• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
(ד')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
(ו')
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
מעלי התיאוריות-
"מה שהגבירה אילידיה אמרה הוא אמת אדוני הלורד, אך דעתי שונה משלה.
אני סבור שלנגו עבד עם צד שלישי, צד אשר כעת נסתר מאיתנו. הם גרמו לו להכין את המפות, בין אם באיומים או בתשלום והביאו את המפות הללו לברסוולה, אשר היא הישירה יותר מבין הצמד. הדבר סיפק לה יתרון טקטי אשר היא מיהרה לנצל. לקושאן לעומת זאת, ניתן חותם המועצה. האורק ערמומי ומשתמש באשליות, אז בחרו לתת לו דרך עקיפה לפגוע בנו. מי שלא יהיה הצד השלישי הללו, הוא יודע את חוזקם של בני הענקים שהגיעו ומספק להם עזרה בצורה שמותאמת להם ובכך מנתב אותם לדרכיו ביתר קלות.
איני סבור שיש קרבה בין בני הענקים לאותו צד שמנסה לקחת את מושכות המלחמה ואני בטוח שעדיין לא לנו רמזים מספקים בכל הקשור לרצח של הסאטיר לנגו. נוכחות קסם הסתירה את עקבותיו של חתול הבר, אפשרי ביותר שקסם של שליטה בחיות או חתול שאומן במיוחד על ידי קושאן בשביל המזימות שלו הוא בעצם זה שנשלח לבצע את החיסול המורכב.
אך צר לי להגיד שתרמיות ותככים אינם ההתמחות שלי. אבקש לסייע בגיבוש הכוחות הצועדים אל ואת', שם אוכל לנצל את סגולותיי בדרך מספקת".
 
כולם חוץ משירו -

וירניק מביט באילידיה בשמץ של הפתעה בעת שהיא מגנה עליו, לבסוף משיב את מבטו לשניים שמולו.

״לא קיבלתי לאחרונה מכתב חשוד במיוחד… אבל בימים אלו הכל יכול להיות חשוד, אני מניח. לוקרשיוס דאג להזכיר אודות המיסים שאנחנו חייבים לו; המלכה הזמינה אותי לנשף האביב שהיא עתידה לארגן בקריאת-כתר; הריבון כתב לי מכתב מעט אישי יותר, למען האמת. חלק מעט מהתסכול שלו על ההתנהלות הצבאית השוטפת כנגד הטרוגולדיטים״.
״מה עם המכתב החדש, הלורד?״ שואל דרוול, מחבר את הנקודות אחרי סיפורה של חצי האלפית. נורברט מזעיף את גבותיו לרגע, בבירור לא מבין על מה מדובר.
״מכתב חדש?״
״מלמלת על אחד בדקות הראשונות שהתעוררת. אמרת שאתה חייב לקרוא אותו, שרצית לפתוח אותו רגע לפני-״
״שהשיירה הותקפה. לעזאזל, אתה צודק, אני נזכר עכשיו״ נורברט מניח יד בעדינות על ראשו, עדיין חושש לגעת באזור כואב, עיניו נפערות. ״היכן בגדיי הקודמים? מצא אותם, הבא אותם הנה״.
״מיד״ דרוול קם ונע בזריזות מפתיעה למשקלו, יוצא מהחדר במהירות.

הלורד מביט בהם רגע ארוך, כאילו נבוך לעמוד בפני מציליו בלי דבר סמכותי לומר, עד שדרוול פורץ לחדר, פניו אדומים, פיו נושף ושואף ללא הפסקה.
״ח-חטפתי אותם מידי ה-המשרת״ הוא מחרחר, ובכל זאת מתעקש להניח אותם בעדינות על השולחן.
נורברט קם ומחפש בבגדיו, מגיע לקו תפר עדין ובו כיס נסתר. בחיוך מנצח, אדון ארודר שולף מכתב מקומט וקרוע במעט, אך עדיין שלם. חותמו, אדום ומבריק, לא שבור.
״חותם המועצה״ פוסק נורברט באחת, שובר את המכתב ללא אומרין.

