Ice Child
פונדקאי מהשורה
סינגאקי מושרו הוא סמוראי שחדש בתחומו, אך זה לא אומר שהוא לא מיומן. הנה הוא לפניכם:
סינגאקי מושרו
"הזהר, סי!" זעק נער מתבגר כבן 15, הלבוש בחלוק אדום מסורתי ועונד על צווארו תליון ובו מצויר מינגאקו, יצור אגדי הדומה בכל לאריה אך 2 כנפיים מעטרות את גבו.
ילד אחר כבן 8 התגלגל הצידה בעוד כדור אנרגיה סגול תפס את מקומו. אלמלא היה הילד זז כדור האנרגיה שהיה שווה בגודלו לכדורסל כנראה היה מעיף את הילד לאחור והורג אותו. מי שהיה במקום יכול היה להרגיש את העוצמה שהכדור הקרין, ואת ההילה הסגולה שעטפה אותו.
אותו הילד הצעיר רץ לפינת החדר שהיה מרובע וגדול, קפץ על הקיר ובעודו משתמש בתנופה שלקח הוא זורק את עצמו אחורה. הילד נחת בדיוק על רגליו, ובעודו עושה זאת כדור אנרגיה אחר פספס אותו בשנייה קלה.
הנער המתבגר, ששערו היה אדום חלק והגיע כמעט עד כתפיו רץ לעבר אחיו הקטן שלא שם לב שעוד כדור אנרגיה מחפש לפגוע בו, תפס אותו וביחד איתו קפץ לעבר חלון קטן המצוי בצד החדר. שניהם ניצלו.
"יפה מאוד ילדים. עברתם את התרגיל. אני מקווה שלמדתם שיעור חדש בחייכם, היום. היו שלום! נפגש מחר!" לחש מורה רוחני, הלבוש בבגד רחב בצבעים של לבן ושחור, לעברם של כעשרים תלמידים. התלמידים, שהיו בגילאי 6 עד 18, קמו ממקומותיהם והשתחוו לפני הסאנסיי, שהנהן עם ראשו וסימן להם ללכת לביתם.
"אמא, היום עברנו את מבחן הכדורים!" אמר סינגאקי, ילד קטן ושמח שחזר הרגע לביתו אחרי 9 שעות של אימונים מפרחים. "אני שמחה בשבילך." אמרה האמא בחוסר רצון ובזלזול ועזבה את סלון בית משפחת מושרו. הילד הקטן נראה דומע לרגע קט, אך לאחר מכן שב לעטות את מבטו הרציני. 'אתה חייב להתעלם ממנה' הזכיר לעצמו, והלך לשחק עם אחיו. שהגיע לדלת רחבה וגבוהה הוא עצר, נשם כמה נשימות עמוקות, ודפק 2 נקישות חלושות בדלת. אחיו הגדול מיד פתח אותה ונתן לו להיכנס. סינגאקי היה מאושר מכך, והתיישב על מיטת אחיו.
{כעבור 12 שנים}
"כל התושבים, לפנות את האזור! נוסו על נפשותיכם! אל תיקחו עמכם מאומה ורוצו על חייכם!" צעק כרוז של המלך, בעוד טרול גדול בדיוק שיפד את הכרוז המסכן על חרב קצרה שנמצאה באזור, שלאחר מכן שימה לטרול הענק כקיסם.
סינגאקי עצר לרגע, הסתובב, והסתכל על ביתו השרוף. ' כמה זיכרונות נשארים פה.' חשב לעצמו בעצב, ולאחר מכן הסתובב חזרה ורץ לכיוון הים, שם יעלה לבטח על רפסודה ויברח מהמקום.
"מה?! מישאמה?! מצאו את גופתו?!... זה לא יכול להיות..." לחש סינגאקי לעצמו. איש הדת העצוב הסתכל על סינגאקי, מלמל תפילה חרישית, ועזב את החדר. סינגאקי נשאר לבדו בחדרון הקטן. תחילה רק ישב וחשב לעצמו מחשבות עצובות, ולאחר מכן החל דופק באגרופיו על הקירות ומתייפח בעצב.
