מפקד, שנים שלא פתחתי פייסבוק, ואני בהחלט לא מעוניין להיות מיוחדג׳. אפשר להמשיך לדון בתחבורה בארץ, אבל בכנות, אין לי כוח. לא עם תגובות כאלו, בכל אופן.
הבדיחה של הרכבת לירושלים...
- מחבר/ת הנושא The oldman
- תאריך התחלה
[mention]המפקד האלמוני[/mention], זה בסדר גמור להציג טיעונים נגד משנה כלכלית כלשהי (ובאופן אישי אני מסכים עם רוב הטיעונים הללו) אבל יש קו גבול מסוים בין מה שאין בעיה לכתוב בפורום ובין התקפות מבזות על כל מי שלא מסכים איתך בקטע אד-הומינם, כולל הנחות לגבי גיל ורקע, מקור לתפיסה, לכלוך כללי על אנשים (זה שניטשה לא הרוויח לא אומר שכל מה שהוא כתב זה זבל - למיטב זכרוני גם טסלה לא היה מהאנשים המרוויחים בדורו) והצמדת כינויים שגובלים בהקמת אנשי-קש לטיעונים שלך.
זה לא בדיוק מקדם את הדיון להניח שמי שמגיב לך הוא "ילד בן 20 שרוצה להיות מיוחד-אדג'י" רק בגלל שהוא מתלונן על עבודות רכבת ישראל (מה גם שרכבת ישראל היא דוגמה נהדרת לגוף שמתלוננים עליו גם ליברטריאנים וגם סוציאליסטים...כפי שאפשר לראות מהתגובות פה או מחיפוש קצר באתרים אחרים).
זה לא בדיוק מקדם את הדיון להניח שמי שמגיב לך הוא "ילד בן 20 שרוצה להיות מיוחד-אדג'י" רק בגלל שהוא מתלונן על עבודות רכבת ישראל (מה גם שרכבת ישראל היא דוגמה נהדרת לגוף שמתלוננים עליו גם ליברטריאנים וגם סוציאליסטים...כפי שאפשר לראות מהתגובות פה או מחיפוש קצר באתרים אחרים).
זאת הולכת להיות תשובה עם כמה רבדים, אז כדאי לקרוא בעיון.
ראשית, למרות שיש הרבה דעות והרבה עמדות בכל נושא שבעולם בערך, יש עמדות שאין שום דרך לתאר אותן אלא כשטויות. זה דבר אחד להסביר כיצד השוק החופשי יכול להביא לתוצאות כלכליות אפקטיביות מאשר הממסד הפוליטי (די מוסכמה והנחת יסוד של כל הכלכלנים בעולם, חוץ ממרקסיסטים מהסוג הישן ואין הרבה כאלה). אפשר אפילו לטעון שכשלי שוק הם לא באג אלא פיצ'ר (קראתי את זה ממש מזמן אבל אם אני זוכר נכון זה מה שטוענת האסכולה האוסטרית, תקנו אותי אם אני טועה), אבל לומר סתם "צריך להפריט" (וכשאומרים "תשתיות לאומיות" ו"קרקעות" אז התשובה היא "גם את זה") או אמירה הזויה כמו "אני מתנגד לסיבסוד של כבישים" (ברצינות? כל הכבישים אמורים להיות כמו כביש שש? ואפילו הוא לא מופרט לגמרי אלא מופעל בשיטת BOT שיש לה יתרונות אבל גם חסרונות, אשמח לפרט אבל יש על זה גם מלא חומר נגיש ברשת) - זה כבר שטויות ברמה של התנגדות לחיסונים או סיינטולוגיה, אם כי מזיק הרבה הרבה פחות.
ושטויות - צריך להוקיע.
אבל, וזה אבל גדול - כשאני רואה חבר במסגרת שגם אני נהנה להשתייך אליה, כמו פורום, אומר שטויות - אני אמנם מתעצבן ומוקיע אותן (ואולי בארסיות רבה מידי - מתנצל על הסגנון, ברצינות, לא הייתי צריך לכתוב חלק מהאמירות היותר ציניות) אבל זאת תגובה מהסוג שהייתי מגיב אם מישהו היה כותב בפורום "לאחרונה נורא קשה לי בצבא, אז הכרתי כמה פנקיסטים ששכנעו אותי להריח איתם דבק. כל סופשבוע הם שולחים אותי לטמבור, אני קונה גלון דבק סינתטי ושקיות ואנחנו מריחים ככה דבק כל השבת. זה ממש כיף להריח דבק וההרגשה נהדרת, שוכחים מהצרות והכל".
