• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
(ד')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
(ו')
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
היא מהנהנת למשמע הדברים הטובים על האבירים, ונראה שרווח לה, גם אם היא לא מביעה זאת במילים.

״כי לא הייתה ברירה״ היא מושכת בכתפיה, אולי בפעם הראשונה מאז הם ראו אותה. ״כי לא יכלת להגן על עצמך. כי האלטרנטיבה הייתה שתמותי״ היא מרצינה עוד יותר, מזיזה את אצבעותיה בחוסר נוחות. ״כי היית עושה עבורי אותו הדבר, אחרי שהיית מנסה כל דרך אחרת. כל דרך״ היא מביטה לרגע אל האופק, כנזכרת.
״כי את אחותי״.

דממה, ואז היא מיישירה את מבטה אליה, מביטה לתוך עיניה. אילידיה יודעת מה היא תשאל עוד לפני שאחותה הבכורה מדברת.
״את שונאת אותי?״
 
אילידיה מרגישה חמימות מסוימת בלב כאשר אודסיה עונה. התשובה הזו היא כל מה שהיא צריכה לדעת, כדי להאמין שאודסיה באמת אהבה אותה.

בנוגע לשאלה, אילידיה משתתקת, העיניים שלה כמעט מחפשות לברוח מהמבט הישיר של אודסיה, אבל לבסוף הן מסתכלות והיא עונה.
"חלק ממני שונא. כשאת אומרת שאני לא מסוגלת להבין, כשאת מתייחסת אליי כילדה, כשאת מבטלת אותי. אף פעם לא כשאת מראה כמה את מוכשרת, זה תמיד הדהים אותי, תמיד רציתי להיות כמוך ואף פעם לא שנאתי אותך על זה. אני עדיין מעריצה אותך, ואני גם עדיין אוהבת אותך"
זיכרון ילדות קטן, של אודסיה מראה לאילידיה לחשים ואילידיה מתלהבת ומורשמת, רוצה לנסות בעצמה עולה בהן. הרצון להיות כמו אחותה לא בא רק מקנאה, תיעוב או רצון להוכיח שגם היא יכולה. זה היה גם כי אודסיה באמת הדהימה אותה.

"אחרי כל הפעמים שהגנת עליי, כל הכאב וכל התוכניות רק כדי לשמור עליי..." אילידיה משתתקת לרגע, כמעט קשה לה לומר את המילים הבאות של השאלה.
"...את מרגישה שמגיעה לך תודה?"
 
אודסיה משפילה לראשונה את ראשה כשאילידיה אומרת את המילים. היא דוממת זמן ארוך, משתלטת על עצמה, עד שלבסוף נושמת עמוקות בקול כמעט רועד, ומוציאה מגלימתה מחרוזת קטנה ומוזרה. לאילידיה לוקח רגע לזהות אותה, עד שהיא נזכרת מתי ראתה אותה לאחרונה: בביתה של אמה, בשיחתה האחרונה עמה.

היא זוכרת כיצד הכינה את המחרוזת. אחרי שנפצעה מדורבן בוגדני, ואחרי שאיש לא היה באוהל המשפחתי, הוציאה את הקוצים שלו לבדה מזרועה. אך הפכה אותם למחרוזת ייחודית, הבעירה אותם כדי להגמישם והשתמשה באחד הקסמים הבסיסיים שהצליחה להטיל כדי להפוך אותם לקוץ אחד מעגלי ומוארך, מעין עיגול לבן-שחור ממנו הייתה מרוצה במיוחד, וחשבה שיהווה שרשרת נחמדה לאחותה.
אודסיה לא קיבלה זאת כמתנה, לפני עשרות שנים, אז היא תלתה את השרשרת כקישוט שאמה שמרה עליו. כעת השרשרת בחזקתה של אחותה.

היא מניחה את השרשרת על סימן המערבולת השלישי, מזדקפת בשקט לאחר מכן.
 
רגע לפני שזה מסתיים, היד של אילידיה עוברת את הגבול הדמיוני שהאחיות שרטטו ביניהן, תופסת את היד של אודסיה עם השרשרת ומחזיקה בה, עוצרת אותה מלהניח את השרשרת על המערבולת. היא מחזיקה בה לרגע, מסתכלת עליה. היה לה מה לומר, היו לה עוד שאלות, אבל כרגיל היא לא מקשיבה לחוקים- ושואלת את השאלה שלה מבלי לחכות לשאלה של אודסיה.

"זה באמת מה שאת רוצה?"
ואיפשהו, כשהיא אומרת את זה, החומות של אילידיה יורדות. אם המבט הקר של אודסיה מסתכל עליה, הוא יכול לראות שלא משנה כמה אילידיה תנסה להחזיק את עצמה, ההתחלה של דמעות מגיעות לעיניים שלה. אחרי כל הזעם, העקיצות, שנים של מרירות. זה כל מה שנותר.

בחירה, אחות קטנה שמחזיקה את היד של אחותה הגדולה. יד שעזבה אותה לפני הרבה זמן, אי שם על גבעה בניס פרדי לאחר קסם אשליה מסובך.
 
אודסיה מורידה את השער החוסם, מאפשרת לאחותה לעבור. הבנות לשבט ריוסנה מביטות אחד בשני רגע ארוך, עד שמשהו בעיניה של האחות הבכורה נסדק קמעה. כאילו גמלה בליבה החלטה. היסוס נדיר שהגיח לרגע ונעלם כלא היה.
"לא" שפתיה נעות באיטיות, מילותיה מחושבות.
"אך עבורך אעשה הכל".

אודסיה מנתקת את מבטה, מחווה לעבר השרטוט על האדמה בעודה מניחה את השרשרת שאילידיה הכינה לה על סמל המערבולת השלישי.
"אמרי לי, מה את רואה כאן?" שואלת אחותה, והקול שלה משתנה מעט. הוא עדיין קר ורשמי, אך הניכור שבו נעלם, מתחלף במשהו עתיק בהרבה.
אילידה זוכרת זאת. זה לא הקול המתנשא שלה, האחד שמלא בחשיבות עצמית וביוקרה אינטלקטואלית. לא. זהו הקול המחנך שלה. הקול שליווה אותה כשלמדה את קסמיה הראשונים מאחותה הגדולה. הקול שהסביר לה, ביד מנחה ומנחמת, כיצד לנוע, להתרכז, למשול באנרגיה שמסביבן.

"מערבולות, כמובן. סמל לאסטריה ולשות'-גוראג יחדיו. אין זאת מקריות" היא מצביעה על כל אחת מהמערבולות, מחווה לעבר הפריטים שמונחים עליהן.
"שלושה סוגי קסם קיימים בעולם. סוג ראשון הוא קסם המשמש מגים ואנשי אמונה, אותו אכנה קסם פנימי. ההפרדה הדיכוטומית מעושה, מלאכותית. חשבי על כך והביני כי המאפיינים דומים: העוצמה מגיעה מפנים, משילוב של תולדה וכישרון. קסם רוכשים כשם שנולדים עמו, בדיוק כמו קסם קדוש. האלים לא מסוגלים להפקיע כוחות קדושה גם מאלו שכופרים באמונותיהם - הקברן מטיראנובה מהווה הוכחה ניצחת לכך" היא עוצרת לרגע.
"כיצד ניתן להסביר את העובדה שקסם מאגי וקסם קדוש כה דומים? התשובה היא שהם אותו סוג קסם. החלוקה שלנו, כאמור, מעושה. היא תולדה של צרות מחשבתית מצד בני התמותה. הקסם שאשפים ומכשפים עושים בו שימוש פועל בדיוק כפי שקסם קדוש פועל. על אף הפיתוי לחשוב על קסם מאגי כמגוון יותר, כשמסתכלים על כך במבט רציונלי, הוא דווקא הנחות מבין השניים. קסם מאגי לא מסוגל לרפא, בשעה שקסם קדוש כן. ייתכן ונוכל להגדיר קסם מאגי כתת-סוג של קסם קדוש, אך אני חושבת שיהיה נכון יותר להגדירם כשני אורגנים בקבוצה משולבת אחת. לא אתפלא אם ברבות השנים תתגלנה דרכים לרפא גם עם קסם מאגי, אך דיה צרה בשעתה. אין זה מחקר שאזכה לעסוק בו" היא מדברת בבהירות, אך לא מאטה מדיבורה. היא סומכת על כך שאחותה עוקבת אחריה.

"חשבי כעת על סוג קסם שני, אותו אכנה קסם משולב. גם עמו אפשר להיוולד, אך כדי לפתח אותו אין די בלימוד ובשקידה, כי אם בקשר מסוים אל הכוחות העתיקים ביותר בעולם. קסם טבעי, יש שמכנים אותו. אותו הקסם המושל בניס-פרדי ובמידה רבה גם בממלכת המעבר. העוצמה מגיעה מבחוץ באופן חלקי: נולדים עמה, אך היא תלויה גם בגורם עמו כורתים ברית, עמו מכוננים קשר מסוים. אותה עוצמה עלולה לדרוש בתורה הקרבה - דונאקאס ניסה להקריב אותנו אל הטדאייג מתוך הנחה שמותנו היה מסוגל לחזק אותו. כלומר, כפי שהארץ העתיקה - הכוחות העתיקים בעולם - מסוגלים לחזק אותנו, אנו מסוגלים לחזק אותם. אין דבר דומה בקסם מאגי או בקסם קדוש. מדובר בקטגוריה שונה" היא עוצרת שוב, מאפשרת לעכל את הדברים.

