אפלה יורדת: משחקי אימה, כל מה שרציתם לדעת

[pitfiend]

אימה, ז'אנר פופולרי ונפוץ בספרות ובקולנוע, עשה דרכו כבר בשלהי מו"ד של שנות ה-70 המאוחרות (למי שזוכר את 'טירת רייבנלופט') לתחום משחקי התפקידים. זה היה רק עניין של זמן לפני שהז'אנר יתחיל להתפשט בשוק משחקי התפקידים ולתפוס תאוצה.
כותרי אימה מוכרים הם בין השאר:
Call of Cthullhu המבוסס על ספריו של ה. פ. לאבקראפט שהיה חובב של אימת כתות ביזארית ולעיתים בדיונית להחריד.
World of Darkness שמגדיר מחדש את המונח גוטיקה עם מכלול מגוון של סיפורי אימה מבוססי יצורי מיתוס אורבני מוכרים בעיקר מהתקופה הויקטוריאנית.
unknown armies אשר לצערי הרב, ממש כמו שמו, עדיין די לא מוכר לי - ואם זאת עולה בכל שיחה בנושא.
ואפילו מו"ד קיבלה כותרים משלה בתחום האימה החל מ Heroes of horror, castle Ravenloft ועולם המערכה המעולה של Midnight.

אימה יכולה להיות אווירה או גישה שניתן להכניס לכל סוג משחק בעצם, אולי מלבד משחקי הומור שבדר"כ לא מתערבבים יחד. למרות שיהיו כאלו שיסכימו כי הקו הדק בין אימה והומור נוטה לפעמים להתערפל.

מה עושה משחק אימה למשחק אימה? אילו אלמנטים טבועים במשחקים אלו שלא ניתן למצוא במשחקים אחרים או שניתן למצוא אך בכמויות קטנות יותר? אילו כלים עומדים בפני המנחה כשהוא ניגש להריץ אימה (החל מבניית העלילה ועד ליישום בעת הפגישה)?

אני בטוח שישנם מנחים (או שחקנים) שהתנסו בעבר במשחקים מהסוג, התנוסיות אלו נחוצות בדיון זה. כל אחד שחווה בעבר חוויה מצמררת בשולחן המשחק, נא שתפו אותנו ונסו את מיטב יכולתכם בתרומה לשלל עיצות מחברי הקהילה עבור המנחה המסוקרן כיצד להריץ משחקי אימה ואיך לגרום לשחקניך לשקשק בכסאותיהם!

בתור מנחה שניסה יותר מפעם אחת לצלול לתוך התחום הזה (לא תמיד בהצלחה, כמעט תמיד בהנאה רבה) אוסיף חוויות ועיצות משלי בהמשך...

 

[פלאפי]

אכן נושא מעניין. אחד הדברים שנראים לי הכי קשים במשחק תפקידים זה לעורר אימה באנשים. במיוחד בחברים שלך, שאתה גם יושב וצוחק איתם על דברים כמו פלוצים. XD
דבר אחד זה לשחק בכנסים או עם אנשים שאתה לא מכיר טוב, כי אז יש איזה ריחוק מסויים שנחוץ ליצירת אפקט האימה... אבל יש אנשים שפשוט לא נראה כאילו הם יכולים להריץ אימה, או בכלל להיכנס למצב אימתי (אני לדוגמא).

וגם אם אפשר לזרוק לנושא שימוש באביזרים ואפקטים - תאורת דמדומים, סאונדטרק של המסור, מסיכת ג'ייסון... כל דבר שמוסיף למשחק.

אני אעקוב אחרי התפתחות העץ בדריכות.

 

[Ogmios]

שתי האגורות שלי (טוב, נו, של ארז רמתי):
המדריך השלם להרפתקאות אימה
היד המנענעת את העריסה
סיפורים ליד האח

 

[pitfiend]

תודה אוגמיוס, ממבט ראשון נראה שזה בין השאר מה שחיפשתי - אני הולך להזיל ריר על המאמרים...
אבל שכחת לציין אם היתה לך התנסות כלשהי בתחום, ואם כן, עם אילו הארות והערות אתה יצאת משם? משהו ספציפי שאתה יכול לשתף אותנו בו או ליעץ למנחי אימה מתחילים?

