יש דב"ש ויש דב"ש

[המפקד האלמוני]

לכאורה, דב"ש (NPC) זו כל דמות שהמנחה משחק במשחק - החל מדמות-מנחה שהיא חלק מהחבורה בכל מובן אחר, דרך הרשע הראשי ועד לפרות באחו.

אבל.. יש דב"ש ויש דב"ש. לא כל הדב"שים שווים.

"אני ג'ירדן.
ואני שומר הלילה".

אחת השורות היותר מביכות בסדרה הגרועה-להדהים של האלף האפל, מסגירה אמת משחקית די חזקה - יש דב"שים שיקבלו שם ואישיות ותפקיד בעלילה (ג'ירדן) ויש דב"שים שרק פונקציה ותפקיד (שומר הלילה) ולפעמים אפילו את זה לא. אבל זה לא בהכרח קשיח - לפעמים הדב"ש המפורט שהכנת ידהה ויהפוך לאיזה איש בגלימות ברקע ולפעמים גובלין או טייס חלל חסר שם שיהפוך לדב"ש מרכזי ומפותח.

בדרך כלל קל לזהות דב"שים לא חשובים, מהסוג המכונה לפעמים "אקסטרות" או mooks - קל לזהות אותם בזה שאין מה לזהות בהם. הם לבושים בצורה אחידה, עם ציוד אחיד, בלי שם ובלי תפקיד עלילתי מורכב מידי. במונחי משחק, גם יהיו להם אותם נתונים מספריים בעוד שדב"שים שזכו לגאולה בדמות דף דמות מקוצר, יקבלו לא רק נתונים שונים אלא גם לפעמים תיאור, אם לא חיצוני אז של יכולות ופעולות מיוחדות.

תראו לדוגמא היתקלות די סתמית באוסף דב"שים משניים מהרפתקת המו"ד בקופסאות "שליט נוודי המדבר":



כל הדב"שים פה לא חשובים במיוחד לעלילה, אבל גם בלי להבין הרבה במו"ד בקופסאות או אחת מעשרות נגזרות הOSR שלו, די קל לזהות שיש פה דב"שים ממש חסרי חשיבות ודב"ש אחד (המפקד) קצת יותר חשוב. זה גם הגיוני כשיש היתקלות ב-25 קשתים רכובים + הסוסים שלהם (בהצלחה עם לגלגל את הקרב הזה במו"ד בקופסאות..) אם ניתן לכל קשת שם ותיאור חיצוני הסשן ילך רק על זה - מה גם שלא סביר שהדמויות בכלל ישימו לב לזה בסערת הקרב.

אבל כשיש היתקלויות קצת יותר קטנות ולא בהכרח קרביות, מפגש כמו "אני ג'ירדן. ואני שומר הלילה" די מסמן מיד מי הדמות שהיא דב"ש מרכזי יותר. פה הדב"ש הלא חשוב יודע שהוא דב"ש והדמויות גם יודעות שאין מה לטרוח לדבר איתו.
אבל רגע, מה אם גם לג'ירדן וגם לשומר הלילה היה שם ותיאור? פתאום הבחירה של הדמויות באינטראקציה נהיית מורכבת יותר. לתת מאפיין כלשהו לדב"ש-סתם, גם אם זה יהיה שפם לדב"ש אחד, כובע ירוק לשני וגורמט זהב לשלישי, לא רק מקל על המנחה לנהל את האינטראקציה ומי אמר מה למי, אלא גם יוצר עולם יותר חי ונושם עבור הדמויות והופך את השומר הגנרי למישהו שנראה יותר ככה:



ופחות ככה:



זה לא אומר שלא יהיו יותר דב"שים עם חשיבות נמוכה או שכל שיחה עם שומר, פונדקאי או נפח צריכה להיות משחק שחמט דיפלומטי רב מימדי. הרי גם במציאות יש אנשים שהם דב"שים, קופים מעופפים של כל מיני נרקסיסטים או דמויות משנה אפילו בסיפור של עצמם. אבל כמו שאף אחד מהם לא חושב על עצמו ככה, ככה גם הדב"שים במשחק שלכם לא - וככל שהדמויות פחות ידעו מי באמת לא חשוב, ליחסי הגומלין שלהם עם הדב"שים במשחק יהיו יותר השלכות מעניינות.

דעתכם?

 

[אלעד הן]

באופן כללי, ברירת המחדל שלי בהנחיה היא למעט מאוד בתכנון דב"ש מראש. דב"ש שעוד לא עלתה על הבמה היא פוטנציאל אין סופי. כשהיא מופיעה על הבמה היא מקבלת אפיון או שניים, בהתאם לצורך המשחקי או העלילתי, ואם היא מעניית את השחקנים (או אותי), לחיוב או לשלילה, יש סיכוי שהיא תופיע שוב ותצבור עוד נפח ומאפיינים (וכנראה גם היסטוריה ומוטיבציות). אני משתדל לנהל רישום מפורט של דב"ש שעלו על הבמה. עיקר ה"פרפ" שלי, ככל שיש כזה, הוא ניהול רשימות תוך כדי המשחק

 

[המפקד האלמוני]

בגישה הזו, מה שמבדיל בין דב"ש-סתם לדב"ש שהוא דמות, הוא מידת ההיכרות והאינטראקציה.
קצת כמו בחיים האמיתיים: האנשים ברכבת הם סתם דב"שים בסיפור שלך. האנשים שדיברת איתם הם קצת יותר משמעותיים ואלה שנשארת איתם בקשר ולמדת להכיר ממש - הם כבר דמויות, רק בלי שחקן (כי ב"משחק" שלך השחקן הוא אתה).