"ובכל זאת, קיימת לה גם מערבולת שלישית. ברי כי ישנו סוג קסם נוסף, ככל שנתבסס על הנחות המחקר הקודמות, אותו אכנה קסם חיצוני. סוג הקסם הזה הופכי ושונה מהאחרים: איש לא נולד עם העוצמה הזאת. היא תלויה אך ורק בגורם עמו כורתים ברית, והוא זה שמסוגל להעניקה באופן מוחלט. מדובר בקסם מחשבתי, או כפי שאגדירו - קסם פסיוני. שימי לב להפרדה החשובה: בני תופת ופיות המציעים כוח, מציעים את כוחותיהם שלהם. כלומר, פיה מציעה כוח בהתבסס על כוחה הטבעי. בן תופת מציע כוח בהתבסס על כוחו הטמא, אשר מהווה כוח קדושה הופכי. ואולם, קסם פסיוני פועל באופן שונה לחלוטין. איש לא נולד עמו, ניתן רק לקבלו מהתערבות גורם חיצוני. הסיבה פשוטה: סוג הקסם הזה אינו טבעי לעולם הזה. כיניתי אותו פסיוני, כיוון שמקורו טמון במחשבה זרה. הסיבה שעקבתי אחריכם, הסיבה שביקשתי ללמוד את אשר ביקשתי - ובקשותיי לא תמיד נענו" היא מרצינה לרגע, "היא כי כמעט ושום דבר לא ידוע לנו על סוג הקסם הזה. אני חושבת שיהיה זה זהיר והוגן דיו להניח כי במרוצת השנים נתקלו בו מספר רב של פעמים, אך בכל פעם טעו לחשוב שמדובר באחד משני סוגי הקסם הקודמים. כך אירע, למשל, במסעו של היירוזאוג. רק הוא הבין שמדובר באיום אחר, חוצני ומסוכן בהרבה, וגם ההבנה הזאת קיבלה אישוש אך ורק ממקור בלתי צפוי: שבט סלוק, שנחשף באופן בלתי-אמצעי לסוג הכוח הזה" היא עוצרת שוב, מאפשרת לקלוט את הדברים.
"המסקנה המתבקשת, עד כה, היא שקיימים שלושה סוגי קסם בעולם. שלושת הסוגים הללו אינם מה שחשבנו במשך מאות שנים. הם שונים אחד מהשני. ואולם, שימי לב שקיים סוג אחד שחזק יותר מהשאר. את אמורה לדעת מהו: זהו סוג הקסם היחיד שמסוגל להחיות. קסם טבעי" היא מפנה את מבטה אל הענף הראשון.
"סוג הקסם הזה מסוגל לחולל פלאים שלא נראו כאן מעולם. הוא מסוגל להחיות את בת'אני, בתצורה מסוימת, ואף לתת לה להחיות לעצמה רסיס מאביה. ויתרה מכך, באמצעות לילוואנה הצלחתי להוכיח את השערת מחקרי כי סוג הקסם הזה מסוגל גם להחיות לחלוטין מן המתים. הייתה זו פמיניה - לא אל, לא מג ולא שות'-גוראג - אשר החייתה את הסיירת לאחר אסון ריברווד. בדיוק כפי שזכרונותיה חשפו".
מילותיה מחזירות אותם אל המעבדה, אל התגובה הקרירה שהנפיקה מעצמה לאחר שלילוואנה חזתה במותה ובחייה המחודשים.

"פיה. את מתת שם, לפני חמש שנים. נקטלת יחד עם כל השאר. מרתק" אודסיה עונה בקולה המקפיא. לא ניכר שידעה זאת, אך היא לא נותנת להפתעה לבלבל אותה. "וחזרת מהתערבות של פמיניה. מעניין ביותר".
"כל הכוחות שלי... הם, הם-"
"ממנה, יש להניח. או לפחות, מהקשר מול המעבר וניס-פרדי. הענף הראשון בוודאי משחק תפקיד. אני סוברת שיהיה ראוי זה להסיק שגם צמיד העץ שלך עשוי מחומר זהה" אודסיה רושמת בעודה אומרת את הדברים, עיניה נעות בין הקולמוס, הקלף ולילוואנה.
"אבל... אבל איך ניתן בכלל לחזור לחיים? מי הייתי לפני? מדוע בחרתי לקבל זאת אם- אני... אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל לשאול את השאלות" לילוואנה מעבירה יד בשיערה ואז תופסת את עצמה, כאילו לא מאמינה שהיא נוגעת בשיערה שלה.

"איני יודעת" מודה אודסיה בפשטות. "אך אני מאמינה שהמסע צייד אתכם במספיק כלים כדי לנתח את השאלות הללו באופן מבוקר. אני, על כל מקרה, למדתי את אשר חיפשתי. צדקתי בהשערתי".
"שהיא?" מצליחה לילוואנה למלמל בתגובה.
"לא רלוונטית עבורכם" משיבה אודסיה, ומיישרה את מבטה לחבורה.


"כעת, כשנטמעה בנו ההבנה שאנו עומדות מול סוג כוח אחר, חדש, ניתן לנתח אותו באופן שונה. השאלה הראשונה עמה יש להתחיל, כמובן, היא מדוע הכוח אינו טבעי לת'נדיאן. מדוע כוח פנימי וכוח פנימי למחצה - או כוח מאגי-קדוש וכוח טבעי, בשמם הפשוט - הם חלק אורגני מעולמנו, וזאת לעומת כוחותיה של שות'-גוראג" היא משתתקת, מרצינה. ההרצאה הגדולה מתחילה להגיע לשורותיה התחתונות.
"העולם רואה בסמלה של אסטריה שלוש מערבולות. העולם שוגה. ראי" היא מתכופפת על ברכיה ומצביעה היישר אל המוקד במרכז המערבולות, אל מה שנראה כמשולש ריק וזעיר שמפריד הפרדה כמעט זניחה בין שלושת המערבולות, ונראה יותר כקישוט בסמלה של האלה השותקת.
"הסמל אינו שלוש מערבולות. הוא שלוש מערבולות וריק".

דממה. שליחי המועצה ובני החבורה מביטים באודסיה, ופיו של מאוריציו נפער ככל שהוא מבין את העוצמה הטמונה במשפט היחיד. הוא לא מעז לדבר.
"זוהי התופעה שטירצ'יבלד אבחן. המארג שמונע מהכוח השלישי, ההרסני, לכלות את עולמנו. זהו מקור הכוח שלך, אילידיה. את החסם שבמוקד שלוש המערבולות" היא משתתקת לרגע, ואילידיה יכולה להישבע שהיא שמעה גאווה בקולה, אך אולי דמיינה זאת.

"איני יודעת אם נולדת עם הכוח הזה, איני יודעת אם קיבלת אותו בשעה שניסית לקשור עצמך לשות'-גוראג אך קשרת את עצמך אלי. איני יודעת רבות על סוג הכוח הזה. כל מה שאני יודעת, יודעת אני ממך" היא קמה על רגליה.
"הכוחות הללו הם יותר מאשר יכולת להטיל קסמים. הכוחות הללו מעצבים חיים. הקשר בינינו מוסד בקסם ובדם ביום בו קשרת את עצמך אלי, אך הכוח שבי - הכוח האפל של שות'-גוראג, הכוח מהסוג השלישי - הוא אותו כוח שאינו יכול לדור בכפיפה אחת עם הכוח שלך. הכוחות הללו נלחמים ללא לאות: האחד בולם את השני, השני מנסה לעבור את הראשון ולכפות את רצונו; אני מנסה להתערב בחייך, להכווין אותך. את נאבקת, בולמת את השפעתי, מוצאת את דרכך" היא משתתקת שוב, כאילו עצם המעמד קשה לה. כאילו גם היא לא מסוגלת לסקור את חייה באופן כה אובייקטיבי.
"חשבי כעת על תובנה נוספת: לא ראינו כל הוכחה לכך ששות'-גוראג מסוגלת להפעיל כוחות מאגיים, קדושים או טבעיים. קיימת בעיה מהותית עם אינדוקציה, כמובן, אך אני מרשה לעצמי לחטוא בלית ברירה: המסקנה המתבקשת היא שאין לשות'-גוראג גישה לכוחות הללו, אחרת אני משערת שהיה ביכולותיה להפעילן. היא רק מסוגלת להשחית את הכוחות הללו. השמירה עליהם בגבולות ת'נדיאן והמישורים שמסביב, אם כך, מובנת לגמרי: איבודם שווה מתן כוח לשות'-גוראג וליצורים אחרים כמוה, ככל שהם קיימים. קיימת גם סיבה נוספת, אני חושבת: הכוחות הללו אינטגרליים לזרם היצירה שלנו, למי שאנו, לאישיות שלנו ולחיים שלנו. לא ניתן לאבד אותם. אלו מאיתנו שנולדים עמם, נושאים אותם עד יום מותם" היא עוצרת לרגע.

"כלומר, אילידיה, את בולמת גם כוחות מאגיים, קדושים וטבעיים. זוהי הסיבה שאת מתקשה בקסמים. אינך טיפשה, אינך רעה, אינך גרועה. את פשוט שונה, ואין בכך - ולעולם לא יהיה בכך - שום דבר פסול" הם כמעט מסוגלים לשמוע את הדהודו של המשפט הזה.
"אלפטם כשלה בלהבין זאת. אני לא".

דממה נוספת, ואודסיה מצביעה כעת על הסמל.
"כפי שכבר הספקנו ללמוד, כוחותיה של שות'-גוראג עברו את המארג. היא הפעילה את השפעתה והשחיתה יצורים נוספים - אלו אשר אתם מכנים ליסנדרה, סריש, ולא אתפלא אם גם אחרים. היא אף הספיקה להשחית את הביצים, אף שהצלחתי לטהר אותן" מציינת אודסיה. "איני יודעת אם סוג הקסם השלישי מסוכן מטבעו, אך קסמה של שות'-גוראג, לכל הפחות, מסוכן בהחלט. לא ניתן לתת לו אחיזה בעולם הזה. המחיר גדול מנשוא" היא פוסקת לרגע.
"לא אנו נהיה אלו שנשמיד את שות'-גוראג, ככל שיהיו כאלו. איננו יודעים עליה מספיק. ייתכן שאם הייתי מקבלת גישה רחבה יותר, הייתי מספיקה לחקור אותה. ייתכן ולא. בכל מקרה, עלינו לעבוד עם העובדות והמידע המונחים לפנינו. עלינו לנטרל את כל היצורים בקרבתנו המחזיקים בכוחה של שות'-גוראג. ללא יוצא מן הכלל. אחרת, שות'-גוראג תמשיך להתחזק והאיום שלה יגדל. האיום על העולם... ועלייך. איני יודעת אם את היחידה בעלת סוג הקסם הרביעי, אך אני מתארת לעצמי שגם אם לא, אתם ספורים ומעטים. שות'-גוראג למדה אותך, אילידיה, והיא תחפש להשמיד אותך. אם לא נגדע את ידיה ורגליה, היא תשיג אותך במוקדם או במאוחר. את זה לא אאפשר".