 

[Icel]

טוב, אני אצטט את עצמי,

היינו צוות חסר בקבוצת המשחק אתמול במפגש שנערך כחמש שעות- חמש השעות הטובות ביותר שהיו לי עד כה במשחק.
המנחה הריץ הרפתקת אימה במערכה הרגילה שלנו. לאחר שנכלאנו לכמה שנים במכרות מלח הצלחנו לברוח וטפסנו טרמפ על ספינה שעברה במקום (ספינה מעופפת, מדובר במדבר שומם). הספינה, גילינו מאוחר מידי, היא לא מקום מתאים כל כך למבקים. אני לא אספר פה את מלא העלילה, רק שהסתבר בסוף שעלינו על ספינת רפאים שהתרסקה לפני 700 שנה וחיים עליה דברים שלא מהעולם הזה.
מה שחשוב לי לתאר הוא את האווירה- נשארנו על נקודות החיים האחרונות בלי יכולת ריפוי (בספינה נחסם הקשר בין הדמות השותפה שלי לבין האל שלה, מה שמנע ממנה לקבל כוחות) אלא אם כן השתמשנו בחפץ שמצאנו על הספינה- אבל במחיר הדבקתינו במחלות ובנגע ששלט בספינה הזאת, מה שבסופו של דבר גרם לנו להקריב את הגפיים שלנו על מנת לא לההרג.
בספינה שוטטו רוחות רפאים בצורות שונות שעברו דרכינו ללא פגע- רק לאחר מכן הבנו שכל פגיעה כזאת משעירה חתכים על הגוף- חתכים שהפכו להיות ממשיים יותר ויותר ככל שהתקרבנו לפתרון הבעיות על הספינה ולירידה ממנה.
שחקנו בחוץ, היה חושך והרוח שרקה, החתולים יללו. אנחנו, השחקנים- וללא ספק הדמויות- פחדנו. פחד אמיתי. המנחה דאג לתאר בתנועות ידיים כל פעולות של הרוחות על הסיפון ככה שקפנו במקום מפעם לפעם. בסופו של דבר הגנו למצב שנדחקנו לפינה ובחרנו בין (לדעתינו) מוות ללא מעשה על הספינה הזאת או מוות כשאנחנו נאבקים על חיינו.
הדמויות עצמן לא נשארו ממש שפויות לאחר המסע. לאחר שבילו תשע חודשים בהתאוששות הם כעת נמצאים במנזר מבלי הרבה היגיון שנשאר במוחם.

ואני? אני נהנתי בטירוף. זה היה אחד המשחקים הטובים שהיו לי. הצלע הרביעית של החבורה, שהיה חסר באותו הערב, ללא ספק לא יוכל להבין את מלוא החוויה כשנספר לו מה קרה שם.

 

[Anonymous]

שתי האגורות שלי (טוב, נו, של ארז רמתי):
המדריך השלם להרפתקאות אימה
היד המנענעת את העריסה
סיפורים ליד האח

שלושתם מאמרים טובים מאוד. אני מתכוון לייסם את רובם במהלך הפגישה הבאה שאני אנחה (בקרוב)

 

[pitfiend]

אני מקווה שתדאג לתאר לנו את תוצאות הפגישה הזו BananaSoldier, אם ניתן אנא התמקד והרחב בקטעים האימתיים שלה.

Icel, האם אתה כשחקן באמת חשת מאויים באותה פגישה? האם חשת באמת רמה מסויימת של פחד או שמה היתה זו רק אווירה כללית של מתח בפגישה. האם אתה יכול להרחיב על הכלים בהם השתמש המנחה ליצור את התחושות שניסה להעביר (אגב, מי המנחה?)?

Ogmios, מאמרים נהדרים, אנא ציין זאת בפני הכותב שלהם בפעם הבאה שאתה מדבר איתו. חלק ממה שהכילו המאמרים היה מוכר ממספר מקורות אחרים שזכיתי לקרוא, אבל חלק היה זווית חדשה לגמרי בהתייחסות למשחקי אימה עבורי, אני שמח שישנם כעת מספר מאמרים נגישים המאחדים את כל זה בתמציתיות הנדרשת.

