האסטרואידים מכילים טונות של מתכות כבדות שקשה לכרות אותן בכדור הארץ. הן שוות הון תועפוות וחשובות לתעשיות מפתח. הן הסיבה שחברות רוצות לכרות באסטרואידים.
השוויתי את הרעיון של צמיחה לנצח בתחום החלל לרעיון שבועת ה־AI תגדל לנצח. אתה הפכת את זה לבועת חלל בלי עזרתי.כדי שתהיה בועה, השוק צריך להתפוצץ בחברות שמציעות טיסה לחלל.
אתה פשוט מבולבל מהרעיון שכסף יכול לעשות הכל ולא מעריך נכונה כמה משאבים שאינם רק כסף צריכים להיות מושקעים בדברים שאתה זורק כלאחר יד. וכנראה גם לא מבין כמה המצב כרגע חמור מבחינת ערעור המערכת האקולוגית שאנחנו תלויים בהן וחושב שזה שאנחנו מתכננים להמשיך בלי שינוי לשרוף משאבים אומר שנוכל להמשיך בלי שינוי ובלי שדברים יקרסו קטסטרופלית...תגיד, אין בך טיפת אמונה בחמדנות האנושית?
למה שלא תשאל אותי מה אני חושב?עקרונית, הטענות של אלעד פשוט מזכירות לי את הטענות של אנשים שטוענים שאם ישקיעו את כל המיליארדים שבזבזו על המחקר בחלל בכדור הארץ, המצב בכדור הארץ יהיה הרבה יותר טוב. המיליארדים היו הולכים לאבדון בכל מצב אחר. גם אם לא נגיע לכוכבים, החלל נותן השראה לרוח היצירה האנושית. יש לא מעט טכנולוגיות שפותחו קודם לחקר החלל ואז הגיעו לשימוש יום-יומי.
זה לא נשמע כך מהאופן הגורף שאתה מדבר על בזבוז דלקי מאובנים על יציאה לחלל. לגבי חמדנות, במשך זמן רב, חקר החלל התקדם בעצלתיים. ארתור סי קלארק ביטא את הדעה שיהיו לנו מושבות בירח עד 2001 ובפועל הקמנו עד אז ובקושי רב את תחנת החלל הבין-לאומית. האנושות צריכה דחיפה חזקה מאד כדי לצאת לחלל.אני תומך לחלוטין בחקר החלל. בשום מקום פה לא התנגדתי לזה אפילו קצת.
בזמנו פרסמתי שני פתילים בשם "טבעת כדור הארץ" שעסקו בסינדרום קסלר והשפעותיו האפשריות על הגאויות (קיבלתי הבטחה שאין השפעה).הרבה יותר מודאג מהפגיעה בחקר החלל שנגרמת מחרמנות הלווינים המטורפת כרגע. אם יש משהו שמסכן את העתיד של משהו אנושי בחלל זה זה. נזבל מספיק את המסלולים סביב כדור הארץ ולצאת לחלל יהפוך להיות הרבה יותר מסוכן אפילו ללווינים.
נשמע שאתה חושב שאם חושבים שמשהו ראוי להיעשות צריך להתעלם מהבעיות איתו. אולי זאת הגישה שלך. אולי זאת הסיבה שהדיון הזה קיים. החלל מגניב אותך ואתה רוצה תאגידים בחלל ולא תיתן לתרמודינמיקה לעצור את זה... כך או כך חקר החלל הוא לא המקור לרוב השיגורים ברגע זה.זה לא נשמע כך מהאופן הגורף שאתה מדבר על בזבוז דלקי מאובנים על יציאה לחלל
חקר החלל לא התקדם בעצלתיים בכלל. על מה אתה מדבר?! עכשיו אני מתחיל לחשוד שאתה גם לא מתעניין יותר מדי בחקר החלל... הסיבה שאין מושבות על הירח היא שחרא לחיות על הירח, זה נורא קשה, והערך של זה מפוקפק מדעית. זה כמו שאין מושבות באנטארקטיקה, רק פי אלף.במשך זמן רב, חקר החלל התקדם בעצלתיים.
השאלה לא הייתה אם זה אפשרי אלא איך זה יכול להיות אפשרי. בכל מקרה, קיבלתי את התשובות שרציתי מהדיון.נשמע שאתה חושב שאם חושבים שמשהו ראוי להיעשות צריך להתעלם מהבעיות איתו. אולי זאת הגישה שלך. אולי זאת הסיבה שהדיון הזה קיים. החלל מגניב אותך ואתה רוצה תאגידים בחלל ולא תיתן לתרמודינמיקה לעצור את זה... כך או כך חקר החלל הוא לא המקור לרוב השיגורים ברגע זה.