היא מסתובבת כעת, לא מבקשת להביט באחותה. קולה נוקשה, כאילו היא מחזיקה את עצמה.
"הגעתי הנה כדי למות. הגעתי הנה כדי לבצע טקס שינתק את הקשר בינינו באופן סופי וישמיד את כוחה של שות'-גוראג שנמצא בי. איזי ושאר בני סלוק גם הם בדרך הנה, והטקס אמור לתפוס גם אותם. המטרה היא אחת: לסלק את רובם המוחלט של משרתיה מן העולם. לנתק את הקשר. לאפשר לך עצמאות להכתיב את חייך שלך ולצאת מהצל שלי. זוהי הברירה היחידה, אילידיה. לא רציתי לומר לך זאת..." היא עוצרת לרגע.

כי לא רציתי שתרגישי אשמה?
כי לא רציתי שתכעסי על שהסתרתי זאת ממך?
כי לא רציתי שתנסי לעצור אותי ושתגזרי את מותך?


"כי לא רציתי להיפרד".
 
הדמעות של אילידיה יורדות, זורמות על פניה בעודה עומדת מול אודסיה. היא לא רוצה להיפרד מאחותה, והמוח שלה עובד מהר. אבל אודסיה תמיד הייתה חכמה ממנה. אם היא תפריע לטקס, היא תסכן הכול בכך שהיא תשאיר את שות'-גוראג בעולם הזה. אבל... היא לא רואה שום דרך להציל את אחותה.

היא מנסה לומר מילים אבל הם נכשלות לצאת, ובמקום מילים, אילידיה מתפרצת קדימה, מחבקת את אודסיה בעוד הדמעות שלה זולגות.

"תמיד התלוננתי ושנאתי את הצל שלך, אבל הוא הפך אותי למי שאני, הוא אחת מהסיבות שאני היום מסוגלת לעשות את המסע הזה. את לא חושבת שמגיעה לך תודה, אבל מגיעה לך, את הגנת עליי מהרגע הראשון. מהרגע שביקשת ממני לא להגיע לניס פרדי, ידעתי שאת מגנה עליי, הרגשתי זאת דרך המילים" היא אומרת בעצב.

"אני לא הילדה שהייתי אז. אני לא הולכת להילחם בך, אני... מבינה את ההיגיון מאחורי התוכנית שלך, אבל אני לא הולכת לתת לך להישאר בזה לבד" היא אומרת ונעה אחורה, מסתכלת על אחותה בעיניים ספוגות דמעות. היא מנגבת אותן ומנסה לחזור לטון הלימודי מלפני זה, שכן היא רוצה לדבר על התיאוריה שלה.

"כשנלחמתי בשות'-גוראג, הכוח שלי לא היה עד כדי כך יותר עוצמתי כנגדה. היא פגעה בי, היא הצליחה לחדור למחשבות שלי. אבל הפעם היחידה שבה הכוח שלי פגע באם האפלה בצורה מיוחדת הייתה שהשתמשתי בחפץ קסום שנשאתי איתי שנים" היא מסבירה "אני לא חושבת שזו מקריות שפניתי להיות חרשית קסם, אולי הכוח שלי צריך להיות מוכל בתוך דברים בשביל להגיע לפוטנציאל שלו- קצת כמו המחסומים המדובר. אין לי דרך לוודא זאת, אבל יש לי רעיון אחד אחרון."

"השרשרת שלי, משהו מאיגנציוס נשאר, אני יודעת כי היא בוערת בחזה שלי מהרגע בו ראיתי אותך. אבל אני יודעת שיש שם גם את הכוח שלי, אני מזהה זאת עכשיו, כל התקופה הזו עליי שינתה אותו והכניסה בו הרבה מהכוח שלי" היא מורידה את התליון שהיא לקחה מאיגנציוס. "קחי את התליון שלי, הוא פחות מהקסם שלך, אבל הוא עשוי להגן עלייך משות'-גוראג במהלך הטקס. אם משהו עשוי להגן עלייך, זה התליון הזה" היא כעת מסתכלת על אודסיה, ואודסיה רואה תחינה בעיניים שלה.

"בבקשה אחות, תני לי לנסות להגן עלייך, מבלי שאצטרך שוב לנסות לחבל בתוכניות שלך" היא מבקשת. זה הדבר שהיא תמיד רצתה, שאודסיה תיתן לה לעזור לה גם כן. בניגוד לאודסיה, שמעולם לא הייתה צריכה דבר מאילידיה, הבת הצעירה של ריוסנה הייתה זקוקה לזה הרבה יותר.
 
היא מחבקת אותה בהיסוס, לא מורגלת במחווה, ועם זאת לא עוצרת אותה. לילוואנה מחייכת בדממה, אף שזהו חיוך כואב על ההקרבה שעומדת אודסיה לבצע. היא מושכת את הקטור אליה בשקט, מרכינה את ראשה.
"את מי שאת לא בזכותי ולא בגללי. את, ורק את, בוחרת מה לעשות עם חייך. חיי עבור אחרים, אם תבקשי, אך היי עבור עצמך" אודסיה מהדקת לרגע זעיר את החיבוק בטרם הוא נגמר, רוצה שהמילים ייחרטו במוחה של אחותה. היא מביטה בתליון לרגע ארוך, לוקחת אותו אליה.
"את חידתו של איגנציוס לא הזדמן לי לפתור, לצערי, אך אני... מרוצה שמשהו בו נותר עמך" היא בוחרת את המילה לאחר מחשבה. "מסופקני שהתליון חזק דיו להגן עלי. הטקס אמור להיות עוצמתי מספיק כדי לקרוע ממני את שות'-גוראג כנגד רצונה. הזמן והתדירות של הסתמכותי על כוחה עשו ועוד יעשו את שלהם. ייתכן וגורלה של איזי יהיה שונה, שהרי היא הייתה כפופה לה זמן מצומצם בהרבה. אני מזהה שהיא יקרה לך" אחותה עוצרת לרגע.
"ובכל זאת, יש טעם בדברייך. קל לך בהרבה לבטא את כוחך דרך חפצים. אם זוהי בקשתך ממני, לא אכזיבך" היא עונדת את התליון.

"אודסיה, ראשת האחווה..." מאוריציו מהסס כיצד לפנות אליה, ובבירור לא רוצה לקטוע את השיח בין האחיות. "אנחנו חייבים לדעת כיצד הטקס עובד, בבקשה. את היחידה שהבינה כיצד לנצץ רסיסים. הידע הזה יהיה חשוב לאין שיעור אל מול סא-אאגה".
אודסיה מהנהנת בקצרה, מבינה את הבקשה.
"אסביר".

"באשר לניתוץ רסיסים, כפי שאתה מכנה זאת, עלינו להבין ראשית מה עומד בבסיסו של רסיס. רסיס הוא לא דבר יחיד: הוא למעשה קשר בין עוצמה ובין רגשות, אשר יוצר יחדיו עוצמה בעלת משמעות רגשית. רסיס לא חייב להיות פיזי, אף שבפעמים רבות הוא ככל הנראה יתגשם בצורה פיזית. כפי שציינתי, הקשר הוא בין עוצמה ורגשות, כי זה עד כה מה שגילינו. ייתכן ורסיסים נוספים קיימים באופן שאינו מסתמך על רגשות, אלא על קונספטים עוצמתיים אחרים. אין זה משנה כעת" היא פוסקת לרגע.
"אדגים בצורה שתובן: הסרט הוורוד של בת'אני הוא רסיס פיזי הקושר בין העוצמה של דנקן, לרגשותיו אליה, לרגשותיה אליו. הסרט, הרסיס, הוא שילוב של עוצמה וקשרים נוספים, המקנה לעוצמה הזאת משמעות רגשית. דמיינו זאת כמעין שרשרת עשוית חוליות ברזל" היא עוצרת. "כעת, כשהבנתם זאת, ניתן לראות את הרסיס שאני מעוניינת לנתץ. אינני רסיס, וגם אילידיה איננה רסיס. הקשר בינינו הוא הרסיס" היא עוצרת, נותנת לאחותה לעכל זאת. "קשר שבמרכזו עומדת עוצמה אדירה - עוצמתה של שות'-גוראג - ורגשות סבוכים שמקנים לו משמעות רגשית".

"אז בעצם כל דבר יכול להיות רסיס? קלאסי" וירניק כמעט צוחק.
"לא" אודסיה לא מבודרת. "לא כל עוצמה תתחבר לכל רגש, לא כל שרשרת חזקה דיה להפוך לרסיס".
"איך נדע מה יכול להפוך לרסיס? איך נדע איך אפשר ליצור את השרשרת הזאת, לחבר עוצמה לרגשות כדי לייצר רסיס מסוים?"
"מחקרי עסק בדרכים לנתק רסיסים קיימים, לא בחישול חדשים. על השאלה הזאת השיב סא-אאגה, ורק לו התשובה" אודסיה מושכת בכתפיה.
"ואולם, התובנות הללו מסייעות לנו להבין כיצד ניתן לעשות שימוש ברסיס. ככל שמוסיפים לו חוויות רגשיות נוספות, הוא מסוגל לשמש כמעין 'גשר' בין החוויות הרגשיות הללו. העוצמה שבמרכזו מסוגלת להתבטא באופן שמקשר אותן במובן פיזי יותר, דוגמת שער למישור אחר, או עץ שגדל ביער" היא מחווה אל הקטור, והוא נזכר בניסוי שערך עבור דודו בביצת-עד. העץ ששתל שם הזכיר לו את העץ ששתל בניס-פרדי, את תקופת ילדותו לצד ונדריה ודודו, את הטיול האחרון של משפחתו, את הניסיון האחרון של אביו להשלים את שליחותם. משמעות רגשית.
"את שאר התשובות על רסיסים תאלצו למצוא בכוחות עצמכם. כפי שאמרתי, מחקרי היה מוגבל למטרותיי" מציינת אודסיה, וממשיכה מן הנושא.

