• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

דמעות של אלים (מו"ד 4) [5/5] - עץ משחק

נושא
דמויות
"נשמע לי שאנחנו מדכאים את האנשים במקום אלה ששיחררו אותם." אומר קארים, "אני חושב שמתחיל להימאס לי מלהוביל אנשים למלחמה שהם לא רצו להיות חלק ממנה. האימפריה שלחה אותי להוביל את השבטים למלחמה שלא שייכת להם, ובאופן מדהים עשיתי בדיוק מה שהם רצו, הובלתי את השבטים למלחמה נגד טילינג." קארים כמעט מגיע למסכנה. "למאבק שלך יש לפחות מהות כשלהי, אתם בוחרים להילחם נגד מגף ברזל שמאיים על דרך החיים שלכם, אנחנו יכולים לשבת ולדבר פה במשך שעות על כמה חיים תחת השליטה של האימפריה יכולים להיות עדיפים, אבל זה לא משנה. " הוא אומר, "המלחמה שלכם היא למען משהו שמאגד אתכם, המלחמה שלי היא מתוך רצון להראות לאבא שלי שאני טוב יותר ממנו, או להראות שהאימפריה חסרת תועלת."

"עכשיו תראה לאן זה הוביל אותי." הוא אומר "קארים איבן-חליפא, הגנרל המהולל של טילינג, באלדור מהאיים, היהלום האישי של גנרל חליפא" הוא מציין את ה"הישיגם" של חייו, "מסתתר בארגז יין אחרי שהאימפריה הוציאה צו מעצר נגדי, תושבי האיים קורסים ומתחילים לקלל את שמי, ואבי קבע שאני בן מוות." הוא אומר במעט ייאוש, "אני חושב שנמאס לי." הוא אומר, "יותר מידי חפים מפשע סובלים בגלל החלטות של אנשים אחרים שגוררות אותם למאבקים לא להם, ואני לא הולך לגרור עוד אנשים אחרי לתופת. לא בכוח, ולא בשלהוב."
 
'אז אל תגרור אותם. אתה צודק.' ויז'ינר נועל מבט עם קארים 'אתה חושב שאני אי פעם הובלתי מישהו? אתה חושב שביקשתי מנהיגות? הצייד האדום לא נוצר בתור מנהיג של המרד' הוא צוחק צחוק קשה ועייף 'הצייד האדום נוצר כי יום אחד, יצאו ליער ילד טיפש וילד חכם - ורק הטיפש חזר. הצייד האדום הפך למנהיג המרד בגלל שהוא הראה לאנשים מה הם יכולים להיות - ואנשים רצו להיות כאלה. כשאנשי אל-מוקאראת התמרדו נגד מדכאיהם, זה לא היה כי הצעקה שלי נתנה להם כוח שלא היה להם - היא הראתה להם כמה טוב זה לשחרר את הכוחות שתמיד היו בהם. אל תוביל אנשים.' הוא מהנהן 'תלך קדימה לבד, והם ירצו ללכת למקום שאתה הולך בעצמם.'
 
קארים לא עונה. הוא חיפש תשובות אצל ויזנר וכרגעה הוא מרגיש עם יותר שאלות מתשובת.
"אז תוביל אותם אתה." הוא עונה לבסוף, "ואני מניח שאני אצטרך לוודא שהאש שנשארת מאחור לא תכלה את העולם שאנחנו נלחמים עליו.
 
ויז'ינר צוחק שוב, הפעם הצחוק נשמע כמעט כמו נביחת כלב 'אני? לא. אני אעשה מה שאמרתי לך לעשות. אני ארוץ קדימה, ואפלס את הדרך לאחרים לרוץ אחרי. אני לא שוטה, קארים. תסתכל עלי' הוא מרים את ידיו המקומטות 'אני יודע שלא נותר לי הרבה זמן. אין לי את המורשות או הברכות שלך ושל שאר חברינו לצוות. אני רק...אני רק מקווה שיהיה לי מספיק זמן לפלס דרך כדי שלאחרים יהיה מקום לדרוך.'
הוא נעמד, וטופח על כתפיו של קארים 'אני מתנצל אם לא עזרתי לך. תמיד חלמתי להיות דמות...הורית, עוזרת, לתמוך אנשים צעירים כמוך. אבל באש העולם, גם חלומות יכולים להישרף.'
 
