המממ... הייתה לי מעין הרפתקאה דמויית מרוץ-צללים (שאדו-ראן), לפני כ 8 שנים בערך.
באותה תקופה עוד הייתי סטודנט לרפואה (לקראת מבחני שלב ב'). התנדבתי ברל"א (רופאים למען זכויות אדם), ארגון חצי רפואי/ חצי פוליטיי- תעמולתי (לחלק השני לא התחברתי, והרגיש לי קיצוני מדי), אך שמרבית פעילותו הוקדשה לתת טיפול רפואי לאוכלוסיות ללא יכולת קבלת טיפול רפואי מתאים בישראל. אחת האוכלוסיות המרכזיות היא של מבקשי מקלט מאריתריאה/ סודן (אני יודע שחלק קוראים להם "מסתננים", לא אכנס לדיון או ויכוח כאן).
כחלק מההתנדבות שלי עזרתי לרופאים שהתנדבו שם, לצוות המנהלי/ משרדי (שיחות עם מטופלים, תיעוד, וכו') ולמדתי מעט על האתגרים, הקשיים, האוכלוסיות ועוד. אפילו התחלתי קורס טיגריניה (למתרוגמנים במערכות רפואיות).
למי שלא מכיר- שאדוראן/ מרוצללים עוסק בגרסה מקבילה לכדור הארץ, בה הקסם התעורר, תאגידים שולטים ברב הדברים, והדמויות משחקות קבוצת אנטי-גיבורים, החיים מחוץ לחוק, לרב שכירי חרב המבצעים משימות לא חוקיות בשביל גורמים לא תמיד ידועים. זה משחק בעולם יותר אפל, יותר קודר, ועיקר המשחק הוא חקירה, פחות קרב (קרב יכול להפוך קטלני מהר מאוד, ולרב השאיפה היא להמנע או ליצור מארב/ להשיג תנאים עליונים.
אוקיי, פתיח ארוך מספיק? יאללה ל"הרפתקאה":
# שיחה מה Fixer:
באחד הימים יצרה עימי קשר רופאה אותה הכרתי. מסתבר שיצר עימה קשר רופא מבי"ח וולפסון המנסה לאתר אישה אריתראית שהגיעה לבית החולים לבצע בדיקות, אך נעלמה לפני שקיבלה תוצאות... אך אחד לא ידע מדוע הגיעה בכלל לבצע את הבדיקות, מסתבר שנעלמה עוד טרם דיבר עימה הרופא. (נלקחו רק בדיקות שגרה ע"י האחות, דבר מעט מוזר לכשעצמו, אך הבנתי יותר מאוחר מדוע).
והבעייה היא- בבדיקות היה חשד מאוד גבוה למחלת סרטן דם (לויקמיה) בשלבים מוקדמים, והיה חשוב ליצור עימה קשר מהר, כדי לבצע בדיקות לוידוא ובמידה וזו אכן לויקמיה- להתחיל טיפול! אך... מבית החולים ניסו ליצור עימה קשר בטלפון- אך לרב אין מענה, ובפעם היחידה שענו השיב גבר, שניתק מהר, ומאז ללא מענה.
לרב קשה מאוד לאתר מבקשי מקלט- הם חוששים מרשויות הגירה, ארגוני פשיעה ועוד, ולכן מאוד נזהרים לרב, וחשדניים. אך יצרו קשר עימנו. הרופאה הייתה עמוסה מדי, אך הכירה את התנדבותי ברל"א וביקשה שאעזור. בתור סטודנט, אכן היה לי יותר זמן פנוי, והכרות (גם אם מועטה) עם חלק מהאוכלוסייה ועם עמותות שעובדים עם מבקשי המקלט. קיבלתי את המשימה.