ברור. גילינו כ-5,000 כוכבי לכת שונים ומוזרים שהשמידו את התיאוריות שלנו על היווצרות מערכת השמש. גם ממעט תחנות החלל שהעלינו לחלל, עשינו כמה אלפי ניסויים באפס כבידה כולל תהליכי ייצור באפס כבידה. השלמנו כמה אטלסים מכובדים ביותר של היקום מסביבנו. עם זאת, אנחנו נמצאים כמעט באותו מקום מבחינת המסע המאויש בחלל. פשוט מצאנו דרכים לא לשלוח אנשים למקומות שאותם רצינו לחקור אלא שלחנו לשם מכונות.רוצה שאמנה לך התפתחויות עצומות בחקר החלל ב־40 השנים האחרונות? מה הבסיס של הטענה שלך על חקר החלל?
הוא פשוט לא חלק חשוב מחקר החלל. החלק בחלל בו חשוב שנהיה פיזית כבר מוצה. אתה מתבלבל מרעיונות מד"ב מהפיפטיז על ערים בירחים של צדק.אנחנו נמצאים כמעט באותו מקום מבחינת המסע המאויש בחלל
ראיתי שהדיון הזה גלש למקומות אחרים, אז אולי כדאי לענות על זה - כי ברוב עולמות המד"ב יש לך טיסה למרחקים ארוכים, אבל בעולם כזה יהיו לך טיסות למרחקים הרבה יותר קצרים.בעקבות צפייה בסרטון עיוני של ארתור איסאק על תאגידים בחלל בעתיד בו מסעות איטיים ממהירות האור, עלתה בי השאלה איך כלכלה תאגידית בין-כוכבית בכלל מסוגלת להתקיים בעולם כזה.
בענייני פרוייקט אוריון, היה לזה spinoff מטורף במיוחד של חיל האוויר האמריקני (כן, אשכרה ישבו מהנדסים צבאיים ותכננו את זה)...היה גל של התלהבות חצי-מבוססת מהחלל הקרוב, מערכת ארץ-ירח, בעשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השניה. היא הובילה לדברים שנראים לנו הזויים כמו "פרוייקט אוריון" (להגיע לחלל על גבי פיצוצים גרעיניים), אבל גם כל מיני דברים פחות הזויים אם כי בדיעבד לא כאלה פרקטיים סביב הרעיונות של אוניל בנוגע לקולוניות בחלל (ראה קהילת לגרנג' חמש). כשעוד קראתי באדיקות את כרכי אנלוג, היו שם רעיונות שניסו ברובם להיות רק קצת מעבר למה שאפשרי (זה ידוע כמגזין מד"ב "קשה"). אני חושב שהנושא החוזר האחרון לפני שהפסקתי לקרוא (למרות שיש לי עוד כמה שנים של כרכים בבית להתעדכן בהם) היה קולוניות על בסיס בלוני הליום במעלה האטמוספרה של ונוס, שם האוויר יחסית קל לסינון לנשימת אדם.
אני אישית חושב שלמטרות בניית עולם, גם הגיון גרוע או לא עדכני יכול להיות שימושי, כל עוד הוא עובד במונחי עצמו. ויש יתרון לדבוק בדבר כזה פשוט כי אז אני לא מרגיש שאם אני נתקל בבעיה אני סתם פותר אותה בצורה ש"טובה לסיפור", אני אוהב לתת לעולם לאתגר אותי.
מעמקי הים עשויים להיות מסובכים יותר ליישוב ממאדים או מהירח. אנטרקטיקה, לעומת זאת, היא אכן יעד זול בהרבה ליישוב מאשר מאדים אפילו שהתנאים בה קשים מאוד. ועל החוג הארקטי כבר צחצחו חרבות לאחרונה (גרינלנד - אזור קפוא עם אוכלוסייה דלה [מחוז אוטונומי של דנמרק] אבל המון משאבי טבע לא מנוצלים, שטראמפ פזל אליו).קודם שניישב את הקטבים ומעמקי הים - קשה כמעט באותה מידה, כנראה יותר זול ונגיש.
האמת היא שהכוונה שלי היא בדיוק הפוכה - תהיה לך כלכלה בין כוכבית ( גם אם חלק מהכוכבים הם מלאכותיים) הרבה לפני שתהיה לך כלכלה בין מערכות כוכבים, פשוט כי המרחקים יהיו שונים.תודה על השתתפות בדיון.
יש בארץ מלא רחובות שנקראים "דרך X" בגלל שפעם הם באמת היו הדרך למקום כלשהו. על כל פנים, מתקבל על הדעת שלפני שתהיה כלכלה בין-כוכבית תאגידית, תהיה כלכלה בין-פלנטרית תאגידית אבל זה כבר חזון לימים יבואו.
זה בדיוק מה שאמרתי - קודם תהיה כלכלה בין כוכבי הלכת ורק אחרי כך כלכלה בין מערכות הכוכבים. כנראה הניסוח לא היה ברור מספיק.האמת היא שהכוונה שלי היא בדיוק הפוכה - תהיה לך כלכלה בין כוכבית ( גם אם חלק מהכוכבים הם מלאכותיים) הרבה לפני שתהיה לך כלכלה בין מערכות כוכבים, פשוט כי המרחקים יהיו שונים.