סיאון מסתובב בבית, לא טורח להתחמק ממשרתים. יש הרבה מאוד יצירות אומנות ברחבי האחוזה, אבל עינו של סיאון מבחינה בכך שיצירות האומנות הן לא בהכרח האיכותיות ביותר. נראה שמארחם בעיקר מנסה להרשים, אבל חסר לו את הידע של מומחה לאומנות.
חלק גדול מיצירות האומנות נוצר בסגנון האלפי - בין אם מדובר בתחריטים שעל פני הכדים, הנושאים של של הציורים וסגנון הפיסול. הדבר עשוי לרמז על קשר לאלפים, אבל סיאון מתקשה להאמין בכך.

מעבר לדברים האלו, סיאון לא רואה שום סימנים מפלילים, רק חדרים שמאפיינים אחוזה כפרית טיפוסית, וחדר תפילה אישי. חדר התפילה מאובזר בכל סימני האלים, וניחוח קלוש של קטורת ריחנית שורר בו.
 
IN
האח סיאון מתכופף ליד המזבח לזקנה, יורד על ברכיו לתפילה. "העניקי לי כוח" הוא מבקש "העניקי לי את ברכתך, העניקי לי את התחושה של הנשימה השלישית- שתמקד אותי במטרתי. אנא ממך, העניקי לי את הכוח למצוא את הבוגדים, לשרוף את הכופרים, להתחזק באמונתי. חזקי את מחשבתי והניעי אותי ממחשבותיהם של הארץ, למחשבותיהם של האלים" הוא מבקש. וקם, לפני שהוא יוצא מן המקום. הוא מסתכל על האומנות בדרכו החוצה, אי אפשר להיות זהירים מידי.

IN
"האומנות שלך, האם קיבלת אותה במתנה?" שואל האח סיאון את דנילו.
 
"אני לא מחפש אב אחר." עונה קארים, לא בזעם, אולי בהבנה. "נראה שאיבדתי את אבא שלי, או שהוא איבד אותי." הוא מביט על עצמו לרגע, "הגיע הזמן להשאיר את האימפריה מאחור פעם אחת אחרונה." הוא אומר ושובר את החותם על החרב שלו, אולי הדבר היחידי שהוא גרר מטיליניג אחרי המרד האישי שלו.
קארים איבן חליפא נכנס לחדר הזה.
וכעת כשהוא בנו של אף אחד, קארים איבן לא-אחד יוצא מהחדר.
 
"לא. קניתי אותם מכמה סוחרי אומנות בעיר במחיר די טוב" אומר דנילו כשהוא מביט בגאווה ביצירות שברשותו.
"יפות, לא ככה? הרבה אנשים היו רוצים כזה אוסף, בזה אני בטוח" הוא מתרברב.

הם נכנסים לחדר לישון, ישנים על מיטות נוחות בפעם הראשונה מזה זמן רב.
הלילה עובר ללא תקריות מיוחדות, והבוקר עולה. הם קמים ומתארגנים, ובזמן שקולו מתלונן על כאבי הגב שלו ש"לא רגיל לישון על ערמה של נוצות" הם שומעים מספר דפיקות בדלת.
"בוקר טוב, אדונים," אומר הקול מעבר לדלת "הבוס אמר לי להביא לכם כמה שמיכות, כי נראה שהולך להיות קריר היום".
נודרה מביט בשאר החבורה לפני שהוא ניגש לפתוח את הדלת, ידו על חרבו המעוקלת. הוא פותח את הדלת וחושף משרת צעיר, בן 16 לכל היותר, שמחזיק בערימת שמיכות.
הוא מביט באימה בנודרה, אבל פוסע פנימה בגבורה. הנער מניח את ערימת השמיכות על השולחן שבמרכז החדר ופותח אותה, חושף מגש גדול של מזון מהביל.
"הבוס חשב שאתם כנראה תהיו רעבים" הוא אומר, נאלם דום לרגע כשקולו חוטף צלע כבש מהמגש ונועץ בה את שיניו.
"בכל אופן, אני כאן כדי לעזור לכם. אם אתם רוצים לשאול שאלות או לבקש משהו, הבוס אמר לי לעמוד לשירותכם" מוסיף הנער, מחווה קידה גמלונית.
"כרגע רק ארוחות, ילד. עם הרבה בשר" אומר קולו, רומז לו לצאת. הנער קד פעם נוספת ויוצא מהדלת.

היומיים עוברים בעצלתיים, כשהנער וארוחותיו הן הדברים היחידים שמפרים את השגרה המונוטונית.
לבסוף, בערבו של היום השני, דפיקה נשמעת על הדלת.
"באתי להוציא אתכם החוצה. די קריר בחוץ, האוויר יעשה לכם טוב" נשמע קולו של דנילו, מעומעם מעט מעבר לדלת. קולו ניגש לדלת ופותח אותה לרווחה, חושף את דנילו ושלושה אנשים נוספים.
"הם חזרו, ויש להם כמה דברים מעניינים" אומר דנילו, ניגש ישר לעניין. הארבעה נכנסים לחדר, מקפידים לסגור אחריהם את הדלת.
בינתיים החבורה מספיקה להעיף מבט בשליחיו של דנילו - שניים מהם הם מאלטריאנים, שפניהם וידיהם מעידות שמדובר בחקלאים, ככל הנראה חלק מהפועלים של האיכר האמיד.
השלישי, לעומתם, הוא בן מחצית בעל פנים נעימות למראה, חבוש בכובע מעוטר בנוצה ולבוש גלימה. הוא לא נראה לחוץ כלל מהסיטואציה, אבל ניתן להבחין בשני אקדחי קשת שמוסתרים בגלימתו החומה.

"ואסילים, אתה תתחיל?" שואל דנילו את אחד המאלטריאנים, אדם קרח בשנות החמישים. האיש מעביר את ידו בזקנו, מעט לחוץ, ומהנהן.
"כבוד גדול להכיר אתכם, קודם כל," הוא מתחיל, מחווה אליהם חצי קידה מוזרה "אני חקרתי את הנמל, שאלתי בסביבה וגיליתי כמה דברים: האלפים מעבירים עכשיו את האספקה לצבא שלהם בשטחים הכבושים, והם באמצע הפריקה של האספקה. המטען נמצא בכמה ספינות עצומות, אבל יש עליו כמות שמירה די גבוהה. אם תצליחו להשתלט על מכונות המלחמה שעל החומה תצליחו להטביע חלק גדול מהאספקה, ואפילו לפגוע בלא מעט חיילים. זה דבר אחד". האיש עוצר לנשום, מפסיק לרגע את שטף דיבורו המהיר. הוא מכחכח בגרונו וניכר שהוא מתרגש, לפני שהוא ממשיך.
"יש גם את ספינת הדגל של צי המושבות האלפיות, שרק הגנבה שלה תהיה יריקה מספיק גדולה בפרצוף האימפריה, מבלי להסכיר את העובדה שתוכלו להפעיל את מכונות המלחמה שעליה ולהטביע איתן עוד ספינות מלחמה אלפיות. חוץ מזה, יש את אחת מספינות המיסים החודשיות שאמורה לצאת בקרוב מהנמל. אפשר לנסות לשדוד חלק מהמטען שלה או להטביע את כולו במימי הנמל. חוץ מזה לא הצלחתי לגלות עוד הרבה דברים ערכיים" אומר ואסילים, מחווה שוב את קידתו המוזרה.
מבט נוסף מדנילו, והמאלטריאני השני, בחור צעיר וחסר זקן, צועד קדימה.
"אני וולודימיר, ואני התמקדתי בעיקר באסור שקרוב לנמל. אני יודע שמאחסנים את האספקה מהספינה שואסילים דיבר עליה ליד הרציף השלישי, ואני הצלחתי לגלות את תדירות המשמרות בחומות ליד הנמל ובנמל עצמו - הם מחליפים משמרת כל שלוש, חמש ושש שעות לסירוגין, ככה שיהיה קשה יותר להבין את סדר החלפת המשמרות אם לא צופים בהם הרבה זמן. חוץ מזה, ראיתי ליד אחד הבניינים בנמל מספר אנשים די מלוכלכים שנעים מוסר. אני לא בטוח מה יש שם, אבל אני די בטוח שהם שומרים על הבניין" אומר וולודימיר, שמץ של גאווה מתגנב לקולו.
בן המחצית, לעומתם, מציג את עצמו ללא כל סימן מדנילו. "אני ארסטביץ' מירקוף השלישי, לשירותכם" הוא מחווה קידה מוגזמת "הצטרפתי למבצע הזה אחרי הבלאגן בעיר ואחרי חקירה שעשיתי בעצמי כדי להתחקות אחריכם" הוא נותן למילים לשקוע בחדר לפני שהוא ממשיך, מתעלם מהתנועה המאיימת שעושה קולו לעברו "הנה מה שאני גיליתי: האלפים מובילים את אספקת הקסם השנתית שלהם לכאן, ולמען האמת הם אמורים לפרוק אותה בעוד..." הוא מציץ מחוץ לחלון, בוחן את הירח "משהו כמו שש שעות. הספינה הזאת שמורה מאוד, אבל קסם עלול להיות נפיץ ביותר אם לא מתנהלים איתו בזהירות המספקת".
"אתה לשקר. שנתית? שנתית?!" מתפרץ נודרה, כשחברו מביט בבן המחצית בפה פעור. גם שאר הנוכחים בחדר נראים מופתעים למדי, אבל נראה שארסטביץ' נהנה מכך.
"כן כן, אספקה שנתית. חוץ מזה, בני הדודים שלי סיפרו לי שיש כמה מרקדי עצמות על הספינות שמלוות את מובילת הקסם, ביניהם לפחות אחד בכיר. אם אתם רוצים לתפוס טרף שמן, אני יותר ממציע לכם לתקוף את מובילת הקסם ואת ספינות הליווי שלה" הוא אומר, מביט בסיפוק בפנים ההמומות שמקיפות אותו.
 