ואז נשאלת השאלה מה גורם לך לדבר דווקא איתם.

 

[Felis Renidens]

בעוד שאני לרוב נהנית מאינטראקציה עם דב"שים קודם כל לפעמים זה נראה שקרב יהיה בלתי נמנע ואז אני פשוט ארצה לסיים עם זה כמה שיותר מהר. אבל בגדול אם יש קבוצה הייתי מכניסה דיפרנציאציה ברגע שזה היה נהיה רלוונטי. נאמר אם השודדים האלה עפים לשמים בהטלה אחת של כדור אש מן הסתם אין מה להשקיע בהם. אם הם מתחילים להכשל בבדיקות מוראל וחלק נכנעים או שהחבורה מתמקדת במנהיג וממליצה להם בחום לא לקחת חלק בעניין ויש סיבה לחילוקי דעות אז זה כבר נהיה מעניין. וכמובן אם המפגש הוא בסיטואציה לא קרבית אבל גם אז תלוי עם מי החבורה מדברת.

אבל אני מניחה שכשההנחה היא שגם אם ננכה יצורים לא תבוניים מהמשוואה וגם אם החבורה לרוב מנסה לפתור דברים בדרכי שלום כנראה יהיו לא מעט דב"שים שכל התפקוד שלהם הוא להלחם בחבורה. ובמקרים האלה אין הרבה מה להתעסק בזה. במקרה הטוב לא תמיד יודעים מראש אם דב"ש הולך לההרג, או לשמש כניצב כשהחבורה מדברת עם דב"ש אחר או שהוא זה שידברו איתו. אם ידברו איתו אז הוא כנראה יקבל קצת יותר תיאור.

אם אני מתכננת הרפתקה אני מקווה שיהיה לי חוש טוב לאיפה נראה לי יכול להיות סיפור מעניין ואיפה פשוט הולך להיות קרב. לא שתמיד לשחקנים אכפת מהסיפורים האלה.

 

[אלעד הן]

ואז נשאלת השאלה מה גורם לך לדבר דווקא איתם.

הרבה פעמים דב"ש עולה כי מחפשים דב"ש. אם השחקנים בלהבים בעלטה חוקרים את הרציפים ומנסים להבין משהו שקרה ורוצים לדבר עם עוברים ושבים כנראה אביא להם מישהו אחרי גלגול מתאים. פעמים אחרות אקח דב"ש שהדמויות כבר מכירות (או כאלה שכבר עלו על הבמה או כאלה מהרקע של הדמויות, אם יש כאלה שהשיטה מספקת (תודה להבים בעלטה).

משתדל שלכל הפחות יהיה לי משעשע לשחק כל דמות, אבל ההחלטה להתעניין בהן היא לרוב של השחקנים.

 

[Blue Beetle]

אידאולוגית אני קצת מתנגד לזה ורשמית אני לא עושה את זה, אבל (אל תגלו) יצא לי להשתמש בטריק הלגו.
אני מחזיק רשומות של מאפיינים ופרטי מידע על גב"שים בלי שהם יהיו מקושרים לדב"ש מסוים.
אם יש דב"ש שטחי שהקבוצה מגלה בו עניין, אני יכול להלביש עליו את המאפיינים המוכנים מראש כדי לעגל אותו בזמן אמת.

אני לא אוהב לעשות את זה כי אני מעדיף עולם עקבי ולא מאולתר שהשחקנים יוכלו לקבל בו החלטות מיודעות, אבל לפעמים אין ברירה.

 

[כליל החורש נאורי]

אני לא מריץ כבר הרבה זמן משחקים דמוי-מו"ד, אז אני לא נתקל במצבים של עשרות דב"ש פוטנציאליות בחדר. אני בדרך כלל דואג לכמות סבירה של דמויות שהגיוניות לכל מיקום, ומנסה לדאוג שאני לפחות מבין מה הדמות הזו עושה שם, מה הקשר שלה לדמויות אחרות שם, מה מניע אותה, ומה אפשר ללמוד ממנה. זה בדרך כלל חשוב להבנה שלי של התרחיש. אם זו דב"ש שיש סיכוי בעל משמעות כלשהי שדמויות השחקן יתעמתו איתה, אני אוסיף גם פרטים מכאניים רלוונטיים, נניח בקריאתו של קת'ולהו. ואז לדמויות אחרות דומות אני פשוט אשים שם ומה שונה אצלן אם אחת מהן חזקה יותר, חלשה יותר, חמושה אחרת, וכו'.