הנהון קטן מוירניק שמזהה את המצוקה שולח מעט עידוד לחצי-האלפית. הוא מרים לה כוס, כאילו משבח את המאמצים שלה שלא לפרוץ בצחוק מובך מגודל המעמד.
חרשית הקסם נעה קדימה אל שולחן המועצה - תאודוריאן בצד, משוחח עם הקטור וקראנג. המלכה עצמה שקועה בשיחה עם אציל פטפטן במיוחד, ואילידיה מזהה בנקל שהיא דולה ממנו מידע. העוצר, לפחות לעת עתה, פנוי לחלוטין. הוא קורא דוח מסוים, אוכל שקדים בהיסח הדעת בעודו שומר על ריכוז. רק כשאילידיה מכחכחת קלות בגרונה בעודה מתקרבת, טורח לוקרשיוס להוריד את מבטו מהדף. הוא נראה רציני כשם שהיה במועצה, ואילידיה מקבלת תחושה זהה לפעמים בהן הפריעה לאודסיה בעבודתה.
"טוב לראותך, הגבירה אילידיה. התדריך שלך היה מפורט" היא מקבלת את הרושם שזוהי מחמאה כנה. אחרי המלמולים מסביב מעשרות אצילים ואצילות על המראה או השיער שלה, הוא היחיד שטרח לציין משהו אחר. משהו מקצועי, מעולם העבודה.
קראנג נושך קלות את שפתיו לאחר דבריו של הקטור. הוא חושש מהתגובה של ראש הכוהנים.
"כמה טוב לדעת שידיו של הצדק עדיין מגיעות רחוק" תאודוריאן מהנהן בריצוי - מזויף או כנה, לא ניתן לומר. "ומה לגבי חבריך האחרים, סר הקטור? האם היית אומר שגם הם מפגינים כבוד נדרש לאלים, או שמא האמונה לא חזקה מספיק בליבם? מתי מעט מחזיקים בנחישות הנדרשת, בימים אלו".
