"חיי האלמוות ארוכים, וחומר הקריאה נגמר במהרה." הרוזן מציין וממשיך ללכת, "אם כך, אני מבין שאינך יודעת מה היה מעבר לדלת הסגורה שבקטקומבות? היה עליה קסם חלש, אם זה מעורר את הזכרון שלך. "
באור הנר - עץ משחק מו"ד 4 (4/4)
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
"אני מעולם לא הייתי שם," היא עונה בקול מתגונן, "אני לא חלק מאור הנר ומעולם לא הייתי חלק, האמונה שלי לא הייתה שייכת למלאך אוריאל ולתפסיות שלו." היא מסתכלת על מאליק במבט מעורר רחמים.
מאליכּ מטה את ראשו הצידה בסקרנות ''למי את כן שייכת, מריאנה? אני מאמין לך שלא היית חלק מהכת, אני לא מאמין לך שאת לא יכולה לסייע לנו. אני במו ידי משכתי אותך מהגורל שהאדןנים שלנו ייעדו לכל נפש חיה בעיר הזאת - לא עשיתי כך כדי שתוכלי להמשיך לשבת על אגודלייך כשהעןלם מתדרדר לכאוס. עזרי לנו להביא את העתיד שאנחנו מציעים, או שלא תהיי חלק ממנו. מה. את. יודעת?"
"מה בנוגע לגלאדיוס אוריאלי?" הרוזן שואל כבדרך אגב.
"ה... הלהב של אוראיל?" היא מחווריה כשהרוזן שואל אותה, "איך... איך נתקלם בשם הזה?" הרוזן מבין שהיא נכנסת לפאניקה. "לא, לא לא, לא" היא אומרת ומתיישבת על הרצפה, פחד ברור בעינייה, "אתם לא מבינים." היא פולטת. "היא. היא... אתם לא יכולים להגן עלי מפניה." היא לבנה כסיד. "תשכחו אותה ותברחו." היא בוכה כשהמילים נאמרות. "היא תהרוג... לא, היא תשמיד את כולנו לפני שהיא תיתן לעיר ליפול לברונים."
"ואת מעדיפה שנשמיד אותך קודם?" שפתיו של הרוזן נמתחות לקו דק של חיוך, "אני לא חושש מחרבו של אף מלאך." קולו מלא בבטחון מזויף, "מי היא? מה את יודעת עליה?"
היא מסתכלת על הרוזן במבט שכולו אומץ רגעי, מסוג המבטים של מי שאין לו מה להפסיד, "אתה יכול להרוג אותי, אתה יכול לפגוע בנשמה שלי, אתה יכול להפוך אותי למשרתת נרצת של השליטים שלך." היא כמעט יורקת את המילים האחרונות. "וכל זה לא יהיה גרוע כמו מה שהיא מסוגלת לעשות." מבטה נע לעבר מאליכ, כשהיא חוזרת על המשפט שאמרה לו בעבר. "יש דברים גרועים יותר ממוות, הירגו אותי עכשיו אם זה מה שאתם רוצים, לפחות אהיה עם עמיאל במנוחת העדן ולא אצפה בעיר נשרפת באש שתכלה את כול היבשת."
"את צודקת, ישנם דברים גרועים ממוות." אומרים שהעיניים הן חלון לנשמה, והרוזן מביט בנשמתה של הכוהנת היישר דרכן. חוץ ממבטו החודר שפת הגוף שלו לא השתנתה, הוא ממשיך לחייך חיוך תמים, לסחרר את מקל ההליכה שלו בעליזות. אפילו לשונו אינה חדה כמו מבטו.
"חברך ארתור עשה עסקה אפלה. הוא שתה דם שחור שהפך אותו לערפד. הקריב את נשמתו על מנת לקבל הזדמנות קלושה לנקום בנו." הוא מוציא מבחנה של דם שחור מפנים הז'קט שלו, חצי שתויה. דם רגיל עם תוספת טעם, אבל מריאנה לא צריכה לדעת את זה.
"אז הבחירה שלך תהיה פשוטה. את רוצה להגיע לגן עדן? אנו יכולים להרוג אותך כאן ועכשיו, או אף לשחרר אותך, אחרי שתעני לשאלות שלנו. אחרת? לגימה אחת מזה ונשמתך תאבד לעד. ומי יודע, אולי התשוקה לדם תגרום לך לשקול את האידיאלים שלך מחדש."