כך מתנהג אדם שאחיו נרצח.
לאחר מכן חזר סינגאקי לביתו לשעבר, שהיה שרוף עד היסוד, וניסה למצוא גופות. החלק היחידי שמצא היה רגל, שהחלה מהברך ונשרפה כליל עד העקב. לא ידוע של מי הייתה הרגל. חוץ מגופות הוא גם חיפש שרידים של חפצים, ומצא פנקס רשימות שהוחבא היטב מתחת למיטתו של אביו ואת חליפת השריון של אחיו ואת חרבו. השריון והחרב אמנם היו מלאי פיח, אך אחרי צחצוח קל הם היו מבריקים ויפים.
סינגאקי לקח אותם, והחליט לצאת אל העולם הגדול.
אישיות
סינגאקי הוא לוחם קשוח ורב מיומנויות, אך הוא מאוד צנוע. הוא לא פוחד כמעט משום דבר חוץ מאש, אך הוא יכול להתמודד עם זה. הוא שונא גובלינואודים מכל סוג ומאוד אוהב את יצורי המים. כשהיה קטן הוא גר ליד ים והיה מבלה בים הרבה, שם הוא הספיק להתיידד עם דגים וללמוד לשחות באופן מקצועי.
הוא מכבד תמיד את אויביו ולעולם לא מזלזל בדבר. הוא למד לא לעשות זאת בגלל אמו, שהתייחסה אליו כיצור נחות ממנה, וסינגאקי חווה על בשרו את העלבון שבכך.
מנהגים
סינגאקי ידוע בכינוי "סי" שאחיו הגדול הצמיד לו. לאורך כל ילדותו נקרא סי, אך לאחר מכן, שהיה בן 15 לערך, מורהו החל לקרוא לו oushi (אושאי) שזה ביפנית "שור". הכינוי "שור" הוא הכינוי הרשמי של סינגאקי ו"סי" הוא שם החיבה שלו.
סינגאקי אוהב לאכול סושי, אורז, לחם מחיטה מלאה, ספגטי, גבינות עתירות שומן וסלטים למיניהם. הוא נוהג לאכול בצורה יוקרתית, ולכל ארוחה מוסיף הוא פלפל חריף, שמאיץ את חילוף החומרים בגוף וכך מונע מסינגאקי להרגיש מלא מדי.
ידע
ידע הוא דבר שחשוב מאוד אצל סינגאקי, והוא מנסה להעשיר את תחומי הידע שלו ככל שהוא יכול. הוא יודע ידע בסיסי של דת, ידע מתקדם של מאגיה וכישוף וידע עתיר בתורת החיים והריפוי. הוא הספיק להיות כשלוש שנים בטבע, ולכן הוא יודע הרבה על העולם ועל הטבע.
סינגאקי יודע לנפח זכוכית, לחשל מתכות ולעשות תרגילי אקרובטיקה.
חיים
סינגאקי מסתובב בעולם בעוד הוא מתפרנס מהרפתקאות. בזמן שהוא בעיר הוא מתגורר אצל אדם אדיב ונחמד בשם רולנג', בעל פונדק שתמיד שומר מקום בשביל סינגאקי.
ציוד
סינגאקי קשור מאוד לציוד שלו, ותמיד נושא איתו דברים בסיסיים: חרב, שריון, לפידים, קופסת הצתה, בקבוקי מים ואוכל וכמה דברים לא רגילים: שק של פלפלים חריפים, אורז יבש, צרצר בכלוב ושק חול שרוף מאדמות ביתו. החול הפך לגוש זכוכית אחרי ליטוש ושריפה מחדש של סינגאקי.
סינגאקי בבגד כחול מסורתי ועם חרבו הישנה:
חליפת השריון והחרב של אחיו, מישאמה:
לינק לסינגאקי: http://winnerz40.tripod.com/Singaki_Moosharo
זהו. כנראה שאני אשחק עם סינגאקי בשמש העולה. מה אתם אומרים עליו?