# חקירה- שימוש ב"אנשי קשר"/ Contacts ו"עבודת רגליים"/ Legwork :
היו לי מעט מאוד פרטים. חשבתי להכין מודעות לחיפוש שלה ולתלות במקומות רבים בהם חברי הקהילה מקבלים עזרה, ולנסות את מזלי. אך לפני כן, רציתי להתייעץ עם עזיזה- נזירה אריתראית שעזרה בתרגום ובהבנת תכנים תרבותיים, ושמאוד סייעה לעבודתינו ברל"א ולקהילה כולה. (היא גם האחראית לחשיפת ההתעללויות המחרידות של הבדואים במבקשי המקלט בסמוך לגבול המצרי והסחיטה של קרובי משפחה שלהם בארץ, אך זה נושא אחר. אישה מדהימה!).
אמנם נזירה, אך טיפוס שלא אוהב שטויות, ישירה באופן חד, ולעתים מאתגרת. "טיפוס" בשפה עממית, אך מגניבה, קשוחה, ומלאת חמלה כאחד.
טוב שהתייעצתי! היא הזהירה לא לרשום כלום על בדיקות בבתי חולים ומצב רפואי- בקהילה ייתכן שיחשדו שהיא נושאת מחלה מזהמת, והיא רק תבודד וזה יקשה עליה עוד יותר... זה סיבך את העניין. וגרוע מכך- השם שהיה ברישומים הרפואיים היה אחד מהנפוצים ביותר באריתריאה (בעברית לדוגמא- "מיכל" או "רחל" לשם השוואה). מעבר לכך ידענו רק גיל משוער, ומספר תעודת שהות (מעין המקבילה של ת.ז לאזרחים, רק למבקשי מקלט).
אז ההודעה הייתה יחסית דלה- שם, גיל, ו... שאנו מחפשים אחריה. ללא הסבר למה... הכנו כמה עשרות מודעות, והתחלתי לתלות במקומות שונים שהכרתי (רל"א, קו לעובד, מרפאת משרד הבריאות, תחנת תל אביב הישנה, קורס לימודי עברית וטיגריניה, ועוד). אך ידעתי שזה לבד לא יצליח ככל הנראה, וכי הזמן לרעתינו. אז יצרתי קשר עם מספר מטופלים מרל"א ומארגוני העזרה האחרים, שוחחתי עימם על המצב, ביצעתי כמה "משימות- צד" לחלקם ("הי, אם אני עוזר לך לחפש את האישה, אולי תוכל לעזור לי עם...") וחלקתי ארוחות ושתייה עם חלק ממחפשי המקלט, לנסות לזכות באמונם. לבסוף נראה שלא אוכל לעשות יותר, ונותר לחכות, אך אחד מהמכרים הציע רעיון נוסף.
# מעקב/ מארב (Stake out) וכמעט פריצה?
במסמכי הבית חולים אשת המסתורין השאירה גם כתובת. הנחנו שהיא מזוייפת, אך מכר אמר שייתכן שדווקא רשמה כתובת אמיתית, ושווה בדיקה.
הבעייה- הכתובת בלב האיזור המוזנח ביותר בתחנה המרכזית הישנה. מקום שבו יש לא מעט פשיעה ומעט מאוד משטרה. ביום עוד סביר- בלילה? לא כדאי להסתובב לבד. החלטתי לנסות. אחת מהמתורגמניות מרל"א התנדבה לעזור, וחבר נוסף הגיע עימנו. בכתובת גילינו רק בניין שכולו מלא חנויות בקומה התחתונה, ודלת צדדית לכניסה, שהובילה למסדרון צר, דלת מתכת עם כניסה דרך פאנל קוד בצד הדלת, ומצלמה מעל. מה לעזאזל? ניסינו להשיג תשומת לב ולשאול, אך לא קיבלנו תשובה.
חבר טוב, המתעסק הרבה במחשבים (מעין האקר חובב), חיפש מידע וגילה שהבניין בבעלות לא ברורה, ורישומי העסקים שם כבר מזמן לא רלוונטיים. מעין "חור שחור".
החלטנו לנסות לצפות על הבניין מספר ימים, ביחד, כ2-3 שעות ביום. (כל הזמן שיכולנו להקצות, ולא נותרה לנו אופצייה אחרת). היום אני חושב שהסתכנו בטמטום, אבל הייתי יותר צעיר, אידיאליסט, וגם קצת נאיבי.