META
תרמית: 39.
"חברך ארתור עשה עסקה אפלה. הוא שתה דם שחור שהפך אותו לערפד. הקריב את נשמתו על מנת לקבל הזדמנות קלושה לנקום בנו." הוא מוציא מבחנה של דם שחור מפנים הז'קט שלו, חצי שתויה. דם רגיל עם תוספת טעם, אבל מריאנה לא צריכה לדעת את זה.
"אז הבחירה שלך תהיה פשוטה. את רוצה להגיע לגן עדן? אנו יכולים להרוג אותך כאן ועכשיו, או אף לשחרר אותך, אחרי שתעני לשאלות שלנו. אחרת? לגימה אחת מזה ונשמתך תאבד לעד. ומי יודע, אולי התשוקה לדם תגרום לך לשקול את האידיאלים שלך מחדש."
META
תרמית: 39.
נראה שהכוהנת מנסה להחזיק את עצמה, לשדר איזה רגע של חוזק ועוצמה, או לפחות של יצביות, אבל גם זה נופל במהירות. היא משפילה מבטה לקרקע, ובקול שבור שואלת. "מה אתה רוצה לדעת?"
"ארתור. האם שמעת על התוכנית שלו, או אולי על הפטרון המסתורי שלו?" הרוזן יורה שאלה ראשונה. נזהר שלא לשאול על דברים גדולים מדי, שלא להפחיד את הכוהנת.
"אמרתי לכם," היא אומרת שוב, "אני לא חלק מאור הנר, אנחנו לא משרתים את אותו המלאך או את אותה המטרה." היא אומרת בכעס מהול בפחד. "כל מה שאני יודעת זה שהנר שירתו את הלהב של אוריאל, או ליתר דיוק, הטיפו את הבשורה שלה." היא מנסה להסביר. "היא." היא שותקת. לא בטוחה מה להגיד עליה. "מאיימת" היא אומרת לבסוף
"אבל הכרת את ארתור." הוא מקשה עליה, "ואת מכירה את האנשים ואת הדת, גם אם מדובר בלא יותר מזרם קטן. האם את מצפה ממני להאמין שאת לא יודעת דבר על התוכניות שלו? על הכת שלו? "
"הכרתי את ארתור כמו שכל אחד בעיר הכיר את ארתור, זה שהוא היה אחד המנהיגים של אור הנר היה יותר מפתיע בשבילנו מאשר בשבילכם, אנחנו מדברים פה על ילד שנולד עם כפית של כסף בפה ולא עבד קשה רגע אחד בחייו, שעמד להיות מנושל מרוב שהוא לא עשה כלום, שאיכשהו הצליח להשתמש בכל הסיפור הזה בתור הסוואה לכך שהוא מנהיג כת פנאטית בעיר." היא מציינת. "אם היית שואל אותי לפני שבוע מה התוכנית של ארתור, הייתי אומרת לך שזה להתבטל ולהיות חסר תועלת, הבחור היה ההגדרה לעצלן בפני כל יצור בר דעת." היא יורה. "אז ידעתי שיש את אור הנר כמו שכולם ידעו פה, לא קשה להבין שכל הצעירים בטוחים שאם הם יתפללו חזק מספיק המלאך יבוא ויכה בכם אחד אחר השני, הסתכלתם את מי הרגתם בקטקובמות?" היא שואלת "מבטיחה לכם שהגיל של האנשים שם נע בין 14 ל16, חצי מהם היו נוטשים את הכת בשלב מסוים, החצי השני היה נזכר שהם צריכים לחזור לעבודה."
"את שוכחת עם מי את מדברת." קולו של הרוזן חד וקר, חסר רגש. "בשבילנו, כולכם צעירים. נצמדים לאור כעולל אל שד אמו. יום אחד תיגמלו ותנטשו אותו כפי שהמתים היו נוטשים יום אחד את ההתנגדות חסרת התוחלת שלהם. אין זה אומר שלפעולות שאתם עושים בטיפשות שנות הנעורים שלכם אין השלכות."
"כעת, אם לא ידעת דבר על ארתור - מה את יודעת על הכת שלו? היכן הם גייסו את אנשיהם? מי כלכל אותם? ומיהו המלאך אליו התפללו? "
"כעת, אם לא ידעת דבר על ארתור - מה את יודעת על הכת שלו? היכן הם גייסו את אנשיהם? מי כלכל אותם? ומיהו המלאך אליו התפללו? "
בזמן השיחה, הית'אל מתקרב ולוקח את ההזמנה מידיה של הכוהנת, בלי שהיא תשים לב.