"הגדרתי לטקס שתי מטרות: עקירת כוחה של שות'-גוראג והעלמתו מן העולם. אתחיל בהסבר על הרכיב השני" היא מחווה אל שלושת המעגלים.
"להשמיד את הכוח שנאגר איני יודעת, בצל העדר מחקר רחב דיו, ומשכך עומדת בפניי אך ורק האפשרות לגרשו. כדי לעשות זאת יהיה צורך בהוצאתו אל המישור שמעבר, אל המקום בו שכנה בעבר שות'-גוראג. זהו המקום הבטוח היחיד. עם זאת, המארג - אותו הריק בין המערבולות שטירצ'יבאלד הציג בפניכם - קיים ומשמש כמחסום דו-כיווני. על כן, עמדו בפני שתי ברירות: קריעת חלק מהמארג שמגן על ת'נדיאן או מציאת דרך מעקף. האפשרות הראשונה מסוכנת מדי כשאין בידיעתי כיצד לתקן את החור שיווצר, ומשכך בחרתי באפשרות השנייה".
"כלומר... מעבר למישור אחר. כי המישורים האחרים לא זוכים בהגנה של ת'נדיאן. מבריק" מאוריציו מבין, וזוכה להנהון נוסף. "אז איך זה ימנע משות'-גוראג לחזור?"
"נראה כי כוחה של פמיניה מסוגל לשמור על ממלכתה מכוחותיה של שות'-גוראג. אני מניחה כי מדובר בכוח חזק פחות מאשר המארג שסביב ת'נדיאן, ובכל זאת, לא ראינו כל ראיה לכך שהמעבר נגוע בכוחותיה של שות'-גוראג. נראה שאם היא מסוגלת לחדור - או אם היא מעדיפה לחזור - זה רק לת'נדיאן, ארץ שהיא מתעבת" היא עוצרת לרגע.

"כעת יש להתמודד עם השאלה כיצד ניתן יהיה לנתב את כוחה של שות'-גוראג, גם אם אוציאו ממני. שאלה מורכבת, בהתחשב בכך שהידע אודותיה ואודות כוחה דל ביותר. ועם זאת, נמצאה לכך תשובה" היא מניחה יד על בית החזה שלה.
"כשכרתתי עמה את העסקה, היא זו שתיעלה את כוחה אלי. כוח שהיה אמור להיות, כפי שניתן להבין בדיעבד, ממוקד באפלת המעמקים. כיצד היא חצתה את המרחק הזה? אם כוחה היה כה חופשי, הלא גם גזעים אחרים היו סובלים מנחת זרועה?"
"לטרוגלודיטים יש חולשה לשות'-גוראג, קל לה לשלוט בהם יותר" מציינת לילוואנה. "הגיוני שהיא תרצה להישאר למטה".
"איננו יודעים אם מקור החולשה הזאת בפגם גזעי או בכך שהיא שלטה בהם זמן כה רב עד שהם הפכו לרגישים, אבל גם הרגישות הטרוגלודיטית - שאיני חולקת עליה - לא מבססת את התשובה. אין לשות'-גוראג סיבה שלא לנסות ולשלוט בבני הגזעים האחרים, ככל שהיא מסוגלת לכך. אפילו אם היא תבחר להתמקד בשבט סלוק ובשבטים האחרים" משיבה אודסיה בסבלנות לא אופיינית, ולילוואנה מהנהנת, מבינה את הלוגיקה.
"בטקס שביצעתי, השתמשתי בשני כוחות קסם משמעותיים: שלי ושל ניס-פרדי. הפוטנציאל המאגי הטמון בי, לצד כוחה של הארץ העתיקה ושל לב היער בפרט. המסקנה המתבקשת היא שכוחות קסם פנימיים ומשולבים, ככל שהם חזקים דיים, יכולים למשוך את כוחותיה של שות'-גוראג".
"אז כוחות מאגים, קדושים וטבעיים יכולים למשוך אותה... אבל את מתכוונת ללמשוך אותה בכפייה? או לשמש לה כמצפן?" שואל מאוריציו.
"שאלה ראויה. אין לי די נתונים למתן תשובה" מודה אודסיה. "אך לאחר שאסביר כיצד אני מתכננת לגרש את כוחותיה ממני, יהיה ברור שאין נפקות לשאלה המסוימת הזאת. גם אם כוחות אלו ישמשו לה כמצפן, היא תבקש לעקוב אחריו. אציב לה אלטרנטיבה גרועה בהרבה".

"כעת יש בידינו את הבסיס להבין מדוע אבקש להשתמש בשני סוגי הקסם - פנימי ומשולב - כדי למשוך את כוחה של שות'-גוראג. הטקס נועז להשתמש בכוחות מהפריטים שהנחתי במרכז המערבולות".
קאס חודל לרגע מעיסוקיו, מהחיות שהוא מגייס לקראת הגעתו של הקברן, ומביט אחורה. הוא כמעט מרגיש את הענף הראשון קורא לו להירגע. הוא יודע שהענף ישרוד, שהטקס לא ינקז ממנו את כוחותיו. זה כמעט כאילו הוא מרגיש את המידע הזה, יותר משהוא יודע אותו.
"אודסיה, הדברים הללו מרתקים. באמת. אבל את לא חוששת להסתמך על דוגמה אחת בלבד? אפשר גם לומר שהטקס שביצעת היה מיוחד דיו, ולכן הוא זה שמשך אותה" מציין מאוריציו בעדינות. אודסיה משיבה בביטחון, ונראה שהשאלה לא מטרידה אותה.
"ראינו השפעה דומה בעת קריסתו של סימן-אבוד. כוחה של שות'-גוראג להניע את האדמה נגזל ממנה כשהיא נכלאה בעורקי האדמה, ובכל זאת היא הצליחה לגרום לכך לקרות. מדוע?" היא שואלת לרגע, ולאחר מכן עונה. "כיוון שהיו בידה את אותם הכלים. כוחי שלי, שניתן לה במעמד הטקס בינינו; וכוחה של איזי, בעת שהטילה את חזיז הברק בריבון. מותה של אמה נסך בה עוצמה בלתי מבוטלת, והיא כבר הייתה חזקה ממילא. היא קראה לכוח אדיר, והוא ציית לה. שות'-גוראג השתמשה בכוחות הללו כדי להעביר חלק מסוים מכוחה - חלק שהיה כלוא בעורקי האדמה - ולעשות בו שימוש".
"אז זאת הסיבה שהיא דרשה את כוחך בתמורה? כדי לזכות במפתח תמידי אחד, מפתח מאגי, עד שהיא תמצא מפתח אחר של קסם טבעי? ואז היא תוכל לשחרר את הכוח שלה מעורקי האדמה?" שואלת ונדריה.
"אמת" משיבה אודסיה, ומצביעה כעת על הפטיש שמונח במרכז המערבולת השלישית.

"היירוזאוג ערך שימוש מושכל בכלי שניתן לו, במהלך שנותיו. הוא היה זהיר דיו כדי לשמור אותו קרוב אליו, והוא צדק בכך. הכלא של שות'-גוראג איננו הרמטי. גם את זאת ראינו בעבר: הרי טעותו היא ששחררה אותה מהכלאו העתיק של הפטיש. כלא שברחו ממנו פעם אחת, ניתן פוטנציאלית לברוח ממנו פעם נוספת. בפרט אם הכלא לא משתנה" היא מרימה קלות את ראשה.
"ולכן, הטקס ישחרר גם את הכוח שכלוא בעורקי האדמה, ויגרש גם אותו מן המישור".
"זה לא מסוכן? זה לא יגרום לשות'-גוראג לאחד את כוחותיה במישור שמעבר, בעולם האחר שממנו היא הגיעה?" שואלת לילוואנה.
"זה מסוכן" משיבה אודסיה ברוגע. "אך החלופה גרועה יותר. עורקי האדמה, נכון לעכשיו, איננו תא מאסר. הוא פצצה מתקתקת. אני מציעה פיצוץ מבוקר ששולח את שות'-גוראג ואת כוחותיה למישור בו היא לא תהיה מסוגלת לעשות בהם שימוש. כפי שציינתי, אין בידינו את הכלים להשמיד אותה. יש לקוות שאחרים יצליחו בכך, ביום מן הימים".
נישידי נושמת עמוקות, מופתעת מהעוז של התוכנית. טאק מהנהן, ונראה שהוא מבין את הסיכון המחושב שיש ליטול. הוא מושך בכתפיו אל מאוריציו, שנראה מודאג יותר ממנו.

"כעת ברור לנו כיצד יבוצע חלקו השני של הטקס: שני כוחות עוצמתיים שיעבירו את כוחה של שות'-גוראג אל המישור שמעבר, אותו נכנה לשם הנוחות המרווח, כדי לכלוא אותה הרחק. אני פונה כעת אל החלק הראשון של הטקס, של עיקור הכוח" היא מתרחקת לרגע משלוש המערבולות, מחווה בידה מסביב.
"לסואולה הפתרון".
דממה.