שוגון.
סינגאקי מושרו
"הזהר, סי!" זעק נער מתבגר כבן 15, הלבוש בחלוק אדום מסורתי ועונד על צווארו תליון ובו מצויר מינגאקו, יצור אגדי הדומה בכל לאריה אך 2 כנפיים מעטרות את גבו.
ילד אחר כבן 8 התגלגל הצידה בעוד כדור אנרגיה סגול תפס את מקומו. אלמלא היה הילד זז כדור האנרגיה שהיה שווה בגודלו לכדורסל כנראה היה מעיף את הילד לאחור והורג אותו. מי שהיה במקום יכול היה להרגיש את העוצמה שהכדור הקרין, ואת ההילה הסגולה שעטפה אותו.
אותו הילד הצעיר רץ לפינת החדר שהיה מרובע וגדול, קפץ על הקיר ובעודו משתמש בתנופה שלקח הוא זורק את עצמו אחורה. הילד נחת בדיוק על רגליו, ובעודו עושה זאת כדור אנרגיה אחר פספס אותו בשנייה קלה.
הנער המתבגר, ששערו היה אדום חלק והגיע כמעט עד כתפיו רץ לעבר אחיו הקטן שלא שם לב שעוד כדור אנרגיה מחפש לפגוע בו, תפס אותו וביחד איתו קפץ לעבר חלון קטן המצוי בצד החדר. שניהם ניצלו.
"יפה מאוד ילדים. עברתם את התרגיל. אני מקווה שלמדתם שיעור חדש בחייכם, היום. היו שלום! נפגש מחר!" לחש מורה רוחני, הלבוש בבגד רחב בצבעים של לבן ושחור, לעברם של כעשרים תלמידים. התלמידים, שהיו בגילאי 6 עד 18, קמו ממקומותיהם והשתחוו לפני הסאנסיי, שהנהן עם ראשו וסימן להם ללכת לביתם.
"אמא, היום עברנו את מבחן הכדורים!" אמר סינגאקי, ילד קטן ושמח שחזר הרגע לביתו אחרי 9 שעות של אימונים מפרחים. "אני שמחה בשבילך." אמרה האמא בחוסר רצון ובזלזול ועזבה את סלון בית משפחת מושרו. הילד הקטן נראה דומע לרגע קט, אך לאחר מכן שב לעטות את מבטו הרציני. 'אתה חייב להתעלם ממנה' הזכיר לעצמו, והלך לשחק עם אחיו. שהגיע לדלת רחבה וגבוהה הוא עצר, נשם כמה נשימות עמוקות, ודפק 2 נקישות חלושות בדלת. אחיו הגדול מיד פתח אותה ונתן לו להיכנס. סינגאקי היה מאושר מכך, והתיישב על מיטת אחיו.
{כעבור 12 שנים}
"כל התושבים, לפנות את האזור! נוסו על נפשותיכם! אל תיקחו עמכם מאומה ורוצו על חייכם!" צעק כרוז של המלך, בעוד טרול גדול בדיוק שיפד את הכרוז המסכן על חרב קצרה שנמצאה באזור, שלאחר מכן שימה לטרול הענק כקיסם.
סינגאקי עצר לרגע, הסתובב, והסתכל על ביתו השרוף. ' כמה זיכרונות נשארים פה.' חשב לעצמו בעצב, ולאחר מכן הסתובב חזרה ורץ לכיוון הים, שם יעלה לבטח על רפסודה ויברח מהמקום.
"מה?! מישאמה?! מצאו את גופתו?!... זה לא יכול להיות..." לחש סינגאקי לעצמו. איש הדת העצוב הסתכל על סינגאקי, מלמל תפילה חרישית, ועזב את החדר. סינגאקי נשאר לבדו בחדרון הקטן. תחילה רק ישב וחשב לעצמו מחשבות עצובות, ולאחר מכן החל דופק באגרופיו על הקירות ומתייפח בעצב.