עריכה אחרונה:
"אנחנו מהמחתרת, כן. אבל אנחנו מהכיס של דנילו - הקשר שלנו לכיסי המחתרת בעיר הוא די מועט" אומרים המאלטריאנים, מרכינים את ראשם. נואל די מופתע, לאחר כמה רגעים, כשהוא מבין שהם מרכינים את ראשם בבושה ולא מפחד.
"אני רק יודע ששלפו אותם מהבתים בלי שום אזהרה ולקחו אותם לאיפשהו" מוסיף ואסילים. "את זה כבר שמענו" מפטיר נודרה, מניד בראשו קלות.
"הם בכלא, בבית המשמר ובצינוק של המושל. אני חושב שאת חלקם גם הכניסו לבניין הזה שהאנשים המלוכלכים האלו שומרים עליו, אבל אני לא לגמרי בטוח" אומר ארסטביץ', גורם לראשים של הנוכחים להסתובב אליו.
"מה? בן למשפחת מירקוף, בכל זאת. יש לי מוניטין לשמר" הוא מפטיר למראה המבטים שמופנים אליו.
"בני מחצית" ממלמל דנילו, מניד בראשו כלא מאמין.
 
"21 בכלא, 12 בבית המשמר ו17 בבית המושל. יש בערך מאה שומרים בבית הכלא, כמה מאות בבית המשמר ועוד כמה עשרות בבית המושל. יכול להיות שיש מרקידי עצמות בחלק מהמקומות, אבל אני לא בטוח בזה' מפרט בן המחצית.
 
IN
"אם מה שאתם אומרים נכון, חלק מהשמירה הזו תועבר כעת לאזור הספינות. האלפים לא טיפשים מספיק בשביל לשמור על אסירים בזמן שמישהו יכול לתקוף להם את מצבורי הקסם- ואני בטוח שאפילו ביר בה הם חשים בביטחון הגדול ביותר הם לא יעזו שלא לתגבר את הנמל בזמן כזה" אומר האח סיאון, שכמות הקסם הפתיעה גם אותו. "אם כך, אולי לחכות להוצאה להורג לא יהיה נכון. הם לא יבצעו הוצאה להורג כשיש להם דברים שכאלו להתעסק איתם. אולי אין ברירה אלא לנסות בזמן שכזה לפרוץ לבתי המאסר."
 
"השאלה את מי אנחנו בוחרים." אומר קארים, "יש 3 נקודות עם אסירים, אחרי שנשחרר נקודה אחת, סביר שיהיה בלתי אפשר לשחרר את הקבוצה השנייה והשלישית." הוא מציין. "אלא אם כן... נעשה הכל בלילה אחד ומבלי שלאלפים יהיה זמן להתארגן." הוא זורק לאוויר.
 
"אני מסכים עם סיאון," אומר סומניוס, "לתפוס את הספינות יהיה מסוכן מדי, אבל אנחנו יכולים לנסות לשחרר קבוצה או שתיים של אסירים. אולי גם נתפוס מרקיד עצמות או שניים, למרות שאני חושב שאת זה האלפים כן יאהבו דווקא."
 
"זה... אפשרי." אומר קארים, "מסובך ומסוכן מעבר לכל דמיון, אבל אפשרי." הוא עונה בקשר לאפשרות לשחרר את כל 3 הנקודות, "אנחנו צריכים למשוך את כל האלפים לנקודה אחת, ואז לנטרל אותם." הוא חושב לרגע בקול, "נגיד לגרום לכולם להגיע לספינה שמאחסנת את הקסם, ואז להצית אותה." הוא אומר את החלק האחרון קצת בלחש, הוא לא מת על האפשרות הזו.
 
"את זה אפילו אנחנו לא יודעים. המודיעין שלנו טוב, אבל קשה לשחד את האלפים" אומר ארסטביץ'.
"למשוך את כל האלפים למקום אחד? בהנחה שהם לא יהרגו אותנו או בכלל ינגסו בפיתיון? מהלך מסוכן מאוד וקשה מאוד" מוסיף דנילו.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top