"עקירתו של כוח כה רב, בפרק זמן כה קצר, תדרוש כוח עוצמתי אחר. כוח מטהר בו שות'-גוראג לא נתקלה, למיטב ידיעתנו, ובוודאי לא כוח עליו גברה. בעולם אידיאלי, היינו יודעים אם הכוחות הבולמים של אילידיה - ואולי של אחרים כמוה - היו מספיקים לשם כך. איננו יודעים זאת, ואני בספק שאילידיה מסוגלת לכך לבדה" הקור המקצועי שלה לא עוצר, אך היא אינה אומרת זאת ברשעות.
"אסכם: המעיין של סואולה יטהר ממני, מעורקי האדמה ומבני שבט סלוק את כוחה של שות'-גוראג. שני הפריטים האחרים שבמרכז המעגל יכוונו את כוחותיה הרחק, אל המרווח, ושם היא תיכלא. המעיין של סואולה ידוע כפלא המטהר ביותר בעולם. יש לו כוחות אדירים, אך אין זה ממקומי לדון בכולם, וממילא אין לנו זמן. די שאומר כי חקרתי אותו לעומק, ואני מאמינה שהוא מסוגל לבצע את המשימה" היא עוצרת כעת ומביטה בהקטור.

"האם זוכר אתה את הטובה שאתה חייב לי? אבקש לפדות אותה כעת" היא מחווה אל המעיין. "במשך כל הטקס, אל תעזוב את מימי המעיין אף לשנייה אחת. שמור איתו על קשר פיזי בכל רגע ורגע".
"אודסיה..." לילוואנה נדרכת.
"הוא ישרוד" מבטיחה חצי האלפית באדישותה הרגילה, אך מחליטה להרחיב לאחר מכן.
"לסר הקטור יש קשר בלתי-אמצעי אל המעיין. אני מאמינה שהוא מסוגל לחזק אותו אף יותר, ואוכל להיעזר בכך. בנוסף, אם הקברן מגיע הנה, אני זקוקה ללוחם שיעמוד בפניו. עלי לשמור על ריכוזי. אני זקוקה למילתך, סר הקטור. אם אסתמך בקסמיי על שהותך ותעזוב במהלך הטקס את המעיין, הוא עלול להיכשל. אמור לי עתה אם תסרב לכך" היא מביטה בו רגע ארוך, ולילוואנה לוחצת את ידו של אהובה בחשש.
 
הקטור מקשיב, מעלה תאוריות בעצמו, אבל ההסבר המקיף של אודסיה פותר את רובן. נראה שבאמת אין ברירה.
״משפחתי לא סירבה לבון כל עוד הוא לא בגד בערכיה כבר אלפי שנים. אני…״ הוא עוצר לרגע, מסתכל על לילוואנה, מאוריציו וונדריה.
״אעשה כמיטב יכולתי כדי לעמוד בבון. אך אם היקרים לי יהיו בסכנה ממשית, איני בטוח שאוכל לעצור בעצמי לצאת להצילם. אך אני גם סומך עליהם. ראי את הבון כמקובל על ידי משפחת דה לה נפטיס. ויותר מכך, אני, הקטור, אדאג להניע את כל גופי ורוחי בכדי להשלים אותו״.
 
קאס עוצר את עבודתו לרגע כאשר הוא מרגיש את הענף הראשון פונה אליו. הוא השאיר את האחיות לשיחתן, והוא רואה שהקטור, לילוואנה, מאוריציו ושירו, ואף וירניק נותרו איתן. הוא יצטרך לשאול אותם אחר כך על מה אודסיה דיברה, אבל זה לא משנה לכרגע. הוא לא צריך לדעת את כל הפרטים כדי לעשות את העבודה שלו - ואולי עדיף שהראש שלו יהיה נקי מכל מני מילים גבוהות ופטפוטי אקדמיה כדי שהוא יוכל להתרכז.

הקברן עומד לבוא, אבל הפעם קאס יהיה מוכן אליו. ממלכתה של פמיניה היא לא רק ביתם של וירניק ובת'אני, של האביר האמיץ ומלכת הפיות, יש גם חיות שקוראות לה בית. והחיות יגנו על הטריטוריה שלהן. הוא קורא להן לעמוד לצידו, נוסך בהן מעט מכוחו, מכין שריונות מקליפות עץ וחבלים שיגנו על האיזורים הפגיעים שלהן - ואחד כמובן לזל.

META
מטיל את האימון הקרבי fortify beast, בוחר עד 6 חיות (כלומר, זל ו5 חיות נוספות), הן מקבלות נק"פ זמני בערך פרץ הריפוי שלי (26 נק"פ) ואני מאבד פרץ ריפוי אחד.
 
עריכה אחרונה:
"בכל מקרה לא תעמוד לבד, הקטור" אומר שירו, צועד מעט קדימה.
"אסור לתת לשות'-גוראג לשחרר את הכוח שלה בשום אופן. אני לא מכיר מספיק את תורת הקסמים בשביל להבין איך בדיוק הכל עובד, אבל אני מאמין לך. אעזור להקטור להגן עלייך ועל השאר - אחרי הכל, הדבר הראשון שהכשירו אותי לעשות הוא להגן" מוסיף דם הדרקון, וקד קידה עמוקה לראשת האחווה.
"תודה לך. אני לא יכול לדמיין את הקרבתך, אבל היא עצומה לאין ערוך".
 
אילידיה נושמת עמוק כדי להחזיק את רגשותיה. היא לא יכולה לצפות להגן על אחותה משות'-גוראג, ועדיין... זה מוקדם מידי. כמו רגע שנחטף ממנה, כך הילדות שלהן נחטפה מהן. ועד שהן מצאו הבנה... זה לרגע אחד, לפני שהקשר ביניהן ניתק לעד.

זו הפעם הראשונה שהיא חושבת לעומק על מה שזה באמת אומר.

"אני אשאר איתך עד הרגע האחרון" היא אומרת לאחותה, שולפת את החרב שלה. ועדיין... התנועות שלה מגושמות, בעודה מתקשה לקבל לחלוטין את המצב, גם לאחר ההסבר המאוד מפורט. הראש מבין, הלב מסרב.
 
OUT

IN
אודסיה לא מגיבה בקול, רק מהנהנת בקצרנותה וניגשת למלאכה. אילידיה מרגישה שחלק מהקסם של איגנציוס נותר לצידה על אף שנפרדה מהתליון, כאילו המג בעצמו מחפש להגן עליה פעם אחרונה כנגד הסכנות הנוראיות שאל מולן היא מתכוונת לעמוד. הקטור ושירו-סנשאי תופסים עמדה קדמית, והאביר האמיץ מתקרב במהירות, רואה שהשיחה הסתיימה וההכנות לקרב החלו. נישידי, ונדריה וטאק מכווינים את משפחת המלוכה ואת מאוריציו לעמדות הגנה מאולתרות עליהן עמל בינתיים חצי האורק. על אף הסכנה, אין באמת לאן לברוח, ונראה שהארבעה לא מתכוונים לעשות זאת ממילא.
הם חצו איתם את היער ונלחמו לצידם באפלה, אחרי הכל. המסע הזה היה הקרב האמיתי הראשון שלהם.

קאס וזל נעמדים מקדימה, החיות שביקש את עזרתן תופסות עמדה קדמית גם כן. מתח כבד מתחיל לעלות באוויר, שעה שאודסיה מסיימת את הכנותיה ומרימה קלות את סנטרה, בוחנת את המערבולות שלפניה ואת הפריטים המונחים עליהן.

"מבין המעמקים קוראת אני אל מיתרי בריאה ומצווה להם תפקיד".

אודסיה מתחילה את דיבורה, והיער כולו משתתק באחת. כל ציוץ שהיה, נעלם. כל רעש כזה או אחר, דומם.
הם מרגישים כוח אדיר שמתחיל לרעוד באוויר. עוצמה זקנה, קדמונית, המתעוררת ממרבצה הנסתר. כאילו גם המישור עצמו, ואולי המעבר כולו, מבינים את גודל המעמד. את השינוי שעתיד לבוא בפני העולם.
אילידיה היא הראשונה לזהות זאת, אך אין זוהי שפה רגילה. אודסיה מדברת את שפת הקסם, אותה שפה הנדרשת לשם הטלת הכישופים העוצמתיים ביותר. אין האחרים אמורים להבינה - אף היא לא שולטת בה לגמרי - ובכל זאת, מבינים הם כל מילה ומילה. זה כמעט כאילו קולה של אודסיה חוזר מן המעיין ולא מן האוויר שמסביב, והמים אוצרי הסודות חולקים עמם את פשר דברי אחותה.

אך בטרם ממשיכה ראשת האחווה בדבריה, נשמע קול אחר שקורא אל האוויר. קול סדוק וגס שכבר למדו להכיר, וקאס יותר מכולם. טון נמוך, חולני, חסר אנושיות. טון שרק למשמע מילה אחת ממנו, מתכווץ אדמונד ואוחז בפחד בידיו של הוריו.
"כי למען חטאיך נמוג המלאך, ואש שמיים תמלא עינינו חרון צודק".
הררי להבות עצומים מגיחים מן השמיים ומתרסקים אל הקרקע. כאילו בן רגע, שורת מטאורים עושה את דרכה אל המעיין והאזור שמסביב. אחדים מכים במעיין והמים רועדים בעוצמה, משתלחים לכל עבר בשעה שחלקם מתאדים באחת מעוצמת הלהבות, נעלמים לעד מת'נדיאן. מבין העשן האפל והאדים הכבדים מצטיירות מספר דמויות מעוותות - בני תופת - שהגיחו יש מאין מן המטאורים. אחד מהם גדול מהשאר, מכוסה קשקשים שחורים בוהקים, כאלו שבולעים כל פיסת אור שנגעה בהם. שמונה זרועות ארוכות, מכוסות קוצים דמויי להב, מתפתלות לצידו בתנועות נחשיות, יוצרות מערבולות הולכות וגדלות. הוא כמעט מזכיר דג עצום ומנופח שבותר וחובר מחדש. שני יצורים ארורים אחרים קמים מבין הריסות המטאורים, נראים כמו שילוב דוחה של זאבים או כלבים עם קרני אייל מחודדות. הלסתות שלהם פעורות, מציגות שיניים חדות וריר נוטף, ופרוותם שחורה ופרועה. עיניהם נראות מוטרפות לחלוטין, ופרסותיהם בוטשות במים, כאילו קורעות אותם מגוף המעיין, מתריסות בפני סואולה.

העצים מסביב נפגעים ומתחילים לעלות כמעט מיד באש, חיות זועקות באימה ובורחות, וריח הדם מתפשט באוויר, בשילוב עשן כבד שחורך את עיניהם ומעלה בהן דמעות חריפות. מבין הררי העשן השחור מתחילות לצאת דמויות. חלקן מעוותות, ואף מבין המיסוך הכבד ניתן לראות שמדובר בטרוגלודיטים שבשרם נקרע ועוות על ידי אם כל האפלה. הם אוחזים בנשקים משוננים, חניתות ארוכות, נבוטים כבדים ושיניים חדות. זנביהם ארוכים, שחורים לגמרי, ומלא בחתכים בלתי מוסברים. הם נראים מוכנים למתקפה, אך בטרם הם מסתערים קדימה, שורת העצים שמול שליחי המועצה קורסת לתוך להבות כבדות. תחילה יוצאות מתוכה שתי דמויות גדולות אשר נעות באיטיות ובריקבון של בני תופת. עורם חיוור כמו של גופה ופניהם מעוותות, בעלי שיניים חדות שמסתתרות מאחורי פה חסר שפתיים. עיניהן נראות כמעט ריקות, בעלות גוון אדמדן מסביב, והן עטופות בשריון שנראה שנוצר מהלהבות מהם יצאו.
ובמרכזם, לאחר שיצא מבין שאריות העצים הטהורים שגזל מן הארץ, נמצא הקברן מטיראנובה.

מאחוריו - עיי חורבות. כל שנותר מהארץ בה הילך הוא אפר וחורבן. כל מה שנותר על תילו, נותר כדי לבעור, למען יראו ויראו.
מלפניו - הלהבות המשמשות לו כמעין שטיח אדום ובוהק.
האיש הנמוך והקירח נותר כשהיה, מכוער להחריד. אחת מעיניו חסרה, ארובת העין מלאה באפלה ששולטת גם בנשמתו. הוא לבוש בגלימות מיובלות, לא נושא בידיו שום נשק. סמלו של סטנמאר משתלשל מצווארו בגאון, נתלה מעל בגדיו המטונפים. החתך הרחב על צווארו עדיין ברור לכל, אף שנראה כי אינו מדמם.

הכוהן מרים את סמלו של סטנמאר אל על, מוכן לסוכך עליו מפני ההתקפות שעתידות להגיע. הוא לא מתלהם, מתגרה או מתרגש. רק שלוש מילים בודדות בוקעות מגרונו.
"תחת כנפיו, נצעד".

META
יוזמה!
 
יוזמה: 16

לפני הקרב:
עור האלון: קאס מקבל עמידות 5 לכל הנזק עד סוף ההתקלות.
צעד הטבע: קאס מקבל תוסף כוח 2+ למהירות ומתעלם מתוואי שטח קשה.
IN
"תחת כנפי הציפור, אולי." אומר קאס, להקת החיות שלו - כל אחת שונה מהאחרת - מייללות אחריו, מוכנות לקרב.
 
עריכה אחרונה:
IN
מבטה של אילידיה עובר במהירות מדהימה בין העצב שהיא הרגישה מקודם לגועל ושנאה כאשר היא רואה את מי שהגיעו להילחם כנגדם. אצבעותיה מתהדקות מסביב לסיף שלה, והיא מרגישה את תחושת הביטחון מאיגנציוס, בעודה מתכוננת להילחם. נשקיהם של בני הקבוצה טעונים בקסמיה, גם הם מוכנים להתקפה.

META
יוזמה: 10+10=20.

באפים
חותם כבול קרח
: על הגרזן של קאס, הוא גורם ל-5 נזק כפור נוסף בכל התקפה עד סוף ההתקלות. לאחר פגיעה, קאס יכול לוותר על התוסף על מנת לגרום למטרה להיות נטועה (הצלה לסיום).
חותם מחליד: על הקאטאנה של שירו, היא גורמת ל-5 נזק חומצה מתמשך בכל התקפה עד סוף ההתקלות. לאחר פגיעה, שירו יכול לוותר על התוסף על מנת לגרום למטרה למחסר 5- לדרג"ש (הצלה לסיום)
תרכובת התנגדות: על שירו, מעניק לו תוסף כוח 1+ לדרג"ש עד סוף ההיתקלות. כפעולה חופשית, הוא יכול לוותר על התוסף על מנת לקבל נק"פ זמני בשווי ערך הפרץ שלו+ 10 נק"פ, ובן ברית בטווח 5 משבצות ממנו מקבל את אותה כמות של נק"פ זמני.
חיזוק מאגי: התמרת אנרגיה על הקאטאנה של שירו (יכול להעניק להתקפה אחת תוסף 2+ לגלגול התקפה לאחר הגלגול).

כוחות מוכנים לקרב
יומיים
: חותם כבול קרח (1), חותם מחליד (5), מוטות ברק (9).
תכלית: תחיית הברזל (2), ג'לי זריזות (6), הקסמת החלמה (10).
 
עריכה אחרונה:
הקטור נושא תפילה חירשית לסואולה. המורשת של משפחתו לא הגיעה עד לכאן רק בכדי להירמס. מי המעיין עולים על גופו כשיריון, חותמים קסומים מתחילים לרקד על הגלים שבמים וקדושתה של סואולה מורגשת בכל, עוטפת את שאר חבריי הקבוצה כשמיכה חמה ומגוננת.
META
יוזמה: 14+7=21.
כוחות שהקטור מפעיל:
הילת המגונן. עושה הילה 1 שהופכת מטרות בה למסומנות לו מבחינה מכאנית.
ים של אחדות. עושה הילה 5 מהקטור שאומרת שאם בן ברית בה מאוגף, הוא לא מעניק יתרון קרבי אלא אם כל בני הברית בהילה מאוגפים. בנוסף, כל אויב שמעניק יתרון קרבי לבן ברית בהילה מעניק יתרון קרבי גם לשאר בני הברית בהילה.
אין פחד מהיסודות: הקטור מקבל עמידות 11 נגד אש.
הגנה בלתי חדירה: הקטור מקבל את התוסף לדרג"ש שלו מהגנת המג-חרב לשאר ההגנות שלו.
 
עריכה אחרונה:
הקטור מסתכל על טאק, רואה את הטרוגולדיטים שמולם ומהנהן אל עבר חצי האורק. יש להם חזיתות רבות להגן עליהם. האביר משסף את היצור המחריד שמולו במהירות, עושה חתך מלמטה למעלה, כזה שמעיף מים לכל עבר.
תוך שנייה, הקטור נעלם אל תוך המים הללו. מתערבל ומסתחרר. צורתו משוגרת באחת בכוח המעיין אל עבר לילוואנה, הולך להגן עליה. אך לא משאיר את טאק ללא הגנה משלו. המים תופסים את צורתו של הקטור, להבם עשוי הנוזל זוהר כמו חרב האגם. ובתיאום מושלם, שני האבירים נכנסים לעמדה קרבית. האחד אל מול צבא טרוגולדיטים אחד והשני כנגד צבא טרוגולדיטים אחר. כל אחד, בא להגן על בני בריתו ובא להשלים את הבון אשר אודסיה ביקשה מהם.
META
פעולה משנית: חותם הגנה. הקטור מסמן את הניקסרות' ואת אחד הטרוגולדיטים האפלים.
פעולה רגילה: להבה של סואולה כנגד הניקסרות'.
התקפה: 37 נגד דרג"ש.
נזק: 5+9=14 נזק.
השפעה: הקטור יוצר כפיל של עצמו עד סוף ההיתקלות או עד שהוא מעולף. הכפיל נוצר בM6. הם חולקים נתונים וניתן לתקוף את הכפיל במזדמנות והתקפות.
פעולת תנועה: זרם מהיר. הקטור פוסע את המהירות שלו ומגיע לH5.
 
שירו-סנשאי מביט קדימה, מתעלם כמעט מהטרוגלודיטים והיצורים שמקיפים אותו. הוא רואה מולו רק את הקברן, האדם שניסה לחטוף את אדמונד ואותו אחד שגרם לכל כך הרבה סבל בעולם הזה. קאס, קראנג, האלפים - כולם סבלו מהידיים של הפסיכופט המסוכן הזה. למראה האש שמאכלת את היער שירו נמלא זעם, והוא שולף את חרבו.
שום פסוקים מסורתיים לא יוצאים מפיו, אף לא קריאת קרב. רק חמש מילים - "אני שרדתי את טיראנובה, מתחזה".
דם הדרקון פוסע קדימה, מוכן לתקוף את היצור שמולו בכל העוצמה העומדת לרשותו. הוא לא מבזבז רגע ומנחית מהלומות עוצמתיות על הקברן, מתיז את דמו לכל עבר כשרסיסי קרח וחומצה נוטפים מהפצעים המדממים, מחמירים את הנזק הנורא שעשה.
META
יוזמה - 18+4 = 22.

אייאג'וטסו
שירו, שהתחיל קרוב לקברן, מתקדם שלוש משבצות קדימה ושולף את נשקו. בגלל שהוא מסיים ליד הקברן הוא מקבל +2 לגלגול ההתקפה נגדו, ויכול לגרום לו לנזק קריטי בתוצאות 18-20.

פעולה רגילה
שובר עצמות - 19 טבעי נגד דרג"ש (41 סופי), פגיעה קריטית. בפגיעה 66 נזק כפור, 5 נזק חומצה מתמשך. הקברן סופג רגישות 5 לנזק כפור עד לסוף תורי הבא ורגישות 10 לנשק (הצלה לסיום). מלבד זאת הוא מואט עד לסוף תורי הבא.

