• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

דמעות של אלים (מו"ד 4) [5/5] - עץ משחק

נושא
דמויות
ויז'ינר מהנהן "עדיין נצטרך לעשות עבודה מקדימה, אבל היא תוכל להיות יותר אקטיבית מצידנו. אפילו לא צריך להפיץ שמועה ספציפית. נתמקם בהרים לימים הקרובים, נבצע כמה התקפות פתע נגד יעדי משנה כדי לעורר חרדה, ואז נציב אולטימטום. אם האסירים בחיים, הם יזיזו אותם."
 
"האלפים שונאים להיראות חלשים," אומר קארים, "אם תציב אולטימטום, הם פשוט יוציאו להורג את השוביים וישימו את הראשים שלהם על חנתיות בשערי העיר." הוא משיב. "אני חושב שאנחנו צריכים משהו אחר, מהלך שיגרום לאלפים להרגיש חזקים בכך שהם מוצאים אותם מהעיר." הוא מציע, ובבירור הוא לא בטוח עד כמה התוכנית הזו חכמה. "שוב, בהנחה והם בחיים, ובהנחה ואף אחד מהם לא הבוגד שמכר אותנו."
 
"מי אמר שהם יבריחו אותם? אולי הם פשוט יוציאו אותם להורג כדי להראות שהם חזקים? הם צריכים ל... מה המילה? להרשים, להפחיד. לא שם, אלא כאן" אומר נודרה.
"אם נבצע פעולת הסחה לפני ההוצאה להורג אולי נוכל למשוך אותם מחוץ למחילה שלהם, לתת להם לרדוף אחרי חלק מאיתנו בזמן שאנחנו תופסים את הגורים במאורה" מציע קולו.
 
קארים שוקל את הדברים. "ככל שאנחנו מדברים יותר, אני מבין כמה המשימה הזו חסרת סיכוי וחסרת היגיון." הוא אומר, "אנחנו לא יודעים אם הם חיים בכלל, אנחנו לא יודעים איפה הם, אין לנו את המספרים להגיב, אין לנו את הכוח להשפיע, וכל מה שאנחנו עולים יכולים לעשות זה לגרום לאנשים להילחם במלחמה לא להם ולמות בתור בשר תותחים." קארים מניד בראש. "בשלב הזה כל מה שנעשה יזיק יותר מיעזור, אנחנו מבוקשים באמצע אדמה זרה כאשר ברור שהמחתרת בסכנה קיומית וסביר להניח שכל תא נחשף בצורה כזו או אחרת. אני מתנגד לחזור לעיר, ברור לי שאנשים הולכים להיפגע ככה או ככה, אבל כרגע המחיר והסיכון גדולים יותר מאשר הרווח הפוטנצאלי."
 
IN
"אנחנו צריכים לסמוך על משתפי הפעולה שלנו, ועל השנאה של האנשים. המחתרת בסכנה וזו הסיבה שאנחנו צריכים לעשות זאת. הרווח הפוטנציאלי הוא רוח המחתרת, הידיעה של האנשים כי נקמתם תשולם וחייהם שווי ערך ולא יזרקו כלאחר יד ברגע בו הלהבות יתחזקו יתר על המידה. זהו רווח שקשה להגדיר, והוא גדול. אנו היחידים שיכולים להשיג את הרווח הזה. מלחמה לא להם? אנשי העיר הזו הם האנשים שהמלחמה היא הכי שלהם, ובכל אדם יש את הטבע להילחם- עלינו רק לכוון אותם בהתאם" אומר האח סיאון.
 
ויז'ינר מביט בחילופי הדברים המתלהטים, ותוהה בדממה ממתי לזרים כל כך אכפת מדמם של מלטריאנים?
אולי מתרחשים דברים בגו, אבל לויז'ינר אין זמן או כוח לעסוק בהם. ואולי ניתן יהיה לנצל את הלהט הזה.