״זה… כתב אישוש״ נורברט אומר את המילים בספקנות מסוימת, מאפשר לבני החבורה להציץ במסמך הארוך והפתלתל. ״כתב שמאשרר שאני מחזיק בכל נכסיי, ואפילו טורח להקנות לי עוד. הוא מעניק לי את כל אדמות החוף, אפילו הכפרים הקטנים שביקשו עד כה עצמאות… מה ההיגיון?״ נורברט מניח את הנייר על השולחן, עטוף במחשבות.
 
לא לוקח זמן רב להקטור לחשוב על הנושא. "נראה שמישהו מעוניין לקחת את מעמדך, אדוני הלורד" הוא אומר כאילו העניין ברור. "איני בטוח כיצד, אך לו מישהו ייקח מידייך את התואר, השטחים יהיו שלו. בין אם זה שאחד האצילים הבכירים יקבל את שטח הואסליות שלך כאשר הוא מחבר את התארים שלכם או שמישהו מהמעמד הנמוך מקבל את התואר שלך באמצעות אמצעים כאלו ואחרים.
המלחמה אל מול בני הענקים היא מסווה מושלם לניסיון פגיעה בך, דבר שבצער רב כבר חווינו. אפשרי שההתקפה כנגד כפר ואת' על ידי כוחותיהם של ברסוולה וקושאן היא הסחת דעת בכדי שהצד השלישי יגיע לכאן וינסה לפגוע בך בשנית. כמובן אנו גם צריכים לקחת את הסיכון שאחד מחברי המועצה תומך בכל התהליך, מעוניין שהלורד החדש יתמוך בצד שלהם".
 
שירו עוצר לאט את סוסו ומרים את ידו בברכה, מראה שהוא לא מחזיק נשק בידו.
"שלום לכם! לא באנו לחפש צרות, אלא לחפש כאלו שיעזרו לנו לצאת מהן, אם אתם מבינים אותי" הוא אומר לשלושה.
"באנו לפגוש את אמאגיל בשביל עסקים, ונשמח לפגוש אותו כמה שיותר מהר".
 
IN
אילידיה שותקת בנוגע לניתוח של הקטור, נראית מוטרדת מכך. לאחר החלטה מסוימת, היא מחליטה להמשיך עם מטאפורות הדיג "אני לא מאמינה שאף אחד מהמכתבים האלו זויף על ידי קושאן, אבל ייתכן שמכתבים שלא יועדו לך זויפו הלורד- הרי אתה חלק ממועצת הכתר, ולזייף אליך מכתב זה מסוכן הרבה יותר. הרמזים שעלו בחכה שלנו מרמזים שאולי ריבון הסער והיירוזאוג מתכוננים לנחשול, ויש אפשרות שלטרוגלודיטים מהמעמקים יש איזשהו קשר לכול המזימה הזו- אחד משכירי החרב שהרגו את לנגו נשמע מאוד מפחד ממשהו מתחת לקרקע. אני יודעת שזה מכתב אישי הלורד, אבל האם תוכל לספר לנו מה הסאר שיתף אותך בנוגע למערכה שלו?" מבקשת אילידיה, שוכחת באמצע לקרוא לריבון הסער בתואר המתאים לו.
 
שירו -

״עוד עסקים? לעזאזל, הבחור פופולארי היום״ אומרת האישה, יורקת על הרצפה ומניחה את קשתה על גבה.
״נו, אז בואו. למה אתם מחכים?״

המחנה לא גדול, אך מבוצר היטב; שירו מזהה כמעט מיד את חוש הזהירות של אמאגיל, שבוודאי לא מוכן לקחת סיכון באזור פראי שכזה. האוהלים פרושים בכל כיוון, חלקם קרועים ואף מעט בלויים - ניכר שממטירי התופת ראו ימים יפים יותר. מנקים וזונות עושים את דרכם הלוך ושוב, כל אחד עסוק בעבודתו.