אבל עוד אבל - עיקר הכעס שלי הוא לא על אותו חבר-פורום היפותטי שמריח דבק (או אומר "הפרטה! הפרטה!") אלא על הפנקיסטים ששכנעו אותו בדרכיהם הרעות תוך ניצול מצבו. וכאן, מה לעשות, אני מסתכל על נסיון העבר - אנשים שמדקלמים סיסמאות, בדרך כלל למדו אותן איפשהו. יש הרבה כלכלנים רציניים עם טיעונים מסודרים בנוגע לשוק החופשי, הפרטה וכיו"ב, אבל במקרה הזה, רוח הדברים, לפחות מנסיוני, נראית יותר כמו חזרה על תעמולה ליברטריאנית, או גרוע מזה - אובייקטיביסטית. במאמר מוסגר, אציין שהייתי מגנה באותה מידה גם עמדות מרקסיסטיות - הללו מטופשות למדי אף הן וגם הרגו יותר אנשים.
תעמולה ליברטריאנית (וגם סוגי תעמולה אחרים) מופצת בקלות רבה ברשת האינטרנט - כולל שכתוב של עמודי ויקיפדיה (איזה תמהוני הפך את הערך על המשבר של 1929 כאילו הוא נגרם על ידי ה"ניו-דיל" ולא ההיפך, למשל). כשאני רואה דיקלום של ססמאות שכבר שמעתי כמה פעמים בעשור-ומשהו האחרונים, אני מזהה מאיפה זה בא. אם לא מהפייסבוק, אז ממקורות דומים, או מאנשים שמושפעים ממשהו שהם קראו באינטרנט.
וכאן, הטענה שלי הייתה כפולה - ראשית "אתה מדבר שטויות". שנית - "מישהו הכניס לך את השטויות האלה לראש". מהניסיון שלי, עמדות נחרצות, פשטניות ודי-ילדותיות בנוגע להתנגדות לסובסידיות או הערצת השוק החופשי, נובעות בראש ובראשונה מתועמלנים המושפעים מהרומנים הרומנטיים של איין ראנד, ובמידה פחותה מאיזו גרסה פופוליסטית של רעיונות ניטשה. חשוב לחשוף את המקורות האלה ולהראות את הנלעגות שלהם. אין לי בעיה עם זה שניטשה לא הרוויח הרבה כסף למשל - אני פשוט חושב שזה מאוד מגוחך שמי שעיצב את רעיון ה"עלאדם" שחי רק למען הגשמתו העצמית ומתנער מכבלים ומאנשים חלשים ומחלישים (כן, אני די משטיח את האמירות שלו, זו בכל זאת הודעת פורום ולא עבודת גמר...) חי בדיוק בהיפך הגמור מהערכים עליהם כתב - כאדם התלוי בחסדי אחרים. איין ראנד פחות-או-יותר ניסתה לחיות לפי ערכיה הנלוזים, אבל היא הייתה סופרת של רומנים רומנטיים. לא כלכלנית ולא מנהיגה - סתם תמהונית די מרשעת שהאדירה דמוית פלקטיות של אגואיסטים פסיכוטיים ואף פיארה אונס כסוג של רומנטיקה.
ולמה התייחסתי (בחלק שנמחק מההודעה, ואולי טוב שכך) לאפשרות שהקורבן לרעיונות הללו כנראה עוד לא בן 20? כי זה בדיוק הגיל שבו אנשים מחפשים את המקום שלהם בעולם, מחפשים לממש את עצמם כאינדיבידואלים. זה יכול להוביל לדברים נהדרים (יש סיבה למה אנשים מתנדבים לשנת שירות ו/או מתעקשים על תפקיד מאתגר בצבא או בשירות לאומי בגילאים האלה ולא בגיל 30+) אבל זה גם הופך אותם לטרף קל לכל מיני מסרים משונים ושובי-לב. האמירה שלי כאן הייתה יותר אזהרה מפני נפילה בפח (או כמו ששיטחתי את זה - מתחילים בליברטריאניזם ומגיעים לMGTOW - זה לא חד-חד-ערכי אבל יש יותר מידי חפיפה של הסוג השני עם הסוג הראשון) מאשר לעג אישי - כמו להזהיר מישהו מפני הרחת דבק, השקעת כספו בתרמית שיווק רשתי או הסתופפות בחצרו של גורו.