פעולה משנית
בלתי ניתן לעצירה - שירו מקבל 13 נק"פ זמני.

נקודת פעולה - פעולה רגילה
לשבור את הקליפה - 40 נגד דרג"ש, פגיעה קריטית. בפגיעה 44 נזק כפור, 5 נזק חומצה מתמשך ועוד 5 נזק כפור מתמשך, יחד עם -2 לדרג"ש (הצלה לסיום שתי ההשפעות האחרונות).

נק"פ: 121 (13 זמני)
נקודות פעולה: 0
כוחות מנוצלים: שובר עצמות, בלתי ניתן לעצירה, לשבור את הקליפה.
 
עריכה אחרונה:
קאס מיילל ומסתער קדימה לצד זל, חיוך מטורף על שפתיו. כל צעד שלו גורם לאדווה ירוקה על פני המים, וכשמגפיו פוגעים באדמה האדוות לא מפסיקות אלא ממשיכות להיווצר בעפר, הארץ העתיקה מראה על נוכחותה דרכו. אודסיה עומדת לשגר את שות'-גוראג לכאן, אבל אם כל האפלה תגלה מהר מאוד שהיא לא יכולה לעזוב בכזו קלות. לא כל עוד הארץ העתיקה, כל עוד קאס, לא מרשים לה.

הנפת הגרזן הראשונה שלו מכוונת אל ברכיו של הקברן. לרגע, נראה שהוא מפספס, אבל התוכנית שלו הייתה אחרת. במקום לכוון אל פיקות הברכיים, קאס מושך את הגרזן הכפול חזרה, פוגע באחורי רגליו של הכוהן הנאלח, מעיף אותו באוויר. הוא לא מחכה שהקברן ינחת על גבו - הוא מזנק בעצמו למעלה, וזל מצטרפת אליו. מכת גרזן אחת מצידו של קאס מלווה בחבטת טפרים אכזרית מצד הינשודובה הצעירה מפילים את כובל השדים אל העפר, יוצרים גל הדף של אבק ודם.

בינתיים, הלהקה תוקפת. החיות, לבושות בשריון שקאס הכין להן מקליפות עץ ואבן, מתפצלת כדי לתקוף את השדים שמעזים להלך על האגם המקודש. הסרבאל מזנק מעל לונדיגו, משתמש בטפיר כקרש זינוק, ושניהם מתקיפים אותו יחד בטפריהם. בעוד הפאנגולין והקזואר מסתערים על הונדיגו השני, טפרו החד של הקזואר משפד את השד בירכו.
האייל הקורא מביט סביבו, מעט איטי יותר מחבריו, לפני שהוא הומה ומנחית את ראשו. מסתער על הניקסרות' הגדול כמעט כמוהו, כמעט ומעיף את התועבה לאוויר.
נהמותיהם מזכירות לחבורה, הטבע נלחם לצידם.
META
פעולה חופשית - זעם הברזרקר. קאס מקבל תוסף 2+ לגלגולי נזק עד סוף ההתקלות.
פעולה משנית - חתימת שער. כל אויב שמתחיל את תורו במרחק 10 משבצות מקאס לא יכול להתשגר עד תחילת תורו הבא. כל בן ברית שמתחיל את תורו באיזור מקבל תוסף כוח 2+ למהירות עד תחילת תורו הבא. ההשפעה היא עד סוף תורו הבא של קאס.
פעולת תנועה - הליכה אל L26, זל נעה ל- J26, כך שהם מאגפים את הקברן.
פעולה רגילה- זעם פטיש האלון. 35 נגד דרג"ש כנגד הקברן. בפגיעה, 30 נזק ו-5 נזק כפור. הקברן נופל שרוע.
בפספוס, חצי נזק והוא לא נופל שרוע.
קאס נכנס לזעם פטיש האלון, כל התקפה שלו מפילה את האויב שרוע. אם האויב היה כבר שרוע, הוא יספוג נזק נוסף.
נקודת פעולה - פעולה רגילה. קאס מקבל עמידות 20 לנזק תודעה עד סוף תורו הבא.
פעולה רגילה - מלתעות הזאב. 39 נגד דרג"ש התקפה ראשונה, 39 נגד דרג"ש התקפה שנייה. 29 נזק ו-5 נזק כפור מההתקפה הראשונה, 28 נזק ו-5 נזק כפור מההתקפה השנייה.
במידה וזעם פטיש האלון פגע, 3 נזק נוסף מכל התקפה.

סרבאל:
תנועה אל F17
טפרים נגד הונדיגו.27 נגד דרג"ש. 8 נזק בפגיעה.

טפיר:
טופר נגד הונדיגו. 25 נגד דרג"ש. בפגיעה, 5 נזק.

פאנגולין:
תנועה אל N13.
נשיכה: 31 נגד דרג"ש, 5 נזק בפגיעה.

קזואר:
הסתערות על הונדיגו. 29 נגד דרג"ש, בפגיעה 8 נזק.

אייל קורא:
הסתערות על הניקסרות'. 37 נגד דרג"ש, 9 נזק בפגיעה.
 
IN
זוהי כנראה הפעם הראשונה שאילידיה שמה לב לכך, אבל שפת הקסם כואבת באוזניה. כאב דוקר, כמו הכאב של מיגרנה, אבל עדיין כאב. הייתה רק פעם אחת ויחידה שהיא ראתה את השפה בשימוש בעבר, בשיעור באלפטם, וזו הייתה הדגמה קצרה מאוד. כעת, זה ברור למה זה קורה.

אבל אודסיה הכינה טקס, ואילידיה מכירה טקסים. היא נוגעת במים, לרגע מתרכזת. קריאת הקרב האכזרית של שירו, ההסתערות המטורפת של קאס לצד חיות הפרא שלו, ואפילו אביר המים בצורת הקטור שהופיע - שדומה קלות לצורת המים של החרב שלו, שעזרה להם לפני זמן רב בנהר. מכולם לרגע אילידיה מתעלמת, בעודה מתרכזת בלתעל את הקסם הייחודי שלה, האחד שדוחה כל קסם אחר, לתוך הקסם של אחותה.

ולרגע אחד, היא מרגישה הרמוניה עם אחותה. היא יכולה להרגיש את האקטים המאגיים של אודסיה דרך הפריטים אליהם היא מתעלת את כוחה. יש לתנועות של אודסיה קצב, עקביות, כל תנועה רומזת מה התנועה הבאה והיא עושה אותן מבלי לשבור ריכוז. זה מדהים כמה אחותה הייתה מוכשרת, היא ככל הנראה הייתה מסוגלת לבצע את הטקס הזה באמצע סופת הוריקן. ולכל תנועה, אילידיה מתעלת את הכוח שלה. הקצב מאפשר לאילידיה לדעת לאן לתעל בכל פעם את הכוח שלה, לעקוב אחרי הקצב.

היא פותחת את עיניה, הטירוף שמסביב פוגש אותה באחת. יותר משאחותה הייתה זקוקה לעזרה, היא הייתה זקוקה להגנה, והיא כמעט הרגישה את אודסיה נמנעת בכל כוחה מלצעוק עליה את זה. היא רצה לצד השני של האי, זורקת אל האוויר בקבוקון חומצה ופוגעת בטרוגלודיטים המעוותים. אם היא מחשבת נכון, זה יגרום להם להתרחק מן האגם.

היא עומדת לצד לילוואנה, מאחוריו של אביר המים. אצבעותיה מתהדקות על הלהב. "למען האחיות שלנו" היא אומרת לאלפית, משפט שהיא לא חשבה שהיא תגיד ללילוואנה בחיים. אבל הנה הן כאן, נלחמות יחדיו כל עבור המשפחה שלה.

META
הילה- מנהיגה חדה
לאחר שהם מנצלים נקודת פעולה. קאס ושירו-סנשאי זוכים לתוסף 1+ לכל ההגנות עד סוף תורם הבא.
פעולה משנית- עזרה בטקס
מאגיה: 20+17=37 (20 טבעי).
פעולת תנועה- תזוזה ל-I6
פעולה משנית- רפש פתאומי

פרץ 1 ממוקד ב-E6.
התקפה כנגד D5 טרוגלודיט תפלץ: 17+17=34 נגד קשיחות.
התקפה כנגד E5 טרוגלודיט אפל: 14+17=31 נגד קשיחות.
התקפה כנגד E6 טרוגלודיט אפל: 4+17=21 נגד קשיחות.
התקפה כנגד E7 טרוגלודיט אפל: 11+17=28 נגד קשיחות.
פגיעה: 12 נזק חומצה והמטרה מואטת עד סוף תורה הבא.

97/97 נק"פ.
11/11 פרצי ריפוי.
התחדשות 10.

עירוי מרפא 1/2.
כוחות היתקלות מנוצלים: רפש פתאומי.

כוחות מוכנים לקרב
יומיים
: חותם כבול קרח (1), חותם מחליד (5), מוטות ברק (9).
תכלית: תחיית הברזל (2), ג'לי זריזות (6), הקסמת החלמה (10).
 
עריכה אחרונה:
"בשם כל אשר היה וכל אשר יהיה, תחת אצבעותיי תיפרם הרעלה ותיארג לה מחדש בדמות חותם קדמון".

אודסיה מרימה כעת את ידיה, נעזרת בכוחות של אחותה, ואילידיה מזהה שהיא מתכוננת להתחיל ולהוציא את הכוח מהפריטים שלפניה. ראשת האחווה שומרת על ריכוז מוחלט, מתעלמת מרעש הקרב שסביבה, מהחצים השורקים, מזעקות הכאב ומקריאות המלחמה.
היא לא אחת שנכשלת.