דרך האפר הראשית מובילה לגבעת אדמה קטנה שעליה הוקם האוהל המרכזי של אמאגיל. מספר חיילים נמצאים ליד, אך את תשומת הלב תופס האיש השמנמן והמזוקן שמוכר לדם הדרקון היטב. ניכר שלא השתנה במיוחד - מעט פחות שיער על פדחתו, ומה שנותר כבר הספיק להאפיר היטב, אך הוא עדיין נראה מלא חיים… ובעיקר, נשמע מלא חיים.

״הוא יפרק את הפלוגה הזאת לרסיסים! מה קרה לאיש שהבטיח לנו חופש תעסוקה בממלכה הארורה הזאת?״ אמאגיל שואג אל עבר אלפית תמירה ורזה; האישה שמולו נראית מרשימה - זוג עיני שקד בצבע הדבש, קשת מעץ סגול וצמיד שהיא עונדת על ידה הימני, הנראה כמספר ענפים ושורשים שמשתלבים האחד עם השני בצורה אלגנטית ומגוננת. הוא מקבל רושם מוזר כאילו הצמיד גדל וקטן בכל נשימה של האלפית, כאילו הוא חי יחד איתה.
״הריבון הכריע, ומעתה מילתו היא פקודה - לכם ולי״ קולה נעים, אך תקיף ולא מותיר מקום לפשרות.
״הכל בגלל מספר לטאות מגעילות שזקוקות למקלחת? לעזאזל, אישה, חשבתי שהריבון עשוי מברזל״.
״הוא עשוי מפלדה - יישבר לפני שיתעקם״ האלפית משיבה בנחרצות, צמיד העץ שלה גדל במעט כשעיניה מתכעסות. ״ומסוגל להעריך בצורה נכונה ונבונה את המצב. באתי הנה למסור הודעה, וכך עשיתי. האם אתה מעוניין שאחזיר לו דבר מה?״
״תחזירי לו שילך לע-״
״שקול את דבריך כשאתה נושא אותם כלפי אדון הברק״ האלפית חותכת אותו כסכין קצבים.
״אני… אה… תני לי לחשוב על כך, לכל הרוחות״ הוא פוטר אותה בידו, ולאחר מכן שם לב לשירו-סנשאי ולקראנג. חצי חיוך מבליח, והוא חוזר לאלפית.
״יש לי אורחים. תני לסוסך שעה לנוח ולאחר מכן תוכלי לצאת עם תשובתי, מה שהיא לא תהיה״.
״מוסכם״ האלפית משיבה ללא קושי, צמיד העץ שמקיף את ידה קטן כשהיא נרגעת. לאחר מספר רגעים, היא מסתובבת אחורה ושבה על עקבותיה, עושה את דרכה לעבר האורוות.

״שירו, לבנבן קפוא שכמוך, לא חשבתי שאני אראה אותך ואת הקשקשים המכוערים שלך שוב, בטח שלא פה מבין כל המקומות המסריחים בעולם!״ אמאגיל מחייך, עיניו חושפות קמטי דאגה במקום בו היו בעבר קמטי צחוק. זקנו מעט פרוע, אף כי הוא נותר קצוץ יחסית, אפור בעל כתמים שחורים מעת לעת.

״מה בשם כל השדים והרוחות אתה עושה כאן?״

כולם חוץ משירו -

נורברט מקשיב בדאגה לדבריו של הקטור, מהנהן.
״אני מסכים עם הניתוח של האביר״ מתערב וירניק לראשונה מאז ננזף. ״אפשרות נוספת שצריך לשקול היא שניסו להערים עליך עוד ועוד תארים כדי שאם תמות הכל יקרוס; או אולי בכלל ניסו לקנות אותך ומישהו אחר החליט לחטוף אותך כדי למנוע את המהלך. יותר מדי אפשרויות״ הצלופח מסכם את דבריו בהמהום חשיבה מסוים.