כי, אם לחזור לנושא המקורי שהוא הרכבת, תחבורה (והמשמעויות הכלכליות והפוליטיות שלהן) אז הפרטה היא לא פתרון קסם כשם שהלאמה היא ממש לא אחד כזה. התמונה תמיד הרבה יותר מורכבת - מדינת רווחה סוציאליסטית מסתמכת על רווחים קפיטליסטיים (*שיעול* הסוציאליזם הנורדי שכולם מביאים בתור מופת *שיעול*) בעוד שמדיניות קפיטליסטית מסתמכת על חקיקה ורגולציה ממשלתית (אולי הדוגמא הכי טובה - שוק הסלולאר הישראלי בו התערבו די בכוח ובאמצעות חקיקה במודל העיסקי של החברות). זה תחום שמלא בסתירות מסקרנות שיכולות למלא ספרים שלמים - למשל ההבדל בין הליברליזציה הכלכלית בתקופת ממשלת הימין של בגין שהביאה למשבר כלכלי די רציני (אם כי היו לכך גם המון גורמי רקע שלא תלויים בממשלה) לעומת התהליך המוצלח יותר של מעבר לשוק חופשי וקפיטליסטי דווקא בתקופת ממשלת השמאל של רבין (שגם שם היו גורמי רקע שהממשלה לא יכולה לקחת עליהם קרדיט מלא - עליה של המוני מהנדסים, למשל), על ההבדל והדמיון בין קליטת עליה המונית בשנות החמישים (ריכוזית, מתוכננת, צנע) לזו בשנות התשעים ("קליטה ישירה" מצד אחד, מעורבות ממשלתית מסיבית ביצירת מקומות דיור מצד שני) - אנארכו-קפיטליזם טהור הוא פנטזיה (די טיפשית - תקראו את ספר הזבל "לו" של אחד אורי רדלר ותראו כמה זה דמיוני ודבילי) בעוד שהקומוניזם פשוט לא עובד.
יצא ארוך, אבל אני מקווה שבקריאה שניה יותר ברור.
ראשית, למרות שיש הרבה דעות והרבה עמדות בכל נושא שבעולם בערך, יש עמדות שאין שום דרך לתאר אותן אלא כשטויות. זה דבר אחד להסביר כיצד השוק החופשי יכול להביא לתוצאות כלכליות אפקטיביות מאשר הממסד הפוליטי (די מוסכמה והנחת יסוד של כל הכלכלנים בעולם, חוץ ממרקסיסטים מהסוג הישן ואין הרבה כאלה). אפשר אפילו לטעון שכשלי שוק הם לא באג אלא פיצ'ר (קראתי את זה ממש מזמן אבל אם אני זוכר נכון זה מה שטוענת האסכולה האוסטרית, תקנו אותי אם אני טועה), אבל לומר סתם "צריך להפריט" (וכשאומרים "תשתיות לאומיות" ו"קרקעות" אז התשובה היא "גם את זה") או אמירה הזויה כמו "אני מתנגד לסיבסוד של כבישים" (ברצינות? כל הכבישים אמורים להיות כמו כביש שש? ואפילו הוא לא מופרט לגמרי אלא מופעל בשיטת BOT שיש לה יתרונות אבל גם חסרונות, אשמח לפרט אבל יש על זה גם מלא חומר נגיש ברשת) - זה כבר שטויות ברמה של התנגדות לחיסונים או סיינטולוגיה, אם כי מזיק הרבה הרבה פחות.
ושטויות - צריך להוקיע.