הוא מעיין בה, מנסה ללמוד מהפרטים ומהניסוח שלה כמה שיוצר דברים על האירוע.
הוא מעיין בה, מנסה ללמוד מהפרטים ומהניסוח שלה כמה שיוצר דברים על האירוע.
''ואם לא את, מי כן? לכת כזו יש תומכים, מאמינים מתונים יותר שנותנים לה הסכמה שבשתיקה, הגות בעקבותיה הם הולכים.''
הכונהת נראית מיואשת יותר מקודם,נראה שרצף השאלות שלכם כמעט וחזורות על עצמן, או לפחות על תשובה שלה, היא עומדת על כך שאין לה קשר לאור הנר, והתשובות שלה לא משתנות, היא לא יודעת על המאמינים של אוראיל יותר ממה שהיא סיפרה לכם, והויא חוזרת על זה שוב ושוב, כשהיא מתחננת שתפסיקו לבקש ממנה תשובות על דבירם שהיא לא יודעת, ועל אמונות שלא שיכות לה. אין לה קשר לאור הנר, ומעולם לא היה לה.
עיון בהזמנה מראה כי נראה במסמך די רשמי ופשטני, הוא פונה אל ארבעתכם בשם ומבשר לכם שהתבקשתם להגיע לשיחה עם המלכים בבוקר בעוד יומיים. מובטח לכם שככל שלא תפעלו באילמות, לא תופעל נגדכם אלימות בחזרה.
עיון בהזמנה מראה כי נראה במסמך די רשמי ופשטני, הוא פונה אל ארבעתכם בשם ומבשר לכם שהתבקשתם להגיע לשיחה עם המלכים בבוקר בעוד יומיים. מובטח לכם שככל שלא תפעלו באילמות, לא תופעל נגדכם אלימות בחזרה.
"נעבור לנושא אחר אם כך, המלכים." הרוזן מחווה אל ההזמנה, "ספרי לנו עליהם. אם הם הפקידו את ההזמנה בידיך, וודאי יש ביניכם קשר."
צבת-מוות הולך משם, לוקח איתו את עצלנות. הוא לא הולך להקשיב לעוד שיחה שלא תוביל לשום מקום. הוא לוקח אותו לחדר אשר סופק לו ולא ראה שימוש עד עכשיו. ״כאן אתה תשכון״ הוא אומר לו בקול ואז שואל אותו טלפתית ״היכן שאר החטאים?״.
"אני מניחה שזה בגלל שכולם יודעים שאנחנו מתראים, הם מעדיפים לעבוד עם מתווכת במקום לפנות ישר אליכם." היא עונה. "בסופו של דבר הם דמיות די מוזרות בנוף אבל הגיונית ככל הניתן, העדיפות הראנשה שלהם היא הממלכה והעיר ורק אחרי זה הדת והאמונה." היא מציינת. "אני מניח שבטח פגשתי את המלכים בצעירותם באיזו דרשה או תפילה אבל זה היה מזמן, וגם אז הם נראו די משועממים." נראה שהיא מנסה להיזכר באירועים. "בכל מקרה, נכון לעכשיו הם די מרוחקים, יש שמועה על איזה חצר סודית של אנשים שמייעצים להם ויודעים מי הוא מי מתחת למסיכה, אבל לדעתי זה סיפור לא מוצלח של אחד הבארדים בעיר, אני מאמינה שהמלכים מנהלים את העיר לבדם, לטוב ולרע."
****
עצלנות מסתכל על צבת מוות במבט תוהה מעט, "לא יודע." הוא עונה. "אני לא חושב שכולנו פה עדיין." הוא מוסיף בפיהוק. "הם אולי פה אבל הם עוד לא איתנו." הוא מוסיף בהסתייגות קלה. "אתה חושב שגרגרנות עם חטאים אחרים?"
****
עצלנות מסתכל על צבת מוות במבט תוהה מעט, "לא יודע." הוא עונה. "אני לא חושב שכולנו פה עדיין." הוא מוסיף בפיהוק. "הם אולי פה אבל הם עוד לא איתנו." הוא מוסיף בהסתייגות קלה. "אתה חושב שגרגרנות עם חטאים אחרים?"
התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים
