IN
"בדם עורקי הארץ העתיקה, קוראת אני להתיר את הקשר שנרקם בטרם נחצב רקיע".
שאון הקרב גואה, זעקות של בני תופת, טרוגולדיטים ושליחי המועצה מתערבבות בשאגותיהם אחת בשנייה. גל אחר גל של היצורים מוכי האופל מגיע, משולהב בברקיה האפלים של איזי. "חסלו אותו! חסלו את הרוצח!" היא זועקת כה חזק, עד שנשמע שהיא עומדת לקרוע את גרונה. הטרוגלודיטית משתוללת באוויר, משלחת התקפות חסרות רחמים כנגד האביר האמיץ, הגם שהקטור מנסה להקל במעט על כאבו. לא נראה שאיזי אף שמה לב לכך, כה זועמת וחסרת פשרות.
לילוואנה, שנשארת בעמדה אחורית, מושכת במהירות שלושה חצים מקשתה. היא מכוונת בעין חדה לעבר רגלי הקברן, מנסה לערער את יציבותו. ברצף מושלם, היא יורה את החצים בזה אחר זה וכל אחד מהם פוגע ביעדו, מעמיק את הפצעים ונועל אותו לקרקעית המעיין. טאק פורץ קדימה בצרחת קרב אדירה, משפד את הכוהן, עוקב אחר הוראותיו של הקטור. האביר מנצל את גלי המעיין הקדוש שסביבו, בשעה שחצי האורק מסתובב ובועט בראשו של הקברן מטיראנובה, מזכיר לרגע את האופי בו אביו נלחם.
האביר האמיץ, בשיא הכאוס, מבחין בהזדמנות כשהקברן נאלץ לסוכך על עיניו לאור קסמיו של הקטור. לאחר שסר דה-לה נפטיס שולח עוד מספר גלי מים בקברן כדי להסיח את דעתו, האביר שולח את ידו קדימה, השניים עובדים בשיתוף פעולה מדויק. אגרופו ננעל על הסמל הקדוש הכבול לצווארו של הכוהן המטורף, והוא מתחיל למשוך בכל הכוח. למרות התנגדותו החייתית כמעט של הקברן, האביר תופס את הסמל, קורע אותו באבחה. הקברן אוחז בחולשה רגעית את צווארו, כשהחתך הארוך על גרונו נפער כעת, מתחיל לדמם בכבדות בדיוק באותו אופן כמו שקרה כשניסה לרצוח את אדמונד. דם כהה וסמיך מתחיל לנזול מטה, צובע את גלימותיו ואת המעיין כולו. האביר האמיץ משליך את הסמל הרחק, מונע מהקברן גישה אליו, מוכן לבלום אותו בגופו כדי שלא יגיע אליו.
זעם אדיר מתפרץ מן הקברן, כשנראה לראשונה שהוא כועס ולא רק אחוז טירוף. הוא שולח ידיו מעלה, אוחז בצווארו המדמם בעודו קורא את המילים, נוזל אדום משפריץ לכל עבר.
"צדק שמיים לא ייסוג, ודברו כחרב מתהפכת".
וקור של מוות ולהבות אש מתלכדים יחדיו בתנועה מסחררת. עמוד אש עוצמתי פורץ אל עבר הקטור וטאק, גלים של להבות מנסות לבלוע אותם ולהותיר אחריהן אפר בלבד. המגן של אודסיה מתמלא סדקים עבים וארוכים, ונראה שבקושי הצליח לשרוד את המכה, ראשת האחווה ממוקדת לחלוטין אך ורק בשמירת השליטה על האפלה הפועמת שלפניה. האדמה סביבם מתפוצצת ברעמים, ולפתע דווקא אדי כפור סמיכים מתפשטים במהירות. מן הכפור, מופיעות דמויות מעוותות - נשמות אומללות שקמו לתחייה נלעגת. האחת נראית כצורה מעוותת של דם דרקון, משדרת עוצמה קפואה ומלאת אימה. השנייה נושאת צורת בן אנוש, דמות מתפוררת אך מלאה בזעם אילם. שני יצירי התופת עומדים עתה גם הם במעיין, רוחות קיפאון נושבות סביבם. הם מתמקדים בטאק ובאביר האמיץ, מנסים להקפיאם למקום ולשאוב מהם את כוחם.
תאודוריאן, בינתיים, כמעט קורס מהתקפתה של אילידיה. הכוהן העליון לשעבר אוחז בלחיו כלא מאמין, ואילידיה רואה שהיא הנחיתה מכה חזקה בהרבה משתכננה. היא כמעט גבתה את חייו של האיש הנתעב, לטוב ולרע.
"בסדר, בסדר. מה שתגידי! אני מציית!" הוא מרים את ידיו בכניעה ומתחיל ללכת בהיסוס. חצי-האלפית מתפנה אך לרגע לנסות ולסייע לאחותה במשימתה התובענית, ולפתע הכוהן הבוגדני דוחף ממנו את אילידיה בכל הכוחות שעוד נותרים בו, מנסה לצלול באחת אל המעיין - וכמעט מצליח.
כמעט.
"לא אתה לא, חתיכת חלאה!" ענף ארוך נשלח קדימה, פוגע בגבו ומפיל אותו ארצה. אדמונד מסתער קדימה, אוחז בידיו בתאודוריאן בשעה שונדריה ונישידי מחפות עליו, מרחיקות ממנו טרוגלודיטים ושדים נוספים. תאודוריאן צורח ומשתולל, מנסה להשתחרר מאחיזתו של הנער, אך מצבו חלוש. נואש וחסר כל, הוא נושך כחיה את ידו של אדמונד, מנסה לקרוע ממנו את אצבעותיו. נסיך הכתר מביט בשנאה טהורה בתאודוריאן, ומשלח את ראשו קדימה, נוגח בכוהן בעוצמה, גולגולת כנגד גולגולת. הנער מדמם ומשחרר לרגע מתאודוריאן, והכוהן מנסה לזחול אל המעיין, מתקרב מרחק פסע עד ששני זוגות ידיים גוררים אותו אחורה, צווח ומתפתל. אנאבל ולוקרשיוס מצמידים אותו כנגד אחד העצים שכבר נשרפו, החום מתפקע מבין הקליפה השחורה. מאוריציו מתקדם אל אדמונד, מסייע לו לקום. הנער מנגב את שפתו החבולה והמדממת, מתקדם אל תאודוריאן.
"אתה הולך לעזור לנו או שאתה הולך לשלם עכשיו, בזה הרגע, על כל הזוועות שהעברת את קאס, את קראנג, את כולם. אתה מבין?" הוא לא צועק, מכריח את עצמו לדבר ברוגע, מביט לעבר עיניו של הכוהן.
"לקחתם ממני הכל... הכל..." תאודוריאן בוכה ללא שליטה, מנסה להתפתל ולצאת מהאחיזה לשווא, נעול על גזע העץ על ידי העוצר והמלכה שסייע להדיח. "ראש כוהני ארוות'... קרדינל וילאס... אדון המועצה הקדושה" הוא מתייפח בין תואר לתואר, צועד במישור חייו ההרוסים. "מה עוללתם לי, מה עוללתם למשרתו של סטנמאר. אלי, עזור לעבדך הנאמן" הוא קורא אל על, עד שאדמונד סותר לו בעוצמה, משתיק אותו למעט התייפחות.
"כשאנסת, לא טרחת לשאת תפילות. סטנמאר כבר ממזמן לא שומע אותך. הוא עסוק בלעזור לנו להרוג את כלי הנשק שיצרת" הוא מצביע לעבר הקברן. "תרפא את קאס, את שירו, את המעיין! תעשה משהו!"
"אלי... אלי..."
"משהו!" אדמונד כמעט צועק, אוחז בשערותיו. "תעשה משהו!"
"איני מרפא, אידיוטים, האינכם מבינים זאת?!" זועק תאודוריאן אליהם ואל העולם, דמעות זולגות על לחייו. "איני קוסם, אני רעלן, רעלן! אני רוקח, בורא תרכובות שמסייעות לגוף להתמודד עם קושי עכשווי והורסות אותו ביום שלאחר מכן. רעלן, רוקח ומיילד. מיילדו של דוכס וילאס, שהפך אותי לקרדינל... קרדינל המועצה הקדושה... ראשון בחשיבותו" הוא בוכה שוב, חסר שליטה, בשעה שטירוף הקרב ממשיך סביבו והאפלה הכלואה על ידי אודסיה הופכת לקודרת יותר ויותר.