״לורד דנקן אינו אדם שמכביר במילים, אבל המכתב הפעם היה… ארוך וטרוד מהרגיל״ נורברט מחליט לשתף את בני החבורה. ״הוא לא התייחס שם לאפשרות של נחשול, אבל ציין שהממלכה מסרבת להבין את גודל האיום של הטרוגולדיטים. הוא קבל על כך שאין לו מספיק אנשים, ושהחשיבה של הדרך לטפל ביצורים הללו רקובה מהיסוד ונועדה ׳לנקות את המוגלה שמעלה הפצע מבלי לצרוב אותו בפלדה רותחת׳, כלשונו הציורית״ נורברט מתופף מעט באצבעותיו על השולחן.

״המכתב היה מטריד, לא אשקר לכם. אם יש דבר אחד שאני יכול לומר בלב שלם על הריבון, הוא שאיש לא מבין אסטרטגיה וצבא יותר טוב ממנו - בטח לא בארוות׳, ואולי אף בת׳נדיאן כולה. אם הוא מאמין שהצורה בה אנו נאבקים בשוכני המחילות אינה נכונה, סביר להניח שיש לדבר אחיזה במציאות. אם כי אני בספק כיצד הדבר מתקשר לסיפורנו… אלא אם בני הענקים והטרוגולדיטים עובדים יחדיו, ואני באמת מתקשה להאמין שזהו המצב. לא רק אנחנו מפולגים, תודה לסואולה. גם אויבנו לא מצטיינים בשיתוף פעולה. ראו את קושאן וברסוולה - הם לא באמת עובדים ביחד, אלא מתחרים האחד עם השנייה. אין סיכוי שישקלו אפילו לעבוד עם גורם אחר״.

״אלא שהם כבר עובדים עם גורם שכזה״ מציין וירניק, והלורד חצי-נאנק בתגובה, נושף אוויר בייאוש בעודו מודה ללא מילים שהצלופח צודק.
 
IN
"אני מנחשת שהוא לא מפרט על מקומות, איזשהו סידור כוח טרוגלודיטי או טרוגלודיט ראוי לציון שמנהיג אותם" אומרת אילידיה, לא מרוצה מהעניין.
"ואני אוסיף לנחש שהעובדה שלא הזכרנו את דיקאר המבעיר כול השיחה אומרת שהוא לא נתן מידע מעניין מאז שהובא למעצר. ובכול זאת, אולי כדאי לנסות להשתמש בו. אחרי כול הדברים שהוא עשה, ואם מישהו הולך לנסות לסגור קצוות פתוחים- אולי אפשר לשים אותו כמלכודת... אם הוא ייכלא במקום עם אבטחה בינונית, אבל אתה הלורד ואולי אפילו כמה מהאנשים שלך וירניק יעמדו משמר ויתכוננו לתפוס מישהו שינסה לחסל אותו. אולי נצליח ככה למצוא קצה חוט נוסף, כי מישהו מחסל את קצוות החוט לפני שאנחנו מספיקים להגיע אליהם ואני לא מרוצה מזה".

היא מנסה לחשוב על שאלות נוספות ללורד, אבל לא נראה שנותרו לה דברים רבים לומר לו. היא מסתכלת על האחרים, בצורה מפתיעה היא למדה להעריך- ולו טיפה- את נקודות המבט השונות שלהם, למרות שהיא עדיין לא תודה בזה בקול.
 
"טוב לראות גם אותך, אמאגיל" אומר שירו בחיוך קל.
"הפרענו למשהו? נראה שממטירי התופת פופולאריים, אם כי במצב קצת... קשה" הוא אומר בזמן שהוא סוקר את האוהלים במחנה.
"בכל מקרה, באנו לדבר עסקים - אני והעמית שלי כאן רוצים לשכור את ממטירי התופת, אם כי העניין קצת מסובך".
 