הוא מכחכח בגרונו 'בואו נבהיר כמה דברים. הזמן קצר - אני בטוח שקארים מבין יותר מאיתנו בעולם החקירות האלפי, אבל הם יודעים מה הם עושים. אם הם לכדו מורדים, הם הצליחו להשיג מהם מספיק מידע בשביל לדעת להמתין לנו בנקודת המפגש. אנחנו חייבים לדעת מה עוד הם יודעים, ומה הנזק שנגרם - לא יעזור ללכת למועצה אם האלפים ימתינו לנו שם עם אזיקים.''
הוא נושם עמוק ''אם כן, המטרה היא כפולה - הערכת נזקים, ומניעה של התדרדרות המצב. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא להוציא אותם משם בחיים - נוכל לתחקר אותם, והאלפים לא ידעו על זה דבר. בשביל להוציא אותם בחיים, צריך שזה יקרה לפני שיוצאו להורג - אני מאמין שהיינו שומעים על הוצאות להורג של מורדים בעיר אם הן היו קורות, כמו שראיתם - האזרחים לא בדיוק שקטים.''

הוא שולף חץ מאשפת החיצים שלו ומשרטט מעגל בעפר, עם נקודה במרכזו ''זו אל מוקאראת, ואילו האסירים. אנחנו צריכים למצוא דרך להוציא את הנקודה מחוץ לעיר - ומחוץ לידי האלפים.'' הוא עוצר לרגע לבחון את השרטוט המופשט שעשה 'אני חושב שצריך לתת לאלפים לעשות להו את העבודה, לקחת אותם למקום בו יש לנו יתרון - השדות הפתוחים של מלטרה, הים, ההרים - כל מקום חוץ מאשר העיר. לא צריך להציב אולטימטום - אבל אם הם יראו שהצייד האדום רציני, הם יפעלו בהתאם.''
 
"צריך מידע, כן?" נואל מגיב לדבריו של קארים, "אז נשיג מידע. או מבפנים, או מבחוץ, כן? לחטוף חיילים יגרום לבעיות, עדיף מבפנים. אנשים מרדנים או איש קשר אחר." הוא מעיף מבט בויז'נר, מצפה שהוא יביא להם את אנשי הקשר הללו.
 
ויז'ינר מהנהן "עם רדת הלילה, נגיע אליו".
ויז'ינר מבלה את שארית היום בירי חוזר ונשנה של חיציול עבר מטרות שונות, מפעיל זיכרון-שריר של פעולות שנשכחו מליבו מזמן. הוא אורז את הקשת שלו בשעות הצהריים המאוחרות, ולוקח איתו את הקבוצה לפאתי היער. הוא מותיר אותם שם, צועד לביתו של דנילו, ונכנס. לאחר כמה דקות, איכר מלטריאני מבוגר יוצא על אם הדרך עם עגלת קש עמוסה, שמגיעה עד לאפיק נחל נמוך שזורם לצד השביל - ושם ויז'ינר הלבוש בסרבל חום ופשוט אוסף את חברי הקבוצה שלו ומסיע אותם לאור הירח העולה עד לחצר האחורית של דנילו.
"אני מעריך את הסיכון שאתה לוקח על עצמך. לא ברור מאליו. אם תוכל לפנות אזור מסוים מעיניים ואוזניים לא קרואות, אני חושב שהגיע הזמן שתפגוש את תקוות המרד."
 
"טוב לפגוש אותם" אומר קול, ובני החבורה יוצאים מהחציר.
בפניהם עומד מאלטריאני מבוגר, לבוש בבגדים איכותיים, גם אם לא בסגנון שמצופה מאיש עשיר כמוהו.
"אז אתם אלו שהמועצה שלחה לעזור לנו להחזיר את המושבות?" הוא שואל אותם בישירות, סורק אותם בדקדוק.
"אני דנילו, תומך נאמן של המחתרת. כל מי שהוא חבר של המחתרת יכול להחשיב את עצמו כחבר שלי" הוא מציג את עצמו, אבל עדיין מביט בהם במידת מה של חשדנות.
 
ויז'ינר מחייך וניגש לדנילו. ''הלוחמים הללו הם מהאדירים שפגשתי, עזרתך לא תישכח ואינה מובנת מאליה.'' הוא מושך את דנילו לחיבוק
ויז'ינר ממלמל במלטריאנית החשד שלך מוצדק, אל תבטח באיש. הלב של חלקם במקום הנכון, אבל טובת מלטרה לא עומדת בראש מעייני איש מהם.
הוא מסתכל עליו 'האירועים האחרונים מהעיר מדאיגים ומעוררי חשד - ואת כולם ניתן למשוך חזרה לנקודה אחת - מישהו בגד במחתרת. קיבלנו נקודת מפגש, והאלפים המתינו עם אמבוש במקום אנשי קשר. אנחנו רוצים להעריך את גודל הנזק - ואם אפשר ונשארו כאלה, לחלץ שבויים מהמחתרת - רק כך נדע כמה מידע נחשף. אם יותר מדי התגלה...'' ויז'ינר עוצר לרגע ''יתכן שניגרר למלחמה.'' לא נשמע שהוא חושש מדי מהרעיון.
 