כך מתנהג אדם שאחיו נרצח.
לאחר מכן חזר סינגאקי לביתו לשעבר, שהיה שרוף עד היסוד, וניסה למצוא גופות. החלק היחידי שמצא היה רגל, שהחלה מהברך ונשרפה כליל עד העקב. לא ידוע של מי הייתה הרגל. חוץ מגופות הוא גם חיפש שרידים של חפצים, ומצא פנקס רשימות שהוחבא היטב מתחת למיטתו של אביו ואת חליפת השריון של אחיו ואת חרבו. השריון והחרב אמנם היו מלאי פיח, אך אחרי צחצוח קל הם היו מבריקים ויפים.
סינגאקי לקח אותם, והחליט לצאת אל העולם הגדול.
אישיות
סינגאקי הוא לוחם קשוח ורב מיומנויות, אך הוא מאוד צנוע. הוא לא פוחד כמעט משום דבר חוץ מאש, אך הוא יכול להתמודד עם זה. הוא שונא גובלינואודים מכל סוג ומאוד אוהב את יצורי המים. כשהיה קטן הוא גר ליד ים והיה מבלה בים הרבה, שם הוא הספיק להתיידד עם דגים וללמוד לשחות באופן מקצועי.
הוא מכבד תמיד את אויביו ולעולם לא מזלזל בדבר. הוא למד לא לעשות זאת בגלל אמו, שהתייחסה אליו כיצור נחות ממנה, וסינגאקי חווה על בשרו את העלבון שבכך.
מנהגים
סינגאקי ידוע בכינוי "סי" שאחיו הגדול הצמיד לו. לאורך כל ילדותו נקרא סי, אך לאחר מכן, שהיה בן 15 לערך, מורהו החל לקרוא לו oushi (אושאי) שזה ביפנית "שור". הכינוי "שור" הוא הכינוי הרשמי של סינגאקי ו"סי" הוא שם החיבה שלו.
סינגאקי אוהב לאכול סושי, אורז, לחם מחיטה מלאה, ספגטי, גבינות עתירות שומן וסלטים למיניהם. הוא נוהג לאכול בצורה יוקרתית, ולכל ארוחה מוסיף הוא פלפל חריף, שמאיץ את חילוף החומרים בגוף וכך מונע מסינגאקי להרגיש מלא מדי.
ידע
ידע הוא דבר שחשוב מאוד אצל סינגאקי, והוא מנסה להעשיר את תחומי הידע שלו ככל שהוא יכול. הוא יודע ידע בסיסי של דת, ידע מתקדם של מאגיה וכישוף וידע עתיר בתורת החיים והריפוי. הוא הספיק להיות כשלוש שנים בטבע, ולכן הוא יודע הרבה על העולם ועל הטבע.
סינגאקי יודע לנפח זכוכית, לחשל מתכות ולעשות תרגילי אקרובטיקה.
חיים
סינגאקי מסתובב בעולם בעוד הוא מתפרנס מהרפתקאות. בזמן שהוא בעיר הוא מתגורר אצל אדם אדיב ונחמד בשם רולנג', בעל פונדק שתמיד שומר מקום בשביל סינגאקי.
ציוד
סינגאקי קשור מאוד לציוד שלו, ותמיד נושא איתו דברים בסיסיים: חרב, שריון, לפידים, קופסת הצתה, בקבוקי מים ואוכל וכמה דברים לא רגילים: שק של פלפלים חריפים, אורז יבש, צרצר בכלוב ושק חול שרוף מאדמות ביתו. החול הפך לגוש זכוכית אחרי ליטוש ושריפה מחדש של סינגאקי.
סינגאקי בבגד כחול מסורתי ועם חרבו הישנה:
חליפת השריון והחרב של אחיו, מישאמה:
לינק לסינגאקי: http://winnerz40.tripod.com/Singaki_Moosharo
זהו. כנראה שאני אשחק עם סינגאקי בשמש העולה. מה אתם אומרים עליו?
שוגון.