לילוואנה משגרת חץ שמתפוצץ באנרגיה קדמונית, מנטרלת מספר רב של טרוגלודיטים ומעוררת את האדמה להקשות על מעברם של נוספים. טאק מסתער קדימה, מטיח את חניתו בפניו של אחד, עוקב אחרי דוגמתו של הקטור כשהוא רואה שהוא בוחר במודע שלא להרוג אותם, אף שנראה שהדבר קשה לחצי האורק.
"בשביל אחיותינו" משיבה הסיירת לחברתה באלפית, אוחזת בעוצמה את קשתה למול גל הטרוגלודיטים המתקרב, עוד ועוד מגיעים מבין העצים הבוערים.
"בשביל ילדינו" האביר האמיץ משיב, כאילו הצליח לשמוע אותן, בעודו מסתער קדימה אל הניקסרות'. הוא שולח את גרטישו קדימה, גורם לשד לזעוק כשהמתכת קורעת את עורו הטמא. הוא מטיח אותו במים, ובן התופת מנצל את ההזדמנות כדי לערבל אותם מסביבם, מנסה לשנות את מיקומם ולפתוח לו אפשרות להסתער על אודסיה. הוא קם לאחר מכן, רק כדי שהאביר האמיץ יתקוף אותו בשנית, יוצר פרצה גם עבור הקטור והאייל האדיר לו קרא קאס לעזרה, וכל זאת בעוד קסמיה של שות'-גוראג, מפי משרתיה, מנסים לקרוע את מחשבותיהם מהם, ואף למזג את כאבו של האביר האמיץ עם הקטור.

הקברן אינו מדמם מההתקפות, אף שבבירור קרעו בבשרו. שרוע על האדמה, הוא אינו מרים את מבטו, כי אם מרכין את ראשו בתפילה. תחילה הוא לוחש, אך מיד לאחר מכן קולו נשמע, כל הברה גסה, קשה וכואבת יותר מהשנייה.
"ולמען יראו רשעים את חטאם, יקומו בני אמת ויאירו תהומות".
אש תופת, בוהקת באופן נורא, יוצאת מן הקברן ועוטפת באחת את דם הדרקון, את המול ואת הינשודובית. זרמים של כאב - חורך, חותך, דוקר - עוברים בגופם כברק עוצמתי. הם מרגישים את עורם נגזר לכל כיוון, את האש המאכלת שמנסה להמיס את נשמותיהם, את הכאב המפלח שהם נושמים כעת, שהפך למנת חלקם. הזוועה עוברת בגופם, מותירה סימנים שספק אם יתרפאו, אך הקברן לא מסיים. בעוד שהזוועות שלצידו תוקפים ובני התופת מרקדים במעיין של סואולה, מקיזים דם מכל כיוון, הקברן מטיראנובה מצמיד את זוג ידיו בתפילה אדוקה.
הם נזכרים כעת במילותיו של תאודוריאן. הקברן עוקב אחר חזון קדוש שרק הוא מבין. וכעת, הם מרגישים שהוא חולק עמם את אותו החזון. כאילו החוויה הנוראית שעברו - אף שרק החלו בה - מאפשרת להם להתקרב אל המוח המעוות שמולם. אל הטירוף שמתחולל בפנים.
"ולא יחמלו צדיקים על בני עוולה, כי בשלהבת מרום נצרפה דרכם".

META
השפעות קרב:
הטקס של אודסיה - 3/12 הצלחות, 0 כשלונות.

קנאי [הקברן מטיראנובה] - אחת לתור, הקברן רשאי לספוג 20 נזק ולגלגל מחדש התקפה.

חזון קדוש [הקברן מטיראנובה] - *נקודת פעולה*; רגילה, רק לאחר שהקברן מטיראנובה השתמש בקנאי לפחות פעם אחת בהיתקלות.
הקברן יוצר הילה 1 סביבו עד סוף ההיתקלות. בכל פעם בה אחד מאויביו נפגע מפסוק קדוש, הוא מגדיל את ההילה ב-1 (מקסימום פעם אחת בתור [לא בסיבוב]). הדבר לא דורש ממנו הפרעות או תגובות מיידיות.
כל אויב שמסיים את תורו בהילה, מותקף על ידי פסוק קדוש.

יצור מימי [ניקסרות׳] - הניקסרות' זוכה ביתרון קרבי כנגד כל יצור שנמצא במים ואינו מחזיק במהירות שחייה.

התקפות נגד קאס:
מצווה - פרץ קרוב 1; הקברן משתמש באחד מן הפסוקים הקדושים שלו פעמיים כנגד כל אחד מהאויבים בפרץ.

פסוק קדוש - 39 נגד רצון, קאס סופג 49 נזק קורן ועיוור עד סוף תורו הבא.
פסוק קדוש - 27 נגד רצון, אם פגע קאס סופג 37 נזק אש והלום [Dazed] (הצלה לסיום).

אין מחילה - חופשית; 30 נגד קשיחות, כנגד מטרה שניזוקה על ידי אחד מפסוקיו של הקברן מטיראנובה; קאס מואט (הצלה לסיום) וסופג רגישות 10 לנזק קורן (הצלה לסיום) ו-10 לנזק אש (הצלה לסיום). כשקאס נפטר מכלל ההשפעות, הוא נופל שרוע.

חטא קדמון - החוטא המזוכה תוקף פעמיים עם חולשת הגוף; 22 ו-33 נגד דרג"ש, 19 ו-15 נזק. החוטא המזוכה רשאי להמיר כל אחד מסוגי הנזק הללו באש או בקורן ובתגובה לספוג 10 נזק (עד פעמיים). הוא ממיר זאת לנזק אליו קאס רגיש, ואם רגיש לשניהם, ימיר זאת לנזק קורן.

התקפות נגד שירו-סנשאי:
מצווה - פרץ קרוב 1; הקברן משתמש באחד מן הפסוקים הקדושים שלו פעמיים כנגד כל אחד מהאויבים בפרץ.

פסוק קדוש - 37 נגד רצון, שירו-סנשאי סופג 49 נזק קורן ועיוור עד סוף תורו הבא.
פסוק קדוש - 40 נגד רצון, שירו-סנשאי סופג 37 נזק אש והלום [Dazed] (הצלה לסיום).

הילה קדושה - משנית, כנגד יצור בטווח 3 משבצות ממטרה שניזוקה על ידי אחד מפסוקיו הקדושים של הקברן מטיראנובה; 24 נגד רצון, פספוס. גלגול מחדש (ראה קנאי); 41 נגד רצון. שירו-סנשאי סופג רגישות 10 נזק קורן עד סוף ההיתקלות. אם שירו-סנשאי מתחיל את תורו בסוך אל הקברן, הוא סופג 10 נזק קורן ונופל שרוע.

כפרת עוונות - תגובה מיידית, פרץ קרוב 5; כשהקברן מטיראנובה נפגע מהתקפה; החוטא המזוכה סופג את נזק ההתקפה במלואה (אך לא את השפעותיה), ומואט עד סוף תורו הבא. משומש נגד שובר עצמות.
כפרת עוונות - תגובה מיידית, פרץ קרוב 5; כשהקברן מטיראנובה נפגע מהתקפה; החוטא המזוכה סופג את נזק ההתקפה במלואה (אך לא את השפעותיה), ומואט עד סוף תורו הבא. משומש נגד לשבור את הקליפה.

התקפות נגד זל:
מצווה - פרץ קרוב 1; הקברן משתמש באחד מן הפסוקים הקדושים שלו פעמיים פעמים כנגד כל אחד מהאויבים בפרץ.

פסוק קדוש - 1 טבעי נגד רצון, פספוס.
פסוק קדוש - 20 טבעי נגד רצון, זל סופגת 57 נזק אש והלומה [Dazed] (הצלה לסיום).

חטא קדמון - החוטא המזוכה תוקף פעמיים עם חולשת הגוף; 20 טבעי ו-31 נגד דרג"ש, 22 ו-16 נזק. החוטא המזוכה רשאי להמיר כל אחד מסוגי הנזק הללו באש או בקורן ובתגובה לספוג 10 נזק (עד פעמיים). הוא ממיר זאת לנזק אליו זל רגישה, ואם רגישה לשניהם, ימיר זאת לנזק קורן.

התקפות נגד הקטור:
זעקת המעמקים - פרץ 1 [מרכז ב-I5]; 28 נגד רצון, אם פגע 14 נזק פסיוני והקטור מואט עד סוף תורו הבא.

סערת מי תהום - פרץ קרוב 1 [רלוונטי לכפיל]; 32 נגד תגובה, אם פגע הקטור סופג 26 נזק ומוחלק 5 משבצות (אך חייב לסיים את ההחלקה ליד הניקסרות'). ככל שפגע, הוא מחליק אותו אל P8.
קימה - הניקסרות' קם ולהקטור יש התקפה מזדמנת תודות לאביר האמיץ.

התקפות נגד אילידיה:
זעקת המעמקים - פרץ 1 [מרכז ב-I5]; 19 נגד רצון, פספוס.

התקפות נגד הקטור [כפיל]
כאב משותף - כנגד 2 אויבים בטווח 5 זה מזה; 32 נגד קשיחות, 19 נזק פסיוני בפגיעה. בין אם פגע או לא, עד סוף תורו הבא של הטרוגלודיט התפלץ, הקטור והאביר האמיץ סופגים כל נזק שהאחר סופג, ושניהם סובלים ללא קשר מרגישות 10 (פסיוני) [הצלה לסיום].

התקפות נגד טפיר:
טופר - 29 נגד דרג"ש, אם פגע 23 נזק.

התקפות נגד קזואר:
טופר - 24 נגד דרג"ש, אם פגע 21 נזק.

התקפות נגד אייל קורא:
סערת מי תהום - פרץ קרוב 1; 35 נגד תגובה, אם פגע אייל קורא סופג 26 נזק ומוחלק 5 משבצות (אך חייב לסיים את ההחלקה ליד הניקסרות'). הוא אינו מחליק אותו.
קימה - הניקסרות' קם ולאייל קורא יש התקפה מזדמנת תודות לאביר האמיץ.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top