אבל, וזה אבל גדול - כשאני רואה חבר במסגרת שגם אני נהנה להשתייך אליה, כמו פורום, אומר שטויות - אני אמנם מתעצבן ומוקיע אותן (ואולי בארסיות רבה מידי - מתנצל על הסגנון, ברצינות, לא הייתי צריך לכתוב חלק מהאמירות היותר ציניות) אבל זאת תגובה מהסוג שהייתי מגיב אם מישהו היה כותב בפורום "לאחרונה נורא קשה לי בצבא, אז הכרתי כמה פנקיסטים ששכנעו אותי להריח איתם דבק. כל סופשבוע הם שולחים אותי לטמבור, אני קונה גלון דבק סינתטי ושקיות ואנחנו מריחים ככה דבק כל השבת. זה ממש כיף להריח דבק וההרגשה נהדרת, שוכחים מהצרות והכל".
אבל עוד אבל - עיקר הכעס שלי הוא לא על אותו חבר-פורום היפותטי שמריח דבק (או אומר "הפרטה! הפרטה!") אלא על הפנקיסטים ששכנעו אותו בדרכיהם הרעות תוך ניצול מצבו. וכאן, מה לעשות, אני מסתכל על נסיון העבר - אנשים שמדקלמים סיסמאות, בדרך כלל למדו אותן איפשהו. יש הרבה כלכלנים רציניים עם טיעונים מסודרים בנוגע לשוק החופשי, הפרטה וכיו"ב, אבל במקרה הזה, רוח הדברים, לפחות מנסיוני, נראית יותר כמו חזרה על תעמולה ליברטריאנית, או גרוע מזה - אובייקטיביסטית. במאמר מוסגר, אציין שהייתי מגנה באותה מידה גם עמדות מרקסיסטיות - הללו מטופשות למדי אף הן וגם הרגו יותר אנשים.
תעמולה ליברטריאנית (וגם סוגי תעמולה אחרים) מופצת בקלות רבה ברשת האינטרנט - כולל שכתוב של עמודי ויקיפדיה (איזה תמהוני הפך את הערך על המשבר של 1929 כאילו הוא נגרם על ידי ה"ניו-דיל" ולא ההיפך, למשל). כשאני רואה דיקלום של ססמאות שכבר שמעתי כמה פעמים בעשור-ומשהו האחרונים, אני מזהה מאיפה זה בא. אם לא מהפייסבוק, אז ממקורות דומים, או מאנשים שמושפעים ממשהו שהם קראו באינטרנט.
וכאן, הטענה שלי הייתה כפולה - ראשית "אתה מדבר שטויות". שנית - "מישהו הכניס לך את השטויות האלה לראש". מהניסיון שלי, עמדות נחרצות, פשטניות ודי-ילדותיות בנוגע להתנגדות לסובסידיות או הערצת השוק החופשי, נובעות בראש ובראשונה מתועמלנים המושפעים מהרומנים הרומנטיים של איין ראנד, ובמידה פחותה מאיזו גרסה פופוליסטית של רעיונות ניטשה. חשוב לחשוף את המקורות האלה ולהראות את הנלעגות שלהם. אין לי בעיה עם זה שניטשה לא הרוויח הרבה כסף למשל - אני פשוט חושב שזה מאוד מגוחך שמי שעיצב את רעיון ה"עלאדם" שחי רק למען הגשמתו העצמית ומתנער מכבלים ומאנשים חלשים ומחלישים (כן, אני די משטיח את האמירות שלו, זו בכל זאת הודעת פורום ולא עבודת גמר...) חי בדיוק בהיפך הגמור מהערכים עליהם כתב - כאדם התלוי בחסדי אחרים. איין ראנד פחות-או-יותר ניסתה לחיות לפי ערכיה הנלוזים, אבל היא הייתה סופרת של רומנים רומנטיים. לא כלכלנית ולא מנהיגה - סתם תמהונית די מרשעת שהאדירה דמוית פלקטיות של אגואיסטים פסיכוטיים ואף פיארה אונס כסוג של רומנטיקה.
ולמה התייחסתי (בחלק שנמחק מההודעה, ואולי טוב שכך) לאפשרות שהקורבן לרעיונות הללו כנראה עוד לא בן 20? כי זה בדיוק הגיל שבו אנשים מחפשים את המקום שלהם בעולם, מחפשים לממש את עצמם כאינדיבידואלים. זה יכול להוביל לדברים נהדרים (יש סיבה למה אנשים מתנדבים לשנת שירות ו/או מתעקשים על תפקיד מאתגר בצבא או בשירות לאומי בגילאים האלה ולא בגיל 30+) אבל זה גם הופך אותם לטרף קל לכל מיני מסרים משונים ושובי-לב. האמירה שלי כאן הייתה יותר אזהרה מפני נפילה בפח (או כמו ששיטחתי את זה - מתחילים בליברטריאניזם ומגיעים לMGTOW - זה לא חד-חד-ערכי אבל יש יותר מידי חפיפה של הסוג השני עם הסוג הראשון) מאשר לעג אישי - כמו להזהיר מישהו מפני הרחת דבק, השקעת כספו בתרמית שיווק רשתי או הסתופפות בחצרו של גורו.