לאחר כ 3 ימים, זכינו בתשומת לב, אך לא זו שקיווינו לה. שני גברים מאוד מגודלים, מראה קשוח, עם סגנון ופוזה בריונית ומבטא רוסי כבד (לא כסטיגמה. זה פשוט מה שהיה!) באו לשאול למעשינו. הם תחקרו אותנו בצורה מאיימת, אך בעיקר כנראה העבירו מסר של "תסתלקו מפה, ומהר!" ואנו נענו בשמחה ובמהירות. כנראה המשמש מקום לפשיעה כלשהיא. המידע היחיד שאיכשהו קיבלנו הוא שכל הדיירים "התפנו בעצמם" מהמקום לפני מספר חודשים.
חזרה להתחלה...
# איתור מכיוון לא צפוי:
ההאקר החובב? הוא הצליח לאתר את בעל מספר הטלפון! אני לא יודע כיצד (לא בין כמעט כלום במערכות מידע), אך הוא הצליח! שם של גבר (זה שענה בהתחלה?). לגבר היה אותו שם משפחה כמו של האישה. קרוב משפחה? למזלינו- השם הפרטי שלו הרבה פחות נפוץ, ובתשאול חוזר בארגוני התמיכה- מסתבר שהוא מוכר למרפאת משרד הבריאות- יש לו סכרת ומחלת כבד והוא מגיע לשם באופן יותר תדיר.
המרפאה הצליחה ליצור קשר עם אותו אדם, ופגשתי אותו מחוץ למרפאה. הלכנו למקום קטן קרוב לאכול (מעין דוכן אוכל פשוט) ובשיחה הבנתי שהוא ואחותו עלו לארץ, אך הוא מאוד התקשה במעבר והפך לאלכוהוליסט (לכן מחלת הכבד). אך יש בעייה אחרת- הוא נכנס לחובות, ואחותו נעלמה פחות או יותר בזמן בדיקת הדם (הוא הופתע מכך, לא ידע שנבדקה בכלל), ופחד שגורמי פשע אזוריים תךסו אותה כדי שישלם את חובו, או לשם... עיסוק במין כפוי. (תופעה נפוצה מדי באיזור. לא נכנס לכך).
זה כבר נראה מסתבך מדי...
# נסיון מעט נואש, והסתבכות:
צעירים יותר, אידיאליסטים ונאיבים אמרתי?
עדיין חשד למחלת סרטן. רצינו ליצור עם האישה קשר, לפחות שתלך להבדק! יצרתי קשר עם עו"ס מקומית שעובדת עם עובדות/עבדות תעשיית המין שם, ועם שני חברים נוספים מתקופת הצבא שגן עבדו בהתנדבות אחרת, והחלטנו ללכת לאיזור, לנסות לשאול ולחפש.
לא איזור נחמד, ומראות לא קלים... אבל, כאנשים שבבירור לא מהאיזור, וששואלים יותר מדי שאלות, שוב משכנו תשומת לב במהרה. לאחר כ 20 דקות פתאום הקיפו אותנו חבורה קטנה, בראשה מישהוא שבסרטי שוטרים ישנים היה זוכה לכינוי "פני מלאך" או משהוא בסגנון, באירוניה. הם הסבירו לנו בקצרה ובמהירות, שזה לא מקום טוב להיות בו, וששוטרים אינם מתקבלים כאן בברכה.
'איזה שוטרים? על מה אתה מדבר?"
"השניים עם האקדחים."
מה? מסתבר ששני החברה מהצבא, שהיו להם איזה דמיונות של סרטי אקשן או משהוא, הביאו את האקדח האישי למקרה שמשהוא יסתבך. (אחר כך הייתה לי שיחה... לא נעימה עימם) העו"ס החווירה (בצדק) ואני והיא התנצלנו והתרפסנו וכדומה (אתיקת רחוב) ונסוגנו במהרה.
וכן, השתנתי במכנסיים. לא גאה בכך, אך גם לא מתבייש.
חשבתי שגמרתי עם זה. היא כנראה בצרות גדולות מדי, ויש גבול לכמה אסתכן.
ודווקא אז- נוצר הקשר.