"מלחמה זה טוב, אבל לא עכשיו" סותר אותו דנילו.
"אנחנו לא מוכנים. אם המחתרת תושמד כל הסיכויים של הצבא המלטריאני לעזרה מבפנים יימחקו" הוא אומר.
"ועד עכשיו אנחנו לא לראות מאלטריאנים נלחמים, רק מוכרי חרבות כמונו" אומר קולו. הוא מביט בדנילו מעט בזלזול לפני שהוא ממשיך: "אני לקוות שאתם לוחמים טובים, או שנמות מהר מאוד".
דנילו מאדים קלות וקופץ את אגרופיו, אבל לא נראה שהוא שש לריב עם צבוע בגובה שני מטרים.
"מה שתגיד, נול. לצערי אין לי חביות גדולות מבפיק בשבילך ובשביל שני חבריך, אז תצטרכו להצטופף" הוא אומר, לא נשמע מצטער במיוחד.

הוא מוביל אותם לחלק אחר בחצר, שם שבע חביות יין מחכות להם. כשהאיכר פותח אותן נשמע קול שכשוך עדין, שמצביע על כך שהן לא לגמרי ריקות.
בתגובה למבטיהם השואלים של בני החבורה, דנילו מושך בכתפיו.
"יחשדו אם לא ישמעו שום נוזל בפנים. וחוץ מזה, מי אמר שאיזה אלף לא ירצה לטעום קצת יין" הוא אומר, מורה להם להיכנס פנימה.
"האיש שלי יכול להכניס אתכם לכמה מחסנים בעיר, השאלה היא מה תעדיפו - אחד קרוב לבית המרזח, אחד צמוד לחומה או אחד שנמצא באמצע השוק?" שואל אותם האיש.
 
"לא שמעתי שום דבר על אסירים, אבל יש שמועות על אנשים שהוצאו מבתיהם בלילה. יכול להיות שהם יהיו במרתפי ארמון המושל, בכלא הרגיל או במצודת המשמר. כל המקומות מוגנים בכבדות" הוא אומר.
למשמע שאר השאלות, דנילו פוכר את ידיו בחוסר אונים. "אין לי מושג איפה האלפים האלו יחקרו אותם, כי בכנות - הם יכולים לעשות את זה בכל מקום שירצו. מחסן ריק, אחד מתאי הכלא שלהם, במצודה או באחד הפונדקים".
 
"אני חייב לשאול." אומר קארים, "אם הצליחו ללכוד כל חבר מחתרת בעיר, והם ידעו על כל חברי המחתרת בעיר, איך לעזזאל אתה חופשי?" קארים שואל בחשדנות. הדבר האחרון שהאלפים יכולים להיות הם לא יסודיים, אם המחתרת נחשפה, גם הוא נחשף.
 
"אני לא חבר מחתרת, לא פעיל לפחות. ויז'ינר בא אליי בבקשת עזרה, אבל חוץ מכספים שהשארתי פה ושם לא השתתפתי בשום דבר. אני יותר מדי מוכר לאלפים בשביל להיות קרוב אפילו קילומטר אחד לחברי המחתרת" אומר דנילו. הוא מקמט את מצחו כשהוא חושב, ומוסיף: "או לפחות אני רוצה להאמין שלא גילו אותי, אחרת הם היו לוקחים אותי לכלא מזמן".
"ודרך אגב - אתם יודעים בוודאות שכל חברי המחתרת נתפסו?" שואל דנילו.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

אם נשאר לי 45 ש"ח הנחה מהשובר מנחה, יש דרך לעשות איתם משהו/להעביר אותם למישהו אחר?
אפשר להכין דמות לכל משחק בדרקוניקון שמציין באיזה דרגה הוא?
Dark sun!!! שמישהו יעלה פוסט על ההכרזות של Wizards :)
יאללה, מתחיל לראות האודיסאה. נראה איך יהיה.
אשרו לי משחק אחד לדרקוניקון ועל השני עדיין לא הוחלט כבר כמה ימים.
מה זה אומר?
חזרה
Top