם עולם, תרבויות וגזעים לא אנושיים כשלהכל אמורה להיות חוקיות מסויימת והגיון פנימי ולא דברים כמו "הוא הלך שבעה ימים ושבעה לילות עד הבאר שבקצה העולם". חוץ מזה, הכרתי גם ספרי הרפתקאות וספרים לילדים על היסטוריה של העולם, לרוב עם איורים מעוררי השראה.
מה שכן, אני זוכר די בוודאות את ספר המדע הבדיוני הראשון שקראתי - ספר מוזר ודי נשכח בשם "רוני וגילה בתעלומת הכוכב הירוק" שיצא בהוצאת "קדקד" האובסקיורית, נכתב על ידי בלמ"ז "ד"ר יוסף טרוצקי" ואויר בצורה מעט קריקטוריסטית על ידי מאייר אלמוני-דאז בשם אורי פינק, בחור בן 21 באותו זמן שחמש שנים מאוחר יותר יתחיל לפרסם ב"מעריב לנוער" עמוד קומיקס בשם "זבנג" עמו הוא מזוהה עד היום.