# שווה להשקיע נקודות בכישורי שפה!
חלפו כבר כשבועיים וחצי מתחילת כל העניין, ולפתע יצרו עימי קשר ממרפאת נשים, שעזרה לנשים בהריון. האישה שחיפשנו הגיעה לשם! מסתבר שהיא פנתה לבית החולים בגלל שחשבה שנכנסה להריון, ורצתה לעשות בדיקות בסיסיות (ובשל כך האחות בבי"ח כבר לקחה לה). המרפאה השיגה את מספר הטלפון האמיתי הנוכחי שלה, ויצרתי עימה קשר.
שיחה בעייתית- היא לא יודעת כמעט עברית או אנגלית, ופחדה שאני מרשויות הגבייה בבית החולים (למי שחושב ששירותי הבריאות בארץ יקרים, או שהוא לא מקבל מספיק, נסו להסתדר עם ביטוח של עובד זר, או פשוט תשאלו כמה עולות באמת בדיקות בסיסיות, ותגלו כמה אתם ברי מזל, ביחס לאחרים). כשהיא הבינה את עלות בדיקות המעבדה, הבינה שאין לה מספיק כסף, ולכן ברחה.
היא רצתה לנתק, אך למזלי למדתי מעט טיגריניה במהלך קורס וכחלק מעבודתי, והצלחתי להגיד בטיגרינית משובשת משהוא בסגנון "אני עם רופא! לא בקשר לכסף. בדיקות רעות!", והיא הסכימה להקשיב, ולהגיע לבדיקות בבית החולים (בשל חשד למחלה מסכנת חיים, השגנו מימון לבדיקות שלה, חלקן על חשבון ארגוני סיוע, חלקן הרופא שיזם את הכל מימן בעצמו).
# פגישת "המטרה":
קבענו להפגש במרכז המסחרי הקטן בכניסה לבית החולים. חיכיתי וחיכיתי, וחלפו כ 20+ דקות עד שהיא פתאום הופיעה. מסתבר שהגיעה מוקדם יותר, התחבאה וצפתה בי מרחוק. ניסתה להבין אם אני אכן מרשות ההגירה, או מגורמי גבייה, אך בסוף נראיתי לה תמים מדי. (לפחות כאן זה עזר?). דיברנו, ובסוף השתכנעה להכנס לבדיקות.
# משימה הושלמה!
הצלחתי לאתרה, ולהביאה לבדיקות. עכשיו- כיצד להשתמש בנקודות הנסיון/ קארמה? ואיפה השלל? הי...
# ויותר רציני, למתעניינים, סיכומו של דבר:
לאישה הצעירה אכן התגלתה לויקמיה, בשלב קריטי לטיפול. בעייתיות נוספת כמובן הייתה ההריון. היה לה כבר ילד נוסף ( נולד בארץ). הצלחנו להשיג טיפול מעמותת "חברים לרפואה" המופלאה, ומעקב רפואי להריון והמטו-אונקולוגיה, אך כל הפתרונות הללו היו זמניים, שכן נזקקה לטיפול קבוע, ולא ניתן היה לספקו בתנאים בארץ. לאחר נסיונות נוספים, הצלחנו (ממש לא אני, היו מעורבים פה לא מעט אנשים טובים, ועם הרבה יותר נסיון ממני) להשיג לה תעודת פליט לשוודיה, עם משפחתה, וקבלת תנאים רפואיים מלאים- משמע טיפול מלא.
ליוויתי אותה וסייעתי לה בכל התהליך עד לשם, וזו הייתה אחת החוויות המלמדות ביותר בחיי, עוד כסטודנט. נשארתי עימה בקשר חלקי גם לאחר המעבר לשוודייה, שם ילדה ילדה חמודה וצחקנית. לצערי איבדתי עימה קשר לפני כ 4 שנים, אם כי אז עוד הרגישה בטוב, ומחלתה הייתה ברמיסיה.
סוף הרפתקאה!
יש עוד, אך אחרות, אולי ארשום במועד אחר.
. הסצנה מההוביט כשהגמדים הולכים לאיבוד ביער מירקווד תעזור לכם לדמיין מה היה שם. 