כי, אם לחזור לנושא המקורי שהוא הרכבת, תחבורה (והמשמעויות הכלכליות והפוליטיות שלהן) אז הפרטה היא לא פתרון קסם כשם שהלאמה היא ממש לא אחד כזה. התמונה תמיד הרבה יותר מורכבת - מדינת רווחה סוציאליסטית מסתמכת על רווחים קפיטליסטיים (*שיעול* הסוציאליזם הנורדי שכולם מביאים בתור מופת *שיעול*) בעוד שמדיניות קפיטליסטית מסתמכת על חקיקה ורגולציה ממשלתית (אולי הדוגמא הכי טובה - שוק הסלולאר הישראלי בו התערבו די בכוח ובאמצעות חקיקה במודל העיסקי של החברות). זה תחום שמלא בסתירות מסקרנות שיכולות למלא ספרים שלמים - למשל ההבדל בין הליברליזציה הכלכלית בתקופת ממשלת הימין של בגין שהביאה למשבר כלכלי די רציני (אם כי היו לכך גם המון גורמי רקע שלא תלויים בממשלה) לעומת התהליך המוצלח יותר של מעבר לשוק חופשי וקפיטליסטי דווקא בתקופת ממשלת השמאל של רבין (שגם שם היו גורמי רקע שהממשלה לא יכולה לקחת עליהם קרדיט מלא - עליה של המוני מהנדסים, למשל), על ההבדל והדמיון בין קליטת עליה המונית בשנות החמישים (ריכוזית, מתוכננת, צנע) לזו בשנות התשעים ("קליטה ישירה" מצד אחד, מעורבות ממשלתית מסיבית ביצירת מקומות דיור מצד שני) - אנארכו-קפיטליזם טהור הוא פנטזיה (די טיפשית - תקראו את ספר הזבל "לו" של אחד אורי רדלר ותראו כמה זה דמיוני ודבילי) בעוד שהקומוניזם פשוט לא עובד.
יצא ארוך, אבל אני מקווה שבקריאה שניה יותר ברור.
[mention]המפקד האלמוני[/mention] התחושה שלי שאתה מושפע יותר מדי ממקומות אחרים. הרבה מהתהליכים שתיארת שמתרחשים לא באמת קורים כאן אצל האנשים בפורום. כמו שהאמירה שכתבת "יש עמדות שאין שום דרך לתאר אותן אלא כשטויות. " היא מאוד בעייתי בלשון המעטה. לפני 600 שנה, כל מי שהיה טוען שכדור-הארץ היה עגול, כנראה היה זוכה לתגובה זהה לשלך, שזה עמדה שאין דרך לתאר אותה אלא כשטות 
ולכן כתרבות דיון, ומה שנרוביאן כתב, זה שנימוקים Ad hominem לא מקובלים כאן. אתה רוצה להסביר שדבר מסוים הוא שטות, סבבה. תסביר למה - לא לנסות לבנות "תיאוריה" איך הוא הגיע ל"שטות" (לטענתך).
בקשר לאמירה אחרת, בארץ בהחלט יש שליטה ממשלתית הדוקה בתחבורה הציבורית - לא בהיבט התפעולי (איזה חברת אוטובוס מפעילה את הקו) אלא בהיבטים האחרים. החל בקביעה אילו קווים ייפתחו ואילו ייסגרו (גם לא לרשות מקומית יש סמכות, זה אצל משרד התחבורה) וכמובן כל מה שקשור לתשתיות ותעדוף. לדוגמא, מי שמתכנן את קו הרכבת הקלה בתל-אביב, לא עושה את זה לפי הפתרון הכי כלכלי, אלא בעיקר לפי תכתיבים פוליטיים.