META
השפעות קרב:
הטקס של אודסיה - 7/12 הצלחות, 1 כשלונות.
גיא צלמוות [הקברן מטיראנובה] - מאפיין, כשהקברן מטיראנובה מאבד את הסמל הקדוש שלו; הקברן מטיראנובה סופג 10 נזק מתמשך ללא הצלה, מקנה יתרון קרבי באופן תמידי וסופג 10 נזק על כל פעולה רגילה התקפית שהוא מבצע, למעט כזו המבוצעת מכוח חזון קדוש. אם הקברן מטיראנובה מדמם, הוא סופג במקום זאת 20 נזק מתמשך ללא הצלה ושאר ההשפעות נותרות כשהיו. בנוסף, כל עוד מאפיין זה פועל, קנאי לא עולה נקודות פגיעה, והקברן זוכה לתוסף +2 לגלגולי ההתקפה והנזק שלו. בפעם הראשונה שהדבר קורה, הקברן מטיראנובה מקבל 50 נק"פ זמני.
חזון קדוש [הקברן מטיראנובה] - כיוון שגיא צלמוות הופעל בפעם הראשונה, חזון קדוש אינו פועל עד סוף תורו הבא של הקברן.
הילה קפואה [צלם קפוא] - הילה 1, נחשבת לתוואי שטח קשה לאויבים.
התפתחויות קרב:
טאק מדמם.
התקפות נגד הקטור:
פסוק קדוש - הקטור סיים את תורו בהילתו של הקברן ומושפע מחזון קדוש. 35 נגד רצון, אם פגע, הקטור סופג 31 נזק קורן ומואט (הצלה לסיום).
חנית - 37 נגד דרג"ש, פספוס.
חנית - 22 נגד דרג"ש, פספוס.
חורבן אפל - התקפה במקור כנגד האביר האמיץ שהקטור ספג אליו; 36 נגד קשיחות, פספוס, 23 נזק פסיוני. אם הקטור סמוך לטרוגלודיט בעת ההתקפה, הוא סופג עוד 11 נזק.
גזירת שמד - משנית; פרץ קרוב 3; עד שני אויבים בפרץ. הקברן מטיראנובה בוחר את הקטור ואת טאק. ההתקפות של הקברן נגד כל אחד מהמטרות הללו זוכות ב-+2 להתקפה ולנזק ואינן מעוררות התקפות מזדמנות (הצלה לסיום, -2 להצלה). כל מטרה רשאית לאבד שני פרצי ריפוי כדי להצליח אוטומטית בהצלה.
אש אוכלה - פרץ 1 בטווח 5; 33 נגד תגובה, חצי נזק בפספוס. 36 נזק אש בפספוס והקטור סופג 5 נזק אש על כל יצור שספג נזק מההתקפה. הקטור, הכפיל ושני טרוגלודיטים ספגו נזק מההתקפה, כלומר 20 נזק אש נוסף. גם המחסום של אודסיה נפגע, ואולם הוא לא נספר כיצור. בתור הבא בלבד, אש אוכלה יכולה להיות משומשת בשנית - והפעם כפעולה משנית.
התקפות נגד זל:
חטא קדמון - החוטא המזוכה תוקף פעמיים עם חולשת הגוף; 24 ו-27 נגד דרג"ש, 21 ו-17 נזק בהתאמה. החוטא המזוכה רשאי להמיר כל אחד מסוגי הנזק הללו באש או בקורן ובתגובה לספוג 10 נזק (עד פעמיים). הוא לא ממיר, אלא אם זל רגישה לאחד מהם ואז ימיר.
התקפות נגד טפיר:
טופר - 20 טבעי נגד דרג"ש, 26 נזק.
התקפות נגד פאנגולין:
טופר - 25 נגד דרג"ש, אם פגע 18 נזק.