איגנציוס מביט על השיחה מן הצד, מרוצה להשאיר את דיוני המלחמה - שהם מחוץ לתחומי ההתמחות או העניין שלו - לשאר. עם זאת, כאשר אילידיה מזכירה את הקוסם הסורר שהיה מעורב בחטיפה של נורברט הוא מחליט שהגיע הזמן שלו להתערב.

"אילידיה, זה רעיון מצוין! עם זאת אני חושב שאם למעסיקים של דיקאר היה חשש אמיתי שיצליחו להוציא ממנו מידע כאן, הם כבר היו פועלים..." לאחר רגע הוא עובר לפנות אל כלל הנוכחים "לא, אנחנו צריכים מלכודת מושכת יותר: אני מציע שניקח אותו אל הגבירה אודסיה! מצד אחד, הפרצה האבטחתית של שיירה תהיה מפתה יותר עבור אלו שירצו להעלים את דיקאר ומצד שני הם בוודאי יחושו דחיפות רבה בהרבה אם יחשבו שהוא עומד להיעלם בצינוק של הגבירה! כמובן, יש גם את העניין שפורמלית, מן הראוי שהמועצה המאגית תשפוט את המג הסורר... על כל פנים, או שהתכנית של אילידיה תצליח, או שנצליח להביא את דיקאר אל הגבירה - כך או כך אנו מרוויחים מידע." איגנציוס עוצר ומביט על שאר הנוכחים, מחכה לתגובתם.
 

IN
"אין סיכוי" אומרת אילידיה מיד, נראית מרוגזת על עצם ההצעה "חוץ מהלורד נורברט שפה מולנו, שאני בספק שניסה לחסל את עצמו, אי אפשר עכשיו לסמוך במאה אחוז על אף אחד מחברי המועצה, מכיוון שיש בוגד ביניהם. אין שום סיבה שהמועצה המאגית תשפוט אותו- הוא פגע אישית בלורד נורברט בתחומי שטח השיפוט שלו. באותה מידה אני יכולה לטעון שהיירוזאוג צריך לשפוט אותו כי הוא נתפס על ידי אבירת מעמקים. אנחנו לא מעבירים אותו לאף חבר מועצה אחר מבחינתי."
 
שירו-סנשאי -

"אנחנו לא במצב קשה" הוא מצליף כנחש, נזעק להגן על כבודם של אנשיו. "אנחנו רק... מחכים לעבודה. והנה, תראה מה זה, האלים מצאו לי שתי עבודות ביום אחד. תעמוד בתור - הריבון דורש שנצא אליו להילחם במסריחים מתחת לפני האדמה. שרצנו כאן כמעט חצי שנה, מחכים שלורד ריינן יזיז את התחת וישכור אותנו. מה השתנה?" הוא דורש.

כולם חוץ משירו -

"יש דרכים עדינות יותר לטלטל את הילד" וירניק מביט באילידיה, "אבל אני מסכים עם כל מה שאמרת. אודסיה חלק מהמשחק; אם אנחנו חושדים שיש ריקבון במועצת הכתר - כלומר, יותר מהרגיל - הם לא צריכים לקבל גישה למידע שכאן. אלא אם הלורד דאג לחטוף וכמעט להרוג את עצמו, הוא האיש היחיד שבוודאות לא נמצא בעסק, ובשל כך היחיד שניתן לתת בו אמון".
 
"תכף גם תטעני שאת לא עומדת לדווח להיירוזאוג על כל ההתפתחויות ברגע שהפגישה הזאת תתפזר!" מרים איגנציוס את קולו על אילידיה "אל תשכחי שהמנדט שלנו נובע מהמועצה, וכל אחד מאיתנו נבחר על ידי חבר מועצה! אנחנו לא שכירי חרב, ובטח שלא גיבורים - אז את, ווירניק כאן" איגנציוס מחחוה בידו על הצלופח הזקן "יכולים לוותר על החזות האויבייקטיבית והניטרלית שאימצתם לכם."