ובנושא של תחבורה, גם לרשות המקומית יש השפעה רבה. למשל כל נושא שדה התעופה בצפון. כשלפני 15 שנה הייתה תמימות דעים להאריך את המסלול בשדה"ת חיפה, ואז כשיונה יהב נכנס לתפקיד וביחד עם החלפת הממשלה זה נפל לגמרי. כיום השטח הועבר לטובת נמל, אז בכלל זה כבר כמעט לא רלוונטי, בעוד תושבי הצפון תקועים עם שדה תעופה דמיקולו ויש פנטזיות/הצעות מוזרות לטעמי על שדה בעמק יזרעאל.
לכן השליטה בנושא תחבורה ציבורית היא בהחלט בשליטה של המדינה, למעט הנושא התפעולי - אבל הוא לא רלוונטי כי אין כאן תלונה על איכות המושבים באוטובוס או האם הנהג נחמד או לא.
ואם נחזיר קמעה לנושא עצמו, פעם היה אחלה פורום תחבורה ציבורית בתפוז, הפורום הנורמלי האחרון שעוד היה שם. היום הוא נדד לפייסבוק,ואפשר למצוא תיעוד לעומק של כל מיני פרויקטים בעמוד שלו: https://www.facebook.com/שבתשתיות-תיעוד-פרויקטים-בתחבורה-373566349461843/
אחד מהפוסטים שם זה של בחור שנסע מירושלים לנתב"ג בחזרה באותה רכבת. זה כמו שהייתי ילד והייתי בונה רכבת מודל על השטיח שנוסעת בעיגול. תיאטרון האבסורד.
ולכן כתרבות דיון, ומה שנרוביאן כתב, זה שנימוקים Ad hominem לא מקובלים כאן. אתה רוצה להסביר שדבר מסוים הוא שטות, סבבה. תסביר למה - לא לנסות לבנות "תיאוריה" איך הוא הגיע ל"שטות" (לטענתך).
בקשר לאמירה אחרת, בארץ בהחלט יש שליטה ממשלתית הדוקה בתחבורה הציבורית - לא בהיבט התפעולי (איזה חברת אוטובוס מפעילה את הקו) אלא בהיבטים האחרים. החל בקביעה אילו קווים ייפתחו ואילו ייסגרו (גם לא לרשות מקומית יש סמכות, זה אצל משרד התחבורה) וכמובן כל מה שקשור לתשתיות ותעדוף. לדוגמא, מי שמתכנן את קו הרכבת הקלה בתל-אביב, לא עושה את זה לפי הפתרון הכי כלכלי, אלא בעיקר לפי תכתיבים פוליטיים.
ובנושא של תחבורה, גם לרשות המקומית יש השפעה רבה. למשל כל נושא שדה התעופה בצפון. כשלפני 15 שנה הייתה תמימות דעים להאריך את המסלול בשדה"ת חיפה, ואז כשיונה יהב נכנס לתפקיד וביחד עם החלפת הממשלה זה נפל לגמרי. כיום השטח הועבר לטובת נמל, אז בכלל זה כבר כמעט לא רלוונטי, בעוד תושבי הצפון תקועים עם שדה תעופה דמיקולו ויש פנטזיות/הצעות מוזרות לטעמי על שדה בעמק יזרעאל.
לכן השליטה בנושא תחבורה ציבורית היא בהחלט בשליטה של המדינה, למעט הנושא התפעולי - אבל הוא לא רלוונטי כי אין כאן תלונה על איכות המושבים באוטובוס או האם הנהג נחמד או לא.
ואם נחזיר קמעה לנושא עצמו, פעם היה אחלה פורום תחבורה ציבורית בתפוז, הפורום הנורמלי האחרון שעוד היה שם. היום הוא נדד לפייסבוק,ואפשר למצוא תיעוד לעומק של כל מיני פרויקטים בעמוד שלו: https://www.facebook.com/שבתשתיות-תיעוד-פרויקטים-בתחבורה-373566349461843/
אחד מהפוסטים שם זה של בחור שנסע מירושלים לנתב"ג בחזרה באותה רכבת. זה כמו שהייתי ילד והייתי בונה רכבת מודל על השטיח שנוסעת בעיגול. תיאטרון האבסורד.
או אה. כנראה כדאי שאסביר את הצד שלי לפני שתמשיך בניתוח הפסיכולוגי.