אין עוד חברי פורום שזכו להתנסות בפן האימתי של משחקי התפקידים? סצינות אימה יכולות להיות קיימות בכל מערכה ובכל ז'אנר, האם מעולם לא נתקלתם במצבים אימתיים במהלך משחקיכם?

 

[Icel]

Icel, האם אתה כשחקן באמת חשת מאויים באותה פגישה? האם חשת באמת רמה מסויימת של פחד או שמה היתה זו רק אווירה כללית של מתח בפגישה. האם אתה יכול להרחיב על הכלים בהם השתמש המנחה ליצור את התחושות שניסה להעביר (אגב, מי המנחה?)?

כן. זה לא היה מתח, זה היה פחד, בהחלט פחד.
זה כבר היה די מזמן אז אני לא ממש זוכר מה הלך שם מלבד מה שכתבתי.
אבל זה לא היה בדיוק אמצעים- שקחנו פחות או יותר כמו שאנחנו תמיד משחקים, במרפסת בחוץ באמצע הלילה. אני מניח שפשוט העברת המשחק הייתה שונה.

אני לא חושב שתכיר את המנחה...

 

[Ogmios]

Ogmios, מאמרים נהדרים, אנא ציין זאת בפני הכותב שלהם בפעם הבאה שאתה מדבר איתו.

בהחלט אציין זאת.

בנודע לשאלתך על עצות למנחי אימה מתחילים - חפש את המוכר והידוע. סצינות האימה הטובות ביותר מגיעות מכך שאתה לוקח משהו מוכר ובטוח, שהשחקנים מרגישים בנוח איתו, ואז מכה בהם כשהם לא מצפים לזה.
לצורך העניין:
* שד שמתגוור מתחת לטירה נטושה בימי הביניים - לא ממש מפתיע. השחקנים מצפים לדברים כאלה.
* שד שמתגורר במערכת הביוב של ניו-יורק - ניו יורק, מבחינת רוב השחקנים שלך, שקולה לטירה של ימי הביניים - הם לא היו שם, לא יהיו שם, ומבחינתם כל המקום זר וחייזרי.
* שד שמתגורר במרתף של דיזינגוף סנטר - עכשיו זה כבר מטריד. במיוחד אם אתה משלב אלמנטים שהשחקנים שלך מכירים ושמעצימים אצלם את תחושת הביתיות (הסירחון שלפעמים עולה מהצומת שם? זו לא תקלה בביוב. זה השד.)

זו אחת מהסיבות ש-CoC ו-IDA הן כ"כ אפקטיביות, ו-Ravenloft הוא כשלון מהדהד.

 

[פלאפי]

הראשון זה קריאתו של קתולהו.. מה השני, IDA?

ומעיון קצרצר המאמרים נראים שווים קריאה. כשיהיה לי זמן..

 

[Ogmios]

מה השני, IDA?

In Dark Alleys, מבית Vajra Enterprsies. תוכל למצוא הסבר קצת יותר רציני בסקירה בסמטאות אפלות, שהופיעה בגיליון #34 של מגזין האורק.

גילוי נאות: כותב שורות אלה תפקד ביועץ מחקר וכפלייטסטר עבור IDA. מצד שני, אני לא רואה אגורה שחוקה מכל העסק, ככה שאני מרגיש חופשי להמליץ עליה בלב שלם.

 

[Icel]

היה לי פעם חלום שאני זוכר טוב וממש צועק "הרפתקת אימה!"
הדמות-חלום שלי הייתה ילד בבית יתומים והיו לו כמה חברים. בבית יתומים התחילו לקרות כל מיני דברים מוזרים. היה איזה קטע ש"אנחנו" מוצאים את המנהל שהתאבד בתליה ובסוף מגלים שכל הדברים קרו בגלל ערפד שמסתובב שם ועושה בעיות.

 

[the_dark_elf]

בית יתומים זה אחלה מקום להרפתקאות אימה.
בכתבה "היד שמנענעת את העריסה הזכירה מאמר של סטיבן קינג,אפשר קישור למאמר?

 

[Ogmios]

ארז רמתי לא קורא את הפורום הזה, אבל אנסה ליצור איתו קשר ולהביא לך תשובה, בהנחה שהמאמר פורסם בכלל ברשת.