לאחר ההתפרצות על אילידיה ווירניק, מסתובב איגנציוס אל הלורד נורברט, בטון החלטי אך רגוע יותר "אדוני, אם אבד לך האמון בכלל המועצה, שלח אותנו מעל פניך, שכן כולנו מייצגים אותה. אם אתה עוד בוטח בה, ובפרט באלו בתוכה שבחרו בנו, נצל את התרומה שיש להם להציע - הכלים שבידיך ובידינו הוכיחו עצמם כיעילים פחות מן הרצוי בחקירה הזו."
 
IN
אילידיה מגלגלת עיניים "יש הבדל מאוד גדול בין לדווח מידע לבין לתת אסיר בעל קשר לפרשה, אבל אין לי ספק שיהיה רגע בו נצטרך לבחון כול חבר וחבר במועצה, כולל אלו ששלחו אותנו, ואת הפעולות שלו כדי לדעת סופית מיהו הבוגד. אנחנו לא בשלב הזה, המידע עוד מועט מידי, אבל אם אתה חושב שהמועצה תסתפק בזה שנדווח על בוגד ולא נסיים את העבודה של לחשוף אותו- אודסיה הייתה צריכה ללמד אותך לא לעשות חצי עבודה".
 
כולם חוץ משירו-
״אתם מתווכחים על לא דבר״ אומר הקטור, מנסה להרגיע את הרוחות. ״המג אינו בהכרח שותף סוד כשאתם מציגים אותו. סביר יותר שמדובר בשכיר עם עקרונות מפוקפקים למדי. אז לפני שעולה ההצעה להציגו בפני מועצת הכס, עלינו לתחקר אותו בעצמנו״ מסביר הקטור את ההיגיון מאחורי דבריו.
״עלינו לפתור את הבעיות שמולנו. ההתקפה כנגד ואת׳. אנו צריכים לשקול אם מדובר במלכודת בכדי שהצד הנסתר יסתער לכאן כאשר פה יש פחות חיילים. עלינו לחשוב על תוכנית אשר מגנה על הכפר ובו זמנית מגנה על הלורד״.
 
"לא התכוונתי להעליב, אמאגיל. אתה מכיר אותי ויודע שאני לא הטיפוס שזורק עלבונות, ואם פגעתי בכבודך אני מתנצל" אומר שירו, מרכין את ראשו בהתנצלות ומשלב את ידיו במחווה.
"באנו מטעם לורד ריינן. כל הזמן שעבר בלי שהוא ישכור אתכם לא חשוב כרגע, כי הסיטואציה השתנתה. בני הענקים הגיעו, והם מתכוונים להרוס את הכפר ואת'. כחלק ממאמצי ההגנה על הכפר הלורד שלח אותנו לגייס את ממטירי התופת לאחר ההמלצה שלי - כוח אש חזק זה בדיוק מה שאנחנו צריכים בשביל לטפל בפושטים. לורד ריינן הבטיח תגמול ביד רחבה לאנשיך בתמורה לשירותיהם" הוא אומר.
 
שירו -

״והוא מסוגל להגן על התחת שלנו מריבון הברק?״ אמאגיל צוחק ביובש, מהיר לסלוח לשירו. ״זאת אחת הסיבות שלא רציתי להגיע למקום הארור הזה מלכתחילה - כל פעילות שכירי חרב פה מותרת רק באישור ריבון הברק. הוא מאיים לגרש אותנו ולהפקיע את כל הזהב שלנו אם נסרב לדרישותיו״.