הנושאים האלו לא פשוטים, ואני לא כלכלן. אני כן מנסה ללמוד עליהם, ואחת הדרכים היא להשתתף בדיונים, כמו האחד הזה. אם אני אומר שטויות, תוקיע חופשי. להשוות אותי לטיפוסים שטופי מוח מפייסבוק, אפילו אם אני אחד כזה, לא תורם לדיון ולא עוזר לך להישמע משכנע.
אגב, המקור לחלק מהטענות הוא הספר "מדריך לא פוליטיקלי קורקט לקפיטליזם" של רוברט מרפי. לא אובייקטיבי במיוחד, אני מניח, אבל צריך להתחיל ממשהו.
הנושאים האלו לא פשוטים, ואני לא כלכלן. אני כן מנסה ללמוד עליהם, ואחת הדרכים היא להשתתף בדיונים, כמו האחד הזה. אם אני אומר שטויות, תוקיע חופשי. להשוות אותי לטיפוסים שטופי מוח מפייסבוק, אפילו אם אני אחד כזה, לא תורם לדיון ולא עוזר לך להישמע משכנע.
אגב, המקור לחלק מהטענות הוא הספר "מדריך לא פוליטיקלי קורקט לקפיטליזם" של רוברט מרפי. לא אובייקטיבי במיוחד, אני מניח, אבל צריך להתחיל ממשהו.
Adran אמר/ה:
אז בעצם צדקתי - הספר הזה יצא בהוצאת "סלע מאיר" שהיא זרוע תעמולה ליברטריאנית. עשית קאט-פייסט לטענות של הספר כי הן באמת נראות שובות לב ומגניבות, אבל בסופו של דבר - זו תעמולה להשקפת עולם שיש לה גם מאפיינים של כת ויותר סתירות פנימיות מבסרט ממוצע של "הרובוטריקים".
כתיבה קפיטליסטית קצת מורכבת יותר ורצינית יותר, אם זה מה שמעניין אותך, יצאה בהוצאת "שלם" הימנית-שמרנית שתרגמה את הכותבים הבאמת-רציניים בתחום - מילטון פרידמן, פרידריך האייק וכו'. גם אם לא מסכימים איתם (ויש הרבה מה לא להסכים) אז אם אתה רוצה לראות משנה קפיטליסטית שמבוססת על מחקר רציני וחשיבה מעמיקה ושבאמת השפיעה על העולם - זה שם. ללמוד מדברים של "סלע מאיר" זה בערך כמו לפתח השקפת עולם על בסיס ממים של פפה הצפרדע ב9gag.com
תתחיל למשל מכאן:
https://shalempress.co.il/shop/leviathan/הדרך-לשעבוד/
ואחר כך תמשיך לכאן:
https://shalempress.co.il/shop/leviathan/קפיטליזם-וחירות/
ואחרי זה תחפש ניתוחים ביקורתיים שלהם כדי לראות מה המתנגדים שלהם חושבים. אפשר לומר בלי להגזים הרבה, שהרעיונות בשני הספרים האלה די עיצבו את איך שהכלכלה שלנו (שלנו = העולם) נראית (לטוב וגם הרבה לרע) בעשורים האחרונים. מן הסתם תמצא רעיונות מאוד דומים למה שכבר קראת, אבל בצורה הרבה יותר מנומקת ופחות פופוליסטית.
The oldman אמר/ה:
כי התעדוף והתשתיות הם עניין אסטרטגי-לאומי. הקו התמיד-עמוס לתל אביב גם אמור לסבסד את הקו הכמעט ריק לאיזה חור בצפון ואת האוטובוס מבאר שבע לצאלים שנוסעים עליו רק חיילים.
זה לא סותר את זה שהרכבת לירושלים כרגע היא סוג של פייק-רכבת כדי להציג הישג לפני הבחירות. מצד שני, אני זוכר גם את הרכבת הקלה לירושלים - לקח פי שתיים זמן לבנות אותה ממה שהבטיחו, המסחר ברחוב יפו כמעט נהרס לגמרי, אבל בסופו של דבר - היא עובדת. היה אפשר לעשות את זה טוב יותר? כנראה שכן. כמה טוב יותר? שאלה שהיא לא בהכרח רק פוליטית או רק כלכלית.