כולם חוץ משירו -

״יש לי אמון במועצה כגוף, אבל האנשים שם מצויים כמעט תריסר שנים במלחמת מעמדות. כולנו ידענו שהיום הזה יגיע - קרב פתוח באשר לשליטה בארוות׳. השאלה היא אם הדבר אכן מתרחש פה, באדמות החוף״ הלורד מנסה להרגיע.

״אני מעדיף לפעול עם מה שיש לי - לעדכן את המועצה ולדרוש את התערבותם, בין אם זה מהלך חכם או לא, פשוט ייקח יותר מדי זמן. הדרך לקריאת-כתר ארוכה, שלא לדבר על הצפון שם נמצאת אודסיה. הכפר יימחק עד אז״ הוא מניד בראשו לשלילה.
 
"מה הכוח של ריבון הברק בשטח של לורד ריינן? לפי מה שאני זוכר, הלורד עדיין הריבון של שטחיו" אומר שירו, תמיהה מסוימת בקולו.
"ובכל מקרה, הגענו לעזור ללורד מטעם המועצה המלכותית, שריבון הברק הוא חלק ממנה. ריבון הברק לא מעוניין במלחמה עם שכירים מיומנים, במיוחד כשהוא טוען שיש שוכני מעמקים להילחם בהם. נוכל לציין בפני הלורד שאתם בבעיה עם ריבון הברק, והוא ישמח לעזור לכם, במיוחד אם תסייעו להציל את כפר ואת'. אני בטוח שגם ריבון הברק מבין שעדיף להציל את ואת', כדי שבמקרה של פלישה מהמעמקים בכלל יהיה על מה להגן בממלכה" הוא מציע לשכיר החרב.
 
שירו -

״הסמכות של לורד הסאר בכל נושא צבאי היא מוחלטת - הוא מגובה על ידי המועצה, בפרט כשאין מלך לערער על הקביעות שלו. לכל לורד וליידי רועדות הביצים רק מהמחשבה על טרוגולדיט שמניח ציפורן רקובה אחת על הילדים שלהם״ אמארגיל יורק על הרצפה, לא ברור אם בגועל או מתוך הרגל.

״אני אסכים לבוא איתך ללורד ריינן… אם תדאג שלא אכנס לצרות על זה. מציע לך לנסות לדבר עם הכלבה שם״ הוא מצביע אחורה לעבר הכיוון הכללי אליו האלפית הלכה. ״בהצלחה. אתה תזדקק לזה״.
״מה שמה?״ שואל קראנג.
״לא יודע, אבל היא לא מגיבה טוב ל׳מחבקת עצים של ריבון הברק׳. מניסיון״.
קראנג, בתגובה, נאנח ועוצם את עיניו בתסכול קל.
 
שירו-סנשאי נאנח קלות ופונה אל קראנג.
"רוצה לחשוב על דרך הפעולה שלנו איתה? אם היא שליחה של ריבון הברק אז היא בוודאי אשת צבא, ומנסיוני רובם הולכים עם ראש בקיר, לא מוכנים להקשיב. אני חושב שכדאי לנו להציג את העובדה שציינתי - אם ואת' הולך, לא יישאר הרבה להגן עליו מפני הטרוגלודיטים. ואולי אפילו נוכל להבטיח את העזרה שלנו אחר כך לריבון הברק כמוצא נוסף".
 
שירו-סנשאי -

״אתה רוצה את עצתי כתושב הממלכה או כפוליטיקאי?״ שואל קראנג.
״כאיש הממלכה, הייתי אומר לך להציע כל מה שניתן כדי להגיע לפשרה. גם סיוע עתידי״ הוא שותק לרגע, ולאחר מכן ממשיך.
״וכפוליטיקאי, הייתי מזהיר אותך ממתן התחייבויות לאנשים חזקים; בפרט כשאותם אנשים הם אויבים של הפטרון שלך״.

חצי האורק משלב את ידיו.
״אבל אני לא פוליטיקאי, אז אני בעד לגרום לזה לקרות״.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top